5,542
עריכות
מ
←הכנסת כלב נחיה לבית הכנסת: ויקיזציה
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ (←הכנסת כלב נחיה לבית הכנסת: ויקיזציה) |
||
| (11 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בתי כנסת שונים ב[[נוסח התפילה]] בו נוהגים להתפלל, ועל פי רוב לכל קהילה יש נוסח המיוחד לה, על פי מסורת אבותיהם. | בתי כנסת שונים ב[[נוסח התפילה]] בו נוהגים להתפלל, ועל פי רוב לכל קהילה יש נוסח המיוחד לה, על פי מסורת אבותיהם. | ||
==בית מקדש מעט== | ==קדושת בית הכנסת== | ||
===בית מקדש מעט=== | |||
השימוש העיקרי של בית הכנסת הוא ל[[תפילה]]. | השימוש העיקרי של בית הכנסת הוא ל[[תפילה]]. | ||
| שורה 18: | שורה 19: | ||
לעתיד לבוא בגאולה האמיתית והשלימה יתאספו ויתחברו כל ה-"בתי כנסת" מכל קצוות תבל לבית המקדש העיקרי בירושלים בהר הבית, מחדש [[הרבי]] שסדר הקרבה של הבתי כנסת לבית המקדש יהיה לפי מעלתם בזמן הגלות. | לעתיד לבוא בגאולה האמיתית והשלימה יתאספו ויתחברו כל ה-"בתי כנסת" מכל קצוות תבל לבית המקדש העיקרי בירושלים בהר הבית, מחדש [[הרבי]] שסדר הקרבה של הבתי כנסת לבית המקדש יהיה לפי מעלתם בזמן הגלות. | ||
==בית רבינו== | ===בית רבינו=== | ||
לאחר חורבן הבית ויציאת עם ישראל לגלות, גלתה ה[[שכינה]] יחד עם בניה ולכל מקום שגלו ישראל היה שם "מיני" [[בית מקדש]] חוץ מה-בתי כנסת המכונים מקדש מעט, היה את המקדש מעט העיקרי (ששם ה[[שכינה]] שורה בצורה יותר גבוהה משאר ה-בתי כנסת) בכל דור ודור. | לאחר חורבן הבית ויציאת עם ישראל לגלות, גלתה ה[[שכינה]] יחד עם בניה ולכל מקום שגלו ישראל היה שם "מיני" [[בית מקדש]] חוץ מה-בתי כנסת המכונים מקדש מעט, היה את המקדש מעט העיקרי (ששם ה[[שכינה]] שורה בצורה יותר גבוהה משאר ה-בתי כנסת) בכל דור ודור. | ||
המקדש מעט העיקרי של כל דור היה נבחר לפי מקומו של נשיא אותו דור שהיווה בעצם מנהיגם של ישראל בתקופתו, המכונה בית רבנו. | המקדש מעט העיקרי של כל דור היה נבחר לפי מקומו של נשיא אותו דור שהיווה בעצם מנהיגם של ישראל בתקופתו, המכונה בית רבנו. | ||
| שורה 24: | שורה 25: | ||
ב[[תשנ"ב]] חילק הרבי קונטרס מיוחד הנקרא "[[קונטרס בית רבנו שבבבל]]" ובו מבאר הרבי את מעלת בית הכנסת [[770]] מצד היותו ה"בית רבנו" של הדור האחרון, מכיון שבו נמצא [[נשיא הדור]] הנוכחי, | ב[[תשנ"ב]] חילק הרבי קונטרס מיוחד הנקרא "[[קונטרס בית רבנו שבבבל]]" ובו מבאר הרבי את מעלת בית הכנסת [[770]] מצד היותו ה"בית רבנו" של הדור האחרון, מכיון שבו נמצא [[נשיא הדור]] הנוכחי, | ||
ומחדש שבזמן הגאולה תתגלה ה[[שכינה]] תחילה ב-770 ולאחר מכן תעבור יחד עם הבית כנסת לירושלים ל[[הר הבית]] לבית המקדש האמיתי והשלישי. | ומחדש שבזמן הגאולה תתגלה ה[[שכינה]] תחילה ב-770 ולאחר מכן תעבור יחד עם הבית כנסת לירושלים ל[[הר הבית]] לבית המקדש האמיתי והשלישי. | ||
===הכנסת כלב נחיה לבית הכנסת=== | |||
הרבי דן להתיר הכנסת [[כלב]] לבית הכנסת{{הערה|[https://tablet.otzar.org/#/b/26590/p/474/t/1714651942531/fs/0/start/0/end/0/c/1714651958437 אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) אגרת ו'תתקלו חלק י"ח ע' תנה], ראו גם עיבוד מהאיגרת שנדפס [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16219&CategoryID=2495 בעלון התקשרות גלין 1345].}} (הנושא נידון באדם הזקוק לכך כ[[סגי נהור]]), הרבי דחה ראיות מדברי הספרי{{הערה|ספרי תצא ס' רפא}} והכלי יקר{{הערה|כלי יקר על פרשת דברים כג-יט.}} מהם משמע לאסור, ונימק זאת בכך שלא ניתן ללמוד [[הלכה]] למעשה מפירושים דרשניים על המקרא, ומכך שהניסוח ממנו ניתן כביכול ללמוד בדברי הכלי יקר ("אין נכון להביאם למקום הקדושה") לאסור אינו מוכח והוא ניסוח רווח בדברי הפרשנים, הרבי אף הקשה על דברי הספרי והכלי יקר מדברי הגמרא במסכת יומא{{הערה|כא, ב}} ובפירוש [[רש"י]] עליה, ומדברי ה[[זוהר]]{{הערה|זח"ג דף ריא, א ובתקוני זהר תקון כ"א דף סב, ב}} מהם מוכח שבבית המקדש היו צורות ממשיות של כלב, ושל אריה, כך הוא לגבי ה[[אש]] שדלקה ב[[בית המקדש]] ולגבי ה[[גחלת]] שנפלה בימי [[שלמה]]. הרבי אף הביא בהקשר לכך את החיוב ההלכתי להתפלל בבית הכנסת{{הערה|שולחן ערוך או"ח סי' צ ס"ט ואילך.}}, והסיק שיש לחפש אפשרויות להתיר מפני צער שעלול להיגרם לסגי נהור באי כניסתו ומפני חשיבות התפעלה בבית הכנסת. | |||
==בימת הקריאה== | ==בימת הקריאה== | ||
במרכז בית הכנסת מוצבת בימה עליה קוראים בתורה בימי הקריאה. הבימה עשויה כמין שולחן משופע מכוסה במפה, כשבחלק מבתי הכנסת הבימה מוגבהת מרצפת בית הכנסת. | |||
על גבי בימה זו קוראים בתורה וכן קוראים את ההפטרה, ובה גם תוקעים בשופר בראש השנה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/2/585/3.htm שו"ע אדה"ז או"ח תקפה, ג.]}}. | |||
ראשיתה של בימת הקריאה הייתה כבר בבית המקדש במעמד [[הקהל]] שה[[כהן הגדול]] היה קורא בבית המקדש בפני כלל ישראל{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2235349 על הבימה, עמוד התפילה וחשיבותם].}}. | ראשיתה של בימת הקריאה הייתה כבר בבית המקדש במעמד [[הקהל]] שה[[כהן הגדול]] היה קורא בבית המקדש בפני כלל ישראל{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2235349 על הבימה, עמוד התפילה וחשיבותם].}}. | ||
על פי הלכה, יש להעמיד בימה באמצע בית הכנסת{{הערה|הרמב"ם הלכות תפילה יא, ג. שולחן ערוך אורח חיים קנ. על פי הגמרא בסוכה נא, ב שבבית הכנסת באלכסנדריא של מצרים היתה בימה של עץ באמצעה.}}. וטעם הדבר - כדי שישמעו כולם{{הערה|רמב"ם.}} או משום שבית הכנסת הוא מקדש מעט, ועושים זאת על מנת שיהיה דומה למזבח בבית המקדש שהיה באמצע העזרה{{הערה|חתם סופר או"ח סי' כח.}}, כאשר לפי הטעם השני יש אכן להקפיד שהבימה תהיה דווקא באמצע בית הכנסת גם כאשר מדובר במבנה קטן שכל הקהל שומע בכל מקרה. | על פי הלכה, יש להעמיד בימה באמצע בית הכנסת{{הערה|הרמב"ם הלכות תפילה יא, ג. שולחן ערוך אורח חיים קנ. על פי הגמרא בסוכה נא, ב שבבית הכנסת באלכסנדריא של מצרים היתה בימה של עץ באמצעה. וראה בדרשות המכתב סופר שאף שבמקדש ראשון ושני המזבח היה משוך מעט ולא באמצע העזרה, ההלכה היא שבבית הכנסת צריך להיות באמצע דווקא מכיון שבית הכנסת שלנו הוא מעין המקדש דלעתיד לבוא ולא מעין המקדש הראשון והשני.}}. וטעם הדבר - כדי שישמעו כולם{{הערה|רמב"ם.}} או משום שבית הכנסת הוא מקדש מעט, ועושים זאת על מנת שיהיה דומה למזבח בבית המקדש שהיה באמצע העזרה{{הערה|חתם סופר או"ח סי' כח.}}, כאשר לפי הטעם השני יש אכן להקפיד שהבימה תהיה דווקא באמצע בית הכנסת גם כאשר מדובר במבנה קטן שכל הקהל שומע בכל מקרה. | ||
על פי פנימיות התורה{{הערה|שו"ת אמרי אש אורח חיים סי' ז, מג"א סי' קנ, והא"ר בשם זוה"ק.}} יש להקפיד שבמדרגות המובילות לבימה לא יהיו יותר מ-6 מדרגות. | על פי פנימיות התורה{{הערה|שו"ת אמרי אש אורח חיים סי' ז, מג"א סי' קנ, והא"ר בשם זוה"ק.}} יש להקפיד שבמדרגות המובילות לבימה לא יהיו יותר מ-6 מדרגות. | ||
| שורה 44: | שורה 52: | ||
==בית כנסת חב"די== | ==בית כנסת חב"די== | ||
[[קובץ:הרבי - נקיון 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מסמן ל[[הרב חודקוב|רב חודוקוב]] להרים לכלוך מרצפת [[בית הכנסת 770|770]] ([[כ"ד אלול]] [[תשל"א]])]] | [[קובץ:הרבי - נקיון 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מסמן ל[[הרב חודקוב|רב חודוקוב]] להרים לכלוך מרצפת [[בית הכנסת 770|770]] ([[כ"ד אלול]] [[תשל"א]])]] | ||
ברוב בתי הכנסת של חסידי חב"ד נהוגים מספר תקנות החלות על כל מי שניגש להתפלל כ[[שליח ציבור]] בפני העמוד, כשהעיקריות שבהם היא להתפלל בנוסח שסידר [[אדמו"ר הזקן]] הנקרא [[סידור תהילת השם]] (או [[סידור תורה אור]]), לומר את השיעור [[תהלים]] היומי אחרי התפילה, כפי תקנות של [[אדמו"ר הריי"צ]] | ברוב בתי הכנסת של חסידי חב"ד נהוגים מספר תקנות החלות על כל מי שניגש להתפלל כ[[שליח ציבור]] בפני העמוד, כשהעיקריות שבהם היא להתפלל בנוסח שסידר [[אדמו"ר הזקן]] הנקרא [[סידור תהילת השם]] (או [[סידור תורה אור]]), לומר את השיעור [[תהלים]] היומי אחרי התפילה, כפי תקנות של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
===חדר שני=== | ===חדר שני=== | ||
אחד המאפיינים הבולטים לבית כנסת חב"ד הוא "חדר שני" (הנקרא גם חבדניצע{{הערה|ראה[[ספר השיחות]] תש"א ע' 42. שם ע' 114.}}) חדר שני הינו עזרת גברים נוסף קטן צמוד להיכל הגדול ובו יש מקום למתפללים באריכות או לחפצים להאריך בהכנה לתפילה בלימוד מעמיק במאמר חסידות למצוא את השקט והמקום לעשות זאת. | אחד המאפיינים הבולטים לבית כנסת חב"ד הוא "חדר שני" (הנקרא גם חבדניצע{{הערה|ראה [[ספר השיחות]] תש"א ע' 42. שם ע' 114.}}) חדר שני הינו עזרת גברים נוסף קטן צמוד להיכל הגדול ובו יש מקום למתפללים באריכות או לחפצים להאריך בהכנה לתפילה בלימוד מעמיק במאמר חסידות למצוא את השקט והמקום לעשות זאת. | ||
הימצאותו של חדר שני, החלה כבר בזמן חבורות הנסתרים, וכך מסופר על [[אדמו"ר הזקן]] שבהיותו בן עשר היה "יושב בחדר שני דבית הכנסת בליאזנא ולומד". | הימצאותו של חדר שני, החלה כבר בזמן חבורות הנסתרים, וכך מסופר על [[אדמו"ר הזקן]] שבהיותו בן עשר היה "יושב בחדר שני דבית הכנסת בליאזנא ולומד". | ||
| שורה 58: | שורה 66: | ||
בבית כנסת חב"ד לא נוהגים לכתוב על העמוד שבו מתפלל ה[[שליח ציבור|חזן]] את הפסוק שויתי ה' לנגדי תמיד, מכיון שנדרש שזה יהיה כתוב במוח ובלב בפנימיות, ולא תזכורת חיצונית. | בבית כנסת חב"ד לא נוהגים לכתוב על העמוד שבו מתפלל ה[[שליח ציבור|חזן]] את הפסוק שויתי ה' לנגדי תמיד, מכיון שנדרש שזה יהיה כתוב במוח ובלב בפנימיות, ולא תזכורת חיצונית. | ||
בבית כנסת חב"ד המנהג שעמוד החזן מימין לארון קודש. | בבית כנסת חב"ד המנהג שעמוד החזן מימין לארון קודש. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[מניין]] | *[[מניין]] | ||
*[[בית מדרש]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||