6
עריכות
פרטים ביחידות הראשונה
אין תקציר עריכה |
(פרטים ביחידות הראשונה) |
||
| (9 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ר' יקותיאל זלמן לוין (קורסק'ער).jpeg|שמאל|ממוזער|200px|הרב יקותיאל זלמן לוין]] | |||
הרב '''יקותיאל זלמן לוין''' (''''זלמן קורסק'ער'''', [[ב' אייר]] [[תרע"ה]]-[[כ"ט אדר]] [[תשמ"ז]]) היה מחשובי התמימים ב[[רוסיה]], שלמד תורה ברבים ונהנה מיגיע כפיו כל ימיו, נאסר והוגלה לעשר שנות עבודת פרך במחנה עבודה, ולאחר יציאתו מרוסיה, מנכבדי קהילת חב"ד ב[[קרית מלאכי]] וב[[קראון הייטס]]. | הרב '''יקותיאל זלמן לוין''' (''''זלמן קורסק'ער'''', [[ב' אייר]] [[תרע"ה]]-[[כ"ט אדר]] [[תשמ"ז]]) היה מחשובי התמימים ב[[רוסיה]], שלמד תורה ברבים ונהנה מיגיע כפיו כל ימיו, נאסר והוגלה לעשר שנות עבודת פרך במחנה עבודה, ולאחר יציאתו מרוסיה, מנכבדי קהילת חב"ד ב[[קרית מלאכי]] וב[[קראון הייטס]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[קייב]] ב[[ב' אייר]] [[תרע"ה]] לאביו ר' [[יהודה לוין]] ולאמו מרת מיכלא{{הערה|בת ר' נחום דוב ומרת רעסיע מקנובצקי, מחסידי צ'רנוביל, שהיתה ידועה למשפחה יראת שמים ומדקדקת במצוות וכאשר ר' הלל מפאריטש היה עובר בדרכו במסעותיו דרך העיירה, היה נוהג לאכול רק בביתם.}}, במשפחה שהשתייכה במקורה לחסידות הארנסטייפל, שהיתה בעלת זיקה חזקה לחסידות חב"ד-ליובאוויטש, ובהמשך התקרבו לחסידות חב"ד{{הערה|כשאביו היה נער, רצה להיכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים אך האדמו"ר מהארנסטייפל שלל זאת באומרו "הוא ישאר יהודי ירא שמים גם ככה", ואכן הוא לא למד בתומכי תמימים אך במשך השנים הפך לחסיד חב"ד נלהב.}}. | נולד ב[[קייב]] ב[[ב' אייר]] [[תרע"ה]] לאביו ר' [[יהודה לוין]] ולאמו מרת מיכלא רחל{{הערה|בת ר' נחום דוב ומרת רעסיע מקנובצקי, מחסידי צ'רנוביל, שהיתה ידועה למשפחה יראת שמים ומדקדקת במצוות וכאשר ר' הלל מפאריטש היה עובר בדרכו במסעותיו דרך העיירה, היה נוהג לאכול רק בביתם.}}, במשפחה שהשתייכה במקורה לחסידות הארנסטייפל, שהיתה בעלת זיקה חזקה לחסידות חב"ד-ליובאוויטש, ובהמשך התקרבו לחסידות חב"ד{{הערה|כשאביו היה נער, רצה להיכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים אך האדמו"ר מהארנסטייפל שלל זאת באומרו "הוא ישאר יהודי ירא שמים גם ככה", ואכן הוא לא למד בתומכי תמימים אך במשך השנים הפך לחסיד חב"ד נלהב.}}. | ||
בהיותו כבן שנתיים וחצי, פרצה המהפכה הקומוניסטית, ולאורך כל שנות ילדותו ונערותו נאלץ ללמוד במחתרת. למד בסניף ישיבת תומכי תמימים שייסדו ר' [[בנימין אליהו גורודצקי]], ור' [[ישראל לוין]]{{הבהרה}}. | בהיותו כבן שנתיים וחצי, פרצה המהפכה הקומוניסטית, ולאורך כל שנות ילדותו ונערותו נאלץ ללמוד במחתרת. למד בסניף ישיבת תומכי תמימים שייסדו ר' [[בנימין אליהו גורודצקי]], ור' [[ישראל לוין]]{{הבהרה}}. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בשנת [[תרצ"ה]] עבר ל[[לנינגרד]] והתגורר אצל אחות אמו, רעיית ר' [[סנדר פרידמן]]. | בשנת [[תרצ"ה]] עבר ל[[לנינגרד]] והתגורר אצל אחות אמו, רעיית ר' [[סנדר פרידמן]]. | ||
על פי הצעת אחיו ר' | על פי הצעת אחיו ר' מרדכי זאב בן ציון לוין, בא בקשרי השידוכין עם מרת שרה, בתו הצעירה של הרב משה חיים מויזעס רבה של העיר טורוב, והחתונה התקיימה בראש חודש אלול [[תרצ"ט]] ב[[אודסה]], ולאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בלנינגרד. | ||
זמן קצר לאחר החתונה, פרצה [[מלחמת העולם השניה]], וכשנתיים לאחר מכן [[גרמניה]] פלשה לרוסיה ובניסים גדולים הצליח לבסוף להימלט מלנינגרד הבוערת למרות המצור שהטילו עליה חיילי צבא גרמניה, כשהוא ורעייתו הצליחו לעלות על הרכבת האחרונה, וכעבור שבוע הגיעו ל[[סמרקנד]]. | זמן קצר לאחר החתונה, פרצה [[מלחמת העולם השניה]], וכשנתיים לאחר מכן [[גרמניה]] פלשה לרוסיה ובניסים גדולים הצליח לבסוף להימלט מלנינגרד הבוערת למרות המצור שהטילו עליה חיילי צבא גרמניה, כשהוא ורעייתו הצליחו לעלות על הרכבת האחרונה, וכעבור שבוע הגיעו ל[[סמרקנד]]. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
בג' אדר תשכ"ח השלים ר' זלמן את עשר שנות הגלות שנגזרו עליו, והוא חזר להתאחד עם משפחתו בריגא, ומצא עבודה כמסגר, שאיפשרה לו להמשיך להישמר מחילול שבת. בריגא, החל לקבוע שיעורים עם פרופסור [[ירמיהו ברנובר]] שרצה להתקרב ליהדות, וכן מסר שיעור קבוע ב[[עין יעקב]]. | בג' אדר תשכ"ח השלים ר' זלמן את עשר שנות הגלות שנגזרו עליו, והוא חזר להתאחד עם משפחתו בריגא, ומצא עבודה כמסגר, שאיפשרה לו להמשיך להישמר מחילול שבת. בריגא, החל לקבוע שיעורים עם פרופסור [[ירמיהו ברנובר]] שרצה להתקרב ליהדות, וכן מסר שיעור קבוע ב[[עין יעקב]]. | ||
חלפו עוד ארבע שנים, ובשנת [[תשל"ב]], לאחר שקיבלו את ברכתו של הרבי - הצליחו לאחר תלאות רבות להשיג אישור יציאה מרוסיה, ובכ" | חלפו עוד ארבע שנים, ובשנת [[תשל"ב]], לאחר שקיבלו את ברכתו של הרבי - הצליחו לאחר תלאות רבות להשיג אישור יציאה מרוסיה, ובכ"ז חשון תשל"ב יצא עם משפחתו מברית המועצות ולאחר תחנת עצירה שנמשכה שלושה ימים בוינה, הגיעו לארץ הקודש בר"ח כסלו והתיישבו ב[[נחלת הר חב"ד]], ותקופה קצרה לאחר מכן נסע לראשונה לרבי וזכה ליחידות ארוכה שנמשכה 23 דקות, במהלכה התעניין הרבי בכל התלאות שעברו עליו, ובנוסף, הביע את רצונו לשלם את העלות של כרטיסי הטיסה שלהם. כשזוגתו אמרה לרבי שבעלה הולך עם חבילה קשה על הלב, ענה הרבי עם חיוך: "שישאיר את ה'פעקל' ("החבילה") שלו פה בחדר, פה כולם משאירים את "החבילות" שלהם, וגם לי זה לא יזיק, פה הם נימוחים". וגם הרבי אמר: אתם הרי ראיתם את הנס שקרא איתכם (בנוגע להיתר יציאה מרוסיא). | ||
בארץ הקודש, החל לעבוד במפעל ביבנה, וסירב למשרה תורנית בישיבה החב"דית בקרית מלאכי או בארגון שמי"ר, אך סייע בעריכת ספר התניא והחומש המתורגם שהוציא מכון שמי"ר בשפה הרוסית וזכה לקבל על כך הוראות מהרבי. | בארץ הקודש, החל לעבוד במפעל ביבנה, וסירב למשרה תורנית בישיבה החב"דית בקרית מלאכי או בארגון שמי"ר, אך סייע בעריכת ספר התניא והחומש המתורגם שהוציא מכון שמי"ר בשפה הרוסית וזכה לקבל על כך הוראות מהרבי. | ||
לאחר | לאחר פטירת אמו בח' שבט תשמ"ג, עבר להתגורר בקראון הייטס על יד בני משפחתו{{הערה|כאשר הגיעו לרבי לאחר היציאה מרוסיה, שאל הרבי היכן רצונם לגור, וכשאמרו לרבי היכן שהרבי יאמר, השיב להם הרבי שהיות והסבתא מרת מיכלא לא ראתה את אחיה חמישים שנה, שיגורו בארץ הקודש. מה שכבר לא היה שייך לאחר פטירתה.}}, ונכנס ללמוד ב[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]], ומזמן לזמן גם מסר שיעורים. | ||
הפעם האחרונה בה נשא דברים בציבור היה בסיום הרמב"ם בבית הכנסת 'כתב סופר' ברחוב אמפייר. | הפעם האחרונה בה נשא דברים בציבור היה בסיום הרמב"ם בבית הכנסת 'כתב סופר' ברחוב אמפייר. | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
בסוף הקיץ של שנת תשמ"ו חלה, ובשלושה החודשים האחרונים לחייו היה מאושפז בבית הרפואה וסבל ייסורים קשים. | בסוף הקיץ של שנת תשמ"ו חלה, ובשלושה החודשים האחרונים לחייו היה מאושפז בבית הרפואה וסבל ייסורים קשים. | ||
נפטר אור ל[[כ"ט אדר]] [[תשמ"ז]] ונטמן בבית העלמין על שם מונטיפיורי, סמוך לאוהל אדמו"ר הריי"צ. ילדיו הכניסו לרבי את נוסח המצבה וזכו שהרבי יגיה אותה{{הערה|הרבי ענה: "מהיר. בהסכמת החברא קדישא. ומסיימים בטוב".}}, בה נכתב: "מחשובי התמימים ברוסיא. זך וישר פעלו מתהלך בתומו והצנע לכת את אלקיו. בעל מדות תרומיות ואהוב לבריות. עסק בתומ"צ ביראת ה' טהורה. וחינך ילדיו בדרכי החסידות במס"נ ממש. נאסר והוגלה לעשר שנות עבודת פרך. למד תורה ברבים ונהנה מיגיע כפיו כל ימיו. מקושר לבית חיינו עד יומו האחרון". | על פי הוראת הרבי, לקראת [[שבת מברכים]] [[חודש ניסן]] תשמ"ז הוצא מבית הרפואה וביום ראשון כ"ח אדר הובא לרבי וזכה לקבל דולר בשליחות צדקה. הרבי איחל לילדיו שיהיה פסח שמח. | ||
נפטר אור ל[[כ"ט אדר]] [[תשמ"ז]] והוא בן 71 שנים, ונטמן בבית העלמין על שם מונטיפיורי, סמוך לאוהל אדמו"ר הריי"צ. ילדיו הכניסו לרבי את נוסח המצבה וזכו שהרבי יגיה אותה{{הערה|הרבי ענה: "מהיר. בהסכמת החברא קדישא. ומסיימים בטוב".}}, בה נכתב: "מחשובי התמימים ברוסיא. זך וישר פעלו מתהלך בתומו והצנע לכת את אלקיו. בעל מדות תרומיות ואהוב לבריות. עסק בתומ"צ ביראת ה' טהורה. וחינך ילדיו בדרכי החסידות במס"נ ממש. נאסר והוגלה לעשר שנות עבודת פרך. למד תורה ברבים ונהנה מיגיע כפיו כל ימיו. מקושר לבית חיינו עד יומו האחרון". | |||
רעייתו מרת שרה נותרה להתגורר בקראון הייטס ועסקה רבות בהכנסת כלה עד לפטירתה בשיבה טובה בכ"ה טבת תשס"ה. | רעייתו מרת שרה נותרה להתגורר בקראון הייטס ועסקה רבות בהכנסת כלה עד לפטירתה בשיבה טובה בכ"ה טבת תשס"ה. | ||
| שורה 49: | שורה 51: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב [[משה חיים לוין]] - משלוחי הרבי בניו יורק | *בנו, הרב [[משה חיים לוין]] - משלוחי הרבי בניו יורק | ||
*בתו מרת לאה | *בתו מרת לאה - קראון הייטס, בלנית במקווה נשים ברחוב יוניון{{הערה|היתה נשואה לר' אהרן יחיאלוב.}} | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*ארי רובין, [[שבועון בית משיח]] גיליון 1401, '''זלמן מאוד חולה''', תולדות הרב יקותיאל זלמן לוין | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||