401
עריכות
←חילוקי הדעות
מ (שוחזר מעריכות של שיע בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של קרייזי אבאוט משיח) |
|||
| (39 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ימות המשיח. ציורו של האמן מיכאל שוורץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר את קיבות גליות שיתקיים ב[[ימות המשיח]] מפרי מכחולו של הצייר [[מיכאל שוורץ]]]] | |||
'''קיבוץ גלויות''' הוא אחד מ[[יעודי הגאולה]], שתוכנו הוא שבזמן ה[[גאולה]] ה[[יהודים]] מכל רחבי ה[[עולם]] יתקבצו ויבואו ל[[ארץ ישראל]]. בקיבוץ זה לא יישאר אף יהודי אחד ב[[גלות]], גם הנידח ביותר - בשונה משאר הגאולות (כמו [[גאולת מצרים]]) שלא נגאלו כולם. | '''קיבוץ גלויות''' הוא אחד מ[[יעודי הגאולה]], שתוכנו הוא שבזמן ה[[גאולה]] ה[[יהודים]] מכל רחבי ה[[עולם]] יתקבצו ויבואו ל[[ארץ ישראל]]. בקיבוץ זה לא יישאר אף יהודי אחד ב[[גלות]], גם הנידח ביותר - בשונה משאר הגאולות (כמו [[גאולת מצרים]]) שלא נגאלו כולם. | ||
== | == המקורות בתנ"ך == | ||
ב[[תנ"ך]] | ב[[תנ"ך]] מובאת כמה פעמים הנבואה על תהליך הגאולה - שכל עם ישראל הפזורים ב[[גלות]], גם הנידחים ביותר, יתקבצו על ידי [[הקב"ה]] ל[[ארץ ישראל]]. התורה מביאה את נבואתו של משה רבנו: | ||
{{ציטוט|תוכן=ושב ה' אלוקיך את שבותך... ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה, אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך..|מקור=[[דברים]] ל, ג-ד}} | {{ציטוט|תוכן=ושב ה' אלוקיך את שבותך... ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה, אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך..|מקור=[[דברים]] ל, ג-ד}} | ||
גם ספרי | גם ספרי ה[[נביאים]] מלאים בדבר זה, וכלשון הנביא ישעיה{{הערה|[[ישעיה]] יא, יא-יב.}}: | ||
:{{ציטוטון|והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו ונשא נס לגויים ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ}}. | :{{ציטוטון|והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו ונשא נס לגויים ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ}}. | ||
גם עמוס הנביא מנבא על כך בנבואתיו{{הערה|[[עמוס]] ט, יג-טו.}}: | גם עמוס הנביא מנבא על כך בנבואתיו{{הערה|[[עמוס]] ט, יג-טו.}}: | ||
:{{ציטוטון|ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו... ונטעתים על אדמתם, ולא ינתשו עוד מעל אדמתם}}. | :{{ציטוטון|ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו... ונטעתים על אדמתם, ולא ינתשו עוד מעל אדמתם}}. | ||
==זמנו== | |||
=== לפני או אחרי בנין בית המקדש === | |||
נחלקו החכמים בזמנו המדוייק של קיבוץ הגלויות: יש מהם שאומרים שיהיה לאחרי בניין [[בית המקדש השלישי|בית המקדש]], ויש מקדימים את קיבוץ הגלויות לבניין המקדש: | |||
=== חילוקי הדעות === | |||
לדעת ה[[מדרש]]{{הערה|[[ילקוט שמעוני]] רמז תתפח. וכן במדרש תנחומא נח, יא (בסופו).}}: "מסורת אגדה היא, שאין [[ירושלים]] נבנית עד שיתכנסו הגלויות... שנאמר{{הערה|תהלים קמז, ב.}}: בונה [[ירושלים]] ה' (כי) נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע קצת בגמרא במסכת מגילה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=17b&format=text יז, ב].}}, שם מבואר סדר הברכות בתפילת [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]], ושם תפילת 'תקע בשופר' העוסקת בקיבוץ גלויות קודמת לתפילת 'ולירושלים עירך' העוסקת בבניין המקדש. | |||
לאידך, בספר ה[[זוהר]]{{הערה|שם=זהר|חלק א קלט, א במדרש הנעלם.}} דייקו חז"ל, שבניין בית המקדש יהיה קודם קיבוץ גלויות. הפסוק "בונה ירושלים ה', נדחי ישראל יכנס" נדרש שם כסדרו, שקודם יהיה "בונה ירושלים ה'", ורק לאחר מכן "נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע ב[[תלמוד|גמרא]] ב[[מסכת סוכה]]{{הערה|מא, א.}}, הדנה אודות תקנת [[רבי יוחנן בן זכאי]] שלא לאכול [[חדש]] ביום [[ט"ז בניסן]], שמא יבנה בית המקדש יום קודם לכן בט"ו{{הערה|שם=אגרת}}. גם במסכת ברכות{{הערה|מט, א.}} מסביר [[רש"י]] את דברי הגמרא כשיטה זו. | |||
=== להלכה === | |||
להלכה פסק [[הרמב"ם]] בהלכות מלכים{{הערה|שם=רמבם|הלכות מלכים: יא, א-ד.}}: "המלך המשיח . . בונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל", "יעמוד מלך מבית דוד . . ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל". לפי [[כללי הרמב"ם]], אפשר ללמוד הלכות אפילו מסדר דבריו, ולכן לפי הרמב"ם תחילה יבנה בית המקדש ורק לאחר מכן יקבץ נדחי ישראל. | |||
=== | הכרעה זו נקבעה גם על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[אגרות קודש (רש"ב)|אגרת קדשו]]{{הערה|שם=אגרת|1=אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' אגרת קל ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=360&hilite= ע' שח] ואילך.}}, שם מבסס את השיטה שבניין המקדש קודם לקיבוץ גלויות גם על פי [[תורת החסידות]] - מכיוון שהסדר הוא מלמטה למעלה, דהיינו, שבנין [[בית המקדש]] (וירושלים) הם שלימות ה[[ז"א]] ו[[עליית המלכות]]; ולאחר מכן באים לקבוץ גלויות ו[[תחיית המתים]] שעניינם הוא הארת הכתר בבינה{{הערה|סידור עם [[דא"ח]] ד"ה נדחי ישראל יכנס – נט, ב.}}. לפי הסבר זה בחסידות, בניין בית המקדש השלישי הוא עיקר הגאולה, והוא יכלול בתוכו את כל המעלות של יעודי הגאולה, שיתגלו לאחר מכן כל אחד בזמנו - קיבוץ גלויות, והשלימות ב[[תחיית המתים]]{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/12/index.htm#_ftnref_931 ד"ה גדול יהיה תשכ"ב], סעיף ב.}}. | ||
=== כמה תיווכים בין הדעות === | |||
גלויות". | [[הרבי]] דן כמה פעמים בשאלה זו, והביא כמה אפשרויות להכריע: | ||
*אמנם ברוחניות יש מקום לשתי הדעות, אך ההכרעה בפועל תהיה - כמו בכל מחלוקת - על ידי הכרעת [[בית הדין]] למטה{{הערה|שם=מח|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=488 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ח].}}. | |||
*הדיון מה קודם למה - בניין המקדש או קיבוץ גלויות - הוא דיון מעלתו של מי גבוהה יותר: אם בניין המקדש קודם - קיבוץ גלויות יהיה נעלה יותר, שכן הוא נעשה בכח ההארה הרוחנית של בית המקדש; ואם קיבוץ גלויות קודם - בניין המקדש יהיה נעלה יותר, שכן הוא נבנה לאחר השלמת קיבוץ כל ישראל. וההכרעה בזוהר וברמב"ם שבניין המקדש קודם, מדגישה את מעלתם של [[עם ישראל]] - שמוותרים על המעלה בבית המקדש כדי להוסיף במעלת קיבוץ עם ישראל{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&st=&pgnum=523&hilite= שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ג].}}. | |||
*עם זאת, הרבי מעלה אפשרות שההכרעה ברמב"ם היא רק המוכרח לפי ההלכה, אך במקרה שיזכו ישראל, יהיה הסדר שקודם יהיה קיבוץ גלויות ורק אחר כך יבנה המקדש, בתכלית השלימות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59237&st=&pgnum=541 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ז, הערה 36]. וראה עמוד קודם בשולי הגליון.}}. | |||
*אפשרות נוספת לתיווך מביא הרבי, שמכיון שיש כמה וכמה דרגות בבניין ירושלים וקיבוץ גלויות, זו למעלה מזו, הרי שיכולים להיות שני הסדרים - לאחר שיקובצו הגלויות יהיה עילוי במקדש שנבנה לפניו, ולאחרי זה עילוי בקיבוץ גלויות, וכן הלאה בעילוי אחר עילוי כו'{{הערה|שם=מח}}. | |||
=== הוראות בעבודת ה' מכל השיטות === | |||
משתי הדעות מלמד הרבי הוראה ב[[עבודת השם]]: בניין [[בית המקדש]] מסמל את העבודה להפוך את הדברים ה[[גשמיות|גשמיים]] למקדש לה', וקיבוץ הגלויות מסמל את התעסקות האדם עם עצמו, לאסוף את כוחותיו לעבודת ה'. הסדר של הקדמת קיבוץ הגלויות לבניין המקדש, מסמל את ההכרח של אדם לעבוד עם עצמו לפני שמתחיל להתעסק לתקן את עניני העולם - "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים"{{הערה|לשון חז"ל - בבא מציעא קז, ב.}}; והסדר של הקדמת בניין המקדש לקיבוץ הגלויות מסמל סדר מיוחד, שלפעמים יש להתעסק בתיקון העולם גם לפני העבודה עם עצמו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59237&st=&pgnum=541 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ז].}}. | |||
בנוגע | == על ידי מלך המשיח== | ||
קיים דיון בנוגע לעצם הקיבוץ על ידי מי יעשה. מדרשות שונות שדרשו חז"ל ניתן להסיק שקיבוץ הגלויות לא בהכרח ייעשה על ידי מלך המשיח{{הערה|ראה גם מסכת מגילה יז, ב - הובא לעיל.}}. | |||
לאידך, נבואות רבות מייחסות את יעוד קיבוץ הגלויות ל[[מלך המשיח]]{{הערה|ראה ישעיה י, י-יב. הושע ב, ב. ובתרגום יונתן. מיכה ב, יב-יג. ובתרגום יונתן. זהר ח"ב ט, ב. שיר השירים רבה פ"ב, יח. בראשית רבה פצ"ח, ט.}}. כך נקבע גם במדרשי חז"ל רבים{{הערה|בראשית רבה פרשה צ"ח, ט. שיר השירים רבה פרשה ב, יח.}} בגמרא{{הערה|חולין סג, א.}}, בזהר{{הערה|חלק ב ט, א.}} וכן הוא לפי [[תורת הקבלה]]{{הערה|[[עמק המלך]] שער רישא דז"א פרק יב (קל"ב, ב).}}. גם הרמב"ם פסק להלכה שקיבוץ הגלויות ייעשה על ידי משיח{{הערה|שם=רמבם}}. | |||
== אודות היעוד == | == אודות היעוד == | ||
[[חז"ל]] אומרים{{הערה|[[מסכת פסחים|פסחים]] פח, ב.}} שגדול יום קיבוץ גלויות כ[[בריאת העולם|יום שנבראו בו שמים וארץ]], מכיון שרק אז [[נברא|הבריאה]] משיגה את [[ימות המשיח|תכליתה]]. דבר זה מתבטא גם בכך שה[[שכינה]] תחזור לשכון רק בסיום תהליך קיבוץ גלויות. חז"ל{{הערה|[[מסכת מגילה|מגילה]] כט, א.}} למדים זאת מהפסוק{{הערה|שם=נצ|נצבים ל, ג.}} "ושב ה' אלוקיך את שבותך" - | [[חז"ל]] אומרים{{הערה|[[מסכת פסחים|פסחים]] פח, ב.}} שגדול יום קיבוץ גלויות כ[[בריאת העולם|יום שנבראו בו שמים וארץ]], מכיון שרק אז [[נברא|הבריאה]] משיגה את [[ימות המשיח|תכליתה]]. דבר זה מתבטא גם בכך שה[[שכינה]] תחזור לשכון רק בסיום תהליך קיבוץ גלויות. חז"ל{{הערה|[[מסכת מגילה|מגילה]] כט, א.}} למדים זאת מהפסוק{{הערה|שם=נצ|נצבים ל, ג.}} "ושב ה' אלוקיך את שבותך" - ש[[הקב"ה]] (השכינה) שב יחד עמהם מבין הגלויות. | ||
מסיבה זו (שתהליך זה ייעשה על ידי הקב"ה) הקיבוץ יהיה מושלם ולא ישאר אף יהודי מאחור. חז"ל למדים זאת מהפסוק{{הערה|ישעיה כז, יב.}} "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל". [[רש"י]] על הפסוק{{הערה|שם=נצ}} מסביר ש{{ציטוטון|גדול יום קיבוץ גלויות ובקושי כאילו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו}}. | מסיבה זו (שתהליך זה ייעשה על ידי הקב"ה) הקיבוץ יהיה מושלם ולא ישאר אף יהודי מאחור. חז"ל למדים זאת מהפסוק{{הערה|ישעיה כז, יב.}} "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל". [[רש"י]] על הפסוק{{הערה|שם=נצ}} מסביר ש{{ציטוטון|גדול יום קיבוץ גלויות ובקושי כאילו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו}}. | ||
== בתורת החסידות == | == בתורת החסידות == | ||
באגרת אדמו"ר הרש"ב{{הערה|שם=אגרת}} מבואר ענין קיבוץ גלויות על פי [[תורת החסידות]], בפנימיות העניינים: הקב"ה פיזר [[אורות]] ב[[דרגה|דרגת]] [[תיקון]] - [[חסדים]], על מנת שיבררו את האורות שבדרגת [[תוהו]] - [[גבורות]]. זה גם מרמז על [[עם ישראל|ישראל]] ה[[בירור ניצוצות|מבררים]] את ה[[עולם]], ו[[לעתיד לבוא]] כשכל הגבורות יתבררו ויתכללו בחסדים, ואז החסדים סיימו את תפקידם, הקב"ה יקבץ את כל האורות החסדים (שמרמזים לישראל). | |||
== [[מעשינו ועבודתינו]] == | |||
=== קיבוץ גלויות ברוחניות - בירור הניצוצות === | |||
אמרו חז"ל<ref>פסחים פז, ב.</ref> "צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות", ומבואר בזה, שעל ידי "שפיזרן לבין האומות" נקל יותר לברר בירורים. וכיון שכוונת ה[[גלות]], "פיזרן לבין ה[[אומות העולם|אומות]]", היא בשביל [[עבודת הבירורים|בירור הניצוצות]], נמצא, שהעבודה ד[[עבודת הבירורים|בירור הניצוצות]] היא הכנה לביאת המשיח, ועל ידי כל ניצוץ וניצוץ שמבררים, מקרבים יותר את ביאת המשיח. וכידוע שה[[עבודה]] דבירור הניצוצות הוא ענין "קיבוץ גליות" ברוחניות, וזוהי גם ההכנה לקיבוץ גליות בגשמיות<ref>ש"פ מטו"מ תשי"ג, תו"מ ע' 95. אחש"פ תשכ"ה. י"ב תמוז תשכ"ז ס"י.</ref>. | |||
=== בזכות לימוד משניות (ההיפך דסיבות הגלות) === | |||
אמרו רז"ל<ref>ויק"ר פ"ז, ג.</ref> "אין כל הגליות האלו מתכנסות אלא בזכות [[משניות]]". | |||
והטעם שקבוץ גליות הוא ע"י ה[[משניות]] דוקא, הוא, כי מובן אשר בכדי שיהיה קבוץ גליות צריכים להסיר ולתקן את הסיבות שגרמו לגלות. | |||
והודיעונו רז"ל ('''א''') שהסיבה שגרמה ל[[חורבן בית המקדש הראשון]]<ref>מכיון שהגאולה מגלות בבל לא היתה [[גאולה האמיתית והשלימה|גאולה שלימה]], על כרחך צריך לומר שגם הסיבה שגרמה ל[[חורבן בית המקדש הראשון|חורבן הראשון]] לא הוסרה ונתכפרה כולה.</ref> היא - שלא ברכו בתורה תחלה. היינו<ref>כמו שביאר הר"ן נדרים פא, א.</ref> שאף שהיו עוסקין בתורה תמיד, [[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] שהוא יודע מעמקי הלב, פירש, שלא היתה חשובה בעיניהם, שלא היו עוסקין בה [[לשמה]], והיינו לא הלכו בה (שאמר ה[[נביא]]) כלומר בכונתה ולשמה, ועל זה אבדה הארץ, חרב ביהמ"ק וכו'. | |||
[[ | ('''ב''') והסיבה ל[[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית המקדש שני]] היתה בעון [[שנאת חינם]]<ref>יומא ט, ב.</ref> ([[מדה כנגד מדה]]: מפוזר ומפורד בין העמים - ע"י הפירוד שהי' ביניהם). | ||
ולכן כדי שיזכו ישראל לקבוץ גליות צריך להיות: ('''א''') שיברכו ב[[תורה]], שתהיה חשובה בעיניהם. ('''ב''') [[אחדות]] הנפרדים, היפך מ[[שנאת חינם|שנאת חנם]] - פירוד המאוחדים. | |||
ושני תנאים אלו הם מתקיימים בעסק המשנה: | |||
כי המשנה העוסקת בפסקי [[הלכה|הלכות]] למעשה וצריך להבינה<ref>גם לפי דעת הסוברים - רמב"ם רי"ו. כמשנ"ת בקו"א לרבינו הזקן הל' ת"ת רפ"ב - שאין ידיעת טעמי' מוכרחת.</ref> ובכל זה ('''ב''') רואים את ה[[אחדות]], היפך מ[[שנאת חינם]], כי הכל מודים בכל האמור בה, ואין בזה חלוקי דעות - שלכן כל הטועה בדבר משנה חוזר<ref>סנהדרין לג, א.</ref>. ועל ידי זה עצמו שהכל מסכימים לדין אחד, אף שאין דעותיהם שוות, מראים הם ('''א''') ש[[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] הוא זה שנתן לנו תורתו<ref>ובפרט אשר חכמי המשנה "עיקר פסקי הלכות שלהם לא היה על פי הכרעת שכלם רק ממה שקבלו איש מפי איש עד משה".</ref>, ותורה אחת לישראל גוי אחד<ref>[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] ח"א ע' רמב.</ref>. | |||
=== על ידי שמקרבים עוד יהודי === | |||
לקרב עוד יהודים שלא זכו לקבל [[חינוך]] יהודי מתאים, ולהחזירו למהותו האמיתית ב[[חיים]] - [[תורה]] ו[[מצוות]]. כי זה בדוגמת ואתם תלקטו לאחד אחד<ref>התוועדויות תש"נ ח"א ע' 292. אגרות מלך ח"ב ע' יג.</ref>. | |||
=== אחדות === | |||
כי מגלות זה האחרון אף יהודי אחד לא ישאר בגלות, לכן העבודה כדי לפעול מצב זה, הוא, לאחד כל סוגי [[בני ישראל]] מן הקצה אל הקצה, מהסוג של "בריות" עד ל"גדולי ישראל"<ref>ליל ה' דחה"ס תשמ"ה, התוועדויות ע' 297.</ref>. | |||
=== הקהל את העם === | |||
על ידי העבודה של [[הקהל]], להקהיל עוד יהודי, גם אם הוא "נדח", זה פועל שהקב"ה "יקבץ נדחי עמו ישראל"<ref>ש"פ פיקודי תשמ"א. סי"ח, ס"כ.</ref>. | |||
=== עבודת התפילה === | |||
על ידי [[עבודת התפילה]] פועלים גאולה פרטית{{מקור}}<ref>ש"פ פקודי תשמ"א אות כ, מאגרת הקודש סימן ד'.</ref>. | |||
=== ליקוטים === | |||
ע"י שמלקטים כל החידושי תורה… אתם תלוקטו<ref>התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1581.</ref>. | |||
== התחלת קיום היעוד == | == התחלת קיום היעוד == | ||
הרבי הודיע | {{ערך מורחב|ערך=[[נפילת ברית המועצות]]}} | ||
{{להשלים}} | |||
הרבי הודיע, שכבר התחיל מעין ודוגמא והכנה לקיום היעוד של קיבוץ גלויות בפועל, בנפילת מסך ה[[ברזל]] ויציאת מאות אלפי ישראל מ[[ברית המועצות]] לחירות, וגם ניתן חופש בכל הקשור לעניני יהדות, תורה ומצוותיה{{הערה|התוועדויות תנש"א ח"א ע' 202. התוועדויות תנש"א ח"ב ע' 188. שכבר התחיל קיום ההבטחה דיוסיף אדנ-י שנית ידו... בהקיבוץ גלויות דרבים מבני ישראל לארצינו הקדושה... בשיחות [[כ"ג אדר]] [[תשנ"ב]], ו[[דבר מלכות ויקהל]]. הודפס בהתועדויות [[תשנ"ב]] עמ' 371 .}}. | |||
עד שאפילו הגויים עצמם עוזרים ליהודים לעלות לארץ ישראל, כמו שכתוב<ref>ישעיהו סו, כ.</ref> "והביאו את כל אחיכם", וזהו עוד פרט שכבר קורה, שכתוב שיהיה כן בקיבוץ גלויות<ref>התוועדויות תנש"א ח"ג ע' 187. ועד"ז התוועדויות תנש"א ח"ב ע' 188.</ref>. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''אם יהיה נדחך . . משם יקבצך''', פתגמים מרבותינו נשיאינו אודות קיבוץ גלויות, שבועון בית משיח כ"ב אלול תש"פ עמוד 10 | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=4709 מתי בדיוק יתרחש קיבוץ הגלויות?]''' {{חב"ד בישראל}} | |||
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=4690 קיבוץ גלויות - רק על ידי המשיח!]''' {{חב"ד בישראל}} | |||
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}} | |||
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/21641.htm כל המידע על: קיבוץ גלויות] באתר הגאולה {{הגאולה}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תבנית:גאולה ומשיח}} | |||
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]] | [[קטגוריה:יעודי הגאולה]] | ||