104
עריכות
←משפחתו: מחיקה בהתאם לנוהל
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←משפחתו: תיקון קטגוריה) |
(←משפחתו: מחיקה בהתאם לנוהל) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Sraskin2 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב יוסף רסקין]] | [[קובץ:Sraskin2 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב יוסף רסקין]] | ||
[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רסקין עומד מאחורי הרבי בעת ה[[התוועדות]] (שלישי משמאל)]] | [[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רסקין עומד מאחורי הרבי בעת ה[[התוועדות]] (שלישי משמאל)]] | ||
הרב '''יעקב יוסף רסקין''' ([[תרס"א]] – [[כ' ניסן]] [[תשמ"ו]]) היה | [[קובץ:תקיעת שופר 770.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב רסקין תוקע בשופר אצל הרבי בחודש אלול בזאל הקטן לאחר תפילת שחרית ]] | ||
הרב '''יעקב יוסף רסקין''' ([[תרס"א]] – [[כ' ניסן]] [[תשמ"ו]]) היה מוהל ידוע ובעל '[[מסירות נפש]]' מופלאה. זכה לשמש את אביו של הרבי, ר' [[לוי יצחק שניאורסון]], בימיו האחרונים בגלותו ב[[אלמא אטא]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרס"א]] לאביו הרב [[חיים בן ציון רסקין]] ולאמו מרת דבוניא (בתם של ר' יעקב יוסף ומרת שימע חאשע שגלוב), בעיר גיזאטסק הסמוכה ל[[מוסקבה]]. | נולד בשנת [[תרס"א]] לאביו הרב [[חיים בן ציון רסקין]] ולאמו מרת דבוניא (בתם של ר' יעקב יוסף ומרת שימע חאשע שגלוב), בעיר גיזאטסק הסמוכה ל[[מוסקבה]]. | ||
בהגיעו לגיל ה'[[חיידר]]', אסף אביו ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד [[חיידר]] לפי רוחו. בגיזאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ו[[מלמד]] מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את [[הרבי הרש"ב]] את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את | בהגיעו לגיל ה'[[חיידר]]', אסף אביו ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד [[חיידר]] לפי רוחו. בגיזאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ו[[מלמד תינוקות|מלמד]] מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את [[הרבי הרש"ב]] את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים. | ||
מאז נהיה ר' חיים בן-ציון, לחסידו של אדמו"ר הרש"ב, הקפיד להגיע מידי שנה, לקראת כל ראש השנה, לליובאוויטש כדי לשהות במחיצת הרבי בימים אלו, והיה חוזר לביתו לקראת יום הכיפורים. לקראת [[ראש השנה]] שנת עת"ר, לקח עמו לראשונה גם את בנו בן ה-9 יעקב יוסף. | מאז נהיה ר' חיים בן-ציון, לחסידו של אדמו"ר הרש"ב, הקפיד להגיע מידי שנה, לקראת כל ראש השנה, לליובאוויטש כדי לשהות במחיצת הרבי בימים אלו, והיה חוזר לביתו לקראת יום הכיפורים. לקראת [[ראש השנה]] שנת עת"ר, לקח עמו לראשונה גם את בנו בן ה-9 יעקב יוסף. | ||
| שורה 26: | שורה 27: | ||
כעבור שנים פגשו בעיר את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], שהגיע ממקום גלותו בצ'אילי שבקזחסטן. ר' יעקב יוסף זכה יחד עם בני ביתו לשמש את אביו של הרבי, הרב לוי יצחק, בימיו האחרונים בגלותו באלמא-אטא. | כעבור שנים פגשו בעיר את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], שהגיע ממקום גלותו בצ'אילי שבקזחסטן. ר' יעקב יוסף זכה יחד עם בני ביתו לשמש את אביו של הרבי, הרב לוי יצחק, בימיו האחרונים בגלותו באלמא-אטא. | ||
חלק מזיכרונותיו מר' לוי יצחק, נכתבו בספר [[תולדות לוי יצחק]] שיצא לראשונה בשנת [[תשל"ז]] | חלק מזיכרונותיו מר' לוי יצחק, נכתבו בספר [[תולדות לוי יצחק]] שיצא לראשונה בשנת [[תשל"ז]]. | ||
בחודש [[אלול]] [[תש"ד]] יצא ר' יעקב יוסף ובתו צביה, אשת הרב [[דוד ברוומן]] ל[[מלחובקה]] שעל-יד [[מוסקבה]]. ב[[חנוכה]] [[תש"ה]] הצטרפה אליהם שאר המשפחה. הם התאכסנו אצל חתנו, ר' [[דוד ברוומן]]. | בחודש [[אלול]] [[תש"ד]] יצא ר' יעקב יוסף ובתו צביה, אשת הרב [[דוד ברוומן]] ל[[מלחובקה]] שעל-יד [[מוסקבה]]. ב[[חנוכה]] [[תש"ה]] הצטרפה אליהם שאר המשפחה. הם התאכסנו אצל חתנו, ר' [[דוד ברוומן]]. | ||
לאחר המלחמה יצאה משפחת רסקין מ[[רוסיה]] ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. לאחר שהות ממושכת באירופה, הגיעה המשפחה לארץ הקודש בשנת תש"ט. הוא התיישב בראשון לציון, | לאחר המלחמה יצאה משפחת רסקין מ[[רוסיה]] ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. לאחר שהות ממושכת באירופה, הגיעה המשפחה לארץ הקודש בשנת תש"ט. הוא התיישב בראשון לציון, ובסוף חייו גר ב[[כפר חב"ד]]. | ||
במשך שנים שימש כבעל תוקע אצל הרבי בחודש אלול ולאחר פטירתו ירש את ה'[[חזקה]]' בנו ר' דוד רסקין. | |||
נפטר ב[[כ' ניסן|שביעי של פסח]] [[תשמ"ו]]. | נפטר ב[[כ' ניסן|שביעי של פסח]] [[תשמ"ו]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו - הרב [[מנחם מענדל רסקין]]. | *בנו - הרב [[מנחם מענדל רסקין]]. | ||
*בתו - מרת צביה - אשת הרב [[דוד ברוומן]]. | *בתו - מרת צביה - אשת הרב [[דוד ברוומן]]. | ||