ז' בחשוון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==שאלת גשמים==
-אף שבמשנה מובאות דעות שזמן שאלת הגשמים מתחיל כבר במוצאי חג הסוכות, או ב[[ג' חשון]] שאז הוא זמן ירידת הגשם הראשון, 'רביעה ראשונה', לפועל נפסק להלכה שבארץ ישראל ממתינים מלבקש על הגשמים עד ז' חשון, שבועיים אחר סיום זמן הרגל, "עד שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת" שהוא מקום הישוב הרחוק ביותר מירושלים{{הערה|מסכת תענית פרק א' משנה ג'.}}.
+אף שבמשנה מובאות דעות שזמן שאלת הגשמים מתחיל כבר במוצאי חג הסוכות, או ב[[ג' חשון]] שאז הוא זמן ירידת הגשם הראשון, 'רביעה ראשונה', לפועל נפסק להלכה שבארץ ישראל ממתינים מלבקש על הגשמים עד ז' חשון, שבועיים אחר סיום זמן הרגל, "עד שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת"{{הערה|מסכת תענית פרק א' משנה ג'.}} שהוא מקום הישוב הרחוק ביותר מירושלים{{הערה|כן הוא לפי אדה"ז בשו"ע, וראה לקו"ש ח"כ ע' 54 הערה 10.}}; וזאת כדי שהגשם לא יפריע ליהודים החוזרים מהעליה לרגל, או כדי שלא יתרבו המים בנהר פרת ולא יוכלו לעברו{{הערה|ראה לקו"ש ח"כ ע' 54 הערה 6.}}.
 גם לאחר ש[[חורבן בית המקדש|חרב בית המקדש]], המשיכו היהודים שנותרו בארץ להתאסף בירושלים בחגים כפי שהיו נוהגים לעלות לרגל, ובשל כך לא בטלה תקנת חכמים לשאול על הגשם רק כעבור ט"ו יום לאחר הרגל{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים קיז, א.}}.
@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 יום זה מדגיש את הפלאת מעלת [[אהבת ישראל]], שלצורך מספר מועט של יהודים שהתגוררו במקום רחוק ממתינים כל ישראל עם בקשת הגשמים שהינה צורך חיוני עבורם, וכל זאת רק בכדי שההליכה תהיה להם קלה ונוחה יותר{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=97066 התוועדויות תשמ"ו חלק א' עמוד 513].}}.
-ביום זה מתחילה תקופת 'עבודת החולין', ימי המעשה, לאחר שהסתיימה ההשפעה הרוחנית של חודש תשרי בו' מר חשון, ובו מתחילה העבודה לפרוק את המטען הרוחני שנצבר במשך חודש החגים ולהתחיל להשתמש בו בפועל{{הערה|ראלי לילדי צבאות השם, ב' במרחשוון תשמ"ג - התוועדויות חלק א' עמוד 410.}}, ואפילו בזמן הגלות צריך להיות ניכר אצל יהודי - אפילו איש עסקים - שזהו יהודי שחזר כעת מבית המקדש{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2922112/jewish/-.htm שיחת אור ליום ד', מוצאי ז' מרחשון, ה'תשכ"ב].}}.
+ביום זה מתחילה תקופת 'עבודת החולין', ימי המעשה, לאחר שהסתיימה ההשפעה הרוחנית של חודש תשרי בו' מר חשון, ובו מתחילה העבודה לפרוק את המטען הרוחני שנצבר במשך חודש החגים ולהתחיל להשתמש בו בפועל{{הערה|ראלי לילדי צבאות השם, ב' במרחשוון תשמ"ג - התוועדויות חלק א' עמוד 410.}}, ואפילו בזמן הגלות צריך להיות ניכר אצל יהודי - אפילו איש עסקים - שזהו יהודי שחזר כעת מבית המקדש{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2922112/jewish/-.htm שיחת אור ליום ד', מוצאי ז' מרחשון, ה'תשכ"ב].}}. בעבודה זו יש מעלה גדולה ונפלאה, שכן בימי הרגל היה הוא בבחינת "שכיר" שעל אף שנמצא ועובד אצל בעל הבית, הרי כל עבודתו היא עבור עצמו ולכן ישנה שקלא וטריא אם מעשיו יכולים להיחשב כמעשיו של בעל הבית. כך בימי הרגל כל עניינו היה "לקבל" גילוי אלוקות, לראות וליראות. ואילו בז' חשוון מתחילה העבודה בבחינת "[[שליח]]", שאף ש"נשלח" מאת המשלח, הרי כל עבודתו היא עבור המשלח ולכן נחשבים מעשיו כמעשי המשלח, ועד שהוא עצמו נחשב "כמותו" ממש {{הערה|לקוטי שיחות חלק כ ע' 54 ואילך.}}.
 ענין הגשמים קשור עם [[עבודת האדם]], היות ובשונה מהמטר שלא נעצר לעולם כי הוא מגיע בחסד ה' מלמעלה, הגשם תלוי באדים העולים מהאדמה, דבר המרמז לעבודת האדם התחתון, שדווקא עבודתו גורמת את ההשפעה מלמעלה שנוצרת על ידי עבודתו, וכאשר העבודה נעשית כראוי, אזי ההשפעה של הגשם היא באין ערוך יותר מהמטר, וממשיכה חיים חדשים לעולם בריבוי גדול הן בכמות והן באיכות{{הערה|התוועדויות תש"נ חלק א' עמוד 321 ועמוד 427, תשנ"ב חלק א' עמוד 248.}}.