אברהם לנדא – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "נולד לאביו " ב־"נולד ל"
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{מפנה|אברהם לנדא}}
{{מפנה|אברהם לנדא}}
הרב '''אברהם לנדא''' מ[[ז'מבין]] היה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]. בתחילה ישב בעיר קורניץ ועסק במסחר, אולם אחר כך נתמנה לרב בעיר ז'מבין. היה [[בעל שמועה]] מפורסם, בעיקר בזכות השמועות וההדרכות הרבות בענייני חסידות שקיבלו ממנו תלמידיו - ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] ור' [[משה רוזנבלט]], משפיעים בולטים ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] - והעבירו לדורות הבאים.
הרב '''אברהם לנדא''' מ[[ז'מבין]] (אברמקע זעבינער) היה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]. בתחילה ישב בעיר קורניץ ועסק במסחר, אולם אחר כך נתמנה לרב בעיר ז'מבין. היה [[בעל שמועה]] מפורסם, בעיקר בזכות השמועות וההדרכות הרבות בענייני חסידות שקיבלו ממנו תלמידיו - ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] ור' [[משה רוזנבלט]], משפיעים בולטים ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] - והעבירו לדורות הבאים.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד לאביו ר' [[צבי הירש לנדא]] שנקרא "ר' הירשל'ה - ר' זלמנ'ס". ר' צבי הירש היה סוחר ועמד בקשרי מסחר עם סוחרים בעיר קניגסברג ולעיתים היה נוסע לשם. ר' צבי הירש היה מופלא בחסידות ובתמימות. הוא אמר לחסיד הרב [[משה יהודה לייב לנדא (קורניץ)|משה יהודה לייב לנדא]] שהיה רבה של קורניץ, כי לפי דעתו, צריכים להפריש מעשר מהפסד כפי שמפרישים מרווח{{הערה|בספר מגילת קורניץ המתעד את תולדות הקהילה היהודית בעיר, מספר הרב לנדא אודות בני משפחתו ובראשם החסיד ר' זלמן ובנו זיסקינד}}.
נולד לר' [[צבי הירש לנדא]] שנקרא "ר' הירשל'ה - ר' זלמנ'ס". ר' צבי הירש היה סוחר ועמד בקשרי מסחר עם סוחרים בעיר קניגסברג ולעיתים היה נוסע לשם. ר' צבי הירש היה מופלא בחסידות ובתמימות. הוא אמר לחסיד הרב [[משה יהודה לייב לנדא (קורניץ)|משה יהודה לייב לנדא]] שהיה רבה של קורניץ, כי לפי דעתו, צריכים להפריש מעשר מהפסד כפי שמפרישים מרווח{{הערה|בספר מגילת קורניץ המתעד את תולדות הקהילה היהודית בעיר, מספר הרב לנדא אודות בני משפחתו ובראשם החסיד ר' זלמן ובנו זיסקינד}}.


ר' אברהם היה סוחר גדול. הוא היה שולח רפסודות של עצים לעיר דנציג שבגרמניה ומכך התפרנס. פעם שלח רפסודות בשווי של שישים אלף רובל, וכולן טבעו. בנוסף לכך שהפסיד את כל הונו, נקלע לחובות עצומים והדבר הפריע לו להתרכז בלימוד התורה. בסופו של דבר החליט שלא טוב תוך כדי הלימוד לחשוב אודות החובות, אלא צריך להקדיש זמן מיוחד לכך. ומאז היה ר' אברהם סוגר את הספר לזמן מה, מהרהר בחובות שנחתו עליו, ובסיכומו של דבר היה אומר לעצמו: "לשם מה עלי לחשוב על כך? - הרי כסף לא נשאר לי, ואת הנכסים שנותרו כבר מכרתי, ועל מה יש לחשוב עוד?", ואז היה פותח את הספר ומתחיל שוב ללמוד{{הערה|ליקוטי סיפורים עמ' שכג.}}.  
ר' אברהם היה סוחר גדול. הוא היה שולח רפסודות של עצים לעיר דנציג שבגרמניה ומכך התפרנס. פעם שלח רפסודות בשווי של שישים אלף רובל, וכולן טבעו. בנוסף לכך שהפסיד את כל הונו, נקלע לחובות עצומים והדבר הפריע לו להתרכז בלימוד התורה. בסופו של דבר החליט שלא טוב תוך כדי הלימוד לחשוב אודות החובות, אלא צריך להקדיש זמן מיוחד לכך. ומאז היה ר' אברהם סוגר את הספר לזמן מה, מהרהר בחובות שנחתו עליו, ובסיכומו של דבר היה אומר לעצמו: "לשם מה עלי לחשוב על כך? - הרי כסף לא נשאר לי, ואת הנכסים שנותרו כבר מכרתי, ועל מה יש לחשוב עוד?", ואז היה פותח את הספר ומתחיל שוב ללמוד{{הערה|ליקוטי סיפורים עמ' שכג.}}.