נפש בהמית: הבדלים בין גרסאות בדף

'''הנפש הבהמית''' היא הנפש המחיה את הגוף. אחד מ"חידושיו" של אדמו"ר הזקן{{הערה|למעשה אין זה חידוש כלל שכן מפורש הדבר בעץ חיים ולפני כן עוד במדרש תהילים, אלא שאדמו"ר הזקן פרסם והסביר זאת.}} הוא שליהודי יש '''שתי''' נפשות – נפש אחת מצד [[קליפה|הקליפות]]{{הערה|תניא, ספר של בינונים, סוף פרק א'}}{{הערה|אדמו"ר הזקן מכנה דוקא את הנפש שמצד הקליפות "ראשונה" כי היא היא שכלו ורגשותיו, ואילו את הנפש הקדושה הוא מרגיש רק ע"י [[עבודת השם|עבודה]].}}, והשניה מצד הקדושה.

==שרשה==

'''שרשה הגלוי''' של נפש הבהמית הוא בפני שור שב[[מרכבה]]{{הערה| לקוטי תורה נשא כ"ח, ג, ובמקומות רבים.}}. ובפרטיות יותר בפני אדם שבפני שור{{הערה|לכל אחת מארבע חיות המרכבה יש גם "[[פני אדם]]", והם הפנימיות של אותה דרגה. מחיצוניות [[פני שור]] משתלשלות נפשות [[בהמה|הבהמות]], ומפנימיותם (פני אדם שבפני שור) משתלשלת נפש הבהמית שב[[אדם#תואר אדם לגוף|אדם]].}}.

'''שורש שורשה''' הוא ב[[עולם התוהו]], כידוע שהכלים דתוהו [[שבירת הכלים|שנשברו]] נפלו ב[[עולם הבריאה]], ומסביר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הצמח צדק]], שהם הם חיות המרכבה{{הערה|ראה ספר הליקוטים בערך נפש הבהמית.}}.

אך למרות ששורש מציאותה מעולם התוהו, הנה התהוותה בפועל הוא מצמצום הנפש האלוקית{{הערה|ספר המאמרים תרע"ח ד"ה וידעת עמ' שעו, ובלקו"ש ח' שיחה ב' לפרשת במדבר מד"ה דעו כי ה' תרצ"ג בסה"מ קונטרסים.}} ועד שהיא "מותאמת" לנפש האלוקית. והיינו, שאצל כל אחד מותאמת נפשו הבהמית לנשמתו האלוקית באופן שדוקא הנשמה '''שלו''' יכולה לתקנו. והוא שאמרו חז"ל "כל הגדול מחבירו ייצרו גדול ממנו"{{הערה|אבות ג' ט"ז.}} – שגודל הייצר הוא כגודל מעלת הנשמה (שמצד מעלת נשמתו יכול לתקן גם ייצר כזה).

כמו כל נברא אחר כלולה גם הנפש הבהמית מ[[ארבע יסודות|ארבעת היסודות]], אך מכיון שארבעת יסודותיה מקורן ב[[קליפת נוגה]]{{הערה|תניא פרק א', בשם ה[[עץ חיים]] שער נ' פֶּרֶק ב'.}} המעורבת טוב ורע, באות מנפש זו לא רק המידות הרעות (כעס וגאוה וכיוצא בהן) אלא גם המידות הטובות שבטבע{{הערה|'''טבע''' הוא הוא שם כל דבר שאינו על פי שכל אלא טבוע בו מעצם טבעו.}} כל ישראל בתולדותם (כמו רחמנות וגמילות חסדים).

ארבעת יסודות הנפש הבהמית הן השורש לכל המידות הרעות.

*'''[[ארבע יסודות#ארבעת היסודות שבאדם|יסוד האש]]''' הוא שורש ל[[כעס]] ו[[גאווה]], כי בדומה לאש השואפת כל הזמן לעלות מעלה, כך היא תחושת הגאווה – הרגשה שהוא נעלה על זולתו וממילא כועס כשנדמה לו שפגעו בכבודו.

*'''[[יסוד הרוח]]''' שורש ההוללות, ה[[ליצנות]], ההתפארות וה[[דברים בטלים]] נקרא יסוד הרוח, כי כשם שהרוח אינה דבר מוצק וממשי כך דברים אלו אין בהם ממש.