שינויים

'''שיחה''' הוא כינוי מקובל בחסידות חב"ד ובחוגים נוספים לנאום אותם נושא ה[[רב (תואר)|רב]] או ה[[אדמו"ר]] בענייני [[תורה]] בפני תלמידיו. ה"שיחה" כוללת לרוב פרשנות בדברי תורה דברי [[מוסר]] התעוררות והתחזקות ב[[עבודת השם]].

מלבד זאת, שיחותיהם ותוכן דבריהם של נשיאי חב"ד עניינם המשכה אלוקית המתאימה לתוכן הזמן, ולכן מכוונים דבריהם ביותר גם לזמן אמירתם.{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק י"ט עמ' 161 (הערה 19).}}. == בחסידות חב"ד == בדורות הראשונים של חסידות חב"ד לא נאמרו שיחות קבועות מלבד מאמרי החסידות; מידי פעם היה ה[[אדמו"ר]] אומר "ווארט" (אמרה קצרה) או דברי התעוררות. בשנים מאוחרות יותר, בעיקר מאז נשיאותו של ה[[אדמו"ר הרש"ב]] ואילך, החלו האדמו"רים לומר "שיחות" בפני החסידים בהתוועדויות. שיחותיו של הרבי הרש"ב נאמרו בעיקר בשלשת ימי ההתוועדות הקבועים ב[[שמחת תורה]], ב[[י"ט בכסלו]] וב[[חג הפורים]], ומשנת [[תרס"ו]] גם ב[[אחרון של פסח]] (ב[[סעודת משיח]]). מלבד זאת קיים תיעוד של שיחות אותם לא אמר בפני כל קהל החסידים אלא בביתו לבני משפחתו ולחסידים המקורבים.

במהלך שנים רבות לא נרשמו תוכן השיחות ואף אלה שנרשמו, לא הודפסו. השיחות הראשונים שהודפסו היו שיחותיו של הרבי הריי"צ מכתב ידו שלו בסדרת [[ליקוטי דיבורים]], בשנת ה'[[תש"ז]] הודפס לראשונה [[ספר השיחות - תורת שלום]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] על ידי [[הרבי]], הספר הינו הוא אוסף מתוך רשימותיהם של החסידים והוא כולל סיפורים לצד ביאורים עמוקים ב[[חסידות]] וב[[קבלה]], שיחות אלו מאופיינים וידועים באווירה ובסגנונם ה'סוער'. 

 שיחותיהם של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] נלקטו בספרי שיחות שלהם, שלוקטו מתורת אדמו"ר הריי"צ ונדפסו בשנת [[תשנ"ג]].

==בדור השביעי=====סגנון אמירת השיחות===שיחותיו של [[הרבי]] נאמרו בתכיפות רבה מקודמיו ובפורומים נרחבים יותר, אמירתן נאמרה בסגנון "מלכותי" בו לא היה ניתן לשאול שאלות במהלך השיחות. שיחותיו נאמרו לרוב במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], והיו מרכז הקשר של הרבי עם חסידיו. בשיחות אלו הנחה הרבי את גישתו הייחודית בכל נושא, התייחס לנושאים העומדים על הפרק, הכריז על ה"[[מבצעים]]" ועוד ועוד.

שיחותיו של [[הרבי]] נאמרות על ידו בתכיפות רבה מקודמיו ובפורומים נרחבים יותר, אמירתן בסגנון "מלכותי" בו לא ניתן לשאול שאלות במהלך השיחות השגרתיות שבמהלך . הרבי אומר שיחות לרוב במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] פותחות בדרך כלל במובאה התורנית הקשורה , והם מרכז הקשר של הרבי עם התאריך או פרשת השבוע, כאשר לאחריה מוצגות השאלות והתמיהות העולות מן הדבריםחסידיו. השאלות כוללות קשיים הגיוניים ודיוקי לשונות במובאה. לעיתיםבשיחות אלו מנחה הרבי את גישתו הייחודית בכל נושא, בשלב זהמתייחס לנושאים העומדים על הפרק, יוסיף הרבי ציטוטים נוספים ויקשה אף עליהם (ולבסוף יבאר כיצד עולים הדברים בקנה אחד מכריז על ה"[[מבצעים]]" או במה מתבטא ההבדל ביניהם)זועק על "[[שלימות הארץ]]", ועוד ועוד.

כמבוא השיחות השגרתיות שבמהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] נפתחות בדרך כלל במובאה התורנית הקשורה עם התאריך או פרשת השבוע (בנוסף לשיחות הרגילות בפרשת השבוע, החל הרבי לאחר הסתלקות אמו, [[הרבנית חנה שניאורסון]], ב[[ו']] [[תשרי]] [[תשכ"ה]], להתוועד בכל שבת ולהקדיש בכל התוועדות שיחה מיוחדת לביאורפירוש [[רש"י]] הראשון והאחרון של ה[[פרשה]]), יקדים את הבעיה המהותית אותה באה המובאה לפתור, ולפי זה יבאר כיצד כאשר לאחריה מוצגות השאלות והתמיהות העולות מן הדברים אכן מדוייקים ומיישבים את הענין במלואו. השאלות כוללות קשיים הגיוניים ודיוקי לשונות במובאה. לעיתים, בהמשך לכך יבואר תוכן הענין בפנימיות הענינים בשלב זה, מוסיף הרבי ציטוטים נוספים ומקשה אף עליהם (לפי תורת החסידותולבסוף מבאר כיצד עולים הדברים בקנה אחד או במה מתבטא ההבדל ביניהם) וכן הסקת מסקנות מהדברים בנוגע לעבודת הבורא.

כמבוא לביאור, מקדים את הבעיה המהותית אותה באה המובאה לפתור, ולפי זה מבאר כיצד הדברים אכן מדוייקים ומיישבים את הענין במלואו. לעיתים, בהמשך לכך מבואר תוכן הענין בפנימיות הענינים (לפי תורת החסידות) וכן הסקת מסקנות מהדברים בנוגע לעבודת הבורא. על השיחות נערכה נערכות חזרה מיד לאחר ה[[התוועדות עם הרבי]] על ידי צוות "ה[[חוזר]]ים" בראשות ר' [[יואל כהן]] - החוזר הראשי. בהמשך נכתבו נכתבים על ידי "מניחים", שתפקידם לרשום [[הנחה]] מהשיחה לאחר אמירתה ולאחר מכן נדפסו נדפסים בסדרת [[שיחות קודש]] (בשפת ה[[אידיש]]). החל משנת [[תשמ"ב]] החלה ההוצאה לאור של שיחות הרבי בסדרת [[תורת מנחם - [התוועדויות]] (בתרגום ועיבוד ל[[עברית]]), משנת [[תשע"ו]] מודפסות השיחות הבלתי מוגהות של הרבי בסדרת [[דברי משיח]]. חלק מהנושאים המדוברים במהלך ההתוועדויות עברו עוברים ליקוט ועיבוד ולאחר מכן [[מוגה|הגהה]] על ידי הרבי ונדפסו ונדפסים בסדרת ה[[לקוטי שיחות]] . משנת [[תשמ"ו]] ואילך החל הרבי להגיה מגיה את תוכנו המרכזי של כל ההתוועדות, אלו ואלו הודפסו בתחילה בהוספות ללקוטי שיחות ולאחר מכן יצאה יוצאים לאור בסדרת הספרים [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]].[[קובץ:הרבי בשיחה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הרבי בשיחה על יד הסטענדר, [[חנוכה לייוו]] [[תשנ"ב]]]]

[[קובץ:כ"ח ניסן נ"א.png|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת [[השיחה הידועה]] במיקום בו אמר שיחות רבות בשנים המאוחרות, על הסטנדער המוצב על בימת התפילה]]בנוסף לשיחות השגרתיות שנאמרו הנאמרות בהתוועדויות, היו ישנם הזדמנויות נוספות שבהם נאמרו נאמרות שיחות על ידי [[הרבי]]; לאחרי [[תפילה|תפילות]], ב[[יחידות כללית]], כינוסי ילדים ([[ראלי]]) (, או ב[[פאראדעם הרבי]]), אסיפות למסיימות [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]], מדריכות [[קעמפ אמונה]] שיחות לנשים, שיחות לילדים, שיחות לגבירים , לעיתים לפני [[חלוקת דולרים]] ואף היה שהרבי הרבי אמר שיחה מיוחד מיוחדת פעם אחת ל[[מצוייני צה"ל]], ואף בפעם נדירה בכניסה ל[[770]] בחזית בנין 770, בתאריך ט"ז בסיוון תשל"ה.[[קובץ:הרבי מליובאוויטש 2.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הרבי בשיחה על יד הסטענדר [[כ"ב שבט]] [[תשנ"ב]]]]מאז שנת תשמ"ח, החל מנהג חדש אצל הרבי באמירת השיחות - כאשר פסק מלקיים התוועדויות בימות החול ותמורתן היה פותח בצורה פתאומית באמירת שיחה על ה[[עמוד תפילה|סטענדר]], לרוב (קודם או) אחרי תפילות, ולפעמים ב[[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]] או חלוקות אחרות, כאשר בדרך כלל הוא הרבי עומד על בימת התפילות לצד סטענדר מיוחד עבור זה כאשר הוא עומד בסוף הבימה וסמוך לקהל, עם מבט לקהל.

*[[ליקוטי המכון להפצת תורתו של משיח]]ספרים בהם מודפסים השיחות:*[[לקוטי שיחות]]