יחיאל מיכל וויגאן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 10: שורה 10:
בהזדמנות אחרת התבטא אודותיו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|סעודת מוצאי יום הכיפורים תרפ"ט, ספר השיחות עמוד 25.}} שהיה איש פשוט מאוד.
בהזדמנות אחרת התבטא אודותיו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|סעודת מוצאי יום הכיפורים תרפ"ט, ספר השיחות עמוד 25.}} שהיה איש פשוט מאוד.


כאשר ר' [[שלמה רסקין]] בנו של החסיד המפורסם ר' [[חיים בן ציון רסקין]] הגיע לגיל שידוכים, במענה לשאלת אביו פסל הרבי את כל הצעות השידוך המכובדות שקיבל, והסכים רק על ההצעה של מרת בתיה חיה יענטא, בתו של ר' יחיאל מיכל, כשהוא כופל שוב ושוב בהזדמנויות שונות באותו מטבע לשון: "אה, מיכל שטשערבינער איז דאך אן ערלעכער ייד".
כאשר ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]] בנו של החסיד המפורסם ר' [[חיים בן ציון רסקין]] הגיע לגיל שידוכים, במענה לשאלת אביו פסל הרבי את כל הצעות השידוך המכובדות שקיבל, והסכים רק על ההצעה של מרת בתיה חיה יענטא, בתו של ר' יחיאל מיכל, כשהוא כופל שוב ושוב בהזדמנויות שונות באותו מטבע לשון: "אה, מיכל שטשערבינער איז דאך אן ערלעכער ייד".


ר' ישראל ג'ייקובסון מתאר אותו ש"היה נחבא אל הכלים, ישובניק, ישב במושב שצערבינא, א שטילער איד. לא שמעתי שיהי' בעל צורה בהשכלה או בנגלה, אבל יראת השם היתה על פניו"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/19.htm#_ftn_162 זכרון לבני ישראל הערה קנו].}}.
ר' ישראל ג'ייקובסון מתאר אותו ש"היה נחבא אל הכלים, ישובניק, ישב במושב שצערבינא, א שטילער איד. לא שמעתי שיהי' בעל צורה בהשכלה או בנגלה, אבל יראת השם היתה על פניו"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/19.htm#_ftn_162 זכרון לבני ישראל הערה קנו].}}.
שורה 25: שורה 25:
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]

גרסה אחרונה מ־18:02, 30 במאי 2024

ר' יחיאל מיכל וויגאן ('מיכל שצערבינער') היה יהודי פשוט וירא שמים מהעיירה שצערבינא הסמוכה לליובאוויטש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' יחיאל מיכל, היה חתנו של החסיד ר' זלמן שצ'רבינר, כאשר רעייתו היתה נכדת החסיד ר' יהושע אליהו מהארקי.

לאחר החתונה התיישב בסמיכות לחותנו בשצערבינא (שצעריקנע) הסמוכה לליובאוויטש.

אדמו"ר הריי"צ התבטא פעם שברצונו להיות 'איש פשוט' כפי שרבותינו נשיאינו 'הבינו' את המושג איש פשוט, ובתוך הדברים סיפר כיצד ר' מיכל עמד פעם בסליחות בסמוך לאדמו"ר הרש"ב ועיניו זלגו מדמעות, ואדמו"ר הרש"ב התבטא שהוא מקנא בר' מיכל עד שפניו נפלו בגשמיות, מרוב 'קנאה' על דך ש"מיכל היושב בעיירתו קם בשעה שתים לפנות בוקר ואומר תהלים וכו'"[1].

בהזדמנות אחרת התבטא אודותיו אדמו"ר הריי"צ[2] שהיה איש פשוט מאוד.

כאשר ר' שלמה רסקין בנו של החסיד המפורסם ר' חיים בן ציון רסקין הגיע לגיל שידוכים, במענה לשאלת אביו פסל הרבי את כל הצעות השידוך המכובדות שקיבל, והסכים רק על ההצעה של מרת בתיה חיה יענטא, בתו של ר' יחיאל מיכל, כשהוא כופל שוב ושוב בהזדמנויות שונות באותו מטבע לשון: "אה, מיכל שטשערבינער איז דאך אן ערלעכער ייד".

ר' ישראל ג'ייקובסון מתאר אותו ש"היה נחבא אל הכלים, ישובניק, ישב במושב שצערבינא, א שטילער איד. לא שמעתי שיהי' בעל צורה בהשכלה או בנגלה, אבל יראת השם היתה על פניו"[3].


משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. לקוטי דיבורים חלק ד' דף תשיא. שמחת תורה תרצ"א לפני הקפות.
  2. סעודת מוצאי יום הכיפורים תרפ"ט, ספר השיחות עמוד 25.
  3. זכרון לבני ישראל הערה קנו.
  4. בתשורה כץ תשע"ט עמוד 20 מופיע שלר' מיכל היה בן בשם יהושע אליהו שהיה גיסו של ר' חיים בן ציון רסקין, אביו של שלמה רסקין שהתחתן עם אחותו הצעירה.