אמירה לנוכרי: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
(הוספת ערך)
 
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 11: שורה 11:
* הגוי נחשב כ[[שליח]] של היהודי וכאילו הוא עצמו עושה זאת (רש"י){{הערה|שבת קנג, א. למרות הכלל שאין שליחות לגוי (הגהות מימוניות הלכות שבת פרק ו ס"ק ב).}}.
* הגוי נחשב כ[[שליח]] של היהודי וכאילו הוא עצמו עושה זאת (רש"י){{הערה|שבת קנג, א. למרות הכלל שאין שליחות לגוי (הגהות מימוניות הלכות שבת פרק ו ס"ק ב).}}.


אדמו"ר הזקן{{הערה|סימן רמג סעיף א') מביא את הטעם של שליחות כיסוד ראשון, ומוסיף עליו את טעמו של הרמב"ם, שלא יבואו לזלזל באיסורי שבת ויבוא לעשות בעצמו, ומביא את האסמכתא מדברי הפסוק שכתוב '''"כל מלאכה''' לא יעשה".
אדמו"ר הזקן{{הערה|סימן רמג סעיף א'.}} מביא את הטעם של שליחות כיסוד ראשון, ומוסיף עליו את טעמו של הרמב"ם, שלא יבואו לזלזל באיסורי שבת ויבוא לעשות בעצמו, ומביא את האסמכתא מדברי הפסוק שכתוב '''"כל מלאכה''' לא יעשה".
 
בשונה מההיתר הנפוץ, הכרעת אדמו"ר הזקן להלכה היא שאין הבדל בין רמיזה לגוי לאמירה מפורשת: מה שמותר לומר לגוי - אין צורך ברמיזה. ומה שאסור - אסור גם ברמז.


==היתר במקום מצווה==
==היתר במקום מצווה==
שורה 17: שורה 19:


היתרים נוספים הם אמירה לנכרי במקום הפסד מרובה או צורך גדול, אך בזה עצמו אדמו"ר הזקן מסתפק האם אפשר להקל{{הערה|קונטרס אחרון סימן רנב סעיף קטן ב'.}}.
היתרים נוספים הם אמירה לנכרי במקום הפסד מרובה או צורך גדול, אך בזה עצמו אדמו"ר הזקן מסתפק האם אפשר להקל{{הערה|קונטרס אחרון סימן רנב סעיף קטן ב'.}}.
מקרים נוספים שהותרו בהלכה:
*לצורך חולה או צער גדול
*למניעת צער בעלי חיים (כגון חליבת בעלי חיים)
*בבין השמשות


==ספר 'אמירה לנכרי'==
==ספר 'אמירה לנכרי'==
{{ערך מורחב|ערך=[[אמירה לנכרי (ספר)|אמירה לנכרי]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[אמירה לנכרי (ספר)|אמירה לנכרי]]}}
הספר 'אמירה לנכרי' מלקט את כל ה[[הלכה|הלכות]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] העוסקות באמירה לנכרי ב[[שבת]], עם ציונים והערות. הלכות אלו הם אחד מהסוגיות המסובכות שב[[הלכות שבת]] ומפוזרת במקומות רבים ב[[ש"ס]], [[פוסקים]] וב[[שו"ע]]. [[אדמו"ר הזקן]] יגע לברר הלכות אלו באופן יסודי ומעשי. ישנם מקומות שבמשנה אחרונה חזר בו [[אדמו"ר הזקן]] מדעתו הק' במשנה ראשונה.
הספר 'אמירה לנכרי' מלקט את כל ה[[הלכה|הלכות]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] העוסקות באמירה לנכרי ב[[שבת]], עם ציונים והערות. הלכות אלו הם אחד מהסוגיות המסובכות שב[[הלכות שבת]] ומפוזרת במקומות רבים ב[[ש"ס]], [[פוסקים]] וב[[שו"ע]]. [[אדמו"ר הזקן]] יגע לברר הלכות אלו באופן יסודי ומעשי. ישנם מקומות שבמשנה אחרונה חזר בו [[אדמו"ר הזקן]] מדעתו במשנה ראשונה.
 
קונטרס זה מתייחד בזה שהוא מהווה ליקוט של כל ההלכות בנושא הפזורות על פני כל הלכות שבת ל[[אדמו"ר הזקן]] וב[[קונטרס אחרון]] שלו. כמו כן נוספו בו: חלוקה לפרקים וסעיפים, מקורות בשולי הגליון, ציונים, הערות ובירורים ועוד.
 
ההלכות לוקטו על ידי עורכי המהדורה החדשה של שלוחן ערוך הרב - הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוולי]].


הספר יצא לאור בשנת [[תשס"ז]] על ידי הוצאת [[קרני הוד תורה]] ו[[מערכת אוצר החסידים]].
הספר יצא לאור בשנת [[תשס"ז]] על ידי הוצאת [[קה"ת]] בעריכת הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוולי]].


==בשאר האיסורים==
אף שישנו ספק האם איסור אמירה לנכרי נאמר רק באיסורי מלאכות שבת אבל בשאר איסורי תורה שהם בלאו בלבד מותרת אמירה לנכרי, או שגם בהם אסורה אמירה לנכרי, וישנם דעות להקל, היות שזהו ספק דרבנן והכלל הוא שספק דרבנן - להקל, לדעת רוב הפוסקים הספק נפשט לחומרא והדבר אסור.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
30,547

עריכות