68
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
{{בעבודה}}הרב '''חיים מרדכי פרלוב''' המכונה "מרדכי חרסונר" היה [[בעל נגלה]], [[רב]]<REF>שכ"ק אדמו"ר סמך על פסיקותיו והפנה אליו שואלים - [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/438&search=%d7%a4%d7%a8%d7%9c%d7%95%d7%91 אגרות קודש ח"ג אגרת תרכ"ה].</REF>ובעל [[סיפור]]ים.
נולד בעיירה החסידית [[חרסון]]{{הערת שוליים|המרכזית מבין ה'קולוניות' שייסד [[אדמו"ר האמצעי]]}} בשנת [[תרמ"ט]]{{הערת שוליים|או בשנת [[תר"נ]].}}. אביו ר' דוד היה ממשפחת פערלאוו, משפחה שגרה בקולוניות מאז יסודם. בהשפעת חבריו נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] בשנת [[תרס"ד]], ולמד שם עד שנת [[תער"ב]]. בישיבה היה [[מתמיד]] עצום, נחשב כאחד מבעלי הנגלה, יחד עם הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]] והרב [[שמואל נוטיק]]{{הערת שוליים|כ"ה בזכרונות הרב [[חיים אליעזר קרסיק]] הנדפסים ב[[בטאון חב"ד]]}}.
בשנת [[תרע"ח]] נתקבל לרב בעיירה [[בריסלב]] שבפלך [[חרסון]], וב[[רב]]נות זו כיהן עד שנת [[תרע"ט]], אז נסע לעיר הולדתו, חרסון, לשמש כר"מ במחלקת [[תומכי תמימים חרסון|תו"ת בחרסון]].
בשנת [[תרפ"ב]] עזב את העיר עקב הרעב הכבד, ונסע לעיר [[קולאש]] ב[[גרוזיה]], שם שימש ברבנות יחד עם גיסו הרב [[אברהם לוי סלוויןסלוין]]. משם עבר לעיר סטשילי והקים שם [[ישיבה]] ו[[מקווה]].
ב[[תרפ"ח]] עבר לסטשחרי שם הפיץ [[יהודת]] ונאבק עם ה[[ק.ג.ב.]] ב[[מסירות נפש]], בגלל פעילות זו נאסר בשנת [[תרצ"ג]] עד [[חורף]] [[תרצ"ז]].
כשחזר ממאסרו עבר לעיר [[כותאיס]]- העיר המרכזית ב[[גרוזיה]]שם עסק בהפצת [[תורה]]. בשנת [[תרצ"ו]] נדפס ע"י השלטונות ונשלח ל[[גלות]] ל10 שנים, ל[[סיביר]]{{הערת שוליים|סיפר כי בהיותו שם חזר כל הזמן [[דא"ח]], [[משניות]] ו[[ניא]] בע"פ.}} בדרך נס חזר משם אחרי 6 וחצי שנים. לאחר [[מלחמת העולם השניה]] בשנת [[תש"ו]] הצליח לעזוב את [[רוסיה]], ואז שהה במחנה הפליטים שווערביש-האל ליד [[מינכן]] ב[[גרמניה]]. באותה שעה הוקם 'ועד הרבנים' לטפל בבעיות [[עיגון]], גיטין וחליצה וכו' שנתעוררו לאחר ה[[שואה]]. בין החברים היה הרב פערלאוו ועל יסוד הפס"ד שהוציאו אז חיבר את הספר גט למעשה. בהיותו שם הקים במקום [[מקוה]], וכן עמד בראש תעמולה על [[שמירת שבת]] וכיו"ב.