שינויים

|תמונה=[[קובץ:מגדל העמק ישיבה.jpeg|250px]]

ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[מגדל העמק]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בחודש אלול [[תשל"ז]], ונכון לשנת [[תשפ''"א]] לומדים בה ובסניפיה כשלוש מאות ועשרים כ-320 תלמידים.

הישיבה נוסדה באלול תשל"ז על-ידי מוסדות 'מגדל אור', בראשות הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], שביקש ליצור המשך ל[[ישיבה קטנה|ישיבתו הקטנה]] על ידי [[ישיבה גדולה]], בהתייעצות עם אביו ר' [[ישראל גרוסמן]] הוא החליט שהדרך היחידה לפעול שהתלמידים ישארו יראי שמים היא להביאם ל[[חסידות חב"ד]]. הוא פנה לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שישלחו אליו קבוצת [[תמימים]] שיפעלו בישיבה, בהתחלה ההנהלה סירבה, אך לאחר שאביו - הרב [[ישראל גרוסמן]] ששימש אז כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] תומכי תמימים בכפ"ח התערב בנושא והפעיל את כוחו לצד בנו, ולאחר תשובת הרבי '"שאם הרב גרוסמן מתחייב שלא להתפעל מהמנגדים שיקומו, הרי זה דבר טוב'". כמו''"כ הורה הרבי שהישיבה תקרא 'תומכי תמימים'(גליון {{הערה|שבועון כפר חב''"ד ז' תמוז תשפ''"א). }}. לאור תשובות הרבי הוסכם שהוא (הרב ישראל גרוסמן) ילך לשמש במקביל גם כראש הישיבה בישיבה במגדל העמק יחד עם קבוצת תמימים מהישיבה בכפ"ח על מנת שילמדו עם התלמידים המקומיים בישיבה. את הקבוצה הנהיג המבוגר שבהם, [[יוסף יצחק זלמנוב]] (קבוצה תשל"ד) ואיתו הבחורים: [[ברוך לבקיבקר]], [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[חיים שלמה דיסקין]] ו[[שמשון הלפרין]], לאחר מכן הצטרפו גם ה[[תמימים]] [[יצחק גרוזמן]], [[שלמה זלמן לנדא]], משה אברהם ו[[אלתר בצלאל קופצ'יק]]. הקבוצה זכתה לעידודים גדולים מ[[הרבי]], כשתכננו [[התלמידים השלוחים]] באמצע שנת [[תשל"ח]] לצאת לשנת ה[[קבוצה]], הודיע להם הרבי שהתמימים שיתנהגו בישיבה כמו שצריך יבואו על חשבון ה[[מזכירות]] (90%) ל[[חודש ניסן]] בלבד ולאחר מכן יחזרו ל[[שליחות]] בישיבה. בנסיעה זו הרגישו התמימים כמוזמנים אישית של הרבי ולא סתם נסיעה ל[[קבוצה]] - דבר שנתן להם הרגשה וחיות מאוד גדולה.

מאחר והיה חוסר בצוות הישיבה, החל [[יצחק דוד גרוסמן|הרב גרוסמן]] לצאת בחיפושים אחר [[משגיח]] מקרב חסידי חב"ד, כשלא מצא, הביא משגיח ליטאי. כששמעה זאת הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] החלה בחיפושים אחר משגיח חב"די לישיבת מגדל אור, כשראתה שאין אף אחד שמוכן לעזוב את מקומו לטובת התפקיד החדש כתבה על כך לרבי וביקשה שיביא את המשגיח המתאים.

בשנת [[תשמ"ח]] נפרדה הישיבה מחסותו של הרב גרוסמן ובהוראת הרבי החלה לפעול כישיבת [['תומכי תמימים ליובאוויטש']] מגדל העמק; בשנת [[תש"נ]] הוציאה הישיבה את הקובץ [[באגרות מלך]].

בחודש אב בשנת [[תשנ"ד]] הונחה אבן הפינה לקמפוס 'אהלי מנחם', ובשנת [[תשנ''"ט]] הושלמה בנייתו, והישיבה עברה אליו.

בשנת [[תשס"ו]] הונחה [[אבן הפינה]] לקמפוס נוסף בשם 'פינצ'וק'בית מרדכי דוד.

נכון לשנת [[תשפ"אג]] לומדים בה כ-320 230 בחורים.

*<gallery>קובץ:הרב יצחק גולדברג.jpg|'''הרב [[יצחק גולדברג]] - ''' [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]קובץ:הרב ייצ סגל.*jpg|'''הרב [[יוסף יצחק גורביץ'סגל]] - ''' [[משפיע]] כלליראשיקובץ:הרב ישראל יוסף הענדל.*jpg|'''הרב [[ישראל יוסף יצחק סגלהנדל]] - ''' [[משפיעמשגיח]] ראשיקובץ:גורעוויטש.*jpg|'''הרב [[ישראל יוסף הנדליצחק גורביץ']]''' [[משפיע]] - ו[[משגיח]] ראשי.כללי</gallery>

*'''שיעור א''''. [[ראש מתיבתא|ר"מים]]: הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)]] והרב [[מנחם מענדל מישולובין]]. [[משפיע]]ים: הרב [[דב מנחם דוברוסקין]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] והרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט]].*'''שיעור ב''''. [[ראש מתיבתא|ר"מים]]: הרב [[שלמה סגל (קרית טבעון)|שלמה סגל]] והרב [[מרדכי יונה קליין]](הסדר הוא שכל שבוע מוסר כל אחד מהרמי''ם שיעור אחד, בדרך כלל הרב שלמה סגל בימי שני והרב קליין בימי רביעי). [[משפיע|משפיעים]]ים: הרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט]] אחראי על חסידות בוקר,והרב [[מרדכי יונה קליין]] על חסידות ערב . *'''שיעור ג''''. [[ר"מים]]: ראש הישיבה הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[אהרן מושקוביץ]]. [[משפיעים]]: הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]]והרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]]. [[משיב]]ים לחסידות: הרב [[מרדכי קליין]], הרב אברהם וילהלם והרב שמואל וויס. *'''[[משגיח]]ים''': הרב [[ישראל יוסף הנדל]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']], הרב [[מנחם מאניש מן]], הרב ישראל סגל, הרב מנחם מענדל ויינר (סדר עיונא), הרב אברהם אורנשטיין (סדר גרסא), הר' מאיר יעקב (יענקי) זילברשטרום (משגיח לשיעור ב' וג') ור' חיים כהן (משגיח לשיעור א').*'''[[משיב]]ים''': הרב שניאור זלמן פבזנר - (משיב בנגלה), הרב [[מנחם מאניש מן]] (משיב בגירסא אחרי הצהרים), הרב שלום דובער מושקוביץ (אחראי על סדר גרסא), הרב אברהם וילהלם (אחראי על דף מ"מ בסדר עיונא, משמש כמשיב לשיעור א'), הרב יוסף יצחק סוקניק (אחראי על מבחני גפ"ת התקופתיים, מופקד בעיקר על שיעור ב'), הרב מנחם מענדל כהן [[משיב]] לחסידות בשיעור ב: ..

*'''שיעור ג''''. [[ר"מים]]: ראש ===== צוות הישיבה בעבר =====הרב [[יוסף יצחק גולדברגכץ]] , הרב שניאור זלמן בלוי, הרב דן זלאטאפולסקי, הרב שלום דובער אשכנזי, הרב מנחם מענדל קופרמן והרב [[אהרן מושקוביץ]]. [[משפיעים]]: הרב [[יוסף יצחק גורביץרבינוביץ']] (המשמש גם כ[[משגיח]]) והרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]].

*ר' [[לוי וילימובסקי]] - מנכ"ל.*ר' [[ברוך אביסרור ]] - מנהל.*ר' מאיר מזרחי - מנהל משרד.*ר' מ"מ מענדי יהושע

===מחלקת 'אור מנחם'=הזאל הקטן ==בשנת [[תש"ס]] נפתחה בישיבה מחלקה בשם '[[אור מנחם - כולל חב"ד]]', לעולי [[רוסיה]] (אחשב לא) ו[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. כהמשך לישיבה שהתקיימה ב'מרכז גוטניק' בירושלים. הישיבה מכונת גם מכונה 'הזאל הקטן'.

במשך עשרת השנים הראשונות הישיבה תוקצבה על ידי [[כולל חב"ד]] ובסיומם עבר הניהול אל ר' הרב [[עקיבא גולדשמיד]]. בישיבה פועלת מחלקה לדוברי ספרדית ולדוברי רוסית.

בישיבה לומדים נכון לשנת [[תשפאתשפ"ג]] כ80 כ-70 תמימים.

*'''ר"מים''' - הרב אלחנן שוחט שיעור א', הרב נחום רפאל ברגר שיעור ג' והרב [[חיים מאיר גולדברג]] שיעור ב' והמרכזי.*'''משפיעים''' - הרב עקיבא גולדשמיד והרב משה (יוסף יצחק גולדברג,יוסף יצחק גורביץ)מושה דוברי.*'''משגיח''' - הרב צוות טכני, ברוך קונפדרק.קונפדרעק מנהל תלמידים דוברי ספרדית

=נכון לשנת תשפ'ד זו היה הישיבה לבעלי תשובה הכי גדולה בעולם ==סניף הישיבה ב[[טבריה]]==={{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים טבריה]]}}

=בישיבה לומדים, נכון לשנת תשפ"ג, כ-30 תמימים. ==סניף הישיבה בקריית ב[[קריית אתא]]==={{ערך מורחב|תומכי תמימים קריית אתא}}לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] פתחה הישיבה מסגרת נוספת באותה מתכונת כמו בטבריה. של שנת שליחות בעיר קריית אתא. הישיבה בעיר הוקמה על ידי שליח הרבי ורב העיר הרב [[שלמה חיים דיסקין]], תחת ניהולו הגשמי של הרב מאיר גול. ראש הישיבה והמשפיע הוא הרב [[שלמה חיים פלדמן]], המשגיח ומגיד-שיעור בהלכה הוא הרב [[יצחק שמחה מקוביצקי]], והרב שלום יעקב בוקיעט הוא נו"נ בחסידות.

את הישיבה מנהל רב העיר הרב בסניף זה לומדים נכון לשנת [[שלמה חיים דיסקין]], ראש הישיבה והמשפיע הוא הרב [[שלמה חיים פלדמן]] המשגיח ומגתשפ"ש בהלכה הוא הרב [[יצחק שמחה מקובצקיג]] נו"נ בחסידות הוא הרב שלום בוקיעטכ-15 תלמידים.

השיעור הראשון בישיבה החדשה מונה 16 בחוריםהישיבה מפעילה מערכת [[הערות וביאורים]] נפרדת מסניף האם, ואף מוציאה לאור ספר פלפולים משלה בשם 'פלפולא דאורייתא' שנכתב על ידי תלמידי ורבני הישיבה{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132813 קידוש שם ליובאוויטש: תות"ל קריית אתא חותמת שנה בספר חדש], דיווח באתר {{COL}}}}.

*'''ברינה יקצורו''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[{{שבועון כפר חב"ד}} [[חג הסוכות]] חג הסוכות [[תש"פ]], עמוד 28