משתמש:בר יעקוב/פרק שירה: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (יוסף בן מלמד העביר את הדף פרק שירה לשם משתמש:בן יעקוב/פרק שירה בלי להשאיר הפניה: אין חשיבות. כמובא בדף השיחה) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (11 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פרק שירה''' (נקרא גם '''פרקי שירה''', '''ברייתא דפרק שירה''' או '''שירת הבריאה''') הוא חיבור קצר ([[ברייתא]]) המסוגנן ב[[לשון חז"ל]]. הפרק מכיל בתוכו קטעי שירה אותם שרות כל הבריות בשבח [[ | '''פרק שירה''' (נקרא גם '''פרקי שירה''', '''ברייתא דפרק שירה''' או '''שירת הבריאה''') הוא חיבור קצר ([[ברייתא]]) המסוגנן ב[[לשון חז"ל]]. הפרק מכיל בתוכו קטעי שירה אותם שרות כל הבריות בשבח [[אלוקי-ם (יהדות)|הקב"ה]]. מרבית הקטעים הם [[פסוק]]ים הלקוחים מה[[תנ"ך]], חלקם הגדול מ[[ספר תהלים]]{{הערה|כך כתב המבי"ט בביאורו: "שרוב השירות הן מספר תהלים".}}. | ||
יש ב[[מסורת (יהדות)|מסורת]] היהודית שייחסו חיבור זה ל[[דוד המלך]] (כמשתמע מפתיחת החיבור), וכך כתב גם [[המבי"ט]]{{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/14113 "בית אלהים"], לרבי [[משה מטראני]] - [[ורשה]], [[1872]]}}, ויש המוסיפים גם את [[שלמה המלך]] שחיברו עם אביו במשותף{{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/24222 "פי אליהו"], לרבי אליהו דייץ - [[אלטונה]], [[1735]]}}. | יש ב[[מסורת (יהדות)|מסורת]] היהודית שייחסו חיבור זה ל[[דוד המלך]] (כמשתמע מפתיחת החיבור), וכך כתב גם [[המבי"ט]]{{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/14113 "בית אלהים"], לרבי [[משה מטראני]] - [[ורשה]], [[1872]]}}, ויש המוסיפים גם את [[שלמה המלך]] שחיברו עם אביו במשותף{{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/24222 "פי אליהו"], לרבי אליהו דייץ - [[אלטונה]], [[1735]]}}. | ||
== | ==בחסידות חב"ד== | ||
ב[[לקוטי תורה]] פרשת [[בהעלותך]] מצטט [[אדמו"ר הזקן]] מפרק שירה על אווז הבר ומבאר: "מ"ש בפרק שירה אווז הבר המשוטטת במדבר כשרואה את ישראל עוסקים בתורה אומרת שיר קול קורא במדבר פנו דרך הוי'. פי' קול היינו המשכה הקל קול יעקב שנמשך בבחי' מדבר ושממה הוא העוה"ז פנו דרך הוי' להיות בו המשכת דרך הוי'". | |||
ב[[דבר מלכות משפטים]] מציין הרבי גם לפרק שירה בהמשך לפסוק שמביא{{הערה|משפטים כב, ח.}}: "על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלקים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלקים ישלם שנים לרעהו". | |||
"ולהעיר, שפסוק זה הוא השירה דזאב טורף (פרק שירה פ"ה), שרומז על השירה שמצד ביטול והפיכת הענינים הבלתי-רצויים ע"י זאב טורף דקדושה". | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{קצרמר}} | |||
גרסה אחרונה מ־02:10, 9 בספטמבר 2024
פרק שירה (נקרא גם פרקי שירה, ברייתא דפרק שירה או שירת הבריאה) הוא חיבור קצר (ברייתא) המסוגנן בלשון חז"ל. הפרק מכיל בתוכו קטעי שירה אותם שרות כל הבריות בשבח הקב"ה. מרבית הקטעים הם פסוקים הלקוחים מהתנ"ך, חלקם הגדול מספר תהלים[1].
יש במסורת היהודית שייחסו חיבור זה לדוד המלך (כמשתמע מפתיחת החיבור), וכך כתב גם המבי"ט[2], ויש המוסיפים גם את שלמה המלך שחיברו עם אביו במשותף[3].
בחסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בלקוטי תורה פרשת בהעלותך מצטט אדמו"ר הזקן מפרק שירה על אווז הבר ומבאר: "מ"ש בפרק שירה אווז הבר המשוטטת במדבר כשרואה את ישראל עוסקים בתורה אומרת שיר קול קורא במדבר פנו דרך הוי'. פי' קול היינו המשכה הקל קול יעקב שנמשך בבחי' מדבר ושממה הוא העוה"ז פנו דרך הוי' להיות בו המשכת דרך הוי'".
בדבר מלכות משפטים מציין הרבי גם לפרק שירה בהמשך לפסוק שמביא[4]: "על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלקים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלקים ישלם שנים לרעהו".
"ולהעיר, שפסוק זה הוא השירה דזאב טורף (פרק שירה פ"ה), שרומז על השירה שמצד ביטול והפיכת הענינים הבלתי-רצויים ע"י זאב טורף דקדושה".
הערות שוליים
- ↑ כך כתב המבי"ט בביאורו: "שרוב השירות הן מספר תהלים".
- ↑ ספר "בית אלהים", לרבי משה מטראני - ורשה, 1872
- ↑ ספר "פי אליהו", לרבי אליהו דייץ - אלטונה, 1735
- ↑ משפטים כב, ח.
