זרע אדם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגית: קישורים לדפי פירושונים
 
(19 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות}}'''זרע אדם''' הוא כינוי ל[[נשמות]] של [[עולם האצילות]], כגון [[נשמה|נשמות]] ה[[נביא|נביאים]] ו[[רבי שמעון בר יוחאי]] וחביריו, שהם עצמם מתוקנים, ואין עבודתם אלא בתוספת אורות ב[[עולם האצילות]]. [[נשמה|נשמות]] אלו הם מדרגה הגבוהה ב[[נשמה|נשמות]] ישראל, ושונות מ[[זרע בהמה]], שהם [[נשמה|נשמות]] הנמשכים מ[[עולמות בי"ע]].
{{מחפש מקורות}}
'''זרע אדם''' הוא כינוי ל[[נשמות]] של [[עולם האצילות]]{{הערה| לקוטי תורה פרשת צו ח' ב'}}, כגון [[נשמה|נשמות]] אדם הראשון לפני החטא{{הערה| לקוטי תורה צו ח ב}} ה[[נביא|נביאים]] ורבי שמעון בר יוחאי, דוד{{הערה|תרס"ו עמ' קנט'}} ואליהו{{הערה|תרס"ו עמ' קנט'}}, נשמות אלו מתוקנות, ועבודתם היא בתוספת אורות ב[[עולם האצילות]]. [[נשמה|נשמות]] אלו הם מדרגה הגבוהה ב[[נשמה|נשמות]] ישראל, ושונות מ[[זרע בהמה]], שהם [[נשמה|נשמות]] הנמשכות מ[[עולמות בי"ע]].


==ענינם==
==ענינם==
כתוב "וזרעתי את בית ישראל זרע אדם וזרע בהמה", שיש שני בחינות ומדרגות בכנסת ישראל, הראשון הוא בחינת זרע אדם, שהם ה[[נשמה|נשמות]] הגבוהות של [[עולם האצילות]] כמו [[נשמה|נשמות]] ה[[נביא|נביאים]] והמיוחד שבתנאים כמו [[רבי שמעון בר יוחאי]] וחביריו שנמשכים מבחינת אדם העליון דאצילות שרוכב על ה[[כסא]] שהוא בבחינת [[שם מ"ה]] של תיקון האצילות שלא היה ב[[שבירת הכלים|שבירה]]. וענין [[נשמה|נשמות]] אלו הוא שאין צריכים לברר את עצמם כלל כי אין מעורב בנפשותם בחינת רע כלל מאחר שנמשכו מ[[אצילות]] שלא יגור במגורו רע כלל. ולכן כל עבודתם בעולם הזה היה באופן אחד ממש, שכל עסקם ב[[תורה]] ו[[מצוות]] היה בכדי להוסיף אורות ב[[עולם האצילות]] ולא בשביל לברר בירורי [[קליפת נוגה]].
הכתוב "וזרעתי את בית ישראל זרע אדם וזרע בהמה", מהווה מקור לשני הבחינות ומדרגות ב[[כנסת ישראל]], בחינת זרע אדם ובחינת זרע בהמה, השם אדם לקוח מלשון הפסוק "אדמה לעליון" ומורה על ה[[נשמה|נשמות]] הגבוהות שנמשכו מן [[עולם האצילות]] כ[[נשמה|נשמות]] ה[[נביא|נביאים]] וכנשמת התנא [[רבי שמעון בר יוחאי]] וחביריו שנמשכים מבחינת אדם העליון דאצילות שרוכב על ה[[כסא|כסא,]] שהוא בבחינת [[שם מ"ה]] של עולם האצילות שלא נפגע ב[[שבירת הכלים|שבירה]], נשמות אלו הם בדרגת טרום השבירה ולא מעורב בהם כלל רע.  
 
עבודת [[נשמה|נשמות]] אלו אינה לברר ולתקן את עצמם, כל עסקם ב[[תורה]] ו[[מצוות]] הוא כדי להוסיף אורות ב[[עולם האצילות]] ולא בשביל לברר בירורים ב[[קליפת נוגה|קליפת נוגה.]]
 
אדמו"ר הזקן{{הערה|לקוטי תורה יד' ג'}} מסביר את שני הבחינות ב[[עבודת ה'|עבודת האדם]]: בחינת זרע בהמה, היא מצב בו יהודי מתבונן בחיות האלוקית המסותרת בעולם וממנה מגיע לתשוקה ודביקות בה', בלחינה זו היא זרע בהמה משום שהתלהבותו של המתבונן מגיעה מהתבוננות ב[[עולם]], בחינת זרע אדם היא מצב בו יהודי לומד תורה.


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[זרע בהמה]]
*[[זרע בהמה]]


{{הערות שוליים}}
{{אדם}}
{{קצרמר|חסידות}}
{{קצרמר|חסידות}}
[[קטגוריה:נפש]]
[[קטגוריה:נפש]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

גרסה אחרונה מ־09:42, 5 ביולי 2024

זרע אדם הוא כינוי לנשמות של עולם האצילות[1], כגון נשמות אדם הראשון לפני החטא[2] הנביאים ורבי שמעון בר יוחאי, דוד[3] ואליהו[4], נשמות אלו מתוקנות, ועבודתם היא בתוספת אורות בעולם האצילות. נשמות אלו הם מדרגה הגבוהה בנשמות ישראל, ושונות מזרע בהמה, שהם נשמות הנמשכות מעולמות בי"ע.

ענינם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הכתוב "וזרעתי את בית ישראל זרע אדם וזרע בהמה", מהווה מקור לשני הבחינות ומדרגות בכנסת ישראל, בחינת זרע אדם ובחינת זרע בהמה, השם אדם לקוח מלשון הפסוק "אדמה לעליון" ומורה על הנשמות הגבוהות שנמשכו מן עולם האצילות כנשמות הנביאים וכנשמת התנא רבי שמעון בר יוחאי וחביריו שנמשכים מבחינת אדם העליון דאצילות שרוכב על הכסא, שהוא בבחינת שם מ"ה של עולם האצילות שלא נפגע בשבירה, נשמות אלו הם בדרגת טרום השבירה ולא מעורב בהם כלל רע.

עבודת נשמות אלו אינה לברר ולתקן את עצמם, כל עסקם בתורה ומצוות הוא כדי להוסיף אורות בעולם האצילות ולא בשביל לברר בירורים בקליפת נוגה.

אדמו"ר הזקן[5] מסביר את שני הבחינות בעבודת האדם: בחינת זרע בהמה, היא מצב בו יהודי מתבונן בחיות האלוקית המסותרת בעולם וממנה מגיע לתשוקה ודביקות בה', בלחינה זו היא זרע בהמה משום שהתלהבותו של המתבונן מגיעה מהתבוננות בעולם, בחינת זרע אדם היא מצב בו יהודי לומד תורה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. לקוטי תורה פרשת צו ח' ב'
  2. לקוטי תורה צו ח ב
  3. תרס"ו עמ' קנט'
  4. תרס"ו עמ' קנט'
  5. לקוטי תורה יד' ג'
  ערך זה הוא קצרמר בנושא חסידות. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.