ראקשיק – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "בסיביר" ב־"בסיביר"
ב. א. א. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(16 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
העיירה '''ראקשיק''' (בשפת המקור: '''Rokiškis''' ('''רוֹקישקיס'''){{הערה|מכונה גם: ראקישוק, ראקישאק, ראקישיק.}}) היא עיר בצפון מזרח ליטא, הממוקמת בקרבת הגבול עם לטביה{{הערה|במחוז פוניבז'.}}. בעבר פעלה בעיר קהילה חב"דית גדולה, והרב [[שמואל לויטין]] אף כיהן בה כרב עיר. בשנת [[תרצ"א]] זכו החסידים בעיר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] [[ביקור ראקשיק|יערוך ביקור מיוחד בעיר]] וישהה בה במשך תשעה ימים.
{{מקורות}}
ה[[עיירה]] '''ראקשיק''' (בשפת המקור: '''Rokiškis''' ('''רוֹקישקיס'''){{הערה|מכונה גם: ראקישוק, ראקישאק, ראקישיק.}}) היא עיר בצפון מזרח ליטא, הממוקמת בקרבת הגבול עם לטביה{{הערה|במחוז פוניבז'.}}. בעבר פעלה בעיר קהילה חב"דית גדולה, והרב [[שמואל לויטין]] אף כיהן בה כרב עיר. בשנת [[תרצ"א]] זכו החסידים בעיר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] [[ביקור ראקשיק|יערוך ביקור מיוחד בעיר]] וישהה בה במשך תשעה ימים.


==היסטוריה==
==היסטוריה==
ההתיישבות הראשונה במקום היתה בסביבות שנת ה'רנ"ט (1499), כאשר כשלושים שנה מאוחר יותר דוכס [[ליטא]] נתן את האחוזה במתנה למשפחת נסיכי קרוסינסקי, שעל שמם נקרא שם העיר.
ההתיישבות הראשונה במקום הייתה בסביבות שנת ה'רנ"ט (1499), כאשר כשלושים שנה מאוחר יותר דוכס [[ליטא]] נתן את האחוזה במתנה למשפחת נסיכי קרוסינסקי, שעל שמם נקרא שם העיר.


בשנת [[תרל"ג]] החלה ההתיישבות בעיר לצבור תאוצה בעקבות תחנת רכבת שהוקמה בה, וכן הקהילה היהודית הכפילה את עצמה פי ארבעה ומנתה קרוב ל-2000 איש, שהיוו שבעים וחמש אחוז מתושבי העיר.
בשנת [[תרל"ג]] החלה ההתיישבות בעיר לצבור תאוצה בעקבות תחנת רכבת שהוקמה בה, וכן הקהילה היהודית הכפילה את עצמה פי ארבעה ומנתה קרוב ל-2000 איש, שהיוו שבעים וחמש אחוז מתושבי העיר.
שורה 12: שורה 13:
בעיר פעלה קהילה חב"דית תוססת, שנמנתה עוד על חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאחר פטירתו התקשרו לנכדו האדמו"ר מליאדי ונחשבו ל'משכילים' גדולים בתורת החסידות.
בעיר פעלה קהילה חב"דית תוססת, שנמנתה עוד על חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאחר פטירתו התקשרו לנכדו האדמו"ר מליאדי ונחשבו ל'משכילים' גדולים בתורת החסידות.


רב העיירה היה הרב [[אשר מרגלית]], ולאחר פטירתו בשנת [[תרס"ו]] החליף אותו בתפקידו כרב העיר חתנו הצעיר הרב [[שמואל לויטין]], ששימש בתפקיד זה עד שנת [[תרע"ה]], אז עזב את העיר בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]]. בתקופה זו אף פעל בעיר [[תומכי תמימים ראקשיק|סניף של ישיבת תומכי תמימים]].
רב ה[[עיירה]] היה הרב [[אשר מרגלית]], ולאחר פטירתו בשנת [[תרס"ו]] החליף אותו בתפקידו כרב העיר חתנו הצעיר הרב [[שמואל לויטין]], ששימש בתפקיד זה עד שנת [[תרע"ה]], אז עזב את העיר בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]]. בתקופה זו אף פעל בעיר סניף של ישיבת תומכי תמימים (ראו להלן).


בשנת [[תרצ"א]] זכו החסידים בעיר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] [[ביקור ראקשיק|יערוך ביקור מיוחד בעיר]] וישהה בה במשך תשעה ימים.
בשנת [[תרצ"א]] זכו החסידים בעיר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] [[ביקור ראקשיק|יערוך ביקור מיוחד בעיר]] וישהה בה במשך תשעה ימים. באותה תקופה כבר כיהן כרב העיר הרב הישיש ר' [[בצלאל כץ]].


הקהילה החסידית בעיר השפיעה גם על התושבים בעיירות המרוחקות ממנה, דוגמת הרב [[אפרים וולף]] שלמד בישיבת טלז, אך התקרב לחסידות על ידי החסידים תושבי העיר.
הקהילה החסידית בעיר השפיעה גם על התושבים בעיירות המרוחקות ממנה, דוגמת הרב [[אפרים וולף]] שלמד בישיבת טלז, אך התקרב לחסידות על ידי החסידים תושבי העיר.
שורה 21: שורה 22:


בתקופת [[השואה]] עברה העיר משליטה ליטאית לשליט ברית המועצות, אך בחודש [[סיוון]] של שנת [[תש"א]] נכבשה על ידי הנאצים, וכעבור חודשיים נרצחו רוב תושבי העיר בבורות ירי שנכרו בסמוך אליה בימים שישי ושבת, [[כ"ב אב|כ"ב]]-[[כ"ג אב]], ועל פי דוחות הצבא הגרמני נרצחו בבורות אלו 3,201 יהודים, כאשר שאר בני הקהילה היהודית הועברו לגטו יונישקיס ונרצחו שם.
בתקופת [[השואה]] עברה העיר משליטה ליטאית לשליט ברית המועצות, אך בחודש [[סיוון]] של שנת [[תש"א]] נכבשה על ידי הנאצים, וכעבור חודשיים נרצחו רוב תושבי העיר בבורות ירי שנכרו בסמוך אליה בימים שישי ושבת, [[כ"ב אב|כ"ב]]-[[כ"ג אב]], ועל פי דוחות הצבא הגרמני נרצחו בבורות אלו 3,201 יהודים, כאשר שאר בני הקהילה היהודית הועברו לגטו יונישקיס ונרצחו שם.
==תומכי תמימים ראקשיק==
בשנת [[תרס"ו]] הקים הרב [[שמואל לוויטין]], ששימש כרב העיר, ישיבת [[תומכי תמימים]] בה למדו בני העיר. ישיבה זו התקיימה עד שנת [[תרע"ה]], אז גרשו הקוזקים את תושבי העיירה היהודים.
{{להשלים}}


==חסידי חב"ד בעיר==
==חסידי חב"ד בעיר==
שורה 26: שורה 31:
*הרב [[שמואל לויטין]] - רב העיר בין השנים [[תרס"ו]]-[[תרע"ה]], [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח|תרח"צ]]
*הרב [[שמואל לויטין]] - רב העיר בין השנים [[תרס"ו]]-[[תרע"ה]], [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח|תרח"צ]]
*הרב [[פינייע ראקשיקער]]
*הרב [[פינייע ראקשיקער]]
*הרב [[אשר מרגלית]] - מחסידי חב"ד-ליאדי ורב העיר
*הרב [[אשר מרגליות]] - מחסידי חב"ד-ליאדי ורב העיר
*הרב [[חיים הלל אזימוב]] - יליד העיר, וממנהלי מוסדות חב"ד ב[[פריז]]
*הרב [[חיים הלל אזימוב]] - יליד העיר, וממנהלי מוסדות חב"ד ב[[פריז]]
*הרב [[שניאור זלמן איידלמן]] מחסידי אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב


==קישורים חיצוניים==
*[[שניאור ברגר]], '''[https://drive.google.com/file/d/1oJakask5e2zkCEEJQs_dxf22opZ1tCHT/view?usp=drivesdk "הוזהרנו! אני שמעתי את הרבי מזהיר!"]''' - חב"ד בשואה, הקהילה החב"דית בראקשיק. שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 507 עמ' 58
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עיירות בליטא]]
[[קטגוריה:עיירות בליטא]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]