קידוש לבנה: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 41: שורה 41:
==מנהגי קידוש לבנה==
==מנהגי קידוש לבנה==
*על פי קבלה, אין לקדש את הירח עד שיעברו שבעה ימים מהמולד{{הערה|ומבאר [[אדמו"ר הזקן]] הטעם לזה (בתורה אור פרשת יתרו), רק לאחר שחלפו שבעה ימים בהם הירח קיבל המשכות משבע המידות היא ראוייה לקבל את הברכה, וראה באריכות לעיל בפסקה "בתורת החסידות".}}.
*על פי קבלה, אין לקדש את הירח עד שיעברו שבעה ימים מהמולד{{הערה|ומבאר [[אדמו"ר הזקן]] הטעם לזה (בתורה אור פרשת יתרו), רק לאחר שחלפו שבעה ימים בהם הירח קיבל המשכות משבע המידות היא ראוייה לקבל את הברכה, וראה באריכות לעיל בפסקה "בתורת החסידות".}}.
*את ברכת לבנה יש לקדש ברגליים ישרות{{הערה|שולחן ערוך סימן תכ"ו סעיף ב'.}}, והרבי נהג לעמוד כך עד סיום '''כל''' הנוסח (ולא עד סיום הברכה בלבד).
*את ברכת לבנה יש לקדש ברגליים ישרות{{הערה|שולחן ערוך סימן תכ"ו סעיף ב'.}}, והרבי נהג לעמוד כך עד סיום '''כל''' הנוסח (ולא עד סיום הברכה בלבד){{מקור}}.
*מאחר וברכת הלבנה היא "כמקבל פני המלך" יש לצאת '''לרחוב''', וללבוש '''בגדים חשובים ונאים''' - כדרך שיוצאים לקבל פני המלכים{{הערה|מקור הדברים בשו"ע תכ"ח ובנושאי כלים, ובשיחת נח תשנ"ב עשה מזה הרבי "שטורעם" גדול ו"הוראה" - וראה בפסקה "קידוש לבנה מתוך כונה לזרז הגאולה".}}.
*מאחר וברכת הלבנה היא "כמקבל פני המלך" יש לצאת '''לרחוב''', וללבוש '''בגדים חשובים ונאים''' - כדרך שיוצאים לקבל פני המלכים{{הערה|מקור הדברים בשו"ע תכ"ח ובנושאי כלים, ובשיחת נח תשנ"ב עשה מזה הרבי "שטורעם" גדול ו"הוראה" - וראה בפסקה "קידוש לבנה מתוך כונה לזרז הגאולה".}}.
*יש הנוהגים להפריש צדקה אחרי קידוש לבנה{{הערה|[[כף החיים]] אות כ"ח.}}.
*יש הנוהגים להפריש צדקה אחרי קידוש לבנה{{הערה|כף החיים אות כ"ח.}}.
*בסיום הברכה - מנערים שולי הטלית קטן{{הערה|מגן אברהם תכו סק"א.}}.
*בסיום הברכה - מנערים את שולי ה[[טלית קטן]]{{הערה|מגן אברהם תכו סק"א.}}.


==רמזים וסגולות בקידוש לבנה==
==רמזים וסגולות בקידוש לבנה==
שורה 60: שורה 60:
בקידוש הלבנה של חודש כסלו תשי"ב, במוצאי פרשת ויצא, יצא הרבי והירח היה מכוסה בעננים, והרבי סיפר את הסיפור אודות רבי מאיר מפרמישלאן שנופף במטפחת והעננים התפזרו וציין שכך אירע גם עם רבותינו נשיאינו, ואילו בנוגע לעצמו אמר שדי בכך שסיפר את הסיפור, ואכן הרבי הלך לבית אמו וכשחזר - העננים הכבדים שכיסו את הלבנה התפזרו בפתאומיות והרבי קידש את הלבנה יחד עם החסידים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/20/index.htm תורת מנחם חלק ד' עמוד קס].}}.
בקידוש הלבנה של חודש כסלו תשי"ב, במוצאי פרשת ויצא, יצא הרבי והירח היה מכוסה בעננים, והרבי סיפר את הסיפור אודות רבי מאיר מפרמישלאן שנופף במטפחת והעננים התפזרו וציין שכך אירע גם עם רבותינו נשיאינו, ואילו בנוגע לעצמו אמר שדי בכך שסיפר את הסיפור, ואכן הרבי הלך לבית אמו וכשחזר - העננים הכבדים שכיסו את הלבנה התפזרו בפתאומיות והרבי קידש את הלבנה יחד עם החסידים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/20/index.htm תורת מנחם חלק ד' עמוד קס].}}.


באור ליום שלישי [[ט"ו סיון]] [[תשכ"א]] קידש הרבי את הלבנהעל אף שהיה זה כשעה וחצי לאחר סוף הזמן{{הערה|הנוכחים במקום סיפרו שגם מספר שנים קודם לכן אירע מעין זה.}}, ואמר אז "אני סומך על החתם סופר".
באור ליום שלישי [[ט"ו סיון]] [[תשכ"א]] קידש הרבי את הלבנה על אף שהיה זה כשעה וחצי לאחר סוף הזמן{{הערה|הנוכחים במקום סיפרו שגם מספר שנים קודם לכן אירע מעין זה.}}, ואמר אז "אני סומך על החתם סופר".
{{הערה|1=[ http://www.teshura.com/teshurapdf/Teshurah%20Blesofsky-Jacobson%2023%20Teves%205781.pdf תשורה בלעאפסקי עמוד 45].}}.
{{הערה|1=[ http://www.teshura.com/teshurapdf/Teshurah%20Blesofsky-Jacobson%2023%20Teves%205781.pdf תשורה בלעאפסקי עמוד 45].}}.