←בקבלה: תיקון דקדוק
מ (החלפת טקסט – "עולם העשיה" ב־"עולם העשייה") |
(←בקבלה: תיקון דקדוק) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נאמר ב[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צז, א.}}: "אמר רב קטינא: שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב, שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא". היינו שמשך קיום העולם נחלק לשישה אלפים ולאחריהם [[האלף השביעי]], "חד חרוב"{{הערה|משמעותו של ה"חרוב" אינה חורבן וכליון, אלא ביטול המציאות הגשמית וההעלם, ושלימות ה[[שכר]] והעונג ב[[אלוקות]] (ראה [[ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק]] ערך חרוב, חד חרוב. ועוד).}} - כמו מחזור ששת ימי המעשה ואחריהם יום ה[[שבת]], וכן ששת שנות העבודה ואחריהם ה[[שמיטה]]. | נאמר ב[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צז, א.}}: "אמר רב קטינא: שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב, שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא". היינו שמשך קיום העולם נחלק לשישה אלפים ולאחריהם [[האלף השביעי]], "חד חרוב"{{הערה|משמעותו של ה"חרוב" אינה חורבן וכליון, אלא ביטול המציאות הגשמית וההעלם, ושלימות ה[[שכר]] והעונג ב[[אלוקות]] (ראה [[ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק]] ערך חרוב, חד חרוב. ועוד).}} - כמו מחזור ששת ימי המעשה ואחריהם יום ה[[שבת]], וכן ששת שנות העבודה ואחריהם ה[[שמיטה]]. | ||
על יסוד זה, מבואר ב[[קבלה]]{{הערה|ספר התמונה (מיוחס ל[[רבי נחוניא בן הקנה]]). וראה הערת אדמו"ר שליט"א בספר המאמרים [[תרפ"ד]] ע' רמח.}} שמחזור זה - של "שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב" - הוא שמיטה שניה, ולפניה | על יסוד זה, מבואר ב[[קבלה]]{{הערה|ספר התמונה (מיוחס ל[[רבי נחוניא בן הקנה]]). וראה הערת אדמו"ר שליט"א בספר המאמרים [[תרפ"ד]] ע' רמח.}} שמחזור זה - של "שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב" - הוא שמיטה שניה, ולפניה הייתה עוד שמיטה אחת (שעליה נאמר{{הערה|בראשית רבה ג, ז.}} "[[הקב"ה]] בונה עולמות ומחריבן"). ועל פי זה קבעו המקובלים האחרונים שיהיו עוד חמש שמיטות נוספות, ובסך הכל שבע שמיטות - כנגד [[שבע המידות]]. במקומות אחרים מובא שעל פי חשבון זה, של שבע שמיטות ולאחריהן יובל, יהיו 50 אלף מחזורים כאלו (נ' אלפים יובלות){{הערה|1=המקור הראשון לכאורה לחשבון נ' אלפים יובלות הוא ה[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20764&st=&pgnum=120&hilite= ש"ך על התורה ריש פרשת בהר] (לרבי מרדכי הכהן, ממקובלי [[צפת]]). [וב[[רבינו בחיי|בחיי]] על התורה - בהעלותך י, לה - אומר שישנם "ח"י אלף יובלין"]. ב[[תורת החסידות|חסידות]] מובאת כמה פעמים בפשיטות שיטה זו בהמשך לחשבון השמיטות שבספר התמונה. ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15919&st=&pgnum=272&hilite= מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ע' רסח בהערה].}}. | ||
[[האריז"ל]]{{הערה|בשער מאמרי הרשב"י לאד"ר (מד, ב), בס' הלקוטים פ' כי תשא, שם פ' קדושים. - ראה גם כן שיעור קומה להרמ"ק סי' פג, לבנת הספיר (ירושלים, תרע"ג). - הערת אדמו"ר שליט"א בספר המאמרים תרפ"ד ע' רמט.}} חולק על דעת מקובלים אלו, ואומר שאין עוד שמיטות [[גשמיות]] כמו שלנו. | [[האריז"ל]]{{הערה|בשער מאמרי הרשב"י לאד"ר (מד, ב), בס' הלקוטים פ' כי תשא, שם פ' קדושים. - ראה גם כן שיעור קומה להרמ"ק סי' פג, לבנת הספיר (ירושלים, תרע"ג). - הערת אדמו"ר שליט"א בספר המאמרים תרפ"ד ע' רמט.}} חולק על דעת מקובלים אלו, ואומר שאין עוד שמיטות [[גשמיות]] כמו שלנו. | ||
===בחסידות=== | ===בחסידות=== | ||
ב[[תורת החסידות]] מבואר{{הערה|[[תורה אור]] שמות נא, ד. דרך מצוותיך מצות עבד עברי}}, שגם לדעת האריז"ל | ב[[תורת החסידות]] מבואר{{הערה|[[תורה אור]] שמות נא, ד. דרך מצוותיך מצות עבד עברי}}, שגם לדעת האריז"ל הייתה שמיטה לפני העולם שלנו - אך לא כעולם [[גשמיות|גשמי]], אלא [[עולם התוהו]]. על פי זה, לומד [[הרבי]] בדעתו שמודה הוא גם לשאר השמיטות והיובלות שיהיו קיימים כעולמות [[רוחניות|רוחניים]]{{הערה|שם=נח|שיחת ש"פ נח [[תשמ"ט]] הערה 34 ובשוה"ג שם.}}. | ||
ועפ"ז מבואר בחסידות פעמים רבות, וכן מבאר הרבי{{הערה|שם=נח}} - שכל השמיטים ויובלות הם רוחניים, והשמיטה שלנו - שית אלפי שנין דהוי עלמא - היא [[העולם הזה|העולם הגשמי]] היחידי. מכך גם מובן, שעל ידי מעשינו ועבודתנו מתעלים גם כל הנ' אלפים יובלות{{הערה|שיחת ש"פ נח הנ"ל. [[מאמר]] ד"ה להבין ענין שמחת תורה תשמ"ג. ועוד.}}. | ועפ"ז מבואר בחסידות פעמים רבות, וכן מבאר הרבי{{הערה|שם=נח}} - שכל השמיטים ויובלות הם רוחניים, והשמיטה שלנו - שית אלפי שנין דהוי עלמא - היא [[העולם הזה|העולם הגשמי]] היחידי. מכך גם מובן, שעל ידי מעשינו ועבודתנו מתעלים גם כל הנ' אלפים יובלות{{הערה|שיחת ש"פ נח הנ"ל. [[מאמר]] ד"ה להבין ענין שמחת תורה תשמ"ג. ועוד.}}. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
==השמיטה הראשונה והשניה== | ==השמיטה הראשונה והשניה== | ||
ההבדל בין השמיטה הראשונה - | ההבדל בין השמיטה הראשונה - שהייתה שמיטת ה[[תוהו]], לשמיטה השניה - שהיא שמיטת ה[[תיקון]] ([[העולם הזה]]): | ||
שמיטת התוהו | שמיטת התוהו הייתה שמיטת ה[[חסד]] - ולכן אז לא היו דינים, [[צמצום|צמצומים]] וירידות. לעומתה השמיטה שלנו היא שמיטת הפחד וה[[גבורה]] - ומכאן הירידות הגדולות שלה (כמו החטאים הגדולים שסילקו את ה[[שכינה]] מיד בתחילת ה[[בריאת העולם|בריאה]], החל מ[[חטא עץ הדעת]]), וכן הצרות כמו [[חורבן בית המקדש|חורבן בתי המקדש]], ושאר הדינים שהיו בה{{הערה|תורה אור שמות נא, ד. [[תורת חיים]] שמות נט, א. בביאור הטעם שתוהו שייך לחסד ותיקון לגבורה - ראה בארוכה תורת חיים שם, וכן בד"ה ויהי לי [[שור]] תרס"ח (סה"מ תרס"ח ע' מז) וד"ה ואתם הדבקים [[תרפ"ד]] (סה"מ [[תרפ"ד]] ע' רמח).}}. | ||
אך לאידך, יש לשמיטה זו מעלה, כיון שלעולם התיקון (שעיקרו הוא [[כלים]]) יש מעלה על פני עולם התוהו (שעיקרו הוא [[אורות]]), ששורש הכלים נעלה יותר משורש האורות - כיון ש[[נעוץ תחלתן בסופן]]. | אך לאידך, יש לשמיטה זו מעלה, כיון שלעולם התיקון (שעיקרו הוא [[כלים]]) יש מעלה על פני עולם התוהו (שעיקרו הוא [[אורות]]), ששורש הכלים נעלה יותר משורש האורות - כיון ש[[נעוץ תחלתן בסופן]]. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
*[[הצמח צדק]] - ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק, ערך יובל | *[[הצמח צדק]] - ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק, ערך יובל | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
{{תבנית:גאולה ומשיח}} | {{תבנית:גאולה ומשיח}} | ||
[[קטגוריה:לעתיד לבוא]] | [[קטגוריה:לעתיד לבוא]] | ||