שינויים

|תמונה=[[קובץ:ישיבה מגדל העמקישיבה.jpg|250px]]jpeg|כתובית=בנין מבנה הישיבה 'אהלי החדש לצד המבנה הישן המשמש את מחלקת אור מנחם' כשלצידו בניין ה[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]]

|תאריך יסוד=שנת אלול [[תשל"טז]]

|מספר תלמידים=250 320 (כולל סניפים)

ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[מגדל העמק]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בשנת בחודש אלול [[תשל"חז]], ונכון לשנת [[תשעתשפ"דא]] לומדים בה ובסניפיה כמאה שמונים כ-320 תלמידים.

==הסטוריההיסטוריה== הישיבה נוסדה באלול תשל"ז על-ידי מוסדות 'מגדל אור', בראשות הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], שביקש ליצור המשך ל[[ישיבה קטנה|ישיבתו הקטנה]] על ידי [[ישיבה גדולה]], בהתייעצות עם אביו ר' [[ישראל גרוסמן]] הוא החליט שהדרך היחידה לפעול שהתלמידים ישארו יראי שמים היא להביאם ל[[חסידות חב"ד]]. הוא פנה לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שישלחו אליו קבוצת [[תמימים]] שיפעלו בישיבה, בהתחלה ההנהלה סירבה, אך לאחר שאביו - הרב [[ישראל גרוסמן]] ששימש אז כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] תומכי תמימים בכפ"ח התערב בנושא והפעיל את כוחו לצד בנו, ולאחר תשובת הרבי "שאם הרב גרוסמן מתחייב שלא להתפעל מהמנגדים שיקומו, הרי זה דבר טוב". כמו"כ הורה הרבי שהישיבה תקרא 'תומכי תמימים'{{הערה|שבועון כפר חב"ד ז' תמוז תשפ"א.}}. לאור תשובות הרבי הוסכם שהוא (הרב ישראל גרוסמן) ילך לשמש במקביל גם כראש הישיבה במגדל העמק יחד עם קבוצת תמימים מהישיבה בכפ"ח על מנת שילמדו עם התלמידים המקומיים בישיבה. את הקבוצה הנהיג המבוגר שבהם, [[יוסף יצחק זלמנוב]] ואיתו הבחורים: [[ברוך לבקיבקר]], [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[חיים שלמה דיסקין]] ו[[שמשון הלפרין]], לאחר מכן הצטרפו גם ה[[תמימים]] [[יצחק גרוזמן]], [[שלמה זלמן לנדא]], משה אברהם ו[[אלתר בצלאל קופצ'יק]]. הקבוצה זכתה לעידודים גדולים מ[[הרבי]], כשתכננו [[התלמידים השלוחים]] באמצע שנת [[תשל"ח]] לצאת לשנת ה[[קבוצה]], הודיע להם הרבי שהתמימים שיתנהגו בישיבה כמו שצריך יבואו על חשבון ה[[מזכירות]] (90%) ל[[חודש ניסן]] בלבד ולאחר מכן יחזרו ל[[שליחות]] בישיבה. בנסיעה זו הרגישו התמימים כמוזמנים אישית של הרבי ולא סתם נסיעה ל[[קבוצה]] - דבר שנתן להם הרגשה וחיות מאוד גדולה. ב[[ראש חודש]] [[אייר]] זכתה הקבוצה ל[[יחידות]] מיוחדת שנשמעו בה ביטויים מיוחדים במינם. ב[[מוגה|הגהת]] השיחה הוסיף הרבי על המילים (תוכן): "ותכינו חלק זה בארץ ישראל, ועי"ז את ארץ ישראל כולה לביאת משיח צדקנו" את המילים מהזוהר "יתגלי מלכא משיחא בארעא דגליל".

בשנת לאחר מכן חזרו התמימים לישיבה בחיות מחודשת והחלו לפעול בישיבה וברחבי העיר ביתר חוזק. מאחר והיה חוסר בצוות הישיבה, החל [[יצחק דוד גרוסמן|הרב גרוסמן]] לצאת בחיפושים אחר [[משגיח]] מקרב חסידי חב"ד, כשלא מצא, הביא משגיח ליטאי. כששמעה זאת הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] החלה בחיפושים אחר משגיח חב"די לישיבת מגדל אור, כשראתה שאין אף אחד שמוכן לעזוב את מקומו לטובת התפקיד החדש כתבה על כך לרבי וביקשה שיביא את המשגיח המתאים. לקראת סוף שנת [[תשל"טח]] הביא הציע [[מנחם מענדל פוטרפס|ר' מענדל פוטרפס]] לשלוח לישיבה כמה מ[[השלוחים לארץ הקודש]]על מנת שיהיו בישיבה לקראת התרחבותה בשנה הבאה. הרבנים היו: הרב [[יצחק גולדברג]] והרב , הרב [[ישראל יוסף יצחק גורביץ'הנדל]] מ[[צפת]] והרב [[ישראל יוסף הנדליצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]], כשאליהם הצטרף הרב [[יוסף יצחק סגל]]. הוא נסע אל השלוחים שהיו אז ב[[צפת]] ושכנעם לבוא לישיבה. כששאל הרב גולדברג את הרבי האם להמשיך בצפת או להענות להצעתו של ר' מענדל לעבור למגדל העמק, ענה הרבי "קדימה ל[[מגדל העמק]]", הרב גולדברג מונה לראש ל[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], הרב הנדל מונה ל[[משגיח]] , הרב סגל מונה הרב הנדל, ל[[משפיע]] מונה הרב סגל והרב גורביץ' מונה ל[[משפיע]] ולמשגיחול[[משגיח]].

בשנת [[תשמ"ח]] נפרדה הישיבה מרשת 'מחסותו של הרב גרוסמן ובהוראת הרבי החלה לפעול כישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש מגדל אור'העמק; בשנת [[תש"נ]] הוציאה הישיבה את הקובץ [[באגרות מלך]]. בחודש אב בשנת [[תשנ"ד]] הונחה אבן הפינה לקמפוס 'אהלי מנחם', ובשנת [[תשנ"ט]] הושלמה בנייתו, והישיבה עברה אליו.

בשנת [[תשנתשס"ו]] הונחה [[אבן הפינה לקמפוס 'אהלי מנחם', ובשנת [[תשס"ב]] הושלמה בנייתו, והישיבה עברה אליולקמפוס נוסף בשם בית מרדכי דוד.

בשנת [[תשסקובץ:בנין הישיבה מגדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין הישיבה]]בסוף שנת הלימודים [[תשע"וג]] הונחה אבן הפינה לקמפוס נוסף בשם 'פינצנכנסו התלמידים לבניין שנבנה בשטח קומפלקס בנייני המוסדות והבנין הקודם משמש את מחלקת 'וקאור מנחם'.

בשנת הלימודים נכון לשנת [[תשעתשפ"דג]] נכנסו התלמידים לבניין שנבנה בשטח קומפלקס בנייני המוסדות והבנין הקודם משמש את מחלקת 'אור מנחם'לומדים בה כ-230 בחורים.

[[תמונהקובץ:גולדברג 1.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרב גולדברג, ראש הישיבה]]

*<gallery>קובץ:הרב יצחק גולדברג.jpg|'''הרב [[יצחק גולדברג]] - ''' [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]קובץ:הרב ייצ סגל.*jpg|'''הרב [[יוסף יצחק סגל]] - ''' [[משפיע]] ראשיקובץ:הרב ישראל יוסף הענדל.*jpg|'''הרב [[ישראל יוסף הנדל]] - ''' [[משגיח]] ראשיקובץ:גורעוויטש.jpg|'''הרב [[יוסף יצחק גורביץ']]''' [[משפיע]] ו[[משגיח]] כללי</gallery>

*'''שיעור א''''. [[ראש מתיבתא|ר"מים]]: הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)]] והרב [[מנחם מענדל מישולובין]]. [[משפיע]]ים: הרב [[דב מנחם דוברוסקין]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] והרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט]].*'''שיעור ב''''. [[ראש מתיבתא|ר"מימים]]: והרב [[הרב שלמה סגל(קרית טבעון)|שלמה סגל]] והרב [[מרדכי יונה קליין]](הסדר הוא שכל שבוע מוסר כל אחד מהרמי''ם שיעור אחד, בדרך כלל הרב שלמה סגל בימי שני והרב קליין בימי רביעי). [[משפיע]]ים: הרב [[שניאור זלמן צבי הירש העכטהכט]] אחראי על חסידות בוקר,והרב [[מרדכי יונה קליין]] על חסידות ערב . *'''שיעור ג''''. [[ר"מים]]: ראש הישיבה הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[אהרן מושקוביץ]]. [[משפיעים]]: הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] והרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]]. [[משיב]]ים לחסידות: הרב [[מרדכי קליין]], הרב אברהם וילהלם והרב שמואל וויס.*'''[[משגיח]]ים''': הרב [[ישראל יוסף הנדל]] , הרב [[יוסף יצחק גורביץ']], הרב [[מנחם מאניש מן]], הרב ישראל סגל, הרב מנחם מענדל ויינר (סדר עיונא), הרב אברהם אורנשטיין (סדר גרסא), הר' מאיר יעקב (יענקי) זילברשטרום (משגיח לשיעור ב' וג') ור' חיים כהן (משגיח לשיעור א').*'''[[משיב]]ים''': הרב שניאור זלמן פבזנר - (משיב בנגלה), הרב [[מנחם מאניש מן]] (משיב בגירסא אחרי הצהרים), הרב שלום דובער מושקוביץ (אחראי על סדר גרסא), הרב אברהם וילהלם (אחראי על דף מ"מ בסדר עיונא, משמש כמשיב לשיעור א'), הרב יוסף יצחק סוקניק (אחראי על מבחני גפ"ת התקופתיים, מופקד בעיקר על שיעור ב'), הרב מנחם מענדל כהן [[משיב]] לחסידות בשיעור ב: ..

*'''שיעור ג''''. ר"מ: ===== צוות הישיבה בעבר =====הרב [[יוסף יצחק גולדברגכץ]]. משפיע: , הרב שניאור זלמן בלוי, הרב דן זלאטאפולסקי, הרב שלום דובער אשכנזי, הרב [[מנחם מענדל קופרמן והרב יוסף יצחק גורביץרבינוביץ']] (המשמש גם כמשגיח).

;משיבים===הנהלה גשמית===*ר' שניאור זלמן פבזנר.[[לוי וילימובסקי]] - מנכ"ל*ר' [[מנחם מאניש מןברוך אביסרור]] (המשמש גם כמשגיח).- מנהל*ר' [[שמואל שלמה ליפשיץ]].מאיר מזרחי - מנהל משרד*ר' מענדי מישולובין.יהושע*ר' שניאור בלוי.ישראל גולדברג*התר' ברוך יעקובוביץ.יוסף פרס*ר' שלום לביא - מזכיר בחורים

===הנהלה גשמית=הזאל הקטן ==*ר' לוי וילמובסקי - מנכבשנת [[תש"לס]] נפתחה בישיבה לעולי [[רוסיה]] (אחשב לא) ו[[בעל תשובה|בעלי תשובה]].*רכהמשך לישיבה שהתקיימה ב'מרכז גוטניק' ברוך אביסרור - מנהלבירושלים.*רהישיבה מכונה 'הזאל הקטן' מאיר מזרחי - סגן מנהל.

===מחלקת 'אור מנחם'===בשנת הניהול אל הרב [[תש"סעקיבא גולדשמיד]] נפתחה . בישיבה פועלת מחלקה בשם 'אור מנחם - כולל חב"ד', לעולי [[רוסיה]] ו[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]לדוברי ספרדית ולדוברי רוסית.

*'''ראש המחלקההישיבה''' - ר' הרב [[עקיבא גולדשמיד]].*'''ר"מים''' - ר' הרב אלחנן שוחטשיעור א', ר' הרב נחום רפאל ברגר ורשיעור ג' והרב [[חיים מאיר גולדברג.]] שיעור ב' *'''משפיעים''' - ר' דובי גינזבורג, ר' הרב עקיבא גולדשמיד.(יוסף יצחק גולדברג,יוסף יצחק גורביץ)מושה דוברי צוות טכני, ברוך קונפדרעק מנהל תלמידים דוברי ספרדית

=נכון לשנת תשפ'ד זו היה הישיבה לבעלי תשובה הכי גדולה בעולם ==סניף הישיבה ב[[טבריה]]==={{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים טבריה]]}}

החל משנת [[תשס"ט]] מפעילה הישיבה סניף הממוקם בבניין בית חב"ד ב[[טבריה]], - אליו נשלחים התלמידים הולכים חלק מהתלמידים שסיימו את שיעור ג' לשנת לימודים נוספת לפני הנסיעה ל[[קבוצה]] המשלבת לימוד תורני עם פעילות יהודית , המעוניינים להמשיך בשנת לימודים נוספת בתור [[התלמידים השלוחים]]. [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] הוא הרב [[ברוך לבנוני]], וה[[משפיע]] הוא הרב [[שמעון קוצ'ובייבסקי]], בתפקיד [[משיב]] ו[[משגיח]] - הרב צבי הירש זלמנוב. אליהם הצטרפו הרב שניאור זלמן בלוי והרב רפאל לבנוני. כולם משלוחי הרבי בטבריה. בישיבה לומדים, נכון לשנת תשפ"ג, כ-30 תמימים. ==סניף הישיבה ב[[קריית אתא]]=={{ערך מורחב|תומכי תמימים קריית אתא}}לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] פתחה הישיבה מסגרת נוספת של שנת שליחותבעיר קריית אתא. הישיבה בעיר הוקמה על ידי שליח הרבי ורב העיר הרב [[שלמה חיים דיסקין]], תחת ניהולו הגשמי של הרב מאיר גול. ראש הישיבה והמשפיע הוא הרב [[שלמה חיים פלדמן]], המשגיח ומגיד-שיעור בהלכה הוא הרב [[יצחק שמחה מקוביצקי]], והרב שלום יעקב בוקיעט הוא נו"נ בחסידות. בסניף זה לומדים נכון לשנת [[תשפ"ג]] כ-15 תלמידים. הישיבה מפעילה מערכת [[הערות וביאורים]]נפרדת מסניף האם, ואף מוציאה לאור ספר פלפולים משלה בשם 'פלפולא דאורייתא' שנכתב על ידי תלמידי ורבני הישיבה{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132813 קידוש שם ליובאוויטש: תות"ל קריית אתא חותמת שנה בספר חדש], דיווח באתר {{COL}}}}.

ראש הישיבה בטבריה הוא הרב ברוך לבנוני==לקריאה נוספת==*'''ברינה יקצורו''', והבתוך מוסף 'המהפכנים' {{שבועון כפר חב"ד}} [[חג הסוכות]] [[משפיעתש"פ]] הוא הרב שמעון קוצ'וביבסקי, בתפקיד משיב - הרב צבי הירש זלמנוב.עמוד 28

{{תבנית:תומכי תמימים}}{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: מוסדות|תישיבות גדולות]]