מנחם מענדל מליעפלי – הבדלי גרסאות

היה מחסידיו המקושרים ביותר של [[אדמו"ר האמצעי]], ובכל עת היה מעמיק בדברי החסידות של אדמו"ר האמצעי.

היה [[משפיע]] בעיר [[ליעפלי]] בחסידות ובעיקר ב[[ספר התניא]], והיה ידוע בזהירותו שלא לומר שום דבר מחידושי עצמו, רק מדברי החסידות של רבותיו.

לאחר הסתלקות [[אדמו"ר האמצעי]] הוא לא התבטל ל[[אדמו"ר הצמח צדק]], ואף התנגד אליו. כעבור תקופה, לאחר שראה הרבה מופתים ודברי פלא אצל אדמו"ר הצמח צדק, התחרט על העבר והתבטל לאדמו"ר הצמח צדק ככל שאר החסידים הגדולים של הצמח צדק, אם כי התקשרותו לצמח צדק לא הייתה כהתקשרותו וביטולו המוחלט לאדמו"ר האמצעי.

בב' [[כסלו]] של אותה שנה{{הערה|[[תרכ"ז]]}}, כאשר ישבו החסידים יחד ודיברו מגדולתו של המהרי"ל, הוריד ר' מנחם מענדל דמעות כמים ונהיה חולה מרוב צער, לקחו אותו לביתו, ובליל ראשון של [[חנוכה]] לאחר שבירך נר [[חנוכה]] בדעה צלולה נפטר.

==לקריאה נוספת==

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]