מצוות דרבנן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " הרמב"ם " ב־" הרמב"ם ") |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מצוות מדרבנן''', הם מנין של שבע מצוות שתיקנו חכמים. מלבד זאת קיימות גזירות שחכמים תיקנו כסייג וגדר לעבירות. | '''מצוות מדרבנן''', הם מנין של שבע מצוות שתיקנו חכמים. מלבד זאת קיימות גזירות שחכמים תיקנו כסייג וגדר לעבירות. | ||
ישנה מחלוקת ראשונים אם העובר על מצווה מדרבנן, עובר גם על מצווה מהתורה שהיא "לא תסור מהדבר אשר יאמרו לך ימין ושמאל", וכן היא דעת הרמב"ם, ומשמעות רש"י בברכות. אך דעת הרמב"ן היא שאינו עובר על לא תסור. הרבי מסביר בשם האחרונים כי דעת הרמב"ן היא שרק כאשר אינו מקבל על עצמו כלל את המצווה אז עובר על האיסור, אך לא כאשר עבר על המצווה באופן חד פעמי. | ==מנין המצוות== | ||
*הלל. | |||
*קריאת מגילה. | |||
*עירובין. | |||
*ברכות. | |||
*נר שבת. | |||
*נר חנוכה. | |||
*נטילת ידיים. | |||
==על המצווה== | |||
ישנה מחלוקת ראשונים אם העובר על מצווה מדרבנן, עובר גם על מצווה מהתורה שהיא "לא תסור מהדבר אשר יאמרו לך ימין ושמאל", וכן היא דעת הרמב"ם, ומשמעות [[רש"י]] בברכות. אך דעת [[הרמב"ן]] היא שאינו עובר על לא תסור. הרבי מסביר בשם האחרונים כי דעת [[הרמב"ן]] היא שרק כאשר אינו מקבל על עצמו כלל את המצווה אז עובר על האיסור, אך לא כאשר עבר על המצווה באופן חד פעמי. | |||
הסיבה לכך שהרמב"ם מחלק את שבע המצוות לעצמם ואת שאר הגזירות לעצמם, מסביר הרבי שיש שאומרים שכל המצוות מדרבנן אינן חלים על החפצא - דהיינו שהמעשה עצמו משתנה להיות מעשה מצווה או עבירה, מה שאין כן בשבע מצוות אלו שהמעשה עצמו נהפך להיות מעשה מצווה{{הערה|1=הרבי, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=119 לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 104 (עמ' 119)]}}. | הסיבה לכך שהרמב"ם מחלק את שבע המצוות לעצמם ואת שאר הגזירות לעצמם, מסביר הרבי שיש שאומרים שכל המצוות מדרבנן אינן חלים על החפצא - דהיינו שהמעשה עצמו משתנה להיות מעשה מצווה או עבירה, מה שאין כן בשבע מצוות אלו שהמעשה עצמו נהפך להיות מעשה מצווה{{הערה|1=הרבי, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=119 לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 104 (עמ' 119)]}}. | ||
רובן של המצוות והתקנות מדרבנן תוקנו בדורות המאוחרים יותר. בזמן בית המקדש, היה יהודי יכול להתעורר | רובן של המצוות והתקנות מדרבנן תוקנו בדורות המאוחרים יותר. בזמן בית המקדש, היה יהודי יכול להתעורר ל[[אהבת ה']] בקלות. בדורות המאוחרים יותר, ישנה ירידת הדורות, התגשמו מוחינו וליבנו ושוב קשה לנו יותר להתעורר לאהבת ה', ולשם כך אנו זקוקים למצוות גזירות וסייגים רבים שמזככים את מוחינו וליבנו לעבודת ה'{{הערה|ליקוטי תורה פרשת מטות.}}. | ||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
*מחלוקת [[הרמב"ם]] | *מחלוקת [[הרמב"ם]] ו[[הרמב"ן]] האם עובר ב"לא תסור" במצוות דרבנן - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=119 לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 104 (עמ' 119)] | ||
*מצוות דרבנן חלות על הגברא או גם על החפצא - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15771&st=&pgnum=222 שערי המועדים [[חודש אדר]] עמ' רמד (עמ' 222)] | |||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1R3jM2kaUGgXATt0a8LZJGpPbaXpL9yCm/view מצוות דרבנן ו'בל תוסיף']''', קובץ 'שלם בתלמודו' גליון כ"ב, י"א ניסן תשפ"ד עמוד 30 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מצוות}} | {{מצוות}} | ||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:36, 21 באוגוסט 2024
מצוות מדרבנן, הם מנין של שבע מצוות שתיקנו חכמים. מלבד זאת קיימות גזירות שחכמים תיקנו כסייג וגדר לעבירות.
מנין המצוות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הלל.
- קריאת מגילה.
- עירובין.
- ברכות.
- נר שבת.
- נר חנוכה.
- נטילת ידיים.
על המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנה מחלוקת ראשונים אם העובר על מצווה מדרבנן, עובר גם על מצווה מהתורה שהיא "לא תסור מהדבר אשר יאמרו לך ימין ושמאל", וכן היא דעת הרמב"ם, ומשמעות רש"י בברכות. אך דעת הרמב"ן היא שאינו עובר על לא תסור. הרבי מסביר בשם האחרונים כי דעת הרמב"ן היא שרק כאשר אינו מקבל על עצמו כלל את המצווה אז עובר על האיסור, אך לא כאשר עבר על המצווה באופן חד פעמי.
הסיבה לכך שהרמב"ם מחלק את שבע המצוות לעצמם ואת שאר הגזירות לעצמם, מסביר הרבי שיש שאומרים שכל המצוות מדרבנן אינן חלים על החפצא - דהיינו שהמעשה עצמו משתנה להיות מעשה מצווה או עבירה, מה שאין כן בשבע מצוות אלו שהמעשה עצמו נהפך להיות מעשה מצווה[1].
רובן של המצוות והתקנות מדרבנן תוקנו בדורות המאוחרים יותר. בזמן בית המקדש, היה יהודי יכול להתעורר לאהבת ה' בקלות. בדורות המאוחרים יותר, ישנה ירידת הדורות, התגשמו מוחינו וליבנו ושוב קשה לנו יותר להתעורר לאהבת ה', ולשם כך אנו זקוקים למצוות גזירות וסייגים רבים שמזככים את מוחינו וליבנו לעבודת ה'[2].
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן האם עובר ב"לא תסור" במצוות דרבנן - לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 104 (עמ' 119)
- מצוות דרבנן חלות על הגברא או גם על החפצא - שערי המועדים חודש אדר עמ' רמד (עמ' 222)
- מצוות דרבנן ו'בל תוסיף', קובץ 'שלם בתלמודו' גליון כ"ב, י"א ניסן תשפ"ד עמוד 30
הערות שוליים
- ↑ הרבי, לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 104 (עמ' 119)
- ↑ ליקוטי תורה פרשת מטות.
| מצוות |
|---|
| תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה |
| מצוות עשה נבחרות |
| אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים |
| מצוות לא תעשה נבחרות |
| עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול |