30,727
עריכות
←ראו גם
אין תקציר עריכה |
(←ראו גם) |
||
| (9 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
'''גימטריא''' הוא ערכו המספרי של אות או תיבה ב[[לשון הקודש]]. הגימטריא של התיבה קשורה למהותה של התיבה עצמה, ועל כן היא מלמדת ומרמזת על ענינה של התיבה. | '''גימטריא''' הוא ערכו המספרי של אות או תיבה ב[[לשון הקודש]]. הגימטריא של התיבה קשורה למהותה של התיבה עצמה, ועל כן היא מלמדת ומרמזת על ענינה של התיבה, זאת כחלק משיטת הרמז ש[[פרד"ס]] התורה, ואחד מסוגי ה[[נוטריקון]] בהן ניתן לדרוש וללמוד את פסוקי התורה. | ||
==מקורה ומהותה של הגימטריא== | |||
דרך לימוד התורה בגימטריה, נמנית כאחת מ32 מדות שהתורה נדרשת בהם, במנינו של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי. | דרך לימוד התורה בגימטריה, נמנית כאחת מ32 מדות שהתורה נדרשת בהם, במנינו של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי. | ||
| שורה 70: | שורה 71: | ||
כמו כן לפעמים גימטריא של מילה מכוונת כנגד מספר מילים, בתוספת הכולל של כל מילה בנפרד ואז מונים את הגימטריא עם מספר התיבות. | כמו כן לפעמים גימטריא של מילה מכוונת כנגד מספר מילים, בתוספת הכולל של כל מילה בנפרד ואז מונים את הגימטריא עם מספר התיבות. | ||
מבין הספרים של גדולי ישראל הבולטים בשימוש בגימטריאות, הם רבינו אשר 'בעל הטורים' וה'מגלה עמוקות', אך בנוגע לעריכת גימטריאות על ידי אנשים פשוטים, הזהיר הרמב"ן{{הערה|'ספר הגאולה' בתחילתו.}}: "אין אדם רשאי לדון בחשבון גימטריאות ולהוציא מהן ענין שעלה בדעתו", ובספרי גדולי ישראל מופיעים כמה כללים באופן עריכת הגימטריאות{{הערה|ראו לדוגמא מה שמציין הרבי בלקוטי שיחות תצוה-ז' אדר חלק כ"ו לשומר אמונים (הר"י איגרס) ויכוח א' אותיות כ-כג.}}. | ה[[הלכה]] שה[[נזיר]] מונה לשלושים יום את ימי נזירותו נלמדות בגימטריא: הפסוק אומר {{ציטוטון|קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ}}{{הערה|[[פרשת נשא]] ו, ה.}} ו"יהיה" בגימטריא שלושים{{הערה|[[מועד קטן]] יב, ב.}}. מספר החוטים והקשרים ב[[ציצית]] הם בגימטריא 613, ועל כן הם מזכירים ומעוררים את קיום ה[[תרי"ג מצוות]], {{ציטוטון|וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם}}{{הערה|[[פרשת שלח]] טו, לט ו[[פירוש רש"י]].}} | ||
מבין הספרים של גדולי ישראל הבולטים בשימוש בגימטריאות, הם רבינו אשר 'בעל הטורים' וה'מגלה עמוקות' בפירושיהם על התורה, אך בנוגע לעריכת גימטריאות על ידי אנשים פשוטים, הזהיר הרמב"ן{{הערה|'ספר הגאולה' בתחילתו.}}: "אין אדם רשאי לדון בחשבון גימטריאות ולהוציא מהן ענין שעלה בדעתו", ובספרי גדולי ישראל מופיעים כמה כללים באופן עריכת הגימטריאות{{הערה|ראו לדוגמא מה שמציין הרבי בלקוטי שיחות תצוה-ז' אדר חלק כ"ו לשומר אמונים (הר"י איגרס) ויכוח א' אותיות כ-כג.}}. | |||
בספרי ה[[קבלה]] השימוש בגימטריות נפוץ אף יותר. | |||
[[אדמו"ר הריי"צ]] מכנה חלק זה בתורה בשם 'אזנים לקופה', ומדגיש שהגימטריא היא רק ציון וסימן שלא לטעות ולסייע בזכירת הענינים, אך הגימטריא כשלעצמה לא מלמדת דבר{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&pgnum=362 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח' עמוד שכד]. וראה גם בספר הגאולה להרמב"ן המצויין לעיל, אנציקלופדיה תלמודית ערך גימטריא סעיף ב'.}}. | [[אדמו"ר הריי"צ]] מכנה חלק זה בתורה בשם 'אזנים לקופה', ומדגיש שהגימטריא היא רק ציון וסימן שלא לטעות ולסייע בזכירת הענינים, אך הגימטריא כשלעצמה לא מלמדת דבר{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&pgnum=362 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח' עמוד שכד]. וראה גם בספר הגאולה להרמב"ן המצויין לעיל, אנציקלופדיה תלמודית ערך גימטריא סעיף ב'.}}. | ||
[[הרבי]] מדגיש בכמה הזדמנויות, כדברי הרמב"ן האמורים, שצריך להיות קשר בין המילים המחושבות '''גם בתוכן הדברים''' ולא רק במספר השוה שביניהם, והדבר צריכה מקור מוסמך ולהיעשות בידי אדם הראוי לכך{{הערה|ראו [[לקוטי שיחות]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=296 חלק כ"ו עמוד 206]. [[שיחה|שיחת]] שבת [[פרשת האזינו]] [[תש"מ]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&st=&pgnum=114&hilite= סעיף כט ואילך]. [[שיחה|שיחת]] שבת [[פרשת יתרו]] [[תש"מ]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4624&st=&pgnum=175&hilite= סעיף נה ואילך]. ועוד.}}{{הערה|שם=פורים}}. | |||
לאידך אומר הרבי: {{ציטוטון|רואים במוחש שלימוד הקשור עם ענינים של גימטריא וחשבון הוא קל יותר, ודורש פחות עיון ויגיעה - מאשר לימוד ענין מסויים באופן של הבנה והשגה כו'. ולכן, גם כאשר "בחור ישיבה" (וכיוצא בזה) התעייף מלימוד התורה, ואינו יכול כרגע לעסוק בענין עיוני, יכול הוא בקל לעסוק בעניני גימטריאות ומספרים כו'}}{{הערה|שיחת ליל [[י"ג תשרי]] [[תשמ"ג]], [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59220&st=&pgnum=147 התוועדויות תשמ"ג כרך א' עמוד 131].}}. | |||
==גימטריא "עם הכולל"== | |||
לעיתים לצורך החישוב מצרפים את המילה עצמה כמספר אחד לערך הגימטריה, וצורת חישוב זו מכונה "עם הכולל" או "גימטריא חסרה". דוגמא לחישוב כזה: [[דמעה]] (119) עם הכולל (120) בגימטריא [[מועד]]{{הערה|ראו שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשמ"ב]]. ראו גם שיחת [[כ"ב שבט]] [[תשנ"ב]].}}. | |||
[[הרבי]] מביא רמז לדרך זו גם ב[[הלכה]] (בנוסף לשימוש בה ב[[מדרש]]ים) בנוגע למספר ה[[מלקות]] שהוא [[ארבעים]] חסר אחת, והדבר נלמד מסמיכות הפסוקים{{הערה|[[כי תצא]] כה, ב - ג.}}{{ציטוטון|בְּמִסְפַּר אַרְבָּעִים}}, "מנין שהוא סמוך לארבעים"{{הערה|[[מסכת מכות]] כב, סוף עמוד א (במשנה).}}, כלומר: חשבון המשלים סכום של ארבעים. ומבאר [[הרבי]] שכאשר ישנו מספר שביחד עם ההשלמה עולה ארבעים, הדבר נחשב מספר ארבעים ועל ידו מקיימים הציווי "ארבעים יכנו", אף שמלקים רק 39 פעמים, כיון שהוא משלים לארבעים{{הערה|שם=פורים|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4384360/jewish/-.htm שיחת [[פורים]] [[תשכ"ז]]].}}. | |||
מהות החישוב נראה כתמוה, והרבי מסביר זאת על-פי דברי רבי [[יוסף אירגס]]{{הערה|שומר אמונים ויכוח א' אות כ-כא.}}: {{ציטוטון|לכאורה הרי זה דבר והיפוכו, שהרי הסיבה לכך שצריכים להוסיף את הכולל היא בגלל שהחשבון אינו מתאים, ואם-כן, אין זו "גימטריא"? וגם: מהו הטעם שלפעמים החשבון הוא עם הכולל (או שני כוללים), ולפעמים ללא הכולל? – אין זה כדעת הטועים שזהו מצד הדוחק כו', דכיון שהחשבון אינו מתאים, אזי מוסיפים גם את הכולל. אלא הכל הוא מכוון; לפעמים השייכות היא רק מצד הענינים הפרטיים, ואז לא מחשבים את הכולל, ולפעמים השייכות היא לא רק מצד הענינים הפרטיים, אלא גם מצד הכלל, ואז צריכים לחשב את הכולל, ולולי זאת אי אפשר לפעול את הענין כו', ובמילא חסר בגימטריא}}{{הערה|[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5953144/jewish/page.htm#footnoteRef14a5953144 שיחת יום שני של [[ראש השנה]] [[תש"ל]]].}}{{הערה|בשיחת פורים תשכ"ז המובאת בהערה {{הערה|שם=פורים}} מבואר לפי כלל זה מדוע [[עמלק]] גימטריא [[ברזל]] דווקא עם הכולל.}}. | |||
==גימטריא קטנה== | ==גימטריא קטנה== | ||
| שורה 82: | שורה 98: | ||
לעיתים נעשה שימוש גם בחישוב הניקוד של האותיות, כשבו עצמו יש 2 שיטות עיקריות. | לעיתים נעשה שימוש גם בחישוב הניקוד של האותיות, כשבו עצמו יש 2 שיטות עיקריות. | ||
השיטה הנפוצה היא שהערך המספרי של כל נקודה הוא עשר, והערך המספרי של כל קו הוא 6{{הערה|ככל הנראה בשל הדמיון הצורני בין הנקודה לאות י' שערכה 10 בגימטריא, ובין הקו לאות ו' שערכו 6.}}, כך לדוגמא לפי חשבון זה הניקוד [[סגול]] שכולל 3 נקודות יהיה ערכו 30, והניקוד [[קמץ]] | השיטה הנפוצה היא שהערך המספרי של כל נקודה הוא עשר, והערך המספרי של כל קו הוא 6{{הערה|ככל הנראה בשל הדמיון הצורני בין הנקודה לאות י' שערכה 10 בגימטריא, ובין הקו לאות ו' שערכו 6.}}, כך לדוגמא לפי חשבון זה הניקוד [[סגול]] שכולל 3 נקודות יהיה ערכו 30, והניקוד [[קמץ]] שכולל קו ונקודה - יהיה ערכו 16. | ||
==גימטריאות ידועות== | ==גימטריאות ידועות== | ||
| שורה 100: | שורה 116: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[נוטריקון]] | *[[נוטריקון]] | ||
*[[מספר קידמי]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||