ארץ: הבדלים בין גרסאות בדף

'''הארץ''' הגשמית משתלשלת מבחינת הארץ הרוחנית ([[ספירת המלכות]]), ולכן מהווה לה משל{{הערה|על דרך "מבשרי אחזה אלוקה". דמכיון שהנשמה השתלשלה מעשר הספירות האלוקיות{{הערה|תניא פרק ג'.}} לכן אפשר ללמוד על הספירות וכו' מכוחות הנפש. וכן מכיון שאברי גוף האדם מתאימים לכוחות הנפש - אפשר ללמוד גם מהם.}}. והיינו, ארבעת העניינים שבה - '''א.'''עבה '''ב.''' כדורית '''ג.'''כבדה ו'''ד.''' מצמיחה, רומזים לכללות ארבעת ענייניה של ספירת המלכות{{הערה|וידעת מוסקבה - מאמרים תרנ"ז עמ' מ"ט.}}. העובי הוא עניין הגסות, הכדוריות היא מה שהמלכות מקבלת מהאורות דאצילות שמקיפים עליה{{הערה|כדרך השמים המקיפים על הארץ.}}, הכובד הוא מה שמלכות היא למטה מכל הספירות{{הערה|על דרך יסוד העפר שלמטה מד' היסודות האחרים.}}, וכח הצומח שבארץ רומז לבריאת היש מאין שע"י המלכות.

עובי הוא עניין הגסות, אור האצילות אינו יכול להאיר בבי"ע בעצמו כפי שהוא (שאז יתבטלו העולמות בי"ע ממציאותם), אלא ע"י שמתלבש תחילה במלכות (שמעלימה ו"מעבה" אותו עד שיוכלו העולמות לקבלו). ומה שהאור משתנה על ידיה הרי זה מפני שהוא משתנה כפי מהותה היא (שהיא "עבה" וגסה לעומתו), וכדוגמת השינוי שנעשה באור השמש ע"י שמאירה על הלבנה – שהאור משתנה ממהותו הראשון להיות כפי מהותה, ואינו האור הראשון{{הערה|מאמרים רנ"ט עמ' פה.}}.

==כבדה= קבלת עול==

כח הצומח שבארץ הוא גילוי כח האין סוף לברוא יש מאין. כשם שהבריאה יש מאין בכללות היא ע"י מידת המלכות{{הערה|היינו, עניינה של המלכות הוא "דיבור", כמו שנאמר "מלכות, תורה שבעל פה קרינן לה"{{הערה|תיקוני זוהר י"ז.}}. ועניינו של הדיבור האלוקי הוא בריאת העולמות יש מאין "בעשרה '''מאמרות''' שבהם נברא העולם"{{הערה|אבות ה' א'.}}, ראה תניא, שער היחוד והאמונה פרק א'.}}, כך בריאת יש גשמי מהאין הרוחני{{הערה|שהרי בכח הצומח הרוחני אין שום דבר ממנו אפשר "לעשות" דבר גשמי, ומה שצומח ממנו צמח גשמי הוא יש מאין ממש.}} הוא ע"י כח הצומח שבארץ{{הערה|אגרת הקודש כ' (איהו וחיוהי) בסופה.}}