אור תורה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|")
 
(22 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:אור תורה.jpg|left|thumb|250px|שער ההוצאה הראשונה - [[תקס"ד]]]]
[[קובץ:אור תורה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הספר]]


הספר '''אור תורה''' הינו ליקוט מדבריו של [[המגיד ממעזריטש]] כפי שנרשמו על ידי תלמידיו. הספר יצא לאור לראשונה בקארעץ בשנת תקס״ד על ידי הר׳ אברהם מדפיס דקארעץ מכתבים ״אשר היו גנוזים בחותמא דגושפנקא דמלכא .. הרב המפורסם בוצ״ק מוהר״ר ישעיה מ״מ דק״ק דונוויץ״. המוציא לאור סידר את תורות המגיד על פרשיות השבוע, פסוקים בשיר השירים, פסוקים בתהילים, פסוקים בשאר ספרי הנ״ך, וכן על תפילות מהסידור ופיוטים, ומאמרי חז״ל.
הספר '''אור תורה''' הינו ליקוט מדבריו של [[המגיד ממעזריטש]] כפי שנרשמו על ידי תלמידיו. הספר יצא לאור לראשונה בקארעץ בשנת [[תקס"ד]] על ידי הר' אברהם מדפיס של קארעץ מכתבים "אשר היו גנוזים בחותמא דגושפנקא דמלכא.. הרב המפורסם בוצ"ק מוהר"ר ישעיה מ"מ דק"ק דונוויץ". המוציא לאור סידר את תורות המגיד על פרשיות השבוע, פסוקים בשיר השירים, פסוקים בתהלים, פסוקים בשאר ספרי הנ"ך, וכן על תפילות מהסידור ופיוטים, ומאמרי חז"ל.


הספר יצא לראשונה בעיירה [[קוריץ]] בשנת [[תקס"ד]] ולאחרי זה מספר פעמים במשך מאתיים השנים האחרונות. בהוראת [[הרבי]] הדפיסה מערכת "[[אוצר החסידים]]" של קה"ת את הספר בשנת [[תשל"ג]]. בשנת [[תשס"ו]] הדפיסה מערכת אוצר החסידים הוצאה חדשה ונקראה בשם '''אור תורה '''השלם'''''' הכוללת:
הספר יצא לראשונה ב[[עיירה]] [[קוריץ]] בשנת [[תקס"ד]] ולאחרי זה מספר פעמים במשך מאתיים השנים האחרונות. בהוראת [[הרבי]] הדפיסה מערכת "[[אוצר החסידים]]" של קה"ת את הספר בשנת [[תשל"ג]]. בשנת [[תשס"ו]] הדפיסה מערכת אוצר החסידים הוצאה חדשה ונקראה בשם '''אור תורה '''השלם'''''' הכוללת:
* סידור הספר מחדש,  
* סידור הספר מחדש,  
* חלוקת הדרושים לסימנים,  
* חלוקת הדרושים לסימנים,  
שורה 18: שורה 18:
"קשה לגלות, אבל אי אפשר להעלים, ובפרט מצד [[אהבת ישראל]], [[אהבת חינם]], וכפי שמקובל אצל [[חסידים]], שאימרה מקובלת פועלת, לכן ברצוני לגלות זאת:
"קשה לגלות, אבל אי אפשר להעלים, ובפרט מצד [[אהבת ישראל]], [[אהבת חינם]], וכפי שמקובל אצל [[חסידים]], שאימרה מקובלת פועלת, לכן ברצוני לגלות זאת:


הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק היה מסתכל מידי פעם בשלושת הספרים: כתר שם טוב, אור התורה ותניא... הוא היה נוהג להסתכל בהם קודם [[יחידות]] ולפני שלושת התפילות, ולפני קריאת שמע שעל המטה. נחוץ ונכון הדבר, שיהיה לחסידים את שלושת  
[[אדמו"ר הרש"ב|הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק]] היה מסתכל מידי פעם בשלושת הספרים: כתר שם טוב, אור התורה ותניא... הוא היה נוהג להסתכל בהם קודם [[יחידות]] ולפני שלושת התפילות, ולפני [[קריאת שמע]] שעל המטה. נחוץ ונכון הדבר, שיהיה לחסידים את שלושת  
הספרים ומטעמים ידועים, לא לכורכם בכרך אחד. ללמוד בהם כמה שירצה, אבל שיהיה ללמוד, כל יום, לכל הפחות בשבתות וימים טובים ובזמנים ידועים".
הספרים ומטעמים ידועים, לא לכורכם בכרך אחד. ללמוד בהם כמה שירצה, אבל שיהיה ללמוד, כל יום, לכל הפחות בשבתות וימים טובים ובזמנים ידועים".


===מקורות הספר===
===מקורות הספר===
בשיחת ש"פ וישב תשכ"ד אמר הרבי: ״כ״ק אדמו״ר ה״צמח צדק״ כותב באחד ממאמריו (בנוגע למאמר ד"ה עולת תמיד: ״וז״ל האו״ת מהמגיד נ״ע, וי״א שהוא מכי״ק אאזמו״ר נ״ע ואינו ברור״. ועל פי הנ״ל אולי מקום לומר שעוד מאמרים ב״אור תורה״ הם מכי״ק כ״ק אדמו״ר הזקן.
בשיחת ש"פ וישב [[תשכ"ד]] אמר הרבי: "כ"ק [[אדמו"ר ה'צמח צדק']] כותב באחד ממאמריו (בנוגע למאמר ד"ה עולת תמיד: "וזהו לשון האור תורה מהמגיד נשמתו עדן, ויש אומרים שהוא מכתב יד קודש אאזמו"ר נ"ע ואינו ברור". ועל פי הנ"ל אולי מקום לומר שעוד מאמרים ב"אור תורה" הם מכי"ק כ"ק אדמו"ר הזקן.
 
במבוא למהדורת [[תשס"ה]] דן העורך הרב שחט באריכות אודות כתבי היד מהם נדפס הספר והשוואות בין שבעת הספרים שנדפסו מתורת המגיד.


במבוא למהדורת תשס"ה דן העורך הרב שחט באריכות אודות כתבי היד מהם נדפס הספר והשוואות בין שבעת הספרים שנדפסו מתורת המגיד.
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[מגיד דבריו ליעקב]]
* [[מגיד דבריו ליעקב]]


==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://hebrewbooks.org/15877 הספר באתר היברו-בוקס]
*[http://hebrewbooks.org/15877 הספר באתר היברו-בוקס]
*[http://www.chabadlibrary.org/magid/index.htm הספר באתר ספריית ליובאוויטש]
*[https://chabadlibrary.org/books/400000000 הספר לקריאה] {{ספרייה}}


[[קטגוריה:ספרי המגיד ממעזריטש]]
[[קטגוריה:ספרי המגיד ממעזריטש]]

גרסה אחרונה מ־12:43, 19 ביולי 2024

שער הספר

הספר אור תורה הינו ליקוט מדבריו של המגיד ממעזריטש כפי שנרשמו על ידי תלמידיו. הספר יצא לאור לראשונה בקארעץ בשנת תקס"ד על ידי הר' אברהם מדפיס של קארעץ מכתבים "אשר היו גנוזים בחותמא דגושפנקא דמלכא.. הרב המפורסם בוצ"ק מוהר"ר ישעיה מ"מ דק"ק דונוויץ". המוציא לאור סידר את תורות המגיד על פרשיות השבוע, פסוקים בשיר השירים, פסוקים בתהלים, פסוקים בשאר ספרי הנ"ך, וכן על תפילות מהסידור ופיוטים, ומאמרי חז"ל.

הספר יצא לראשונה בעיירה קוריץ בשנת תקס"ד ולאחרי זה מספר פעמים במשך מאתיים השנים האחרונות. בהוראת הרבי הדפיסה מערכת "אוצר החסידים" של קה"ת את הספר בשנת תשל"ג. בשנת תשס"ו הדפיסה מערכת אוצר החסידים הוצאה חדשה ונקראה בשם 'אור תורה השלם' הכוללת:

  • סידור הספר מחדש,
  • חלוקת הדרושים לסימנים,
  • חלוקת הסימנים לקטעים,
  • השלמות,
  • תיקונים ושינויי נוסחאות בהתאמה לשאר ספרי תורת הרב המגיד,
  • ציוני המקבילות ומראי המקומות בשולי הגיליונות,
  • הערות, ציונים ומפתחות.

ההדרת המהדורות בראשות ר' יעקב עמנואל שחט.

בחג הגאולה י"ב-י"ג תמוז תש"ט התוועד הרבי הריי"צ ובין יתר דבריו דיבר במעלת שלושת הספרים; כתר שם טוב, אור תורה ותניא. וז"ל (בתרגום ללה"ק):

"קשה לגלות, אבל אי אפשר להעלים, ובפרט מצד אהבת ישראל, אהבת חינם, וכפי שמקובל אצל חסידים, שאימרה מקובלת פועלת, לכן ברצוני לגלות זאת:

הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק היה מסתכל מידי פעם בשלושת הספרים: כתר שם טוב, אור התורה ותניא... הוא היה נוהג להסתכל בהם קודם יחידות ולפני שלושת התפילות, ולפני קריאת שמע שעל המטה. נחוץ ונכון הדבר, שיהיה לחסידים את שלושת הספרים ומטעמים ידועים, לא לכורכם בכרך אחד. ללמוד בהם כמה שירצה, אבל שיהיה ללמוד, כל יום, לכל הפחות בשבתות וימים טובים ובזמנים ידועים".

מקורות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשיחת ש"פ וישב תשכ"ד אמר הרבי: "כ"ק אדמו"ר ה'צמח צדק' כותב באחד ממאמריו (בנוגע למאמר ד"ה עולת תמיד: "וזהו לשון האור תורה מהמגיד נשמתו עדן, ויש אומרים שהוא מכתב יד קודש אאזמו"ר נ"ע ואינו ברור". ועל פי הנ"ל אולי מקום לומר שעוד מאמרים ב"אור תורה" הם מכי"ק כ"ק אדמו"ר הזקן.

במבוא למהדורת תשס"ה דן העורך הרב שחט באריכות אודות כתבי היד מהם נדפס הספר והשוואות בין שבעת הספרים שנדפסו מתורת המגיד.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]