בית שמאי ובית הלל – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אורח לרגע... (שיחה | תרומות) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
ככלל, דברי בית שמאי תובעים החמרה ב[[מצווה|מצוות]] יותר מאשר בית הלל, אך ישנם חריגים לכלל זה. ב[[מסכת עדיות]] רוכזו כל המקרים שבהם בית שמאי מקלים ובית הלל מחמירים. הביטויים "בית הלל" ו"בית שמאי" משמשים בימינו גם לתיאור גישה מקלה וגישה מחמירה, בהתאמה. | ככלל, דברי בית שמאי תובעים החמרה ב[[מצווה|מצוות]] יותר מאשר בית הלל, אך ישנם חריגים לכלל זה. ב[[מסכת עדיות]] רוכזו כל המקרים שבהם בית שמאי מקלים ובית הלל מחמירים. הביטויים "בית הלל" ו"בית שמאי" משמשים בימינו גם לתיאור גישה מקלה וגישה מחמירה, בהתאמה. | ||
==שורש נשמתם== | ==שורש נשמתם== | ||
{{שכתוב|פסקה=כן}} | |||
ב[[אגרת הקודש - סימן י"ג]] מבאר [[אדמו"ר הזקן]] את שורש נשמתם: {{ציטוטון|הנה בכלל [[עבודת השם|עובדי השם]] יש ב' בחינות ומדרגות חלוקות מצד שורש נשמתם למעלה מבחינת [[ימין]] ו[[שמאל]] דהיינו שבחינת שמאל היא מדת הצמצום וההסתר בעבודת השם, כמו שכתוב והצנע לכת כו' במסתרים תבכה כו' כל העוסק בתורה בסתר כו'. והנה ממדה זו נמשכה גם כן בחינת הצמצום והגבול בעבודת ה' כמו ב[[צדקה]] להיות נידון בהשג יד והמבזבז אל יבזבז יותר מחומש וכהאי גוונא בתלמוד תורה ושארי מצות די לו שיוצא ידי חובתו מחיוב מפורש שחייבתו התורה בפירוש לקבוע עתים כו'. אך בחינת ימין היא מדת ה[[ספירת החסד|חסד]] וההתפשטות בעבודת ה' בהתרחבות בלי צמצום והסתר כלל כמו שכתוב ואתהלכה ברחבה כו' וממנה נמשך גם כן מה שאמרו רז"ל זרוק מרה בתלמידים כו' וגם בלי צמצום וגבול כלל ואין מעצור לרוח נדבתו בין ב[[צדקה]] ובין ב[[תלמוד תורה]] ושארי מצות ולא די לו לצאת ידי חובתו בלבד אלא עד בלי די כו'.}} | ב[[אגרת הקודש - סימן י"ג]] מבאר [[אדמו"ר הזקן]] את שורש נשמתם: {{ציטוטון|הנה בכלל [[עבודת השם|עובדי השם]] יש ב' בחינות ומדרגות חלוקות מצד שורש נשמתם למעלה מבחינת [[ימין]] ו[[שמאל]] דהיינו שבחינת שמאל היא מדת הצמצום וההסתר בעבודת השם, כמו שכתוב והצנע לכת כו' במסתרים תבכה כו' כל העוסק בתורה בסתר כו'. והנה ממדה זו נמשכה גם כן בחינת הצמצום והגבול בעבודת ה' כמו ב[[צדקה]] להיות נידון בהשג יד והמבזבז אל יבזבז יותר מחומש וכהאי גוונא בתלמוד תורה ושארי מצות די לו שיוצא ידי חובתו מחיוב מפורש שחייבתו התורה בפירוש לקבוע עתים כו'. אך בחינת ימין היא מדת ה[[ספירת החסד|חסד]] וההתפשטות בעבודת ה' בהתרחבות בלי צמצום והסתר כלל כמו שכתוב ואתהלכה ברחבה כו' וממנה נמשך גם כן מה שאמרו רז"ל זרוק מרה בתלמידים כו' וגם בלי צמצום וגבול כלל ואין מעצור לרוח נדבתו בין ב[[צדקה]] ובין ב[[תלמוד תורה]] ושארי מצות ולא די לו לצאת ידי חובתו בלבד אלא עד בלי די כו'.}} | ||
| שורה 23: | שורה 24: | ||
== כלל ופרט == | == כלל ופרט == | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
בית שמאי מחשיבים את כח הכלל ואינם נכנסים לפרטי הדבר, בניגוד לבית הלל שמחשיבים את כח הפרט{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4604&hilite=51a3d15d-a64f-4b08-b8ed-78477693cc82&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=452 ח"ב].}}. | בית שמאי מחשיבים את כח הכלל ואינם נכנסים לפרטי הדבר, בניגוד לבית הלל שמחשיבים את כח הפרט{{הערה|1=לקוטי שיחות חט"ז שיחה ד' לפ' תרומה [[שיחות קודש]] [[תשל"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4604&hilite=51a3d15d-a64f-4b08-b8ed-78477693cc82&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=452 ח"ב].}}. | ||
== חומרות וקולות == | == חומרות וקולות == | ||