גיל הזקנה – הבדלי גרסאות
הוספת ערך |
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
||
| (16 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חברותא.jpg|250px|ממוזער|שמאל|זוג זקנים יהודים לומדים תורה ב[[חברותא]] (פינסק, תרפ"ד)]] | |||
'''גיל הזקנה''' הוא טווח הגילאים מגיל 60 ומעלה, כינויים נרדפים העוסקים בטווחי גילאים ספציפיים יותר, הם הכינויים '''גיל גבורות''', '''שנות השיבה''', והכינוי לאדם בגילאים אלו הוא '''זקן''', '''ישיש{{הערה|כמו שכתוב 'בישישים חכמה', ודרשו על כך חכמינו שזהו [[נוטריקון]] 'בן שישים'.}} ''' או '''סבא'''. | '''גיל הזקנה''' הוא טווח הגילאים מגיל 60 ומעלה, כינויים נרדפים העוסקים בטווחי גילאים ספציפיים יותר, הם הכינויים '''גיל גבורות''', '''שנות השיבה''', והכינוי לאדם בגילאים אלו הוא '''זקן''', '''ישיש{{הערה|כמו שכתוב 'בישישים חכמה', ודרשו על כך חכמינו שזהו [[נוטריקון]] 'בן שישים'.}} ''' או '''סבא'''. | ||
| שורה 10: | שורה 11: | ||
מפרשי המשנה מביאים לכך ראיות מהפסוקים{{הערה|רבינו עובדיה מברטנורא.}}: | מפרשי המשנה מביאים לכך ראיות מהפסוקים{{הערה|רבינו עובדיה מברטנורא.}}: | ||
*בן ששים לזקנה - כמו שכתוב "תבא '''בכלח''' אלי קבר"{{הערה|איוב ה.}}. בכל"ח בגימטריא ששים. | *בן ששים לזקנה - כמו שכתוב "תבא '''בכלח''' אלי קבר"{{הערה|איוב ה.}}. בכל"ח בגימטריא ששים. | ||
*בן שבעים לשיבה{{הערה| | *בן שבעים לשיבה{{הערה|ראו [https://www.aspaklaria.info/300_SHIN/%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94.htm לקט מקורות על שיבה באתר אספקלריה].}} - כמו שכתוב אצל [[דוד המלך]]: "וימת בשיבה טובה"{{הערה|דברי הימים א כט.}}, וימי חייו היו שבעים שנה. | ||
*בן שמונים לגבורות - כמו שכתוב "ואם בגבורות שמונים שנה"{{הערה|תהלים צ.}}. | *בן שמונים לגבורות - כמו שכתוב "ואם בגבורות שמונים שנה"{{הערה|תהלים צ.}}. | ||
על פי הגמרא | על פי הגמרא ב[[מסכת מועד קטן]] מבארים המפרשים{{הערה|ראו מדרש שמואל, ועוד.}} שאדם שצריך להיענש בכרת נפטר קודם גיל 60, ולמדים זאת מדור המדבר, שדור יוצאי המדבר שהתחייבו מיתה היו בני עשרים ומעלה כשיצאו, ומתו כשהגיעו לגיל 60 (בכל שנה מתו אלו שהגיעו לגיל 60, ולכן הוצרכו להישאר במדבר 40 שנה 'עד תום כל הדור'), ומי שזוכה להינצל מדין שמים ולהמשיך לחיות אף לאחר מכן, נחשב לזקן. | ||
חז"ל מספרים כי עד [[אברהם אבינו]] לא היתה זקנה בעולם, ודורשים את הפסוקים{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ז, עמוד א' ומסכת סנהדרין, דף ק"ז, עמוד ב'.}} "ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק"{{הערה|בראשית פרק כה, תחילת פרשת תולדות.}} אשר מכיון שהיו דומים עד כדי כך, אברהם אבינו ביקש את הזקנה על מנת שיבדילו בינו לבין יצחק{{הערה|אף שמדובר על הזקנה של '''אברהם''', ניתן למצוא את הקשר לגיל 60, כיון שפרשה זו מדברת על הזמן שבו יצחק אבינו היה בן שישים, "ויצחק בן שישים שנה בלדת אותם".}}. | חז"ל מספרים כי עד [[אברהם אבינו]] לא היתה זקנה בעולם, ודורשים את הפסוקים{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ז, עמוד א' ומסכת סנהדרין, דף ק"ז, עמוד ב'.}} "ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק"{{הערה|בראשית פרק כה, תחילת פרשת תולדות.}} אשר מכיון שהיו דומים עד כדי כך, אברהם אבינו ביקש את הזקנה על מנת שיבדילו בינו לבין יצחק{{הערה|אף שמדובר על הזקנה של '''אברהם''', ניתן למצוא את הקשר לגיל 60, כיון שפרשה זו מדברת על הזמן שבו יצחק אבינו היה בן שישים, "ויצחק בן שישים שנה בלדת אותם".}}. | ||
| שורה 35: | שורה 36: | ||
===עיסוק בשנות הפנסיה=== | ===עיסוק בשנות הפנסיה=== | ||
[[קובץ:לוגו תפארת זקנים.jpg|ממוזער|הלוגו של כולל תפארת זקנים ב-770]] | |||
{{ערך מורחב|כולל תפארת זקנים}} | {{ערך מורחב|כולל תפארת זקנים}} | ||
הרבי הביע את אי שביעות רצונו מכך שילדים שולחים את הוריהם לבית אבות, דבר המשדר להם כביכול הם נטל ומשא עליהם, וכאילו אין בהם יותר צורך{{הערה|התוועדות א' אלול תש"מ. מופיע בקישורים חיצוניים לערך זה.}}. | הרבי הביע את אי שביעות רצונו מכך שילדים שולחים את הוריהם לבית אבות, דבר המשדר להם כביכול הם נטל ומשא עליהם, וכאילו אין בהם יותר צורך{{הערה|התוועדות א' אלול תש"מ. מופיע בקישורים חיצוניים לערך זה.}}. | ||
| שורה 40: | שורה 42: | ||
על מנת לספק מענה יהודי לאנשים המצויים בשלב זה בחייהם, יזם הרבי בשנת [[תשכ"ט]] הקמת מסגרת לימודית, כאשר מזכירו של הרבי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] שיגר מכתב אל יו"ר צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש ובו הוא כותב: {{ציטוטון|"בזה הנני להזכירו על המדובר בהיותו כאן בדבר מבצע ייסוד שיעורים באמצע היום לבטלים מעבודתם (מקבלי [[פנסיה]] וכדומה). ובבקשה להודיעני אם נעשה כבר בזה דבר מה, ומה?"}}, ובשנת [[תש"מ]] מיסד זאת הרבי עם הקמת רשת הכוללים '[[כולל תפארת זקנים - לוי יצחק]]' על מנת שינצלו באופן הטוב ביותר את שנות 'גיל הזהב' שלהם. | על מנת לספק מענה יהודי לאנשים המצויים בשלב זה בחייהם, יזם הרבי בשנת [[תשכ"ט]] הקמת מסגרת לימודית, כאשר מזכירו של הרבי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] שיגר מכתב אל יו"ר צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש ובו הוא כותב: {{ציטוטון|"בזה הנני להזכירו על המדובר בהיותו כאן בדבר מבצע ייסוד שיעורים באמצע היום לבטלים מעבודתם (מקבלי [[פנסיה]] וכדומה). ובבקשה להודיעני אם נעשה כבר בזה דבר מה, ומה?"}}, ובשנת [[תש"מ]] מיסד זאת הרבי עם הקמת רשת הכוללים '[[כולל תפארת זקנים - לוי יצחק]]' על מנת שינצלו באופן הטוב ביותר את שנות 'גיל הזהב' שלהם. | ||
===זקני החסידים== | ===זקני החסידים=== | ||
[[קובץ:חבד.jpg|ממוזער|איור המתאר את [[זקני החסידים]] מהדור האחרון לצד [[נשיאי חב"ד]] בחזית הכניסה ל-[[770]]]] | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[זקני החסידים]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[זקני החסידים]]}} | ||
זקני חסידי ליובאוויטש נקראים בתואר '''זקני החסידים''' או '''זקני אנ"ש''', והם משמשים כמודל עבור החסידים הצעירים למימוש דרכי החסידות והדרכותיה, ומטפחים במרץ את האחדות, האהבה והאחווה בין חסידים. | זקני חסידי ליובאוויטש נקראים בתואר '''זקני החסידים''' או '''זקני אנ"ש''', והם משמשים כמודל עבור החסידים הצעירים למימוש דרכי החסידות והדרכותיה, ומטפחים במרץ את האחדות, האהבה והאחווה בין חסידים. | ||
| שורה 49: | שורה 52: | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
בתורת הקבלה מבואר החילוק בין התואר 'זקנה' ו'שיבה', שזקנה הוא כנגד ה[[י"ג תקוני דיקנא]] של [[זעיר אנפין]], ואילו שיבה הוא כנגד י"ג תיקוני דיקנא ד[[אריך אנפין]], ולכן כתוב במדרש שב[[מתן תורה]] הקב"ה נגלה לבני ישראל בצורת 'זקן', כיון שמה שנמשך במתן תורה הוא על דרך המשכת והתגלות ההארה ב[[זעיר | בתורת הקבלה מבואר החילוק בין התואר 'זקנה' ו'שיבה', שזקנה הוא כנגד ה[[י"ג תקוני דיקנא]] של [[זעיר אנפין]], ואילו שיבה הוא כנגד י"ג תיקוני דיקנא ד[[אריך אנפין]], ולכן כתוב במדרש שב[[מתן תורה]] הקב"ה נגלה לבני ישראל בצורת 'זקן', כיון שמה שנמשך במתן תורה הוא על דרך המשכת והתגלות ההארה ב[[זעיר אנפין]], כלומר רק מה ששייך ונצרך ל[[מידות (ספירות)|מידות]], שזו השפעה מצומצמת בבחינת קטנות. | ||
לעומת זאת שיבה, הוא בחינת [[מוחא סתימאה]] ולכן 'ישיש' הוא | לעומת זאת שיבה, הוא בחינת [[מוחא סתימאה]] ולכן 'ישיש' הוא ב[[גימטריא]] [[כתר]], וזהו הרמז גם במה שכתוב 'קנה חכמה קנה בינה', שפעמיים תיבת 'קנה' עולה בגימטריא 'יש', שהוא החצי התחתון של ה[[כתר]], ובחינת 'ישיש' מורה שהאדם מתעלה גם לחציו העליון של הכתר, [[מוחא סתימאה]], וזוהי גם ה[[גימטריא]] של "'''יקר''' על '''יקר'''"{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58825&st=&pgnum=253 ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק אות ז' עמוד רמז].}}. | ||
חז"ל מבארים שהפסוק 'נער הייתי גם זקנתי' לא נאמר על ידי דוד המלך שלא זכה לזקנה, אלא 'שרו של עולם אמרו', שהוא [[מט"ט]] שהוא בחינת [[ספירת המלכות]], כיון שאצל הקב"ה עצמו לא שייך בכלל בחינה של זקנה ושיבה, שהרי הוא נצחי ולמעלה מהזמן, ורק במידת המלכות, שהיא שורש ה[[זמן]]{{הערה|ה' מלך (הווה) ה' מלך (עבר) ה' ימלוך (עתיד).}} שייך לומר לשונות של זקנה ושיבה{{הערה|אור התורה תהלים עמוד קמ-קמב.}}. | חז"ל מבארים שהפסוק 'נער הייתי גם זקנתי' לא נאמר על ידי דוד המלך שלא זכה לזקנה{{הערה|יבמות טז, ב. ורש"י על הפסוק (תהלים לז, כה). ולהעיר שאף שבספר מלכים (מלכים א', א, א) נאמר "והמלך דוד '''זקן'''", וכן דוד התפלל כשכבר היה זקן "אל תשליכני '''לעת זקנה'''" (תהלים עא, ט), הלשון של חז"ל בגמרא היא "מי קשיש כולי האי", כלומר שאכן התחיל את שנות הזקנה, אך לא מתאים שיאמר 'נער הייתי גם זקנתי' שמדבר על שנות הזקנה בלשון עבר כזקן מופלג.}}, אלא 'שרו של עולם אמרו', שהוא [[מט"ט]] שהוא בחינת [[ספירת המלכות]]{{הערה|אין זה הביאור הרגיל במהותו של מט"ט שיש בו גם בחינה גבוהה יותר.}}, כיון שאצל הקב"ה עצמו לא שייך בכלל בחינה של זקנה ושיבה, שהרי הוא נצחי ולמעלה מהזמן, ורק במידת המלכות, שהיא שורש ה[[זמן]]{{הערה|ה' מלך (הווה) ה' מלך (עבר) ה' ימלוך (עתיד).}} שייך לומר לשונות של זקנה ושיבה{{הערה|אור התורה תהלים עמוד קמ-קמב.}}. | ||
===סבא דעתו סתומה=== | ===סבא דעתו סתומה=== | ||
בזוהר נאמר 'סבא דעתוהי סתים ושכיך'{{הערה|זח״ג קכח, ב. ובלוח היום יום מספר הרבי שבשעת אמירת חסידות על ידי [[אדמו"ר האמצעי]], שרר שקט מוחלט, ועל אף זאת, הי' רגיל לומר: "הס! הס!", ו[[אדמו"ר הרש"ב]] הסביר שהיה זה כדי להשקיט את נביעת המוחין, וביאר בזה את מאמר הזהר: "סבא דעתוהי סתים דשתיק ושכיך" (היום יום ד' אדר שני).}}, ובחסידות מבואר שההבדל בין נער וזקן הוא שאצל נער, גם אם הוא חכם גדול, הכל אצלו בהתפעלות ואינו יכול לסבול מה שנגד שכלו ורצונו, ולעומתו מי ש'זקן', דעתו מיושבת עליו ולא מתפעל ומשתנה משום דבר שנגד רצונו, ולכן זה נקרא שדעתו 'סתומה' כי לא נמשך מהדעת במידות | בזוהר נאמר 'סבא דעתוהי סתים ושכיך'{{הערה|זח״ג קכח, ב. ובלוח היום יום מספר הרבי שבשעת אמירת חסידות על ידי [[אדמו"ר האמצעי]], שרר שקט מוחלט, ועל אף זאת, הי' רגיל לומר: "הס! הס!", ו[[אדמו"ר הרש"ב]] הסביר שהיה זה כדי להשקיט את נביעת המוחין, וביאר בזה את מאמר הזהר: "סבא דעתוהי סתים דשתיק ושכיך" (היום יום ד' אדר שני).}}, ובחסידות מבואר שההבדל בין נער וזקן הוא שאצל נער, גם אם הוא חכם גדול, הכל אצלו בהתפעלות ואינו יכול לסבול מה שנגד שכלו ורצונו, ולעומתו מי ש'זקן', דעתו מיושבת עליו ולא מתפעל ומשתנה משום דבר שנגד רצונו, ולכן זה נקרא שדעתו 'סתומה' כי לא נמשך מהדעת במידות להתפעל מכך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/3901370261 תורה אור וארא נח, ג]. אור התורה בשלח עמוד ת. ויחי עמוד שסא.}}. | ||
ובזוהר מבואר שזהו בחינת [[ז' תחתונות]] של החכמה, כפי שכל אחד נכלל מעשר, וכמו שמבאר על כך אדמו"ר הזקן, שזהו הרמז במספר שבעים שהוא זמן הזקנה, ו'זקן' זה קונה וממשיך את החכמה | ובזוהר מבואר שזהו בחינת [[ז' תחתונות]] של ה[[ספירת החכמה|חכמה]], כפי שכל אחד נכלל מעשר, וכמו שמבאר על כך [[אדמו"ר הזקן]], שזהו הרמז במספר [[שבעים]] שהוא זמן הזקנה, ו'זקן' זה קונה וממשיך את החכמה מההעלם שבחכמה לגילוי, שזהו פירוש לשון הפסוק "קנה חכמה קנה בינה", שענין הקנין הוא להביא זאת מההעלם אל הגילוי. | ||
ואף שעתה ה[[גיל הנערות|'נער']] מורה על צמצום של מוחא סתימאה, לעתיד לבוא הוא יתעלה אפילו למעלה מבחינת סבא כמו שכתוב 'הנער בן מאה שנה ימות', שיהיה בבחינת עצמיות | ואף שעתה ה[[גיל הנערות|'נער']] מורה על צמצום של מוחא סתימאה, לעתיד לבוא הוא יתעלה אפילו למעלה מבחינת סבא כמו שכתוב 'הנער בן מאה שנה ימות', שיהיה בבחינת עצמיות ה[[כתר]] שלמעלה אפילו מ[[מוחא סתימאה]], ועל זה נאמר ש[[לעתיד לבוא]] 'נערים פני זקנים ילבינו', שיעלו לבחינת [[לובן העליון]] וימשיכו הארת הלבנונית ב[[ספירת החכמה|חכמה]], לזקנים{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2019/03/5c9c9a7fb26e9_1553767039.pdf ספר המאמרים אדמו"ר הזקן תק"ע עמוד ע"ה].}}. | ||
==ראן גם== | ==ראן גם== | ||
| שורה 74: | שורה 77: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*ערכים ב[[ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק]]: '''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58825&pgnum=251 זקנה, זקנים]''' (עמוד רמה) {{*}} '''[https://drive.google.com/file/d/1pWAIWIE9pUIC2Ge3IQTRNDLt-Jvok_Kk/view סבא]''' (עמוד תט, 413) {{*}} ''' [https://drive.google.com/file/d/1L5SAM49dOc6dMeYjoojianHV951ai6oU/view שיבה]''' (עמוד ריב, 216) | *ערכים ב[[ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק]]: '''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58825&pgnum=251 זקנה, זקנים]''' (עמוד רמה) {{*}} '''[https://drive.google.com/file/d/1pWAIWIE9pUIC2Ge3IQTRNDLt-Jvok_Kk/view סבא]''' (עמוד תט, 413) {{*}} ''' [https://drive.google.com/file/d/1L5SAM49dOc6dMeYjoojianHV951ai6oU/view שיבה]''' (עמוד ריב, 216) | ||
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/595650/ | *'''[https://chabad.info/beis-medrash/595650/ שיעור מרתק: הזיקנה במשנת חב"ד]''' {{וידפו}} | ||
*הרב [[שאר ישוב כהן]], מתוך המאמר [www.medethics.org.il/ | *הרב [[שאר ישוב כהן]], מתוך המאמר [https://www.medethics.org.il/wp-content/uploads/2019/02/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%95-202-%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA.pdf הזקנה ביהדות] בכתב העת [[אסיא (כתב עת)|אסיא]], '''פרק ד - מצוות כיבוד הזקן והידורו''' | ||
*'''[https://www.neshei.com/sections/%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F/169308/ שמחת זקנתי]''' {{נשי}} | *'''[https://www.neshei.com/sections/%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F/169308/ שמחת זקנתי]''' {{נשי}} | ||
*'''[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/594622/jewish/-.htm אלטע זאכן, אלטע זאכן...]''' {{בית חבד}} | *'''[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/594622/jewish/-.htm אלטע זאכן, אלטע זאכן...]''' {{בית חבד}} | ||
*'''[https://www.hebrewbooks.org/36224 אריכת ימים]''', ספר באידיש העוסק באריכות ימים ושנים טובות | |||
{{מעגל החיים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מעגל החיים]] | [[קטגוריה:מעגל החיים]] | ||