יהודה לייב סלונים (ירושלים): הבדלים בין גרסאות בדף

מ החלפת טקסט – "נולד לאביו " ב־"נולד ל"
 
(12 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=ממונה כולל חב"ד בירושלים|אחר=נכד אדמו"ר האמצעי, ממנהיגי קהילת חב"ד בחברון|ראו=יהודה לייב סלונים (חברון)}}
{{אין תמונה}}
{{אין תמונה}}
רבי '''יהודה לייב סלונים''' (? - [[כ"ד בניסן]] [[תש"מ]]), היה תלמיד חכם ששימש כממונה כולל חב"ד וכגבאי במפעלי תורה וחסד בנאמנות רבה.
הרב '''יהודה לייב סלונים''' תרנ"ה - [[כ"ד בניסן]] [[תש"מ]]), היה תלמיד חכם ששימש כממונה כולל חב"ד וכגבאי במפעלי תורה וחסד בנאמנות רבה.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בעיר [[חברון]] לאביו החסיד רבי [[זאב דב סלונים|זאב דוב]] נצר לשושלת היוחסין ממשפחות סלונים - שניאורסון, ונקרא על שמה של הראשון למשפחות אלו, [[המהר"ל מפראג]]. נולד לאביו לאחר שעלה ל[[ארץ ישראל]] עם אבותיו צאצאי נשיאי חב"ד שהתיישבו בחברון לפי הוראת [[אדמו"ר הצמח צדק]].  
נולד בעיר [[חברון]] לאביו החסיד רבי [[זאב דב סלונים|זאב דוב]] נצר לשושלת היוחסין ממשפחות סלונים - שניאורסון, ונקרא על שמה של הראשון למשפחות אלו, [[המהר"ל מפראג]]. נולד ללאחר שעלה ל[[ארץ ישראל]] עם אבותיו צאצאי נשיאי חב"ד שהתיישבו בחברון לפי הוראת [[אדמו"ר הצמח צדק]].  


עם בואו ל[[ירושלים]] מחברון בשילהי המלחמה העולמית הראשונה בשנת [[תרע"ו]], נתמנה לאחד מראשי הנהלת ישיבת "אוהל משה" שיסד מהרי"ל דיסקין מבריסק, משרה בה החזיק עד יומו האחרון, וכחבר הנהלת החברא קדישא גחש"א.
עם בואו ל[[ירושלים]] מחברון בשילהי המלחמה העולמית הראשונה בשנת [[תרע"ו]], נתמנה לאחד מראשי הנהלת ישיבת "אוהל משה" שיסד מהרי"ל דיסקין מבריסק, משרה בה החזיק עד יומו האחרון, וכחבר הנהלת החברא קדישא גחש"א.
שורה 11: שורה 12:
עם הגיעו לירושלים התחיל לעסוק במכירת [[ארבעת המינים]] לפני חג הסוכות ובאפיית מצות לפני חג הפסח, בעיסוקיו אלו הצליח, ומהכנסותיו עוד הפריש לטובת המוסדות בהם פעל ועסק. ביחוד נודע בבית האפייה ל[[מצה שמורה]] עבודת יד, שנייה במשך שנים, שנודעו הם בבחינת טיב המצות וכשרותם ורוב גדולי הרבנים ראשי הישיבות והאדמו"רים ראו לעצמם זכות שהצליחו לאפות בו את מצותיהם, ביניהם [[אברהם מרדכי אלתר|האדמו"ר מגור]], [[אהרן רוקח|האדמו"ר מבעלזא]], רבי [[יוסף צבי דושינסקי]] רב העיר, ובניהם וממשיכיהם אחריהם. גם רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] ובניו ראשי ישיבות בריסק ממשיכי דרכו הידועים בחומרותיהם, אפו במקום.
עם הגיעו לירושלים התחיל לעסוק במכירת [[ארבעת המינים]] לפני חג הסוכות ובאפיית מצות לפני חג הפסח, בעיסוקיו אלו הצליח, ומהכנסותיו עוד הפריש לטובת המוסדות בהם פעל ועסק. ביחוד נודע בבית האפייה ל[[מצה שמורה]] עבודת יד, שנייה במשך שנים, שנודעו הם בבחינת טיב המצות וכשרותם ורוב גדולי הרבנים ראשי הישיבות והאדמו"רים ראו לעצמם זכות שהצליחו לאפות בו את מצותיהם, ביניהם [[אברהם מרדכי אלתר|האדמו"ר מגור]], [[אהרן רוקח|האדמו"ר מבעלזא]], רבי [[יוסף צבי דושינסקי]] רב העיר, ובניהם וממשיכיהם אחריהם. גם רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] ובניו ראשי ישיבות בריסק ממשיכי דרכו הידועים בחומרותיהם, אפו במקום.


רבי לייב נלב"ע בירושלים ב[[כ"ד בניסן]] [[תש"מ]], ומנוחתו כבוד בהר הזיתים.
לא יצא מעולם לחו"ל (באמרו שכך נהג אביו) וכשנכנס ליחידות ל[[אדמו"ר הריי"צ]] (בביקורו בארץ בשנת תרפ"ט) אמר לו [[אדמו"ר הריי"צ]]: "לא נסעת לליובאוויטש אולם על ידי מכתבים אלי תזכה כאילו היית בליובאוויטש".
 
רבי יהודה ליב נלב"ע בירושלים ב[[כ"ד בניסן]] [[תש"מ]], ומנוחתו כבוד בהר הזיתים.


==משפחתו==
==משפחתו==
* בנו: הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דוב סלונים]], רב מרכז העיר ירושלים
* בנו: הילד צבי הירש. נפטר בילדותו
* בתו: פייגא מלכה שיינברגר, אשת ר' עקיבא יוסף שיינברגר ואמו של [[אברהם אהרן שיינברגר]]
* בנו: הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דוב סלונים]], חבר [[בית דין רבני חב"ד]] ורב מרכז העיר ירושלים
* בתו: רעכיל זיסל גלבשטיין, אשת ר' הלל אברהם גלבשטיין  
* בתו: מרת פייגא מלכה שיינברגר, אשת ר' עקיבא יוסף שיינברגר ואמו של [[אברהם אהרן שיינברגר]]
*חתנו: בערל קסלמן
* בתו: מרת רעכיל זיסל גלבשטיין, אשת ר' הלל אברהם גלבשטיין  
*בתו: מרת דבורה קסלמן, אשת הרב [[בערל קסלמן]]
{{מיון רגיל:סלונים, יהודה לייב}}
{{מיון רגיל:סלונים, יהודה לייב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
שורה 23: שורה 27:
[[קטגוריה:משפחת סלונים]]
[[קטגוריה:משפחת סלונים]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:גבאים]]