יוסף שיינברגר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־06:21, 18 בנובמבר 2024

הרב יוסף שיינברגר (תרע"ט - י"ב שבט תשס"ז) היה סופר ומזכיר העדה החרדית.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרע"ט לדוד שיינברגר בירושלים. בנעוריו היה מפרסם מאמרים בעיתון "קול ישראל". היה פעיל בהעדה החרדית וערך את עיתון "העדה", בנוסף שימש גם כמזכיר העדה. נפטר בי"ב שבט תשס"ז ונטמן בהר הזיתים שבירושלים.

נשא לאשה את אלטא ציפורה רחל, נצר לחסידי חב"ד. אביה ר' צבי בלוי (אחיהם של ר' משה בלויא מאגודת ישראל ור' עמרם בלויא מנטורי קרתא) הוא נינו של ר' אורי אורנשטיין שהיה חסיד הצמח צדק, ואמה מ' שרה זיסל היא נינתו של ר' אליהו יוסף ריבלין^[1].

קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי שיינברגר נפגש עם הרבי מספר פעמים במהלך השנים^[2]. וכן התכתב עם הרבי^[3].

הפעם הראשונה בה נפגש עם הרבי ביחידות הייתה בשנת תשי"ח, בה דובר על החשיבות בלימוד תורת החסידות, נושא עליו דיברו השניים פעמים נוספות.

פעם שאל את הרבי אודות דבריו שאי אפשר בלא לימוד החסידות, הלא כמה וכמה מגדולי וגאוני ישראל שליט"א שבדורנו אינם לומדים חסידות. והשיב לו הרבי: "ודאי הוא ששמחה של מצוה בלתי אפשרית בלי חסידות"^[4].

הרב שיינברגר שאל את הרבי מספר פעמים על הסיבה לכך שהוא מקרב את שז"ר, הרבי השיב על לו על כך באחת הפעמים ש"אני מבקש מכם, אל תקשו קושיות", בהזדמנות נוספת כאשר הקשה הרב שיינברגר על כך שהרבי התבטא על שז"ר^[5] ש"נמחלו לו כל עוונתיו" משום שעלה לגדולה, דלכאורה הוא אפיקורס, השיב הרבי: "הנני מכירו, הוא מאמין באמונה פשוטה"^[6]. לחסיד קלויזנבורג ששאל את הרבי מדוע אומר זאת דווקא עליו ולא על בן גוריון, השיב הרבי: "מה אכפת לך אם ימחלו לעוד יהודי על עוונותיו?"^[7].

היה מגיע מספר פעמים להתוועדויות אצל הרבי בשבת.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

עמוד אש - תולדות חייו של הרב יהושע לייב דיסקין
עולמות שחרבו - סיפורים מקורות חייו של האדמו"ר יואל טייטלבוים מסאטמר
גנזי יוסף - ערכים תורניים
גבורות רמח"ל - על מסכת אבות

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בסוד שיח, עמ' 361 - 364.

הערות שוליים

↑ ספר היחס למשפחת ריבלין
↑ ראה יומן ט' אדר ראשון תשכ"ה. בס' לאו כפשוטו של הרב זושא פויזנר עמ' 34 מובא סיפור מיחידות שלו בשנת תשכ"ט.
↑ מכתב מהרבי אליו מי"ז סיון תשט"ז נדפס ע"י ועד הנחות בלה"ק בקונ' לש"פ ראה תשפ"ב
↑ מקדש מלך ח"ד עמוד תיז
↑ שיחת ש"פ נשא, ט' סיון תשכ"ג. תורת מנחם חל"ז עמ' 57-8.
↑ משבחי רבי עמ' 128-9.
↑ נשיא וחסיד עמ' 201

[1] ספר היחס למשפחת ריבלין

[2] ראה יומן ט' אדר ראשון תשכ"ה. בס' לאו כפשוטו של הרב זושא פויזנר עמ' 34 מובא סיפור מיחידות שלו בשנת תשכ"ט.

[3] מכתב מהרבי אליו מי"ז סיון תשט"ז נדפס ע"י ועד הנחות בלה"ק בקונ' לש"פ ראה תשפ"ב

[4] מקדש מלך ח"ד עמוד תיז

[5] שיחת ש"פ נשא, ט' סיון תשכ"ג. תורת מנחם חל"ז עמ' 57-8.

[6] משבחי רבי עמ' 128-9.

[7] נשיא וחסיד עמ' 201

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{אין תמונה}}
+[[קובץ:יוסף שיינברגר.jpg|ממוזער|200px|הרב יוסף שיינברגר
+{{כתב קטן|תמונה זו מוצגת בחב"דפדיה בשימוש הוגן, נשמח להחליפה בתמונה חופשית}}]]
 הרב '''יוסף שיינברגר''' ([[תרע"ט]] - [[י"ב שבט]] [[תשס"ז]]) היה סופר ומזכיר [[העדה החרדית]].
 ==תולדות חיים==
 נולד בשנת [[תרע"ט]] לדוד שיינברגר ב[[ירושלים]]. בנעוריו היה מפרסם מאמרים בעיתון "קול ישראל". היה פעיל בהעדה החרדית וערך את עיתון "העדה", בנוסף שימש גם כמזכיר העדה. נפטר ב[[י"ב שבט]] [[תשס"ז]] ונטמן ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]].
-נשא לאשה את אלטא ציפורה רחל, נצר לחסידי חב"ד. אביה ר' צבי בלוי (אחיהם של ר' [[משה בלויא]] מאגודת ישראל ור' [[עמרם בלויא]] מנטורי קרתא) הוא נינו של ר' [[אורי אורנשטיין]] שהיה חסיד הצמח צדק, ואמה מ' שרה זיסל היא נינתו של ר' [[אליהו יוסף ריבלין]]<ref>ספר היחס למשפחת ריבלין</ref>.
+נשא לאשה את אלטא ציפורה רחל, נצר לחסידי חב"ד. אביה ר' צבי בלוי (אחיהם של ר' [[משה בלויא]] מאגודת ישראל ור' [[עמרם בלויא]] מנטורי קרתא) הוא נינו של ר' [[אורי אורנשטיין]] שהיה חסיד הצמח צדק, ואמה מ' שרה זיסל היא נינתו של ר' [[אליהו יוסף ריבלין]]{{הערה|ספר היחס למשפחת ריבלין}}.
 ==קשריו עם הרבי==
-הרבי שיינברגר נפגש עם הרבי מספר פעמים במהלך השנים<ref>ראה יומן ט' אדר ראשון תשכ"ה. בס' [[לאו כפשוטו]] של הרב [[זושא פויזנר]] עמ' 34 מובא סיפור מיחידות שלו בשנת תשכ"ט.</ref>. וכן התכתב עם הרבי<ref>מכתב מהרבי אליו מי"ז סיון תשט"ז נדפס ע"י ועד הנחות בלה"ק בקונ' לש"פ ראה תשפ"ב</ref>.
+הרבי שיינברגר נפגש עם הרבי מספר פעמים במהלך השנים{{הערה|ראה יומן ט' אדר ראשון תשכ"ה. בס' [[לאו כפשוטו]] של הרב [[זושא פויזנר]] עמ' 34 מובא סיפור מיחידות שלו בשנת תשכ"ט.}}. וכן התכתב עם הרבי{{הערה|מכתב מהרבי אליו מי"ז סיון תשט"ז נדפס ע"י ועד הנחות בלה"ק בקונ' לש"פ ראה תשפ"ב}}.
 הפעם הראשונה בה נפגש עם הרבי ב[[יחידות]] הייתה בשנת [[תשי"ח]], בה דובר על החשיבות ב[[לימוד תורת החסידות]], נושא עליו דיברו השניים פעמים נוספות.
-פעם שאל את הרבי אודות דבריו שאי אפשר בלא לימוד החסידות, הלא כמה וכמה מגדולי וגאוני ישראל שליט"א שבדורנו אינם לומדים חסידות. והשיב לו הרבי: "ודאי הוא ששמחה של מצוה בלתי אפשרית בלי חסידות"<ref>מקדש מלך ח"ד עמוד תיז</ref>.
+פעם שאל את הרבי אודות דבריו שאי אפשר בלא לימוד החסידות, הלא כמה וכמה מגדולי וגאוני ישראל שליט"א שבדורנו אינם לומדים חסידות. והשיב לו הרבי: "ודאי הוא ששמחה של מצוה בלתי אפשרית בלי חסידות"{{הערה|מקדש מלך ח"ד עמוד תיז}}.
-הרב שיינברגר שאל את הרבי מספר פעמים על הסיבה לכך שהוא מקרב את [[שז"ר]], הרבי השיב על לו על כך באחת הפעמים ש"אני מבקש מכם, אל תקשו קושיות", בהזדמנות נוספת כאשר הקשה הרב שיינברגר על כך שהרבי התבטא על שז"ר<ref>שיחת ש"פ נשא, ט' סיון תשכ"ג. תורת מנחם חל"ז עמ' 57-8.</ref> ש"נמחלו לו כל עוונתיו" משום שעלה לגדולה, דלכאורה הוא אפיקורס, השיב הרבי: "הנני מכירו, הוא מאמין באמונה פשוטה"<ref>משבחי רבי עמ' 128-9.</ref>. לחסיד [[קלויזנבורג]] ששאל את הרבי מדוע אומר זאת דווקא עליו ולא על [[בן גוריון]], השיב הרבי: "מה אכפת לך אם ימחלו לעוד יהודי על עוונותיו?"<ref>נשיא וחסיד עמ' 201</ref>.
+הרב שיינברגר שאל את הרבי מספר פעמים על הסיבה לכך שהוא מקרב את [[שז"ר]], הרבי השיב על לו על כך באחת הפעמים ש"אני מבקש מכם, אל תקשו קושיות", בהזדמנות נוספת כאשר הקשה הרב שיינברגר על כך שהרבי התבטא על שז"ר{{הערה|שיחת ש"פ נשא, ט' סיון תשכ"ג. תורת מנחם חל"ז עמ' 57-8.}} ש"נמחלו לו כל עוונתיו" משום שעלה לגדולה, דלכאורה הוא אפיקורס, השיב הרבי: "הנני מכירו, הוא מאמין באמונה פשוטה"{{הערה|משבחי רבי עמ' 128-9.}}. לחסיד [[קלויזנבורג]] ששאל את הרבי מדוע אומר זאת דווקא עליו ולא על [[בן גוריון]], השיב הרבי: "מה אכפת לך אם ימחלו לעוד יהודי על עוונותיו?"{{הערה|נשיא וחסיד עמ' 201}}.
 היה מגיע מספר פעמים ל[[התוועדות|התוועדויות]] אצל הרבי בשבת.