צבי יהודה פוגלמן: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
[[קובץ:צבי פוגלמן.jpg|ממוזער|הרב פוגלמן]]
הרב '''צבי (הירש) יהודה פוגלמן''' ([[תרפ"א]]-[[א' תמוז]] [[תשע"ג]]) היה שליח הרבי לווסטר, נשלח עוד על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לנהל את ישיבת [[אחי תמימים ווסטר|'אחי תמימים' במקום]], ובמשך למעלה מיובל שנים כיהן כשליח ראשי בעיר ומנהל מוסדות חב"ד המקומיים.
הרב '''צבי (הירש) יהודה פוגלמן''' ([[תרפ"א]]-[[א' תמוז]] [[תשע"ג]]) היה שליח הרבי לווסטר, נשלח עוד על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לנהל את ישיבת [[אחי תמימים ווסטר|'אחי תמימים' במקום]], ובמשך למעלה מיובל שנים כיהן כשליח ראשי בעיר ומנהל מוסדות חב"ד המקומיים.


שורה 7: שורה 7:
נולד בשנת [[תרפ"א]] בכפר מדיניצ'י שבגליציה להוריו ר' משה יעקב ובת שבע פוגלמן. אביו נמנה על חסידי צ'ורטקוב, ואמרו עליו שהיה בקי בכל הגמרא.
נולד בשנת [[תרפ"א]] בכפר מדיניצ'י שבגליציה להוריו ר' משה יעקב ובת שבע פוגלמן. אביו נמנה על חסידי צ'ורטקוב, ואמרו עליו שהיה בקי בכל הגמרא.


למד בישיבת [[תורה ודעת]]. בשנת [[תרצ"ט]] החל להתקרב לחסידות חב"ד, והתארח רבות בביתו של הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] והשתתף בהתוועדויות ובשיעורי החסידות שהיה לר' [[ישראל ג'ייקובסון]] עם תלמידי ישיבות שהתקרבו לעולמה של [[חסידות חב"ד]]{{הערה|עיין בספר תולדות התמימים בארצות הברית ע' 14-15 (מספרו תן לחכם (תשס"ב) ע' יג), ששמע מהתמימים אודות התוועדות לכבוד יו"ד כסלו תרצ"ט, ורצה להצטרף וקיבל רשות מר' [[מרדכי אלטיין]] והשתתף ומאז השתתף בכל עניני קבוצת אחי תמימים בניהולו של ר' ישראל ג'ייקובסון. ועיין מקורות שם תיאור מהתוועדות ראשונה שבה השתתף.}}. באותה תקופה למד חסידות גם עם ר' [[אברהם פאריז]]{{הערה|תולדות התמימים בארצות הברית ע' 16 (מספרו תן לחכם (תשס"ב) ע' כג).}}. בכל שבת, בזמן [[רעוא דרעוין]], הלך, ביחד עם התלמידים שגרו ב[[ווילאמסבורג]]{{הערה|שם גר משפחתו.}}, לביתו של [[אברהם זיסקינד|ר' אברהם זיסקינד]] לשיר ניגונים ולשמוע מאמר מר' אברהם{{הערה|תולדות התמימים בארצות הברית ע' 17 (מספרו תן לחכם (תשס"ב) ע' כה) בסופו של דבר עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שם היה מראשוני התמימים שהפיחו את השממה היהודית בארצות הברית, בתחילה במסגרת [[מסיבות שבת]], ובהמשך בשליחויות שונות שביצע עבור רבותינו נשיאינו.
למד בישיבת [[תורה ודעת]]. בשנת [[תרצ"ט]] החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]], התארח רבות בביתו של הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] והשתתף בהתוועדויות ובשיעורי החסידות שהיה לר' [[ישראל ג'ייקובסון]] עם תלמידי ישיבות שהתקרבו לעולמה של [[חסידות חב"ד]]{{הערה|עיין בספר תולדות התמימים בארצות הברית ע' 14-15 (מספרו תן לחכם (תשס"ב) ע' יג), ששמע מהתמימים אודות התוועדות לכבוד יו"ד כסלו תרצ"ט, ורצה להצטרף וקיבל רשות מר' [[מרדכי אלטיין]] והשתתף ומאז השתתף בכל עניני קבוצת אחי תמימים בניהולו של ר' ישראל ג'ייקובסון. ועיין מקורות שם תיאור מהתוועדות ראשונה שבה השתתף.}}. באותה תקופה למד חסידות גם עם ר' [[אברהם פאריז]]{{הערה|תולדות התמימים בארצות הברית ע' 16 (מספרו תן לחכם (תשס"ב) ע' כג).}}. בכל שבת, בזמן [[רעווא דרעווין (בשבת)|רעוא דרעוין]], הלך, ביחד עם התלמידים שגרו ב[[ווילאמסבורג]]{{הערה|שם גרה משפחתו.}}, לביתו של [[אברהם זיסקינד|ר' אברהם זיסקינד]] לשיר ניגונים ולשמוע מאמר מר' אברהם.{{הערה|תולדות התמימים בארצות הברית ע' 17 (מספרו תן לחכם (תשס"ב) ע' כה).}} בסופו של דבר עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שם היה מראשוני התמימים שהפיחו את השממה היהודית בארצות הברית, בתחילה במסגרת [[מסיבות שבת]], ובהמשך בשליחויות שונות שביצע עבור רבותינו נשיאינו.


בחורף תש"ג נשלח לייסד את ישיבת תומכי תמימים בבוסטון, כשאת ניהול הישיבה הותיר בידיו של הרב [[אברהם דב הכט]], בעוד הוא עצמו חוזר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ב-770 ומייסד [[חיידר]] בשכונת וילמסבורג, כשגם את ניהולו הוא מותיר בידי אחרים.
בחורף [[תש"ג]] נשלח לייסד את ישיבת תומכי תמימים בבוסטון, כשאת ניהול הישיבה הותיר בידיו של הרב [[אברהם דב הכט]], בעוד הוא עצמו חוזר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ב-770 ומייסד [[חיידר]] בשכונת וילמסבורג, כשגם את ניהולו הוא מותיר בידי אחרים.


בכ"ג אב תש"ג החל לנהל את ישיבת תומכי תמימים בבופולו, ונותר שם כשלוש שנים, ובשלהי שנת תש"ו נשלח לנהל את ישיבת [[אחי תמימים ווסטר]] שב[[מסצ'וסטס]] בה כבר שהה תקופה קצרה בשנת תש"ב, ובכך החליף את הרב [[משה יצחק הכט]] (שנסע לנהל את הישיבה בניו הייבן).  
בכ"ג אב תש"ג החל לנהל את ישיבת תומכי תמימים בבופולו, ונותר שם כשלוש שנים, ובשלהי שנת תש"ו נשלח לנהל את ישיבת [[אחי תמימים ווסטר]] שב[[מסצ'וסטס]] בה כבר שהה תקופה קצרה בשנת תש"ב, ובכך החליף את הרב [[משה יצחק הכט]] (שנסע לנהל את הישיבה בניו הייבן).  
שורה 15: שורה 15:
בי"ג תמוז תש"ז [[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל (למשפחת מגנס) בסארעטאנא מענאר בברוקלין, והרבי השתתף ב[[חתונה]] וכובד ב[[מסדר קידושין|סידור חופה וקידושין]] ובאמירת כל ה[[שבע ברכות]]. בשעת ה[[קבלת פנים]] ישב הרבי לימינו, וכאשר הפסיקו אותו בסיום האות הראשונה של המאמר, סימן הרבי בידו לאות פליאה מדוע מפסיקים את החתן, ולאחר החופה המתין הרבי מחוץ ל[[חדר ייחוד]], וכשיצאו שאל אותו מהו המקור לשהות זמן ארוך כל כך בחדר ייחוד, והעניק לו המחאה בסך 9 דולר.
בי"ג תמוז תש"ז [[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל (למשפחת מגנס) בסארעטאנא מענאר בברוקלין, והרבי השתתף ב[[חתונה]] וכובד ב[[מסדר קידושין|סידור חופה וקידושין]] ובאמירת כל ה[[שבע ברכות]]. בשעת ה[[קבלת פנים]] ישב הרבי לימינו, וכאשר הפסיקו אותו בסיום האות הראשונה של המאמר, סימן הרבי בידו לאות פליאה מדוע מפסיקים את החתן, ולאחר החופה המתין הרבי מחוץ ל[[חדר ייחוד]], וכשיצאו שאל אותו מהו המקור לשהות זמן ארוך כל כך בחדר ייחוד, והעניק לו המחאה בסך 9 דולר.


לאחר החתונה חזר עם זוגתו לווסטר, והשקיע רבות בפיתוח הישיבה ובייסוד מוסדות חב"דיים נוספים.
בשנת [[תש"ז]] סיפר הרב פוגלמן לרבי על מקובל המתמחה בחכמת הפרצוף וקריאת שרטוטי היד, הרבי הגיב בתמיהה וציין שכשאברך חסידי נפגש עם מקובל, על האברך לשאול את המקובל האם הוא יודע מהמושגים [[עתיק]] ו[[אריך]], ועל [[חסידות]], בהמשך סיפר הרבי לרב פוגלמן ש[[הרבי הריי"צ]] התעסק מקובלים כאלו ועם קבלה מעשית, הרבי גם בירר את כתובתו של המקובל אותו פגש הרב פוגלמן{{הערה|[https://tablet.otzar.org/#/book/157297/p/21/t/2231117641234/fs/NMl5saGzaUzo1NDiWKYSMK1ujearSyNUHJYyWrGKIe37/start/2/end/6/c ימי מלך פרק שישה עשר בקהל חסידים ע' 573 מתוך תשורה תשמ"ז ע' יז-יח].}}.
 
 
לאחר חתונתו חזר עם זוגתו לווסטר, והשקיע רבות בפיתוח הישיבה ובייסוד מוסדות חב"דיים נוספים.


ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשי"ט, קרא הרבי לשלוחים מערי השדה, ואמר את שמו וקרא לו לגשת.
ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשי"ט, קרא הרבי לשלוחים מערי השדה, ואמר את שמו וקרא לו לגשת.
שורה 49: שורה 52:
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]
4,800

עריכות