ארץ: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 815 בתים ,  13 יוני
(הסרת ההפניה לדף אדמה)
תגית: הסרת הפניה
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''הארץ''' הגשמית משתלשלת מבחינת הארץ הרוחנית ([[ספירת המלכות]]), ולכן מהווה לה משל{{הערה|על דרך "מבשרי אחזה אלוקה". דמכיון שהנשמה השתלשלה מעשר הספירות האלוקיות{{הערה|תניא פרק ג'.}} לכן אפשר ללמוד על הספירות וכו' מכוחות הנפש. וכן מכיון שאברי גוף האדם מתאימים לכוחות הנפש - אפשר ללמוד גם מהם.}}. והיינו, ארבעת העניינים שבה - '''א.'''עבה '''ב.''' כדורית '''ג.'''כבדה ו'''ד.''' מצמיחה, רומזים לכללות ארבעת ענייניה של ספירת המלכות{{הערה|וידעת מוסקבה - מאמרים תרנ"ז עמ' מ"ט.}}. העובי הוא עניין הגסות, הכדוריות היא מה שהמלכות מקבלת מהאורות דאצילות שמקיפים עליה{{הערה|כדרך השמים המקיפים על הארץ.}}, הכובד הוא מה שמלכות היא למטה מכל הספירות{{הערה|על דרך יסוד העפר שלמטה מד' היסודות האחרים.}}, וכח הצומח שבארץ רומז לבריאת היש מאין שע"י המלכות.
{{מפנה|ארץ}}
'''הארץ''' הגשמית משתלשלת מבחינת הארץ הרוחנית ([[ספירת המלכות]]), ולכן מהווה לה משל{{הערה|על דרך "מבשרי אחזה אלוקה". דמכיון שהנשמה השתלשלה מעשר הספירות האלוקיות{{הערה|תניא פרק ג'.}} לכן אפשר ללמוד על הספירות וכו' מכוחות הנפש. וכן מכיון שאברי גוף האדם מתאימים לכוחות הנפש - אפשר ללמוד גם מהם.}}. והיינו, ארבעת העניינים שבה - '''א.'''עבה '''ב.''' כדורית '''ג.'''כבדה ו'''ד.''' מצמיחה, רומזים לכללות ארבעת ענייניה של ספירת המלכות{{הערה|וידעת מוסקבה - מאמרים תרנ"ז עמ' מ"ט, ונתבאר באוה"ת שמות ב' תקנו.}}.
 
==פרטי המשל והנמשל==
העובי (שמים וארץ) רומז לבחינת ה"כלים" של הספירות (היינו, ז"א ומלכות).
 
הכדוריות משתלשלת מכך שיחוד ז"א ומלכות אפשרי רק ע"י קבלתם מספירת הכתר (ש'מקיפה' את כל הספירות).
 
היחוד עצמו מתבטא בכך ש'הולדת' הארץ (הצמיחה) באה אחרי יחוד הארץ והשמיים (ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה{{הערה|בראשית ב' ו'.}} וע"י זה "והולידה והצמיחה"{{הערה|ישעיהו נ"ה י'.}}).
 
[[כח הצומח]] שבארץ רומז לבריאת היש מאין שע"י המלכות{{הערה|ראה תניא אגה"ק כ' בסופו.}}.
 
הכובד הוא מה שמלכות היא למטה מכל הספירות{{הערה|על דרך יסוד העפר שלמטה מד' היסודות האחרים.}}.


==עבה וגסה==
==עבה וגסה==
עובי הוא עניין הגסות, אור האצילות אינו יכול להאיר בבי"ע בעצמו כפי שהוא (שאז יתבטלו העולמות בי"ע ממציאותם), אלא ע"י שמתלבש תחילה במלכות (שמעלימה ו"מעבה" אותו עד שיוכלו העולמות לקבלו). ומה שהאור משתנה על ידיה הרי זה מפני שהוא משתנה כפי מהותה היא (שהיא "עבה" וגסה לעומתו), וכדוגמת השינוי שנעשה באור השמש ע"י שמאירה על הלבנה – שהאור משתנה ממהותו הראשון להיות כפי מהותה, ואינו האור הראשון{{הערה|מאמרים רנ"ט עמ' פה.}}.
עובי הוא עניין הגסות, אור האצילות אינו יכול להאיר בבי"ע בעצמו כפי שהוא (שאז יתבטלו העולמות בי"ע ממציאותם), אלא ע"י שמתלבש תחילה במלכות (ובזה גופא שני פרטים: א. שמעלימה אותו ומסתירה עליו. ב. ש"מעבה" אותו, שמשנה את מהותו, על דרך שכל המתלבש במשל - שהמשל מצד עצמו הוא מעניין אחר שאינו קשור לשכל כלל). ומה שהאור משתנה על ידיה הרי זה מפני שהוא משתנה כפי מהותה היא (שהיא "עבה" וגסה לעומתו), וכדוגמת השינוי שנעשה באור השמש ע"י שמאירה על הלבנה – שהאור משתנה ממהותו הראשון להיות כפי מהותה, ואינו האור הראשון{{הערה|מאמרים רנ"ט עמ' פה, וידעת מוסקבה (תרנ"ז) פרקים ג-ה.}}.


==עגולה ככדור==
==עגולה ככדור==
שורה 15: שורה 27:
ועל כן גם בגשמיות הוא כך, שצידה האחד של הלבנה מופנה לשמש בתמידות, והחצי השני (שכנגד העולם) פעמים מאירה ופעמים אינה מאירה ומשתנה מיום ליום{{הערה|ספה"מ תער"ב ח"א עמ' רי"ט.}}
ועל כן גם בגשמיות הוא כך, שצידה האחד של הלבנה מופנה לשמש בתמידות, והחצי השני (שכנגד העולם) פעמים מאירה ופעמים אינה מאירה ומשתנה מיום ליום{{הערה|ספה"מ תער"ב ח"א עמ' רי"ט.}}


==כבדה= קבלת עול==
==כבדה - קבלת עול==
עניינו של הכובד הוא שהוא התחתון שביותר, ובעבודת ה' הוא העבודה דקבלת עול, ובזה גופא כמה עניינים, כדלקמן.
עניינו של הכובד הוא שהוא התחתון שביותר, ובעבודת ה' הוא העבודה דקבלת עול, ובזה גופא כמה עניינים, כדלקמן.


שורה 28: שורה 40:


==מצמיחה==
==מצמיחה==
כח הצומח שבארץ הוא גילוי כח האין סוף לברוא יש מאין. כשם שהבריאה יש מאין בכללות היא ע"י מידת המלכות{{הערה|היינו, עניינה של המלכות הוא "דיבור", כמו שנאמר "מלכות, תורה שבעל פה קרינן לה"{{הערה|תיקוני זוהר י"ז.}}. ועניינו של הדיבור האלוקי הוא בריאת העולמות יש מאין "בעשרה '''מאמרות''' שבהם נברא העולם"{{הערה|אבות ה' א'.}}, ראה תניא, שער היחוד והאמונה פרק א'.}}, כך בריאת יש גשמי מהאין הרוחני{{הערה|שהרי בכח הצומח הרוחני אין שום דבר ממנו אפשר "לעשות" דבר גשמי, ומה שצומח ממנו צמח גשמי הוא יש מאין ממש.}} הוא ע"י כח הצומח שבארץ{{הערה|אגרת הקודש כ' (איהו וחיוהי) בסופה.}}
[[כח הצומח]] שבארץ הוא גילוי כח האין סוף לברוא יש מאין. כשם שהבריאה יש מאין בכללות היא ע"י מידת המלכות{{הערה|היינו, עניינה של המלכות הוא "דיבור", כמו שנאמר "מלכות, תורה שבעל פה קרינן לה"{{הערה|תיקוני זוהר י"ז.}}. ועניינו של הדיבור האלוקי הוא בריאת העולמות יש מאין "בעשרה '''מאמרות''' שבהם נברא העולם"{{הערה|אבות ה' א'.}}, ראה תניא, שער היחוד והאמונה פרק א'.}}, כך בריאת יש גשמי מהאין הרוחני{{הערה|שהרי ב[[כח הצומח]] הרוחני אין שום דבר ממנו אפשר "לעשות" דבר גשמי, ומה שצומח ממנו צמח גשמי הוא יש מאין ממש.}} הוא ע"י [[כח הצומח]] שבארץ{{הערה|אגרת הקודש כ' (איהו וחיוהי) בסופה.}}


{{ערך מורחב|ערך=[[ספירת המלכות]], [[אדמה]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[ספירת המלכות]], [[אדמה]]}}
19,090

עריכות