אליהו בעל שם: הבדלים בין גרסאות בדף

(מויקיפדיה)
תגית: שחזור ידני
 
(68 גרסאות ביניים של 30 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''רבי אליהו<ref>הי כותב את שמו אליהו בא' (אליא) על מנת לא לחתום ב[[השם המפורש]] (י-ה-ו-ה). </ref> בן משה לואנץ''' אשכנזי (מכונה: "רבי אליהו [[בעל שם]]") ([[1564]] - [[1636]]) היה [[רב]], [[הוגה דעות]], [[מקובל]], [[דרשן]], ו[[פיוט|פייטן]] [[אשכנזים|אשכנזי]].
{{דמות
|שם=רבי אליהו בעל שם
|תאריך לידה=רצ"ז
|עיסוק=[[קבלה]]
|מקום פעילות= וורמייזא
|אב=יוסף יוזפא
|מקום לידה=קרקא
}}
'''רבי אליהו בעל השם מוורמייזא''' (רצ"ז {{הערה|לפי המסופר שם בחלק א' פרק נ"ה בשנת ש"י היה בגיל בר מצוה וא"כ עולה בבירור שלידתו היתה בשנת רצ"ז. אך להעיר מספר הזכרונות חלק ב' פרק צ"א ששם מסופר שבעת פטירתו של ר' שמואל נכד המהר"ל מפראג, בשנת תט"ו, היה בן 108 שנים. וכנראה שהוא טעות הדפוס וצריך להיות 118 שנים}} - ?) היה [[ראש ישיבה]], [[קבלה|מקובל]] ומייסד חבורת ה[[צדיקים נסתרים]].


== ביוגרפיה ==
==תולדות חיים==
לואנץ נולד ב[[פרנקפורט]] ב[[כ"ג באייר]] [[ה'שכ"ד]]<ref>ישנם דעות אחרות לגבי שנת הולדתו, [[ה'שט"ו]], [[ה'שכ"ה]]. בספר "די יודען אי ווארמס" מופיע שנולד ב [[1555]].</ref> למשפחה מיוחסת. סבו, אבי אביו, היה השתדלן [[יוסף לואנץ]], נודע בכינויו [[רבי יוסלמן]], שהיה מאנשי חצרו של קיסר גרמניה. למד בישיבתו של ה[[מהר"ל מפראג]], ואצל רבנים נוספים. כיהן ברבנות ב[[פולדא]], [[הנאו]], [[פרידברג]], ולבסוף ב[[ורמייזא]].
רבי אליהו נולד ב[[קראקא]] שב[[פולין]] לר' יוסף יוזפא. אביו היה מאנוסי [[ספרד]] וכונה "הספרדי הקדוש". ב[[ספר הזכרונות]] מסופר, שאביו במשך שנים רבות סירב להינשא וחי בפרישות בקראקא, לאחר תקופה ארוכה הוא התייצב ב[[בית הדין]] של העיר וביקש להינשא עם אלמנתו של אחד מתושבי העיר בשם יוסף. הדיינים חששו למלא את ציווי ר' יוסף יוזפא ולדרוש מהאישה להתחתן איתו, אולם לאחר מכן התייצבה האלמנה בעצמה בבית הדין וסיפרה שבעלה התגלה אליה ב[[חלום]] וביקש ממנה להינשא עם ר' יוסף יוזפא, וזאת מכיוון שהולך לצאת מהם בן שיאיר את העולם. כך נישאו השניים, ומהם יצא ר' אליהו שנקרא על שם [[אליהו הנביא]].


בוורמס כיהן רבי אליהו כרב העיר וגם כראש הישיבה שפעלה בה. נודע בשל עיסוקו ב[[קבלה]] ובכתיבת [[קמע|קמעות]], והתפרסם בכינויו "רבי אליהו בעל שם".
הילד התחנך על ברכי אביו, שכבר מגיל צעיר לקחו מידי [[לילה]] ל[[תיקון חצות]]. בגיל 13 הוא התייתם מאביו, והחל לנדוד. בתקופת נידודיו הוא נישא עם אישה שממנה נולדו לו שני בנות. בשנת ה'ש"נ הוא התיישב בוורמייזא והקים שם [[ישיבה]] ללימוד [[קבלה]]. בנוסף באותה תקופה הוא נודע כבעל מופת גדול, והתפרסם אז בכינויו "רבי אליהו בעל השם".


בנוסף לכהונתו כרב וראש ישיבה ולעיסוקו בקבלה, היה רבי אליהו גם דרשן, חזן, ופייטן. פיוטו המפורסם ביותר הוא "ויכוח היין עם המים".
באותה תקופה יצאו נגדו חכמי שפייער שבראשם הגאון רבי פנחס זעליג שלא ראו בעין יפה את פעילותו בנושאי הקבלה, ופעלו להרחקתו מ[[גרמניה]]. בשנת שפ"ד עבר יחד עם ישיבתו לפראג. בין תומכיו היה ר' שמואל נכד ה[[מהר"ל]] ויחד עם יהודי בשם ר' יהודה אריה, בנו לישיבה חצר עם בתים{{הערה|ליקוטי דיבורים עמ' 1180, ספר הזכרונות פרק צ"ו. סיפור הנצחון של ר' אליהו בעל שם על מתנגדיו בפינסק, מובא בספר הזכרונות פרקים קל"ה-קל"ז.}}.


רבי אליהו לואנץ נפטר ב[[וורמס]] ב[[כ"ט בתמוז]] שצ"ו, ויש אומרים שנפטר ביום כ"א [[תמוז]].<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16071&hilite=c24b5283-1268-43fd-80d2-77cb9fae6b64&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D שמועסן מיט קינדער און יוגנד]</REF> [[שצ"ו]].
בספר הזכרונות נכתב כי הוא חי למעלה מ-118 שנים, אך לא נכתב שם באיזו שנה נולד או נפטר{{הערה|ידיעה זו מופיעה בספר הזכרונות, ח"ב עמ' 133, פרק צ"א, במשפט הבא "כאשר נפטר ר' שמואל היה ר' אליהו בן מאה ושמונה שנים (לכאורה טעות הדפוס וצריך להיות ושמונה עשר. הכותב). וכאשר היו צריכים - כאמור לעיל - ללכת לקברו של המהר"ל ולהזכירו אודות הקבר אשר הניח עבור נכדו, שלח ר' אליהו עשרה מתלמידיו, להזכיר למהר"ל אודות הבטחתו לנכדו ר' שמואל, והוא עצמו אף הלך ללווייתו והספידו.}},


רבי [[ברוך בטלן]], שהיה אביה של [[הרבנית רחל (זקנתו של אדמו"ר הזקן)]], חונך על ידי תלמידיו.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15929&hilite=55241a80-8105-45aa-b5e6-6862393d08dd&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D עטרת מלכות]</REF>
רבי [[ברוך בטלן]], הסבא רבא של [[אדמו"ר הזקן]], היה תלמידו של רבי אליהו בעל שם ומאוחר יותר תלמיד תלמידו רבי [[יואל בעל שם]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15929&hilite=55241a80-8105-45aa-b5e6-6862393d08dd&st=אליהו+בעל+שם עטרת מלכות]. ספר הזכרונות חלק ב' פרק פ'.}}.


== חבורת הנסתרים ==
== חבורת הנסתרים ==
עבודתו העיקרית הייתה הקמת קבוצה של [[צדיקים נסתרים]] שהתעסקו בתורת הקבלה, ובעסקנות הכלל. חבורת תלמידיו, היו צדיקים נסתרים עובדי ה' שעסקו ב[[תורת הקבלה]] ב[[קדושה]] ובטהרה, והם אשר הכינו את הדרך לשיטת הבעל שם טוב.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16055&hilite=86411683-e4e7-4fdb-9d75-c7afd3ed71c8&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D שמועסן מיט קינדער און יוגנד]</REF>
{{ערך מורחב|מחנה הנסתרים}}
עבודתו העיקרית הייתה הקמת קבוצה של [[צדיקים נסתרים]] שהתעסקו ב[[תורת הקבלה]], ובעסקנות הכלל. חבורת תלמידיו היו צדיקים נסתרים עובדי ה' שעסקו בתורת הקבלה ב[[קדושה]] וב[[טהרה]], והם אשר הכינו את הדרך לשיטת [[הבעל שם טוב]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16055&hilite=86411683-e4e7-4fdb-9d75-c7afd3ed71c8&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D שמועסן מיט קינדער און יוגנד]}}.


בשנת [[ה'שפ"א]] ייסד הרב אליהו את קבוצת התלמידים הנסתרים, שהפיצו את תורת רבם. לפני מותו העביר את עיקרי תורתו וסודותיו לבחיר תלמידיו, רבי יואל (שנקרא לאחר מכן רבי יואל [[בעל שם]]) שהנהיג אחריו את קבוצת הנסתרים. רבי יואל היה רבו של רבי אדם בעל שם, מי שהכניס את רבי ישראל [[בעל שם טוב]] לקבוצת הצדיקים הנסתרים.
בשנת ה'שפ"א ייסד רבי אליהו את קבוצת התלמידים הנסתרים, שהפיצו את תורת רבם. לפני מותו העביר את כל תורתו וסודותיו לבחיר תלמידיו רבי יואל (שנקרא לאחר מכן רבי [[יואל בעל שם]]) שהנהיג אחריו את קבוצת הנסתרים. רבי יואל היה רבו של רבי [[אדם בעל שם]], מי שהכניס את רבי ישראל [[בעל שם טוב]] לקבוצת הצדיקים הנסתרים.


[[אדמו"ר הריי"צ]] מביא בזכרונותיו, סיפורים רבים על פעולותיהם של קבוצת הנסתרים, ועסקנותם הכללית לטובת היהודים ב[[אירופה]] באותה התקופה.
[[אדמו"ר הריי"צ]] מביא בזכרונותיו, סיפורים רבים על פעולותיהם של קבוצת הנסתרים, ועסקנותם הכללית לטובת היהודים ב[[אירופה]] באותה התקופה.
שורה 21: שורה 30:
== תלמידיו ==
== תלמידיו ==
* ה[[תוספות יום טוב]]
* ה[[תוספות יום טוב]]
*תלמידו המובהק היה רבי [[יואל בעל שם]] מזאמושטש, שהיה רבו המובהק של הגאון הצדיק [[רבי אדם בעל שם]] מראפשיץ, מי שהיה רבו של [[הבעל שם טוב]].<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16081&hilite=c80c753d-cd83-406f-929f-1947c02101d8&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D כתר שם טוב]</REF>
*תלמידו המובהק היה רבי [[יואל בעל שם]] מזאמושטש, שהיה רבו המובהק של הגאון הצדיק [[רבי אדם בעל שם]] מראפשיץ, מי שהיה רבו של [[הבעל שם טוב]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16081&hilite=c80c753d-cd83-406f-929f-1947c02101d8&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D כתר שם טוב], וכך כתב בספר הזכרונות}}.
* רבי יוזפא שמש, מחבר "ספר מנהגי ורמיזא"
* רבי יוזפא שמש, מחבר "ספר מנהגי ורמיזא"
== חיבוריו ==
רבי אליהו לואנץ היה מחבר פורה, וחיבר ככל הנראה ספרים רבים שלא הגיעו לידינו.
ספריו הידועים לנו:
*'''רינת דודים''' על שיר השירים.
*'''מכלול יופי''' על קהלת.
*'''אדרת אליהו''' על ה[[ספר הזוהר|זוהר]].
עדיין לא נדפסו:
*פירוש על מדרש [[בראשית רבה]].
*'''מעגלי צדק''' על פירוש רבי [[בחיי בן אשר]] על התורה.
* פירוש על ספר [[חובות הלבבות]].
*'''צפנת פענח''' על [[תיקוני זוהר]].
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
*[http://hebrewbooks.org/33720 הספר מכלול יופי באתר ספרים עבריים]


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
*שיחת [[י"ח באלול|ח"י אלול]] [[תש"א]].
*[[ספר הזכרונות]] פרק נ"ה ופרק נ"ו.


*שיחת [[ח"י אלול]] [[תש"א]].
*[[ספר הזכרונות]] בארוכה.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אישים בחסידות חב"ד]]
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:צדיקים נסתרים]]
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]
[[קטגוריה:אחרונים]]