ישיבת עוז מאיר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
מ (החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה ") |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ישיבת עוז מאיר חב"ד''' | '''ישיבת עוז מאיר חב"ד''' הייתה ישיבה שהוקמה בתחילת שנות הממי"ם על ידי הרב [[שמעון אליטוב]], במטרה ליתן מענה לנוער מתמודד ביחס אישי ועל פי תורת החסידות. לצד הישיבה התקיים [[כולל אברכים]] חבד"י, שהאברכים בו למדו עם הנוער. הישיבה הייתה ללא פנימיה. בשנת תשפ"ד חדלה הישיבה מלפעול. | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
הישיבה הוקמה על שם אחיו של הרב שמעון אליטוב - הרב [[מאיר אליטוב]] ראש ישיבות כפר הרוא"ה והראשון לציון שנפטר בצעירותו. | הישיבה הוקמה על שם אחיו של הרב שמעון אליטוב - הרב [[מאיר אליטוב]] ראש ישיבות כפר הרוא"ה והראשון לציון שנפטר בצעירותו. | ||
בשנותיה הראשונות שכנה הישיבה בשכונת קטמון ב[[ירושלים]], ואז נקראה היא ישיבת אור מאיר. בישיבה פעל גם בניין [[בית חב"ד]] איזורי. לאחר שעברה לבניין בית כנסת חב"ד בשכונת פאג"י בירושלים - בו | בשנותיה הראשונות שכנה הישיבה בשכונת קטמון ב[[ירושלים]], ואז נקראה היא ישיבת אור מאיר. בישיבה פעל גם בניין [[בית חב"ד]] איזורי. לאחר שעברה לבניין בית כנסת חב"ד בשכונת פאג"י בירושלים - בו שכנה לאחרונה נקרא שמה ישיבת עוז מאיר חב"ד. | ||
[[הרבי]] הזכיר את הישיבה הזאת ב[[התוועדות]] [[עשרת ימי תשובה|שבת שובה]] [[תשמ"ו]] והישיבה זכתה למספר מענות קודש מהרבי{{הערה|כך לדוגמה בחודש אדר ראשון תשמ"ו ביקר בחצרות קודשנו אחיו של הרב אליטוב ששימש כמנהלה הגשמי של הישיבה, הרב יעקב אליטוב, שהכניס בקשת ברכה לרבי על הבנלאק של הישיבה, בו היה מצויין שם הישיבה 'עוז מאיר חב"ד' וביקש ברכה. בי"ז אדר ראשון תשמ"ו הוציא הרבי [[מענות קודש|מענה]] על הבלאנק עצמו, בו סימן בעיגול את המילה "חב"ד" וכתב: "'''מוכרח''' להיות הסכם '''בכתב''' על השם (חבד) מועד רבני אנ"ש שי' שבאה"ק '''כפשוט''' אזכיר עה"צ. לצדקה שם", וצירף למענה 5000 שקל. בעקבות המענה הזמינו את הרב ירוסלבסקי לישיבה, והוא הורה להוסיף סדר חסידות בכל בוקר וכתב עם הרב אליטוב את סדרי הישיבה וצירף לזה כתב אישור בכתב לשם חב"ד של הישיבה.}}. | |||
[[הרבי]] הזכיר את הישיבה הזאת ב[[התוועדות]] [[עשרת ימי תשובה|שבת שובה]] [[תשמ"ו]] והישיבה זכתה למספר מענות קודש מהרבי{{הערה|כך | |||
בשנת [[תשפ"ד]] חדלה הישיבה מלפעול{{הבהרה|מה המניעים?}}. | |||
== הנהלת הישיבה == | == הנהלת הישיבה == | ||
| שורה 33: | שורה 30: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|עוז מאיר]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|עוז מאיר]] | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש שנסגרו|ח]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:03, 11 בדצמבר 2024
ישיבת עוז מאיר חב"ד הייתה ישיבה שהוקמה בתחילת שנות הממי"ם על ידי הרב שמעון אליטוב, במטרה ליתן מענה לנוער מתמודד ביחס אישי ועל פי תורת החסידות. לצד הישיבה התקיים כולל אברכים חבד"י, שהאברכים בו למדו עם הנוער. הישיבה הייתה ללא פנימיה. בשנת תשפ"ד חדלה הישיבה מלפעול.
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
הישיבה הוקמה על שם אחיו של הרב שמעון אליטוב - הרב מאיר אליטוב ראש ישיבות כפר הרוא"ה והראשון לציון שנפטר בצעירותו.
בשנותיה הראשונות שכנה הישיבה בשכונת קטמון בירושלים, ואז נקראה היא ישיבת אור מאיר. בישיבה פעל גם בניין בית חב"ד איזורי. לאחר שעברה לבניין בית כנסת חב"ד בשכונת פאג"י בירושלים - בו שכנה לאחרונה נקרא שמה ישיבת עוז מאיר חב"ד.
הרבי הזכיר את הישיבה הזאת בהתוועדות שבת שובה תשמ"ו והישיבה זכתה למספר מענות קודש מהרבי[1].
בשנת תשפ"ד חדלה הישיבה מלפעול[דרושה הבהרה].
הנהלת הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראש המוסדות וראש הישיבה הרב שמעון גד אליטוב.
משגיח הישיבה הרב שמואל וויספיש.
ראש הכולל הרב אברהם קוט.
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תגית ישיבת עוז מאיר
- אתר ישיבת 'עוז מאיר' (הקישור אינו פעיל, ג' אב תשפ"ב)
- מענות הרבי לישיבת עוז מאיר
- כאשר ישא האומן. (הקישור אינו פעיל, ג' אב תשפ"ב)
- להתמסר לחינוך ילדי ישראל, בראיון לגליון 'המפגש שלי'. (הקישור אינו פעיל, ג' אב תשפ"ב)
הערות שוליים
- ↑ כך לדוגמה בחודש אדר ראשון תשמ"ו ביקר בחצרות קודשנו אחיו של הרב אליטוב ששימש כמנהלה הגשמי של הישיבה, הרב יעקב אליטוב, שהכניס בקשת ברכה לרבי על הבנלאק של הישיבה, בו היה מצויין שם הישיבה 'עוז מאיר חב"ד' וביקש ברכה. בי"ז אדר ראשון תשמ"ו הוציא הרבי מענה על הבלאנק עצמו, בו סימן בעיגול את המילה "חב"ד" וכתב: "מוכרח להיות הסכם בכתב על השם (חבד) מועד רבני אנ"ש שי' שבאה"ק כפשוט אזכיר עה"צ. לצדקה שם", וצירף למענה 5000 שקל. בעקבות המענה הזמינו את הרב ירוסלבסקי לישיבה, והוא הורה להוסיף סדר חסידות בכל בוקר וכתב עם הרב אליטוב את סדרי הישיבה וצירף לזה כתב אישור בכתב לשם חב"ד של הישיבה.