שינויים

|תמונה=[[קובץ:ישיבה מגדל העמקישיבה.jpg|250px]]jpeg|כתובית=בנין מבנה הישיבה 'אהלי החדש לצד המבנה הישן המשמש את מחלקת אור מנחם' כשלצידו בניין ה[[תלמוד תורה מגדל העמק|תלמוד תורה]]

|מספר תלמידים=250 320 (כולל סניפים)

ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[מגדל העמק]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בחודש אלול [[תשל"ז]], ונכון לשנת [[תשתשפ"פא]] לומדים בה ובסניפיה כמאתים וחמישים כ-320 תלמידים.

הישיבה נוסדה באלול תשל"ז על-ידי מוסדות 'מגדל אור', בראשות הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], שביקש ליצור המשך ל[[ישיבה קטנה|ישיבתו הקטנה]] ע"י על ידי [[ישיבה גדולה]], בהתייעצות עם אביו ר' [[ישראל גרוסמן]] הוא החליט שהדרך היחידה לפעול שהתלמידים ישארו יראי שמים היא להביאם ל[[חסידות חב"ד]]. הוא פנה לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שישלחו אליו קבוצת [[תמימים]] שיפעלו בישיבה, בהתחלה ההנהלה סירבה, אך לאחר שאביו - הרב [[ישראל גרוסמן]] ששימש אז כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] תומכי תמימים בכפ"ח התערב בנושא והפעיל את כוחו לצד בנו הוחלט , ולאחר תשובת הרבי "שאם הרב גרוסמן מתחייב שלא להתפעל מהמנגדים שיקומו, הרי זה דבר טוב". כמו"כ הורה הרבי שהישיבה תקרא 'תומכי תמימים'{{הערה|שבועון כפר חב"ד ז' תמוז תשפ"א.}}. לאור תשובות הרבי הוסכם שהוא (הרב ישראל גרוסמן) ילך לשמש במקביל גם כראש הישיבה בישיבה במגדל העמק יחד עם קבוצת תמימים מהישיבה בכפ"ח ויכינו את תלמידי 'מגדל אור' במשך שנה עד שיהיו מוכשרים ללמוד על מנת שילמדו עם התלמידים המקומיים בישיבה בכפ"ח. את הקבוצה הנהיג המבוגר שבהם, [[יוסף יצחק זלמנוב]] (קבוצה תשל"ד) ואיתו הבחורים: [[ברוך לבקיבקר]], [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[חיים שלמה דיסקין]] ו[[שמשון הלפרין]], לאחר מכן הצטרפו גם ה[[תמימים]] [[יצחק גרוזמן]], [[שלמה זלמן לנדא]], משה אברהם ו[[אלתר בצלאל קופצ'יק]]. הקבוצה זכתה לעידודים גדולים מ[[הרבי]], כשתכננו [[התלמידים השלוחים]] באמצע שנת [[תשל"ח]] לצאת לשנת ה[[קבוצה]], הודיע להם הרבי שהתמימים שיתנהגו בישיבה כמו שצריך יבואו על חשבון ה[[מזכירות]] (90%) ל[[חודש ניסן]] בלבד ולאחר מכן יחזרו ל[[שליחות]] בישיבה. בנסיעה זו הרגישו התמימים כמוזמנים אישית של הרבי ולא סתם נסיעה ל[[קבוצה]] - דבר שנתן להם הרגשה וחיות מאוד גדולה. ב[[ראש חודש]] [[אייר]] זכתה הקבוצה ל[[יחידות]] מיוחדת שנשמעו בה ביטויים מיוחדים במינם. ב[[מוגה|הגהת]] השיחה הוסיף הרבי על המילים (תוכן): "ותכינו חלק זה בארץ ישראל, ועי"ז את ארץ ישראל כולה לביאת משיח צדקנו" את המילים מהזוהר "יתגלי מלכא משיחא בארעא דגליל".

מאחר והיה חוסר בצוות הישיבה, החל [[יצחק דוד גרוסמן|הרב גרוסמן]] לצאת בחיפושים אחר [[משגיח]] מקרב חסידי חב"ד, כשלא מצא, הביא משגיח ליטאי. כששמעה זאת הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] החלה בחיפושים אחר משגיח חב"די לישיבת מגדל אור, כשראתה שאין אף אחד שמוכן לעזוב את מקומו לטובת התפקיד החדש כתבה על כך לרבי וביקשה שיביא את המשגיח המתאים.

לקראת סוף שנת [[תשל"טח]] הציע [[מנחם מענדל פוטרפס|ר' מענדל פוטרפס]] לשלוח לישיבה כמה מ[[השלוחים לארץ הקודש]] על מנת שיהיו בישיבה לקראת התרחבותה בשנה הבאה.

הרבנים היו: הרב [[יצחק גולדברג]], הרב [[ישראל יוסף הנדל]] מ[[צפת]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]], כשאליהם הצטרף הרב [[יוסף יצחק סגל]]. הוא נסע אל השלוחים שהיו אז ב[[צפת]] ושכנעם לבוא לישיבה. כששאל הרב גולדברג את הרבי האם להמשיך בצפת או להענות להצעתו של ר' מענדללעבור למגדל העמק, ענה הרבי "קדימה ל[[מגדל העמק]]", הרב גולדברג מונה ל[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], הרב הנדל מונה ל[[משגיח]], הרב סגל מונה ל[[משפיע]] והרב גורביץ' מונה ל[[משפיע]] ול[[משגיח]].

בשנת [[תשמ"ח]] נפרדה הישיבה מרשת 'מחסותו של הרב גרוסמן ובהוראת הרבי החלה לפעול כישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש מגדל אור'העמק; בשנת [[תש"נ]] הוציאה הישיבה את הקובץ [[באגרות מלך]].

בחודש אב בשנת [[תשנ"וד]] הונחה אבן הפינה לקמפוס 'אהלי מנחם', ובשנת [[תשסתשנ"בט]] הושלמה בנייתו, והישיבה עברה אליו.

בשנת [[תשס"ו]] הונחה [[אבן הפינה]] לקמפוס נוסף בשם 'פינצ'וק'בית מרדכי דוד.

בשנת נכון לשנת [[תשתשפ"פג]] לומדים בה כ250 כ-230 בחורים.

[[תמונהקובץ:גולדברג 1.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרב גולדברג, ראש הישיבה]]

*<gallery>קובץ:הרב יצחק גולדברג.jpg|'''הרב [[יצחק גולדברג]] - ''' [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]קובץ:הרב ייצ סגל.*jpg|'''הרב [[יוסף יצחק גורביץ'סגל]] - ''' [[משפיע]] כלליראשיקובץ:הרב ישראל יוסף הענדל.*jpg|'''הרב [[ישראל יוסף יצחק סגלהנדל]] - ''' [[משפיעמשגיח]] ראשיקובץ:גורעוויטש.*jpg|'''הרב [[ישראל יוסף הנדליצחק גורביץ']]''' [[משפיע]] - ו[[משגיח]] ראשי.כללי</gallery>

*'''שיעור א''''. [[ראש מתיבתא|ר"מים]]: הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)]] והרב [[מנחם מענדל מישולובין]]. [[משפיע]]ים: הרב [[דב מנחם דוברוסקין]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] והרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט]].*'''שיעור ב''''. [[ראש מתיבתא|ר"מים]]: הרב [[שלמה סגל (קרית טבעון)|שלמה סגל]] והרב [[מרדכי יונה קליין]] (הסדר הוא שכל שבוע מוסר כל אחד מהרמי''ם שיעור אחד, בדרך כלל הרב שלמה סגל בימי שני והרב קליין בימי רביעי). [[משפיע|משפיעים]]ים: הרב [[שניאור זלמן צבי הירש העכטהכט]] אחראי על חסידות בוקר,והרב [[מרדכי יונה קליין]] על חסידות ערב . *'''שיעור ג''''. [[ר"מים]]: ראש הישיבה הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[אהרן מושקוביץ]]. [[משפיעים]]: הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]]והרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]]. [[משיב]]ים לחסידות: הרב [[מרדכי קליין]], הרב אברהם וילהלם והרב שמואל וויס.*'''[[משגיח]]ים''': הרב [[ישראל יוסף הנדל]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']], הרב [[מנחם מאניש מן]], הרב ישראל סגל, הרב מנחם מענדל ויינר (סדר עיונא), הרב אברהם אורנשטיין (סדר גרסא), הר' מאיר יעקב (יענקי) זילברשטרום (משגיח לשיעור ב' וג') ור' חיים כהן (משגיח לשיעור א').*'''[[משיב]]ים''': הרב שניאור זלמן פבזנר - (משיב בנגלה), הרב [[מנחם מאניש מן]] (משיב בגירסא אחרי הצהרים), הרב שלום דובער מושקוביץ (אחראי על סדר גרסא), הרב אברהם וילהלם (אחראי על דף מ"מ בסדר עיונא, משמש כמשיב לשיעור א'), הרב יוסף יצחק סוקניק (אחראי על מבחני גפ"ת התקופתיים, מופקד בעיקר על שיעור ב'), הרב מנחם מענדל כהן [[משיב]] לחסידות בשיעור ב: ..

*'''שיעור ג''''. [[ר"מים]]: ===== צוות הישיבה בעבר =====הרב [[יוסף יצחק גולדברגכץ]] , הרב שניאור זלמן בלוי, הרב דן זלאטאפולסקי, הרב שלום דובער אשכנזי, הרב מנחם מענדל קופרמן והרב אהרן מושקוביץ. [[משפיעים]]: הרב [[יוסף יצחק גורביץרבינוביץ']] (המשמש גם כ[[משגיח]]) והרב שמחה יצחק זאיינץ.

===הנהלה גשמית===*''ר'[[משיב|משיביםלוי וילימובסקי]]- מנכ"ל*ר''': הרב שניאור זלמן פבזנר (אחראי גם על סדרי הלכה), הרב [[מנחם מאניש מןברוך אביסרור]] (המשמש גם כמשגיח), הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]], - מנהל*ר' מאיר מזרחי - מנהל משרד*ר' מענדי יהושע*ר' ישראל גולדברג*ר' מנחם מענדל מישולובין, יוסף פרס*ר' שניאור זלמן בלוי.שלום לביא - מזכיר בחורים

===הנהלה גשמית=הזאל הקטן ==*ר' לוי וילימובסקי - מנכבשנת [[תש"לס]] נפתחה בישיבה לעולי [[רוסיה]] (אחשב לא) ו[[בעל תשובה|בעלי תשובה]].*רכהמשך לישיבה שהתקיימה ב'מרכז גוטניק' ברוך אביסרור - מנהלבירושלים.*רהישיבה מכונה ' מאיר מזרחי - מזכיר ראשי.*רהזאל הקטן' מ"מ יהושע - מנהל משרד.

===מחלקת 'אור מנחם'===בשנת הניהול אל הרב [[תש"סעקיבא גולדשמיד]] נפתחה . בישיבה פועלת מחלקה בשם '[[אור מנחם - כולל חב"ד]]', לעולי [[רוסיה]] ו[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]לדוברי ספרדית ולדוברי רוסית.

*'''ר"מים''' - הרב אלחנן שוחט שיעור א', הרב נחום רפאל ברגר שיעור ג' והרב [[חיים מאיר גולדברג]] (בנו של ראש הישיבה הרב יצחק גולדברג) שיעור ב' והמרכזי.*'''משפיעים''' - הרב עקיבא גולדשמיד והרב משה (יוסף יצחק גולדברג,יוסף יצחק גורביץ)מושה דוברי צוות טכני, ברוך קונפדרעק מנהל תלמידים דוברי.ספרדית

=נכון לשנת תשפ'ד זו היה הישיבה לבעלי תשובה הכי גדולה בעולם ==סניף הישיבה ב[[טבריה]]==={{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים טבריה]]}}

[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] הוא הרב [[ברוך לבנוני]], וה[[משפיע]] הוא הרב [[שמעון קוצ'ובייבסקי]], בתפקיד [[משיב]] ו[[משגיח]] - הרב צבי הירש זלמנוב. אליהם הצטרפו הרב שניאור זלמן בלוי והרב רפאל לבנוני. כולם שלוחי משלוחי הרבי בטבריה. בישיבה לומדים, נכון לשנת תשפ"ג, כ-30 תמימים. ==סניף הישיבה ב[[קריית אתא]]=={{ערך מורחב|תומכי תמימים קריית אתא}}לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] פתחה הישיבה מסגרת נוספת של שנת שליחות בעיר קריית אתא. הישיבה בעיר הוקמה על ידי שליח הרבי ורב העיר הרב [[שלמה חיים דיסקין]], תחת ניהולו הגשמי של הרב מאיר גול. ראש הישיבה והמשפיע הוא הרב [[שלמה חיים פלדמן]], המשגיח ומגיד-שיעור בהלכה הוא הרב [[יצחק שמחה מקוביצקי]], והרב שלום יעקב בוקיעט הוא נו"נ בחסידות. בסניף זה לומדים נכון לשנת [[תשפ"ג]] כ-15 תלמידים. הישיבה מפעילה מערכת [[הערות וביאורים]] נפרדת מסניף האם, ואף מוציאה לאור ספר פלפולים משלה בשם 'פלפולא דאורייתא' שנכתב על ידי תלמידי ורבני הישיבה{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132813 קידוש שם ליובאוויטש: תות"ל קריית אתא חותמת שנה בספר חדש], דיווח באתר {{COL}}}}. ==לקריאה נוספת==*'''ברינה יקצורו''', בתוך מוסף 'המהפכנים' {{שבועון כפר חב"ד}} [[חג הסוכות]] [[תש"פ]], עמוד 28