דומם צומח חי מדבר: הבדלים בין גרסאות בדף

'''דומם צומח חי מדבר''' (ר"ת: '''דצח"מ''') הם ארבע דרגות כלליות בנבראים. שכללות הנבראים בעולמות מתחלקים לארבע דרגות אלו, הן בנבראים הגשמיים, והן ברוחניות.

 

החילוק שבין חי למדבר יובן שבחינת החי קרובה לבחינת הצומח, מה שכאין במדבר. שבדרגת החי, אף על פי שיש לה נפש חיונית המחיה אותה, הרי שנפש זו יצאה יחד עם הגוף, כמו שיצא הצומח, שה[[חומר]] וה[[צורה]] יצאו שניהם כאחד לפי שקרובים הם. מה שאין כן בבחינת ה[[מדבר]], שהגוף שלו התהווה מהארץ בבחינת [[דומם]], ואחר כך נתלבשה בו נפש מלמעלה.

דומם הוא כנגד ספירת המלכות, שמלכות ענינה הוא [[אותיות]] והם בבחינת דומם.

דרגת ה[[חי]] היא כנגד ספירת ה[[בינה]].  

דומם מתייחס לכל החפצים הקיימים בעולם שהינם דוממים.

ב[[תורת החסידות]] מבואר מעלת הדומם בכך שלפי הכלל הידוע שכל הגבוה יותר נופל נמוך יותר, ממילא הדומם, שהוא הדרגה הכי נמוכה, שורשו גבוה עוד יותר מהמדבר, לכן הצומח, חי, ומדבר ניזונים מהדומם.

[[עולם העשיה]] נקרא בשם דומם, שגם החיות הרוחנית של עולם העשיה נקרא בשם גשמיות מאחר שהוא כח להחיות את הגשמיות, וכמאמר ח: "אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה", ולכן גם הכח הרוחני של עולם העשיה בכללו נקרא בשם דומם.

מְדַבֵּר מתייחס לכלל המין האנושי. מעלת מין המדבר על מין החי הוא שהולך בקומה זקופה, היינו שהראש (מוחין) הוא למעלה מהלב (מידות), ולכן אצלו שייך ענין של "מוח שליט על הלב", מה שאין כן בבהמה שהמוחין כפופים למידות.

בתורת החסידות מובא עוד סוג במין המדבר והוא ה[[יהודי]] השונה מכלל המין המדבר בכך שיש לו [[נשמה אלוקית]].

[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]