שינויים

{{פירוש נוסף|נוכחי=כפר חב"ד הישובישוב בארץ הקודש|אחר=שבועון "כפר חב"ד"|ראו=[[שבועון כפר חב"ד]]}}{{כפר חב"ד||שם=כפר חב"ד|תמונה=[[תמונהקובץ:הקפות שניות כפר חבדבית אגודדת חסידי חב''ד - 770.jpgpng|left250px]]|thumbכתובית=[[770 כפר חב"ד]] במבט אווירי|250pxכפר=|הקפות שניות בכפרשטח שיפוטי=2, בהם השתתפו אלפים500 דונם|רשות מונציפאלית=[[ועד כפר חב"ד]], מועצה אזורית שדות דן|שכונות= אזור המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, [[שכונת לוי יצחק]] א', וב', ושכונת בנה ביתך|ארץ=[[ארץ ישראל|ישראל]]|עיר תאומה=[[קראון הייטס]], ברוקלין. נ.י.|ממייסדי הכפר=[[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]]|רב=הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]]|יו"ר ועד האגודה=[[נחמן רייכמן]]|יו"ר הועד המקומי=[[שמעון רבינוביץ']]|משפיעים בבירה=|גופים ומוסדות=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]], [[סניף קה"ת בארץ הקודש]], משרדי [[שבועון כפר חב"ד]], [[בית משיח]], [[אות בספר התורה לילדי ישראל]],[[מטה משיח]]ועוד|מוסדות הקהילה=[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[בית ספר למלאכה]], [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד''' נוסד כיישוב חקלאי המיועד ל|תלמוד תורה אהלי תורה]], [[חסידחדר אור ליובאוויטש כפר חב"ד|חסידי חדר אור ליובאוויטש]], [[תלמוד תורה כפר חב"ד]]. הישוב הוקם ב, [[בית רבקה]] ועוד|בתי כנסת=29 בתי כנסת |מספר משפחות=1,800 משפחות|ראו גם='''ראו גם'''|אישים בכפר (קטגוריה)=[[כ:קטגוריה:אישים בכפר חב"א אייר תשד|אישים בכפר חב"טד]] בהוראת |מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[אדמו:קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ר הרייד|מוסדות בכפר חב"צד]] כדי לקלוט את החסידים שעלו מ|שלוחים המתגוררים בכפר (קטגוריה)=}}'''כפר חב"ד''' הוא יישוב ב[[רוסיהארץ ישראל]] בתום מלחמת העולם השניה. הכפר ממוקם הממוקם במרכז הארץ , דרומית לעיר [[תל אביב ]] וצפונית לעיר [[לוד. ]], ונמצא תחת השיפוט של מועצת שיפוט המועצה אזורית שדות דן (בעבר עמק לוד.הכפר בוסס בראשיתו על חקלאות, במשך השנים הופסקה החקלאות (כמעט באופן סופי).הכפר נבנה על חורבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש. כיום מתגוררים בכפר כ-1300 משפחות.כפר נמצא הריכוז הראשון בגודלו בישראל והשני בגודלו בעולם של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד משמש כמרכז לחסידי ]] ומוסדות חב"ד בארץ הקודש, למרות שתושביו הינם חלק קטן מאד מכלל חסידי והוא משמש מרכז רוחני וארגוני לחסידות חב"ד בארץ הקודשבישראל. בכפר גרים נכון לשנת [[תש"פ]] כ-1,800 משפחות{{מקור}}.

==ייסוד כפר חב"דהיסטוריה =====רעיון ההקמה===בשנת [[תמונה:כפר חבד תשט.jpg|left|thumb|250px|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלולתש"ד]] הציע לראשונה הרב [[תש"טאליעזר קרסיק]].]]מיד לאחר מלחמת העולם השניה, כחלק מהעליה הגדולה לארץ ישראל, החלו אנמחשובי רבני חב"ד ובשנים הבאות יו"ש בארץ הקודש, לדבר אודות אפשרות לייסוד מושבה לחסידי ר אגודת חסידי חב"ד. בחודש כסליו תש"ט נתן לראשונה , ל[[אדמו"ר הריי"צ את ברכתו להקמת מושבה נפרדת לחסידי ]] להקים התיישבות חב"דדית בארץ הקודש. בחודש ניסן תש"ט שלח אדמוהצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר הריי"צ את חתנו הרב ' [[שמריהו גוראריהאליהו צבי דונחין]] לעזור בהקמת היישוב על בסיס חקלאי{{הערה|1='''[https://col. במשך שנת תש"ט-תש"י עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים, על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכליתorg. כחלק מהמאצים פנה אדמוil/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והגדי!]'''וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד{{COL}}}}.

ראשי הצעת הרב קרסיק הפכה לאקטואלית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[אגודת יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד באה]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו"קח הרב קרסיק וגיסו הרב [[משה גוראריה]] נסעו אז למחנות העקורים ובדקו את הלך הרוח, ובמהלך חודש [[תשרי]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיקתש"ח]]נכנסו השניים לאדמו"ר הריי"צ ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, והרב ולאחריהם נכנס [[פנחס טודרוס אלטהויזשז"ר]] פעלו בכדי לאתר שטח מתאיםליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. אז הוחלט היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83 ומתוך מכתב שזר אל הרבי שפורסם ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1359, עולה כי כבר בקיץ תש"ז, שזר היה אצל אדמו"ר הריי"צ וסוכם על ספריא - הקמת כפר ערבי נטושחב"ד. בכעל פרשנות זו חולק הרב [[שמואל קראוס]] מחבר הספר [[נשיא וחסיד]] אודות קשרי שזר והרבי. במאמרו שפורסם כמכתב למערכת ב[[שבועון בית משיח|בית משיח]] גיליון 1361, מבהיר כי גם לאחר המכתב שפורסם בבית משיח, ברור כי שזר הגיע לאדמו"ר הריי"צ לראשונה בכסלו תש"ח ואזי יתקיימה הפגישה בה הוכרע להקים יישוב חב"א אייר התשדי ולכן לדעתו שנת הקמת כפר חב"ט הוקם היישוב באופן רשמי חברי הנהלת אגוד היא: תש"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ}}.

תחילה התיישבו החסידים בבתים נטושים של ספריא, ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, ב[[י"ט כסלו]] תש"ח פנה [[שז"ר]] לאדמו"ר הריי"צ וסוכם על מנת לגור בהם ולעבדםתוכנית להקמת יישוב חב"די בארץ הקודש.

לאחר בי"ט כסלו [[הסתלקותתש"ט]] , כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי [[אגודת חסידי חב"ד]] על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי, מר שזר הציע לערוך מגבית ב[[ארצות הברית]] לכיסוי ההוצאות, וכמו כן דיבר על שיכון חסידי חב"ד במושבה ליד [[צפת]] או [[מירון]]. שזר ביקש לדעת האם בזמן הקרוב אמורים להגיע קבוצה גדולה של חסידים, שרק אז יוכלו לעזור להם בצורה מסודרת. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך ששלח להם את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר שליטהריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|מכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"אח]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר}}.

בראשית ימיו ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית: {{ציטוטון|בתור מענה כללי על הצעתם לייסד מושבה בעד פליטי אנש בארץ הקדושה תבנה ותכונן ובמענה על מכתבו של הכפרמר זלמן שי' רובאשוו [[שזר]] בעניין זה הנני להשיבם אשר בכלל הנני מסכים להצעה זו בשביל אלו מפליטי אנ"ש שרצונם בכך}}{{הערה|[[שמואל קראוס]], רוב תושבי הכפר עסקו בחקלאות[[נשיא וחסיד]], גידול בעלי חיים, עופות, עצים, ירקות ועודעמ' 93. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה ננטשה עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשאר מספר מצומצם של פרדסים בכפר חב"ד}}.

==כפר חבבאותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"ד כיום==במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב ברשימה הראשונה בהתפחותו במועצת בעמק לודצ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, כאשר בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר; 3 צרכניות מתפקדות בכפרחלק לארץ הקודש, חנויות בגדיםואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, תכשיטים, דגים, משחטת עופות ו2 איטליזים; 8 שכונותפרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.

רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפרלקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. עם זאתשמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]]}}{{הערה|[https://col.org.il/news/137669 היסטורי ומרגש: בקרון עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש ופרדסי הדרחסידי חב"ד מרוסיה, בדרך לישראל{{col}}]}}.

===יסוד הכפר===[[קובץ:מכתב הרבי הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מכתב [[הרבי הריי"צ]] לעולים הראשונים ליישוב, כשהוא מצרף למכתבו לספר תורה מיוחד שנשלח עבורם]][[קובץ:מרכז כפר חבד תשט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מרכז כפר חב"ד הינו מרכז הפעילות של חבבשנת [[תש"ד בארץ הקודשט]]]][[קובץ:כפר חבד תשט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] תש"ט]][[קובץ:השר שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|השר [[חיים שפירא]] מבקר בכפר שוכנים משרדים של בשנותיו הראשונות]]כשהגיעו קבוצת החסידים הראשונה לארץ הם השתכנו במעברה בפרדס חנה וכל משפחה קבלה צריף קטן למגורים זמניים, שם - במקביל לוועד לסידור הפליטים - הוקם ועד נוסף על ידי העולים שעסק בהקמת המושבה שבראשו הועמד ר' [[צעירי אגודת חבד ארץ הקודשזלמן פלדמן]], ולצידו: ר' [[זלמן ברונשטיין]], משרדים של ר' [[מטה משיחיצחק מאיר גרינברג]], משרד של הר' [[גליון בית משיחאברהם שמואל גרליק]] ומשרד של ה, ר' [[גליון כפר חב"דדוד חן]]. בכפר מתקיימים מספר התוועדיות מרכזיות עבור חסידי חב"ד בארץ הקודש מידי שנה בימים מיוחדים כור' [[י"ט כסליוזלמן סודקביץ']] ועוד. אנשי תנועת המזרחי הציעו להם ולועד לסידור הפליטים לייסד את המושבה החב"דית על חורבות הכפר הערבי "ספריא", אולם הם התנו זאת בכך שתושבי הכפר ירשמו בפנקסי המפלגה.

בשנת חברי [[תשמאגו"וח]] סרבו לכך בכל תוקף וניסו לפעול בסוכנות היהודית, להקמת הכפר גם בלי להירשם בפנקסי תנועת המזרחי. במקביל ב[[חודש אייר]] (1986) הוקם במקום [[770 בכפר תש"ט]] 70 משפחות מקרב חסידי חב"ד|העתק של בניןששכנו במעבורות החלו להתיישב בבתים הערבים הנטושים באופן בלתי רשמי. ב[[כ"א אייר]] תש"ט העניק [[לוי אשכול]] את ההסכמה להקמת הכפר, והוא הוקם באופן רשמי. בערב [[שבת קודש]] פרשת בהר־בחוקותי [[770תש"ט]]שלח [[הרבי הריי", בנין זה מהווה את מרכז הפעילות של צ]]{{הערה|עם ר' [[אגודת חסידי אברהם פריז]]}}מכתב עידוד למתיישבים הראשונים בכפר חב"ד ארץ הקודשובו מודיע להם על [[ספר תורה]]שנשלח אליהם.

==מוסדות החינוך==במשך השנים [[תמונה:ישיבה כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|בחורים בישיבת תש"ט]]-[[תומכי תמימים תש"י]] עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאמצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד. לאחר [[הסתלקות]], בערך [[תשכאדמו"דר הריי"צ]], המשיך [[הרבי]]מוסדות החינוך בכפר חב"ד הם מוסדות החינוך הכי מפותחיםלעודד את המתיישבים, מבחינה כמותיתובהמרצתו הגדולה גדל הכפר{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]]}}.

עם הקמת כפר חבבהתאם לבקשת [[אגו"ד נוסד תלמוד תורה. לאחר כמה עשרות ח בארץ הקודש|אגו"ח]] ו[[הרש"ג]], התחייב מר אשכול לצייד את התושבים בציוד משקי מתאים תוך מספר שנים נוסף בית ספר נוסף בשם חדר אידיש, וכמו כן הוקצב סך של 26,000 לירות עבור תושבי הכפר החדש.

בשנים הבאות נוסד [[בית ספר חקלאי]] הנקרא בית ספר למלאכהקובץ:תוחלת. במסגרתו נוסדו גם בית ספר לדפוס ובית ספר לנגרות או בשם המקובל הכולל את כל המסגרות - [[בית ספר למלאכה]]. כל אלו הוקמו במאמצים משותפים על ידי: [[ועד כפר חב"דjpg|שמאל|ממוזער|250px|הרכב הנוסטלגי של ר' ישראל קוק (לאש) בכפר שעליו השלט 'תוחלת']]בתחילה התיישבו בכפר ארבעים וחמש משפחות, הנהלת ישיבת ולאחר [[תומכי תמימים לוד]], וראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"קחג השבועות]]הגיעו עוד שלושים משפחות. הבתים בהם התיישבו המתיישבים היו במצב לא טוב, בעידודו הנמרץ ובעזרתה של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]הסוכנות הם שופצו.

הכפר נחנך רשמית ב[[א' אייר תשטי"ב תמוז]] [[תש"זט]] (1956) התרחש אסון בבית הספר למלאכה, כאשר ערבים חדרו למקום ורצחו חמישה מהתלמידים ומדריך נוסףבאירוע גדול שנערך בו השתתף [[הרש"ג]] כנציגו של [[הרבי הריי"צ]]. על שמם הוקמה בבית הספר המחלקה לדפוס, הקרויה בשם באותה תקופה שלח אדמו"ר הריי"צ עם הרב [[אברהם פריז]] [[ספר תורה]] לכפר חב"ד{{הערה|עם השנים הפרוכת התיישנה וב[[ח' סיוון]] [[יד החמישהתשע"ח]]. ראה ערך מורחב נשלחה לתיקון ונערכה הכנסת ספר תורה, שיצאה מחדר הרבי ב-770 שבכפר חב"ד, ל[[רצח יד החמישהבית הכנסת בית מנחם]]בכפר.

מספר שנים לאחר הקמת הכפר עברה ה[[תומכי תמימים כפר https://chabad.info/news/368004/ בכפר חב"ד|ישיבה המרכזית של חבחגגו עם ספר התורה ששלח הרבי הריי"ד]] לכפר חב"ד, לאחר כמה שנים נפתחה מחלקה לחוזרים בתשובה בישיבה בשם אור תמימים (בהנהלת הרב [[שניאור זלמן גפני]צ{{אינפו}}]}}.

כיוםבתקופת ייסוד הכפר, מוסדות חינוך רבים קיימים בכפר חבהתיישבו מספר אנשי תנועת המזרחי, לצד הישוב החדש, והקימו בו ישוב משלהם שכונה אז "תוחלת"ד, החל ממעונות ילדים בית-ספר תלמודי תורה וישיבותבטענה כי השטח שאליו מתגוררים תושבי הכפר שייך למפלגתם. ===כפר חב"ד בבמכתב לנגיד החסידי ר'===[[תמונהשלמה פלמר]], מתאר הרב קרסיק את פרשיית הדברים:כפר חבד ב.jpg{{ציטוט|leftמרכאות=כן|thumb|250px|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד בתוכן=הכפר שהעמידו לרשותנו פלשו לתוכו, בטענה שהכפר שלהם הוא, והתחוללה מלחמה בין המזרחי והשמאל, כי המה רצו לבוא לעזרתנו בלי שום קבלת פרס כנגד, וסוף סוף ניצחנו בעזרת ה']], וחילקו את הכפר לשניים, ואין אנחנו שייכים כלל וכלל להמזרחי, ואצלנו תהיה מועצה מיוחדת וגם אפילו שם אחר על הכפר}}כפר חבלאחר מספר שנים עזבו מרבית תושבי "תוחלת"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של את מקומם, למעט מספר תושבים בודדים שהתעקשו לחיות במעין אוטונומיה בגבעה קטנה בתוככי כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קרית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר, ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללת להכשרת מורות "{{הערה|לפני בניית [[בית רבקה 770 כפר חב"ד|770 בכפר]]" פינו את תושבי תוחלת מהגבעה על מנת לבנות את הבנין (אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשוןמלבד 2 משפחות שהתעקשו להישאר)}}.

הקמתו לוותה בקשיים רביםבראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, ירקות שונים ועוד. המייסד הוא הרב שמואל חפרבמשך השנים, ובהקמה נעזר ביו"ר [[וועד כפר עם התקדמות הטכנלוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר חב"ד]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. עוד היו לו לעזר: הרב [[זושא וילימובסקי]] ור' ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצמת בכפר{{הערה|שם=[[יונה איידלקופעבד אברהם אנכי]]}}.

בקרית החינוך לומדות כ־800 תלמידות מכל הארץ===השנים הראשונות===ב[[תשרי]] [[תש"י]] נערכה אסיפה, וגרות שם כמה עשרות משפחות ומשפחות אנשי הצוותבקרב התושבים בה הוחלט למנות את הרב [[שניאור זלמן גרליק]] כרב הכפר. וכמה דירות שמשמשות פנמיה לבנות הסמינראדמו"ר הריי"צ שלח לאחר מכן להרב גרליק מכתב ברכה על המינוי{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, ח"י, עמ' של"ב.}}. מפעולותיו הראשונים של הרב גרליק במסגרת תפקידו, היה הקמת ה[[מקווה]] בכפר שנעשה בעידודו של הרבי{{הערה|[[התמים הראשון]], עמ' 100 - 101.}}.

לקראת שנת ה[[שמיטה]] שחלה בשנת [[תשי"ב]], שלח הרבי מכתב לתושבי הכפר בו הורה להם שלא להסתמך על [[היתר מכירה]], ובמקביל פעל הרבי להשגת סיוע כספי לתושבי הכפר למשך שנת השמיטה{{הערה|התמים הראשון, עמ' 101 - 105, וראה בערך [[קרן השביעית]].}}. בשנת [[תשט"ו]] הוקם בכפר [[בית הספר למלאכה]], בליל יום חמישי, אור ל[[א' אייר]] [[תשט"ז]], בערך בשעה שמונה בערב, כאשר התלמידים והמדריכים עמדו בתפילת ערבית, [[רצח יד החמישה|הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד על ידי מחבלי ה'פידאיון' שהסתננו מירדן. בטבח האכזרי נהרג המדריך הת' [[שמחה זילברשטרום]] וחמישה תלמידים הי"ד. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'. לאחר שנודע לרבי שלנערות הכפר אין מוסד חינוכי לשהות בו לאחר גמר לימודיהם, הורה הרבי לפעול להקמת תיכון חב"די בכפר, שבמקביל הורה לדאוג שהבנות ישלחו למוסד הכי חרדי שקיים{{הערה|מכתב מ[[י"ד אב]] [[תשט"ז]].}}. בשנת [[תשי"ז]] הוקם [[בית רבקה כפר חב"ד]]. בשנת [[תש"כ]] נבנו מספר בתים חדשים ליד הרכבת בכפר שכונו אז "כפר חב"ד ב'"{{הערה|אגרת שלמה זלמן שרגאי, עמ' 319.}}.  בשנת [[תשכ"ג]] הועברה ישיבת תומכי תמימים ב[[לוד]] לכפר חב"ד. בשנת [[תשכ"ו]] בעקבות הוראת הרבי, הוקם וועד מיוחד שדאג להתקנת [[גנרטור]] בכפר. בשנת [[תש"ל]] הוקם בכפר [[ישיבת הבוכרים]] "אור שמחה" על ידי ר' [[שמחה גורודצקי]]. בשנת [[תשל"ג]] הוקם [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד]] על ידי ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] ור' [[משה וישצקי]].  באותם שנים החלה בנייתו של בית הכנסת [[בית מנחם]], שנחנך ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ח]]. ב[[ח' סיוון]] [[תשל"ד]] נהרג רבו של הכפר הרב שניאור זלמן גרליק בתאונת דרכים. לאחר פטירתו הוחלט למנות את הרב [[נחום טרבניק]] בתור הרב, ואת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בתור מו"צ. ===משנות הממי"ם ואילך==={{להשלים}}ב[[ג' תשרי]] [[תשמ"ד]] נפטר רבה של כפר חב"ד הרב [[נחום טרבניק]], והרב אשכנזי מונה בתור ממלא מקומו. בעקבות [[פרשיית הספרים]], הוקם בכפר בהוראה ישירה של הרבי, דגם של [[770 כפר חב"ד|770 בכפר]]. הבניין נחנך ב[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ו]]. ב[[שבט]] [[תשנ"ב]] במעמד חשובי רבני חב"ד, הונחה [[אבן הפינה]] ל[[ארמון למלך המשיח]], שמקומו נבחר על ידי הרבי ליד הדגם של 770. בשנת [[תשע"ב]] הוקם בכפר תלמוד תורה חדש בשם "[[חדר ליובאוויטש]]".  ב[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]] נפטר רבה של הכפר הרב אשכנזי, ובמקומו מונה בנו הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]].  בתחילת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הוקמו בכפר [[חדר אור ליובאוויטש כפר חב"ד|חדר אור ליובאוויטש]], ו[[ישיבת חב"ד פתח תקווה]] עברה למשכנה במתחם [[ישיבת הבוכרים]]. ==שם הכפר==במשך השנים נערך מאבק על שמו של הכפר.בתחילה נקרא הכפר בשם "ספריא" על שם הכפר הערבי ששכן במקום ולאחר מכן "לוד ה'" ולאחר מכן ועדת השמות החליטה לעברת את השם הערבי ל"מושב שפריר", בשנת [[תשט"ו]] ביקשו תושבי הכפר בהוראת הרבי לשנות את השם, לשם "כפר חב"ד"{{הערה|שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמוד 147.}}, הרבי גם לאחר מכן החל לפעול שהשם ישונה ל"כפר חב"ד" במסמכים שונים ובעיתונות{{הערה|אגה"ק, חט"ו, עמ' 18.}}, השם נכנס בסופו של דבר לתודעה הציבורית לאחר הטבח בבית ספר למלאכה{{הערה|[https://col.org.il/news/138199 ברקע הפיגוע: הרבי שב ומתעקש – השם הוא "כפר חב"ד" בלבד! {{COL}}]}}. הרבי בהזדמנות ביאר את משמעות השם: "כפר" - על פי המבואר בחסידות שאדם שהוא "בן הכפר" מתפעל יותר מלראות את ה[[מלך]], כך שיבוא [[מלך המשיח]] יתפעלו ביותר תושבי הכפר, ו"חב"ד" - שממנו יפוצו מעיינות חב"ד{{הערה|התוועדויות תשמ"ז, ח"ג, עמ' 92}}{{הערה|[https://col.org.il/news/134656 ספריא? שפריר? לוד ה'? ולמה לא פשוט - "כפר חב"ד"?]{{col}}.}}. ==בירת ארץ ישראל==[[הרבי]] התבטא מספר פעמים שכפר חב"ד הוא עיר הבירה של [[ארץ ישראל]] ושם אפשר לחוש אלוקות במוחש{{הערה|משבחי רבי, עמ' 179}} על אף שהוא נקרא "כפר"{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ח]], ח"א, עמ' 402.}}. להרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] שסיפר לרבי שהוא מתכוון לגור ב[[ירושלים]] או ב[[תל אביב]], ענה הרבי ש:"מדוע לא בכפר חב"ד, עיר הבירה של ארץ ישראל?"{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גיליון 685, עמ' 26.}}. הרבי הוסיף שתפקידם של תושבי כפר חב"ד הוא לכבוש את [[ארץ ישראל]] בענייני כפר חב"ד{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ט]], ח"א, עמ' 330.}}, ושכפר חב"ד עצמו הוא מקום שנוגע לכל ארץ ישראל{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"א]], עמ' 279.}}. כמו כן הרבי אמר לר' [[שלמה מיידנצ'יק|שלוימק'ה מיידנצ'יק]] ביחידות בשנת [[תשמ"ד]] שכאשר בכפר חב"ד תשרור שמחה המצב ישפיע על כל ארץ ישראל שכולם יהיו בה בשמחה, והמצב בארץ ישראל ישפיע על כל העולם.==התייחסויות מהרבי==[[קובץ:עעעעעע.png|ממוזער|משלחת מכפר חב"ד מוסרת ל[[הרבי|רבי]] [[אתרוג קלבריה#נתינת האתרוג לרבי|אתרוגים מהפרדסים בכפר חב"ד]]]][[הרבי]] במשך השנים עודד את תושבי הכפר, והיה מקבל לעיתים תכופות ל[[יחידות]] משלחת המייצגת תושבי כפר חב"ד, הרבי אף פעמים רבות היה מעודד אישים חשובים להגיע לביקור בכפר חב"ד, ל[[שז"ר]] כתב הרבי:"בוודאי כמנהגו הטוב כמה שנים יבקר בכפר חב"ד ביום הבהיר הוא יום י"ט כסליו הבע"ל"{{הערה|'אגרות-קודש' כרך חי עמ' צ.}}, הרבי היה אומר לאישים שהגיעו לארץ, למסור דרישת שלום לכפר חב"ד. [[הרבי]] היה אף מעורב בכל פרט בכפר חב"ד. ביחידות לתושבי כפר חב"ד ב[[תשרי]] [[תשמ"ד]], אמר [[הרבי]]:{{ציטוטון|היסודות הרוחניים של כפר חב"ד הם בראשונה ("לכל לראש") כמובן כשמו של כפר חב"ד – לימוד פנימיות התורה, נשמת התורה, חב"ד דתורה יחד עם לימוד נגלה דתורה. ולזה דרושה גם הקדמת עבודת התפילה{{הערה|משבחי רבי עמ' 180.}}}}. בהמשך היחידות אמר הרבי גם:{{ציטוטון|לנשי ובנות ישראל יש השפעה גדולה מאוד על בעליהן, הוריהן, אחיהן ואחיותיהן. מובן, אפוא, שקיום כל עניינים אלו- של "האמת והשלום אהבו" – תלוי בהן. ובוודאי הן תראינה דוגמה חיה בכך, ובשמחה ובטוב לבב. וכך לא תהיה ל"מלך זקן וכסיל" שום דריסת רגל בכפר חב"ד{{הערה|משבחי רבי עמ' 187-186.}}}}. במשך שנות כהונתו של ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרבי היה נוהג להתקשר אליו לעיתים תכופות על-ידי אחד המזכירים ולהתענין בנעשה בכפר, כמו כן הרב מיידנצ'יק קיבל פתקים סודיים מהרבי בנוגע לניהול הכפר, פתקים אלו הורה הרבי להשמיד מיד בתום קריאתם{{הערה|מעדות אחד ממזכיריו ובני משפחתו. כמה פתקים נמצאו לאחר מכן.}}{{מקור}}. == גאוגרפיה ==[[קובץ:נוף כפחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שכונת לוי יצחק]] א' וב' במבט מהאוויר]]שטחו של הכפר הוא כ-2,500 דונם, נכון לשנת [[תש"פ]] אכלוסיית הכפר מונה למעלה מ-2,000 בתי אב וכ-8,500 נפשות. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימת ההתפתחות במועצה האזורית שדות דן. גם בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. הכפר הוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל. כמו כן בכפר מתגוררת קהילת חב"ד הגדולה בישראל והשנייה בגודלה בעולם (לאחר [[קראון הייטס]]). === שכונות ורחובות===[[קובץ:השכונה החדשה כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שכונת לוי יצחק]] א' במבט אווירי]] בכפר קיימות כ-8 שכונות-אזורים: המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, [[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)|שכונת לוי יצחק]] א' וב', ושכונת בנה ביתך (שלושת האחרונות הן האחרונות שנבנו נכון לשנת תש"פ). בשנת [[תשע"ו]] ביוזמת יו"ר הועד ר' שמעון רבינוביץ קיבל ועד כפר-חב"ד החלטה להעניק שמות לרחובות הכפר. המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (צפת)|מאיר אשכנזי]] גיבה את ההחלטה, ונסמך על דברי [[הרבי]] לרב [[יצחק מענדל ליס]] שהציע ב'יחידות' לתת שמות לרחובות הכפר: {{הדגשה|אשר הרעיון עצמו הוא דבר נכון מאד, אלא שכיון שבניית הכפר טרם נסתיימה, ובוודאי יתווספו עוד שכונות ורחובות, אולי יצטרכו לשנות שמות של רחובות מסויימים, 'ויהיה קשה להתעסק עם שמות קדושים', לכן יש להמתין בביצוע הדבר}}. הרב אשכנזי ציין ש{{ציטוטון|בימינו אשר עיקר שטח הכפר כבר נבנה ב"ה, וניכר אלו רחובות הינם ראשיים, ואלו רחובות הינם צדדיים, ניתן לתת שמות לרחובות}}, והוסיף ש{{ציטוטון|הצורך בשמות לרחובות גובל לעיתים בפיקוח נפש, כאשר שירותי ההצלה מתקשים להגיע למשפחה הזקוקה לעזרה עקב העדר כתובת ברורה לבית, והעוברים ושבים גם הם אינם יכולים לסייע בזה מפני שהם עצמם אינם מכירים לעיתים את המשפחה הקוראת לעזרה - בגלל ריבוי המשפחות בכפר, כן ירבו}}{{הערה|[http://chabad.info/news/הרב-אשכנזי-תומך-רחובות-כפר-חבד-יקבלו-ש/ הרב אשכנזי תומך: רחובות כפר חב"ד יקבלו שמות] {{אינפו}}}}. הועד מינה ועדה מיוחדת על מנת לבחור את השמות לרחובות והכיכרות בכפר. וב[[ג' אייר]] פורסמה רשימת שמות 42 הרחובות, ובהם בראש ובראשונה כמובן שמותם של רבותינו נשיאינו, וכן שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי)]] וכן שמות ספרי החסידות ושלושת רבני הכפר. הכיכרות בכפר נקראו על שמם של [[עשרת המבצעים]] שהכריז הרבי{{הערה|[http://chabad.info/news/ואלה-שמותרחובות-כפר-חבד/ מפת הכפר] {{אינפו}}}}. == מוסדות וארגונים בכפר ==[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בניין 770 בכפר]]*בית [[אגודת חסידי חב"ד]] [[770 כפר חב"ד]]*[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]*[[סניף קה"ת בארץ הקודש]]*[[אור אבנר]]*[[מעון עולים כפר חב"ד]]*[[איגוד תלמידי הישיבות]] - [[את"ה המרכזי - 770]]*[[אשנב לחב"ד]]*[[מטה משיח באה"ק]]*משרדי "[[התאחדות החסידים]]"*[[יד לילד המיוחד]]*[[מכון לוי יצחק]]*[[ספר התורה של ילדי ישראל]]*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]*[[רשת אהלי יוסף יצחק]]*[[ארגון הפנסאים|הפנסאים]]*[[שבועון בית משיח]]*[[שבועון כפר חב"ד]]*[[מרכז את"ה בארץ הקודש]]*[[תורת חב"ד לבני הישיבות]] === בתי כנסת === [[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]*[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]. ע"ש [[הרבי]]. [[בית הכנסת]] הגדול והמרכזי בכפר, בו יש מניינים משעות הבוקר המוקדמות ועד אחר חצות הלילה ובו מתקיימות ה[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] המרכזיות בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]], [[ח"י אלול]], ועוד.[[קובץ:בית_מנחם_כפח.PNG|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת [[בית מנחם]]]]*[[בית כנסת 'המרכזי']]*בית הכנסת בבניין [[770 בכפר חב"ד|770]]*[[בית נחום יצחק]]. ע"ש הרב [[נחום יצחק פינסון]]. משפיע בית הכנסת - הרב [[זלמן גופין]]*[[בית הכנסת ישראל אריה לייב (כפר חב"ד)| ישראל אריה לייב]]. ע"ש [[ישראל אריה לייב|אחיו של הרבי]]. רב בית הכנסת - הרב [[אליעזר ברוד]]*בית הכנסת לצעירים "שטיינבאך שול" בשכונת השיכונים החדשים*בית הכנסת לצעירים "גבעת ליובאוויטש". רב ביהכ"נ - הרב [[שמעון גופין]][[קובץ:רייטשיק שול.png|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת רייטשיק שול בכפר חב"ד]]*"מניין זושא" - מרתף [[בית מנחם]]. רב בית הכנסת - הרב [[דב טברדוביץ']]*ר' מענדל'ס שול. ע"ש הרב [[מנחם מענדל ברוק]]. רב ו[[משפיע]] בית הכנסת: הרב [[ברוך שלמה בלז'ינסקי]]*[[רייטשיק שול]]. על-שם הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]]. רב בית הכנסת - הרב [[אשר אייזנבאך]]*ברק'ה שול - על-שם הרב [[שלום דובער ליפסקר]]. ממוקם במתחם חנות "היפר ליפסקר"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68643 בית-כנסת חדש בכפר חב"ד: "ברק'ה שול"] {{אינפו}}}}*"[[לאטר שול]]" - הספריה בבניין [[770 בכפר חב"ד|770]]. משפיע בית הכנסת - הרב [[דוד אבא זלמנוב]]*בית הכנסת יגדיל תורה*בית הכנסת "אהל יעקב"*בית הכנסת בית מרדכי שמואל. ע"ש הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של כפר חב"ד*יעקב אבינו - [[אברהם גינדי|משפחת גינדי]]*שערי אליהו*בית הכנסת בכפר חב"ד ב'*דן יואל'ס שול *משכן יעקב*אוהל יוסף יצחק בורובסקי*צמח צדק*תפארת שלמה (הולצמן)*בער'ל שול - בית הכנסת בביתו של הרב [[דובער פרוס]] בשכונת השיכונים החדשים. מרבני בית הכנסת - הרב [[חיים פרוס]].*מניין אדמו"ר הזקן - אהל תפילה ברחוב אדמו"ר הזקן. ממוקם ברחבת החניה של [[תלמוד תורה כפר חב"ד]]. רב בית הכנסת - הרב [[צבי רוטנברג]].*בית כנסת לצעירים - בית כנסת בביתו של הרב פיצ'ה פרידמן. ממוקם בשכונת הרכבת.*פיצ'ה שול - בית כנסת ברחבת חנות הירקות של משפחת ריבקין במרכז הכפר - פועל בשבתות וחגים.*בית כנסת צמח צדק - פועל בשבתות וחגים ובמשך השבוע מתקיים "יגדיל תורה" === מוסדות חינוך === [[קובץ:ישיבה כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]][[קובץ:חיידר אידיש - 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת המבנה החדש ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]] [[תשע"א]]]]*גני ילדים*[[תלמוד תורה כפר חב"ד]]*[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה - חדר אידיש]]*[[תלמוד תורה אור ליובאוויטש כפר חב"ד|אור ליובאוויטש]], בעבר [[תלמוד תורה בית חינוך ליובאוויטש כפר חב"ד|בית חינוך ליובאוויטש]]*[[בית ספר למלאכה]] (נסגר)*[[בית רבקה כפר חב"ד|תיכון בית רבקה]]*[[בית רבקה כפר חב"ד|מכללת בית רבקה]]*מוסדות [[אור שמחה]]*[[גן ישראל כפר חב"ד]]*ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]*ישיבת [[אור תמימים]] (נסגרה)*[[ישיבת אהלי תמימים כפר חב"ד|ישיבת אהלי תמימים]] בראשות ראש הישיבה הרב [[משה הלל]]*[[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|ישיבת אור מנחם]] (נסגרה)*[[ישיבת הבוכרים]].*[[ישיבה קטנה כפר חב"ד]] בראשות ראש הישיבה הרב [[יצחק אקסלרוד]] - בעבר היתה בעיר [[פתח תקווה]].*ישיבת 'אהלי מנחם מענדל' לבוגרי קבוצה ולמקורבים, בראשות ראשי הישיבה הרב זלמן טורנהיים והרב [[יהודה לייב נחמנסון]] {{הערה|1=נוסד בשנת הלימודים תשפ"ב. [https://chabad.info/news/725274/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.*[[כולל אברכים]] - כיום בבניין 770 === מבני ציבור === [[תמונהקובץ:מבנה שדות דן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה מועצה אזורית שדות דן ב[[כפר חב"ד]]]]* משרדי [[ועד כפר חב"ד]].* המועצה האזורית שדות דן.* מעיינות - מתנ"ס כפר חב"ד.* מרפאת "שירותי בריאות - כללית" ו"טיפת חלב".* מרפאת קופת "מאוחדת".* אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת '[[בית מנחם]]' (הוקם ב[[תשס"ג]])* אולם אירועים ב[[כפר חב"ד ב']] (החל לפעול ב[[תשע"ג]]){{הערה|באולמות אלו מתקיימות רובם של החתונות החב"דיות ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]]}}.*אולם ה[[תלמוד תורה]].*אולם [[הפנסאים]]. ===שונות===* "'''[[מאחורי הדבש]]'''" - מרכז לימודי-חווייתי על פעילות הדבורה וייצור הדבש בתוך מכוורת שניאורסון, בניהול בני משפחת ר' [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)|משה שניאורסון]] ע"ה.* '''בריכת כפר חב"ד''' - בריכה נפרדת לנשים ולגברים במתחם בית הספר למלאכה* '''[[מאפיית מצות כפר חב"ד]]'''.* שני פרדסי אתרוגי קלבריה.* '''[[משחטת כפר חב"ד]]'''. === מקוואות ===* המקוה המרכזי.* מקוה [[בית מנחם]].* 'מקוה ישראל' בביהכ"נ נחום יצחק.* מקווה '[[רייטשיק שול]]'.* 'יענקל'ס מקווה' על שם ר' [[יעקב סטמבלר]]{{הערה|[https://col.org.il/news/67934 התרגשות רבה: מחרתיים ייחנך מקווה טהרה חדש בכפר חב"ד{{col}}]}}.* מקווה ב[[כפר חב"ד ב']]. == כלכלה ==[[קובץ:מאחורי הדבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכוורת "[[מאחורי הדבש]]" ב[[כפר חב"ד]]]]רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"[[מאחורי הדבש]]") ופרדסי אתרוגי קלברי. בכפר יש 3 צרכניות, חנויות [[בגד]]ים, תכשיטים, כלי בית, מסעדות, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרת רכבים. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות (ביניהן מאפיית מצות יד הגדולה בעולם), מפעל לעיבוד [[עור]] ומפעל ליצור חלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "[[מאחורי הדבש]]" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-ספר. סניף הדואר בכפר חב"ד נפתח ב[[י"ד אדר א']] [[תשי"ט]], בשנת [[תשס"ז]] עבר סניף הדואר שיפוץ וכן עבר למקום חדש. == תחבורה ==חלק נרחב מהתחבורה לכפר וממנו נעשית באמצעות רכבת ישראל המחזיקה תחנה בכפר חב"ד המשמשת את כלל יישובי הסביבה, כמו-כן קיימים כששה קווי אוטובוסים קבועים המופעלים על-ידי חברות אגד סופרבוס ודן שפועלים בתחנות אוטובוס המפוזרים ברחבי הכפר:*'''קו 354''' מכפר חב"ד ל[[בני ברק]] וחזרה (תחנה ראשונה ואחרונה ביישוב באר יעקב) פועל כל ימי החול וגם במוצאי שבת.* '''קו 357''' - מכפר חב"ד ל[[ירושלים]] וחזרה. פועל בימי חמישי ושישי ו[[מוצאי שבת]].*'''קו 134''' - מכפר חב"ד ל[[ביתר עילית]] וחזרה.* '''קו 548''' - מכפר חב"ד ל[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] וחזרה. בימי [[יום ראשון|ראשון]] עד [[יום רביעי|רביעי]] וכן ב[[יום שישי]] הקו פועל פעמיים ביום (בשעות הבוקר והצהריים), ב[[יום חמישי]] הקו אינו פועל, וב[[מוצאי שבת]] יוצא פעם אחת.*'''קו 174''' מכפר חב"ד ל[[אלעד]] וחזרה.*'''קו 153''' מכפר חב"ד ל[[תל אביב]] וחזרה.חוץ מקווים אלה היוצאים ישירות מכפר חב"ד יש בצומת הכפר שני תחנות אוטובוס נוספות בהם עוברים מדי יום אוטובוסים בתדירות גבוהה לערים [[תל אביב]], [[בית שמש]], [[ירושלים]], [[ראשון לציון]], [[רמלה]], [[באר יעקב]], [[לוד]], ועוד.=== תחנת הרכבת ==={{ערך מורחב|תחנת הרכבת כפר חב"ד}}תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]] בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב צפריה. עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" שנקראה ספריא על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת ל[[ירושלים]]. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת [[תשנ"ט]], שודרגה התחנה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים. ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו [[נתניה]] - [[רחובות]]. == ועד כפר חב"ד ==[[קובץ:ועד כפר חב"ד.png|שמאל|ממוזער|250px|הלוגו של [[ועד כפר חב"ד]]]] [[קובץ:רבני כפר חבד.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב [[נחום טרבניק]], והמו"צ דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].]]* {{ערך מורחב|ועד כפר חב"ד}}הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות [[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]], אך פעמים והרב קורא לתושבים לאסיפה כללית, וע"פ הצבעה - מאריכים את כהונת הוועד הנוכחי (ללא בחירות). בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]], והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז|פיניע אלטהויז]] פעלו בדרכים שונות בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר יוכל לפעול, למרות השינויים התכופים בהרכב חברי הוועד והיו"ר. בשנת [[תש"כ]] מונה הרב [[שניאור זלמן גרליקשלמה מיידנצ'יק]] רבו הראשון ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את הבתים במרכז הכפר ואת ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים נרחבים עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים אחרים לטובת כפר חב"דבפרט וחב"ד בכלל.

* אחריו בתפקיד כיהן [[מנחם לרר]] ואחריו הרב [[נחום טרבניקבנימין ליפשיץ]] חתנו של . אחריו כיהן הרב גרליק[[שמעון רבינוביץ']].

* הרב [[מרדכי אשכנזי]] הרב הנוכחי של כפר חב"ד. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתולצד עסקנים רשמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, מונה לרבו של כפר חב"דהן כאשר נשאו בתפקידים רשמיים והן כאשר פרשו מתפקידם והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר.בין הבולטים שבהם:

==ראשי הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד==]], וגם לאחר שפרש במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]], שפעל יד ביד עם הרב זושא וילימובסקי והרב שלמה מיידנצ'יק. הרב ברוך גופין, הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]]. הרב [[מאיר פריימן]] ששימש בתור מזכיר הועד לצידו של הרב שלמה מיידנצ'יק.

בשנות הבראשית ב[[חודש שבט]] [[תשע"ו]] נערכו בכפר חב"ד בחירות לחברי הוועד של כפר חב"ד, ר' [[ועד כפר חב"דשמעון רבינוביץ]] ניהלו תחת אחריות וחסות של קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר ובאסיפה שנערכה בערב [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודשי' שבט]]. עם תום ספירת הקולות, בנוכחות המרא דאתרא הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר אגודת חסידי מאיר אשכנזי (כפר חב"ד והרב [[פיני'ע אלטהויז)|מאיר אשכנזי]] פעלו בדרכים שונותובנוכחותו של יושב ראש המועצה דוד יפרח, בכדי לבסס ולפתח את נבחר הרב רבינוביץ על ידי כל חברי הוועד לשמש כיושב ראש וועד הכפר.בנאום שנשא לאחר מען התחייב לשמור על צביונו הגשמי והרוחני של כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר, יוכל לפעול, למרות השינויים בחברי הוועד וביו"ר שאירעו כל זמן קצרלנחת רוח [[הרבי]].

משנת תשב[[חודש אדר]] [[תשע"כ חלה תנופה דרמטית בכפר חב"דח]] נערכו בחירות נוספות לוועד הכפר, כאשר מערכת הבחירות הייתה סוערת בעיקר בגלל התערבות הרב [[שלמה מיידנצ'יקמאיר אשכנזי]] מונה ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שניםשתמך בוועד החדש. בשנות כהונתו כיו"באסיפה שקיים בכ' אדר שאל הרב שאלות נוקבות ביותר על התנהלותו המלאה של הועד הקודם בראשות ר ועד כפר חב"ד בנה את כפר חב"ד - הבתים במרכז הכפר, ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד' [[שמעון רבינוביץ]] והראה חוסר שביעות רצון מריצה נוספת של רוב חברי הוועד. במהלך שנים אלובעקבות ריצתו של הוועד חרף נאומו של הרב, הצליח הדגיש הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים בלתי יאמנו, עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום לתושבים את ראשי הממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים לטובת כפר חבגודל האחריות וחילול השם היכול להיגרם ותמך באופן בולט בוועד החדש.ביום חמישי כ"ד בפרט וחב"ד בכללח אדר נערכו הבחירות ונבחר הוועד החדש בראשות ר' [[נחמן רייכמן]].

אחריו בתפקיד כיהן הרב {{ערך מורחב|ועד מקומי כפר חב"ד}}בשנת [[מנחם לררתשע"ט]] ובשנים האחרונות הרב נערכו בחירות נוספות ל[[בנימין ליפשיץ]]. השניים האחרונים עשו ועושים רבות למען תושבי ועד מקומי כפר חב"ד|וועד המקומי]]. בחירות אלו שנויים במחלוקת עקב היותם הפעם הראשונה בה שני הוועדים של הכפר, המונציפלי ווועד האגודה עומדים להתפצל עקב הוראתו של הרב בנושא.

לצד עסקנים רישמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפראף שהרב תמך ברשימה בראשות ר' [[נחמן רייכמן]] - יו"ר ועד האגודה, הן כאשר נשאו בתפקידים רישמיים והן כאשר פרשו מהתפקיד והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפרנבחר בסופו של דבר לראשות הועד ר' [[שמעון רבינוביץ']]. בין הבולטים שבהם:

לקראת הבחירות המוניציפליות בשנת תשפ"ד, הוסכם בין חברי כל הרשימות להותיר את המצב על כנו ולא לערוך בחירות לועד המקומי בראשות הרב רבינוביץ, אלא רק לנציגים במועצה האיזורית שדות דן{{הערה|[[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל ללא לאות, בתוקף תפקידו כמזכיר וועד https://col.org.il/news/160544 בחירות תשפ"ד כפר חב"ד, וגם לאחר שפרש, במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]].}}

הרב [[יונה איידלקופ]] שפעל יד ביד עם הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב בו' אדר א' פורסם כי הוחלט לערוך בחירות לועד כפר חב"ד (האגודה), הבחירות נקבעו לי' סיון תשפ"ד{{הערה|[[שלמה מיידנצ'יק]https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93_%D7%9C%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%94.pdf החלטת רשמת האגודות - בחירות לועד כפר חב"ד תשפ"ד]}}.

הרב ==מועצה איזורית שדות דן==לפי הוראות הרבי, נציגי חב"ד מכפר חב"ד מתמודדים ב[[ברוך גופיןבחירות מקומיות בישראל|בחירות]]ונבחרים לחברי מועצה האיזורית שדות דן (עמק לוד לשעבר).

הרב [[דוד חן]]נציגי כפר חב"ד כיהנו ומכהנים בתפקידים בכירים במועצה, כמו סגן יו"ר, מנהל מחלקת חינוך, גזבר ועוד.

נציגי כפר חב"ד במועצה:*הרב [[איצ'ה מענדל ליסבנימין ליפשיץ]]*הרב [[חיים רייכמן]] - מזכיר הכפר.*הרב שמואל אזימוב*הרב מנחם מענדל בלוי*הרב מנחם מענדל דוברוסקין

== רבני כפר חב"ד ==* הרב [[מענדל פוטרפסשניאור זלמן גרליק]]רבו הראשון של כפר חב"ד.* הרב [[נחום טרבניק]] חתנו של הרב גרליק.* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו מונה לרבו של כפר חב"ד.* הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ממלא מקום אביו ברבנות כפר חב"ד מאז פטירתו בשנת [[תשע"ה]].

הרב == כפר חב"ד ב' ==[[אפרים וולףקובץ:כפר חבד ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד ב']]{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד ב']]}}כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קריית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקריית החינוך לומדות כ 800 תלמידות מכל הארץ.

הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב [[ברקשמואל חפר]] ובהקמה נעזר בר' [[מענדל פוטרפס]], ר'ה וולף[[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].

<gallery widths="150px" ;"! style=קישורים חיצוניים"padding: 35.5px; text-align: center;" heights="120px" perrow="8">קובץ:כפר חבד ב ברדוגו.jpg|כפר חב"ד ב' במבט מהאוירקובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלום אוויריקובץ:שכונת בנה ביתך ברדוגו.jpg|השכונה החדשה 'בנה ביתך' בצפון כפר חב"דקובץ:בניין המועצה והוועד.jpg|בנייני המועצה האזורית עמק לוד, וועד כפר חב"ד</gallery>

== לקריאה נוספת ==*[http://www[שבועון בית משיח]] גיליון 1359 עמוד 19.chabadחשיפה, מתי הוקם כפר חב"ד? (מכתב [[זלמן שזר]] לפיו נראה לשנות את תאריך התחלת תוכנית הקמת כפר חב"ד)*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], '''[[אלבום חב"ד בישראל]]''', [[תשל"ז]].info/bm/indexתיעוד ויזואלי של חב"ד בארץ הקודש ובכלל זה מוסדות ובתי כפר חב"ד.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=676 סקירה על החשמל בכפר חב”ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]] - הקמת כפר חב"ד*[[שמואל קראוס]], '''[[נשיא וחסיד]]''', [[תשנ"ט]] - סיוע שזר להקמת והתפתחות כפר חב"ד ומוסדותיו*שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב"ד''', [[תשע"ג]] - ביוגרפית יו"ר ועד כפר חב"ד*[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], [[תשס"ה]] - ביוגרפית מזכיר ועד כפר חב"ד*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]] - ביוגרפית הרב אליעזר קרסיק יוזם הקמת כפר חב"ד*[[שניאור זלמן רודרמן]], '''70 פנים לכפר חב"ד''', [[תשע"ח]].*שניאור זלמן רבינוביץ', '''התמים הראשון''' תולדות הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב של כפר חב"ד, פרק רביעי "רב פעלים", [[תשפ"א]].

;כתבות היסטוריות*'''[https://col.org.il/news/134656 המערכה על השם "כפר חב"ד"]''' {{COL}}*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_פלישה_באישון_לילה_כל_השלבים_שהביאו_להקמת_כפר_חב"ד_68445.html פלישה באישון לילה] סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]] - {{חב"ד און ליין}}*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=676 סקירה על החשמל בכפר חב"ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים] {{אינפו}}*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/21/432953421071.html תחנת כפר חב"ד סניף וילנה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] [[תשע"ו]]*'''[https://col.org.il/news/131954 ימי הבראשית של כפר חב"ד - כך הוא היה נראה לפני עשרות שנים • נדיר]''' {{COL}}*[נשיא וחסידhttps://chabad.info/in-focus/751519/ מגבעת על הראש וטורייה ביד: התמונות הנדירות מכפר חב"ד {{אינפו}}]*[https://col.org.il/news/135890 הסנאטור האמריקני ביקר בכפר. כעת נחשפות התמונות • נדיר]{{col}}*[https://col.org.il/news/138589 73 שנים להקמתו של כפר חב"ד: העיתונות דאז עם צילומים נדירים{{col}}]*[הפרטיזןhttps://chabadpedia.co.il/images/5/51/%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%90%D7%96_%D7%95%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D.pdf בתי כנסת בכפר חב"ד אז והיום], הכפר של הרבי ;גלריה*[https://col.org.il/news/124991 פרויקט מיוחד: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק ראשון {{col}}]*[https://col.org.il/news/124993 פרויקט COL: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק שני | צפו {{col}}]*[אלבום https://col.org.il/news/125003 פרויקט COL: מנייני החצרות בכפר חב"ד בישראל• חלק שלישי | צפו {{col}}]*[https://chabad.info/in-focus/889528/ הכטמן מגיש: בנין 770 בכפר חב"ד • תיעוד מרהיב]{{אינפו}}

{{ערים בישראל}}{{הערות שוליים}}[[קטגוריה:קהילות כפר חב"ד בארץ הקודש|*]][[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]