שינויים

{{ישיבה||שם=תומכי תמימים מגדל העמק|תמונה=מגדל העמק ישיבה.jpeg|כתובית=מבנה הישיבה החדש לצד המבנה הישן המשמש את מחלקת אור מנחם|אפיון=[[תמונה:ישיבה גדולה]]|תאריך יסוד=אלול [[תשל"ז]]|תאריך סגירה=|מיקום=[[מגדל העמק.jpg]]|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]]|ראש הישיבה=הרב [[יצחק גולדברג]]|[[משגיח]] ראשי=הרב [[ישראל יוסף הנדל]]|[[משפיע]] ראשי=הרב [[יוסף יצחק סגל]]|leftמנהל גשמי=הרב לוי וילימובסקי|thumbמספר תלמידים= 320 (כולל סניפים)|250pxספר פלפולים=[[מגדל דוד]]|בניין הישיבה הישן כשלצידו בניין הת"תקובץ הערות=[[מגדל דוד]]|אתר אינטרנט=|מפה=}}ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[מגדל העמק]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בשנת בחודש אלול [[תשל"חז]] בידי , ונכון לשנת [[שלוחי הרבי לארץ הקודשתשפ"א]]לומדים בה ובסניפיה כ-320 תלמידים.

בתחילת דרכה של הישיבה עמד בראשה נוסדה באלול תשל"ז על-ידי מוסדות 'מגדל אור', בראשות הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], שביקש ליצור המשך ל[[ישיבה קטנה|ישיבתו הקטנה]] על ידי [[ישיבה גדולה]], בהתייעצות עם אביו ר' [[ישראל גרוסמן]] הוא החליט שהדרך היחידה לפעול שהתלמידים ישארו יראי שמים היא להביאם ל[[חסידות חב"ד]]. הוא פנה לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שישלחו אליו קבוצת [[תמימים]] שיפעלו בישיבה, בהתחלה ההנהלה סירבה, אך לאחר שאביו - הרב [[ישראל גרוסמן]]ששימש אז כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] תומכי תמימים בכפ"ח התערב בנושא והפעיל את כוחו לצד בנו, ולאחר תשובת הרבי "שאם הרב גרוסמן מתחייב שלא להתפעל מהמנגדים שיקומו, הרי זה דבר טוב". כמו"כ הורה הרבי שהישיבה תקרא 'תומכי תמימים'{{הערה|שבועון כפר חב"ד ז' תמוז תשפ"א.}}.

לאור תשובות הרבי הוסכם שהוא (הרב ישראל גרוסמן) ילך לשמש במקביל גם כראש הישיבה במגדל העמק יחד עם קבוצת תמימים מהישיבה בכפ"ח על מנת שילמדו עם התלמידים המקומיים בישיבה. את הקבוצה הנהיג המבוגר שבהם, [[יוסף יצחק זלמנוב]] ואיתו הבחורים: [[ברוך לבקיבקר]], [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[חיים שלמה דיסקין]] ו[[שמשון הלפרין]], לאחר מכן הצטרפו גם ה[[תמימים]] [[יצחק גרוזמן]], [[שלמה זלמן לנדא]], משה אברהם ו[[אלתר בצלאל קופצ'יק]]. הקבוצה זכתה לעידודים רבים ויחד מיוחד גדולים מ[[הרבי]], שנדפסו בחוברת כשתכננו [[מגדל העמק התלמידים השלוחים]] באמצע שנת [[תשל"ח]] לצאת לשנת ה[[קבוצה]], הודיע להם הרבי שהתמימים שיתנהגו בישיבה כמו שצריך יבואו על חשבון ה[[מזכירות]] (חוברת90%)|מגדל העמקל[[חודש ניסן]] בלבד ולאחר מכן יחזרו ל[[שליחות]] בישיבה. בנסיעה זו הרגישו התמימים כמוזמנים אישית של הרבי ולא סתם נסיעה ל[[קבוצה]]- דבר שנתן להם הרגשה וחיות מאוד גדולה.

בין השנים ב[[תשל"חראש חודש]] [[אייר]] - זכתה הקבוצה ל[[תשמ"חיחידות]] נקראה הישיבה "תו"ת - מגדל אור" ועמדה תחת הרשת 'מגדל אור' בראשות הרב מיוחדת שנשמעו בה ביטויים מיוחדים במינם. ב[[יצחק דוד גרוסמןמוגה|הגהת]]השיחה הוסיף הרבי על המילים (תוכן): "ותכינו חלק זה בארץ ישראל, ועי"ז את ארץ ישראל כולה לביאת משיח צדקנו" את המילים מהזוהר "יתגלי מלכא משיחא בארעא דגליל".

בשנת [[תש"נ]] הוציאה הישיבה את הספר [[באגרות מלךקובץ:פינצוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מקמפוס 'פינצוק', בזמן בנייתו.]]לאחר מכן חזרו התמימים לישיבה בחיות מחודשת והחלו לפעול בישיבה וברחבי העיר ביתר חוזק.

בשנת מאחר והיה חוסר בצוות הישיבה, החל [[תשנ"ביצחק דוד גרוסמן|הרב גרוסמן]] קיימו תלמידי הישיבה את לצאת בחיפושים אחר [[מבצע בשורות טובותמשגיח]] וזכו למענה מיוחד ממקרב חסידי חב"ד, כשלא מצא, הביא משגיח ליטאי. כששמעה זאת הנהלת ישיבת [[הרביתומכי תמימים כפר חב"ד]]: החלה בחיפושים אחר משגיח חב"אשרי חלקם וגדול זכותם וכו' אזכיר די לישיבת מגדל אור, כשראתה שאין אף אחד שמוכן לעזוב את מקומו לטובת התפקיד החדש כתבה על הציון"כך לרבי וביקשה שיביא את המשגיח המתאים.

בשנת לקראת סוף שנת [[תשתשל"סח]] הציע [[מנחם מענדל פוטרפס|ר' מענדל פוטרפס]] נפתחה לשלוח לישיבה כמה מ[[השלוחים לארץ הקודש]] על מנת שיהיו בישיבה מחלקה בשם לקראת התרחבותה בשנה הבאה. הרבנים היו: הרב [[יצחק גולדברג]], הרב [[ישראל יוסף הנדל]] מ[[צפת]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]], כשאליהם הצטרף הרב [[יוסף יצחק סגל]]. הוא נסע אל השלוחים שהיו אז ב[[צפת]] ושכנעם לבוא לישיבה. כששאל הרב גולדברג את הרבי האם להמשיך בצפת או להענות להצעתו של ר' מענדל לעבור למגדל העמק, ענה הרבי "קדימה ל[[מגדל העמק]]", הרב גולדברג מונה ל[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], הרב הנדל מונה ל[[משגיח]], הרב סגל מונה ל[[משפיע]] והרב גורביץ'אור מנחם - כולל מונה ל[[משפיע]] ול[[משגיח]]. במשך השנים גדלה הישיבה והתרחבה; צמחו ממנה מאות מקורבים ל[[חב"ד]], וכן מאות [[תמימים]]. בשנת [[תשמ"ח]] נפרדה הישיבה מחסותו של הרב גרוסמן ובהוראת הרבי החלה לפעול כישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש מגדל העמק; בשנת [[תש"נ]] הוציאה הישיבה את הקובץ [[באגרות מלך]]. בחודש אב בשנת [[תשנ"ד]] הונחה אבן הפינה לקמפוס 'אהלי מנחם', לעולי ובשנת [[רוסיהתשנ"ט]] הושלמה בנייתו, והישיבה עברה אליו. בשנת [[תשס"ו]] הונחה [[אבן הפינה]] לקמפוס נוסף בשם בית מרדכי דוד. [[בעל תשובהקובץ:בנין הישיבה מגדל.jpg|שמאל|בעלי תשובהממוזער|250px|חזית בנין הישיבה]]בסוף שנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים לבניין שנבנה בשטח קומפלקס בנייני המוסדות והבנין הקודם משמש את מחלקת 'אור מנחם'. נכון לשנת [[תשפ"ג]]לומדים בה כ-230 בחורים.

*<gallery>קובץ:הרב יצחק גולדברג.jpg|'''הרב [[יצחק גולדברג]] - ''' [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]קובץ:הרב ייצ סגל.jpg|'''הרב [[יוסף יצחק סגל]]''' [[משפיע]] ראשי;משגיחים*רקובץ:הרב ישראל יוסף הענדל.jpg|''' הרב [[ישראל יוסף הנדל]] - ''' [[משגיח ]] ראשיקובץ:גורעוויטש.*רjpg|''' הרב [[יוסף יצחק גורביץ']]*ר' מנחם דב דברוסקין.'' [[משפיע]] ו[[משגיח]] כללי*ר' צביקה פרידמן.</gallery>

;*'''שיעור א''''. [[ראש מתיבתא|ר"מים]]: הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)]] והרב [[מנחם מענדל מישולובין]]. [[משפיע]]ים: הרב [[דב מנחם דוברוסקין]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] והרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט]].*'''שיעור ב''''. [[ראש מתיבתא|ר"מים]]: הרב [[שלמה סגל (קרית טבעון)|שלמה סגל]] והרב [[מרדכי יונה קליין]] (הסדר הוא שכל שבוע מוסר כל אחד מהרמי' 'ם שיעור אחד, בדרך כלל הרב שלמה סגל בימי שני והרב קליין בימי רביעי). [[משפיע]]ים: הרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט]] אחראי על חסידות בוקר,והרב [[מרדכי יונה קליין]] על חסידות ערב . *'''שיעור ג''''. [[ר"מים]]: ראש הישיבה הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[אהרן מושקוביץ]]. [[משפיעים]]: הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] והרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]]. [[משיב]]ים לחסידות: הרב [[מרדכי קליין]], הרב אברהם וילהלם והרב שמואל וויס.*ר' ''[[משגיח]]ים''': הרב [[ישראל יוסף הנדל]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']], הרב [[מנחם מאניש מן]], הרב ישראל סגל, הרב מנחם מענדל ויינר (סדר עיונא), הרב אברהם אורנשטיין (סדר גרסא), הר' מאיר יעקב (יענקי) זילברשטרום (משגיח לשיעור ב' וג') ור' חיים כהן (משגיח לשיעור א').*'''[[משיב]]ים''': הרב שניאור זלמן קעניג*רפבזנר - (משיב בנגלה), הרב [[מנחם מאניש מן]] (משיב בגירסא אחרי הצהרים), הרב שלום דובער מושקוביץ (אחראי על סדר גרסא), הרב אברהם וילהלם (אחראי על דף מ"מ בסדר עיונא, משמש כמשיב לשיעור א'), הרב יוסף יצחק סוקניק (אחראי על מבחני גפ"ת התקופתיים, מופקד בעיקר על שיעור ב' שלמה סגל), הרב מנחם מענדל כהן [[משיב]] לחסידות בשיעור ב: ..

;משיבים===== צוות הישיבה בעבר =====*ר' אהרן מושקוביץ*ר' הרב [[יוסף יצחק כץ]], הרב שניאור זלמן פבזנר*רבלוי, הרב דן זלאטאפולסקי, הרב שלום דובער אשכנזי, הרב מנחם מענדל קופרמן והרב יוסף רבינוביץ' מנחם מן.

*ר' [[לוי וילמובסקיוילימובסקי]] - מנכ"ל.*ר' [[ברוך אביסרור ]] - מנהל*ר' מאיר מזרחי - מנהלמשרד*ר' מענדי יהושע*ר' ישראל גולדברג*ר' יוסף פרס*ר' שלום לביא - מזכיר בחורים ==הזאל הקטן ==בשנת [[תש"ס]] נפתחה בישיבה לעולי [[רוסיה]] (אחשב לא) ו[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. כהמשך לישיבה שהתקיימה ב'מרכז גוטניק' בירושלים. הישיבה מכונה 'הזאל הקטן'.  הניהול אל הרב [[עקיבא גולדשמיד]]. בישיבה פועלת מחלקה לדוברי ספרדית ולדוברי רוסית. בישיבה לומדים נכון לשנת [[תשפ"ג]] כ-70 תמימים.;הצוות*'''ראש הישיבה''' - הרב [[עקיבא גולדשמיד]].*'''ר"מים''' - הרב אלחנן שוחט שיעור א' , הרב נחום רפאל ברגר שיעור ג' והרב [[חיים מאיר מזרחי גולדברג]] שיעור ב' *'''משפיעים''' - סגן הרב עקיבא גולדשמיד (יוסף יצחק גולדברג,יוסף יצחק גורביץ)מושה דוברי צוות טכני, ברוך קונפדרעק מנהלתלמידים דוברי ספרדית  נכון לשנת תשפ'ד זו היה הישיבה לבעלי תשובה הכי גדולה בעולם ==סניף הישיבה ב[[טבריה]]=={{ערך מורחב|תומכי תמימים טבריה}}[[קובץ:ישיבת טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסניף ב[[טבריה]]]]החל משנת [[תשס"ט]] מפעילה הישיבה סניף הממוקם ב[[טבריה]] - אליו הולכים חלק מהתלמידים שסיימו את שיעור ג' לפני הנסיעה ל[[קבוצה]], המעוניינים להמשיך בשנת לימודים נוספת בתור [[התלמידים השלוחים]]. [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] הוא הרב [[ברוך לבנוני]], וה[[משפיע]] הוא הרב [[שמעון קוצ'ובייבסקי]], בתפקיד [[משיב]] ו[[משגיח]] - הרב צבי הירש זלמנוב. אליהם הצטרפו הרב שניאור זלמן בלוי והרב רפאל לבנוני. כולם משלוחי הרבי בטבריה. בישיבה לומדים, נכון לשנת תשפ"ג, כ-30 תמימים. ==סניף הישיבה ב[[קריית אתא]]=={{ערך מורחב|תומכי תמימים קריית אתא}}לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] פתחה הישיבה מסגרת נוספת של שנת שליחות בעיר קריית אתא. הישיבה בעיר הוקמה על ידי שליח הרבי ורב העיר הרב [[שלמה חיים דיסקין]], תחת ניהולו הגשמי של הרב מאיר גול. ראש הישיבה והמשפיע הוא הרב [[שלמה חיים פלדמן]], המשגיח ומגיד-שיעור בהלכה הוא הרב [[יצחק שמחה מקוביצקי]], והרב שלום יעקב בוקיעט הוא נו"נ בחסידות. בסניף זה לומדים נכון לשנת [[תשפ"ג]] כ-15 תלמידים.

===מחלקת הישיבה מפעילה מערכת [[הערות וביאורים]] נפרדת מסניף האם, ואף מוציאה לאור ספר פלפולים משלה בשם 'אור מנחםפלפולא דאורייתא'שנכתב על ידי תלמידי ורבני הישיבה{{הערה|1===[https://col.org.il/news/132813 קידוש שם ליובאוויטש: תות"ל קריית אתא חותמת שנה בספר חדש], דיווח באתר {{COL}}}}.

ר==קישורים חיצוניים==* [http://www.chabad.info/images/notimage/64725_he_1.pdf כך הוקמה ישיבת חב"מיםד במגדל העמק] {{PDF}} קובץ בעריכת הרב שמואל הניג* [http: הרב אלחנן שוחט, הרב נחום רפאל ברגר והרב חיים מאיר גולדברג//old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78333 הבנין החדש בקמפוס מוסדות חב"ד מגדל העמק] {{תמונה}} {{אינפו}}

משפיעים{{תומכי תמימים}}{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל: הרב אברהם יצחק ששונקין והרב אלעזר מרדכי גרוסמן.מגדל העמק}}[[קטגוריה:תומכי תמימים מגדל העמק|*]][[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|מגדל העמק]][[קטגוריה:ישיבות גדולות]]