|
|
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{לעריכה}} | | {{לעריכה}} |
| בדרכי הלימוד בכלל ישנם דרכים רבים. אך בכללות נחלקת לשני סוגים: עיון - בהעמקה, וגירסא - היינו לימוד במהירות יותר מתוך מטרה לרכוש ידיעות בתורה. בליובאוויטש הושם דגש על הלימוד בעיון.
| | דרכי הלימוד כוללים דרכים רבים. ניתן לחלקם לשני סוגים כללים: עיון - בהעמקה, וגירסא - לימוד מהיר יותר מתוך מטרה לרכוש ידיעות בתורה. בליובאוויטש הושם דגש על הלימוד בעיון. |
|
| |
|
| == גודל הנחיצות וההכרח בלימוד העיוני == | | == גודל הנחיצות וההכרח בלימוד העיוני == |
| | | הרבי מגדיר את החיוב ללמוד תורה כחיוב תמידי גם בכוחות הנפש הכולל ניצול מקסימלי של כל כוחות הנפש של הלומד, בלימוד עיוני מופעלים כוחות פנימיים כדוגמת כח ההסברה, כח ההעמקה וכח ההמצאה (כוחות אלו מקבילים ל[[חב"ד]] שבנפש) בשונה מלימוד למיגרס המפעיל רק כוחות חיצוניים של מחשבה וריכוז במינון מועט ודיבור{{הערה|שיחת חג השבועות תשט"ז.}}. |
| הרבי מבאר שכשם שבזמן - חיוב מצות תלמוד תורה הוא בכל רגע ורגע, כך גם בכוחות הנפש - חיוב מצות תלמוד תורה שילמוד האדם בכל כוחותיו. מכיון שכך, בלימוד של בקיאות בלבד, גם אם האדם לומד כל הזמן, מכל מקום עסקו בתורה הוא רק בכוחותיו החיצוניים, כח הדיבור, חיצוניות המחשבה וחיצוניות השכל. ולכן מוכרח הלימוד העיוני, אשר דווקא כך האדם עוסק בתורה גם בכוחותיו הפנימיים, כח ההסברה, כח ההעמקה וכח ההמצאה שהם חב"ד שבנפש{{הערה|שיחת חג השבועות תשט"ז.}}. | |
|
| |
|
| == לימוד הנגלה בליובאוויטש == | | == לימוד הנגלה בליובאוויטש == |
|
| |
|
| לא לשוא אמרו מביני מדע, אשר שיטת החסידות החב"דית משמשת גשר בין "לומדות" העמקנית-ההגיונית ובין סערת הלב והרגש החסידותית. ההעמקה בלימוד בתורת החסידות והשקידה בעבודת התפילה שהצטיינו בזה התלמידים שבישיבות תומכי תמימים, לא מנעו אותם כלל מלהכניס ראשם ורובם בלימוד הנגלה, בש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים שעסקו בזה רוב היום ככולו והרבה תלמידים שמו לילות כימים בשקידה עצומה על דרך הפלא.
| | הלימוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש התנהל תחת פיקוחם והכוונתם של |
| | | מספר ראשי ישיבות ומשגיחים (מביניהם ניתן למנות את [[שמואל ניסנוביץ|ר' שמואל ניסנוביץ]]), הם השגיחו שהתלמידים ילמדו כראוי. בהשגחתם שללו לימוד שטחי מוטעה ופלפולי שקר. |
| הנהגת לימוד הנגלה בישיבת תומכי תמימים נמסרה לראשי ישיבות ומשגיחים, גאונים מופלגים ובעלי מדע בסדר הלימוד(ראה למשל:[[שמואל ניסנוביץ|ר' שמואל ניסנוביץ]]), והם השגיחו שהתלמידים ילמדו כראוי. את לימוד השטחי המוטעה ופלפול של שקר רחקו בשתי ידים וגם לא נתנו ערך רב לאלה המבצבצים ויוצאים בבקיאות שיטחית בילתי יסודית. הלאו ד"לא תונו איש את עמיתו" יחסו גם כלפי עצמם, לא לבד שלא להונות את זולזו בידיעות שיטחיות ומוטעות, אלא גם שלא לרמות את עצמם הם בידיעות בילתי יסודיות. "אל תהי אץ להעשיר" ו"טוב מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה" היה פתגם שגור בפיהם.
| |
|
| |
|
| == דרך לימוד הנגלה בליובאוויטש == | | == דרך לימוד הנגלה בליובאוויטש == |