שינויים

[[תמונהקובץ:זלמןזלמאען לאנדא.jpgpng|leftממוזער|thumb|250px|ר' הרב זלמן לנדא]]הרב '''שלמה זלמן לנדא''' הינו [[משפיע]] קהילת (יליד שנת [[חבתשי"דט]] , 1959) הינו משפיע ראשי ב[[רעננהתומכי תמימים באר שבע]], מתלמידיו של ר' ושליח הרבי ו[[מענדל פוטרפסמשפיע]]. שימש בתפקיד כמשפיע בישיבות: אנ"ש ב[[בית הר"מ נחלת הר חב"דרעננה]] ו[[תומכי תמימים בני ברק]]..

==תולדות חיים==[[קובץ:זלמן לאנדע.jpg|ממוזער|הרב זלמן לנדא הוא בנו של הרב בהתוועדות חסידית]]נולד ב[[כ"ח תמוז]] [[משה יהודה לייב לנדאתשי"ט]], רב העיר ב[[בני ברק]]לאביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] ולאמו מרת מרים.

בצעירותו למד בישיבת "אור ישראל" בפתח תקווה, אצל ר' יוסף רוזובסקי. לאחר מכן בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] היה ממושפעיו המקורבים ביותר של ר' [[מנחם מנדל פוטרפס]] שמקובל שהתבטא עליו, שגם אם היה ב[[ליובאוויטש]] (היינו בשנות הייסוד של הישיבה שאז התלמידים היו בעלי דרגה גבוהה במיוחד) גם שם היה נחשב לאחד מהתלמידים המצטיינים ודעתו הייתה נשמעת. בשנת [[תשל"ז]] נמנה על קבוצת [[התלמידים השלוחים]] שייסדו של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד: [[ברוך לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[אברהם משה]], [[לוי יצחק גינזבורג]], [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], [[יצחק גרוזמן]], [[שמשון הלפרין]], ו[[חיים שלמה דיסקין]]. שם פעל רבות וקירב רבים ל[[חסידות חב"ד]] וזכה, יחד עם שאר קבוצת התלמדים השלוחים למגדל העמק, לקירובים ועידודים מהרבי שאף הזמינם לשהות במחיצתו מלפני י"א ניסן עד אחרי שבת מברכים תשל"ח כשתשעים אחוז מהוצאות הנסיעה יהיו על חשבון [[המזכירות]]. הביא עימו חמישה עשר בקבוקי יין כשרים למהדרין שהכין אביו הרב [[משה לנדא]] (לבקשת אחד ממזכירי הרבי). בתגובה לכך כתב הרבי: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן תשואות חן כי כוונתם רצויה וביותר כו' - על פי הודעתי ('''ובפרהסיא''' וכו') '''מכבר''' שעל פי מאמר חז"ל שלא לבייש את מי שאין לו וכו' בקשתי שלא להביא כו' כל הענינים שצריך להיות הפרשת תרומות ומעשרות וכו' וכן כשרות (השגחה וכו') בכלל שזה שייך גם בחץ לארץ, גם בנידון זה כן הוא, אתם הסליחה}}{{הערה|מקדש מלך ח"א ע' 43, תשורה (בר מצווה) שפירא תש"ס}}. לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. היה בקשר הדוק עם סבו הרב [[יעקב לנדא]], שחיבבו מאוד וסבר שנועד לגדולות. בזמן היותו ב'קבוצה' הקפיד לשלוח מכתבים לסבו בהם שיתף את הנעשה בבית חיינו, ובזה חיזק את הקשר בין סבו לרבי. פעם בהתוועדות בבית הכנסת חב"ד בבני ברק לקח עימו הסבא את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: "ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס ל{{ה|רבי הרש"ב}} נ"ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד"... בזמן שהותו בבית חיינו זכה ליטול חלק בעריכת [[ספר הליקוטים]], שיצא לאור על פי בקשת הרבי, ושימש כאחראי על "ועד התהלוכות" מטעם [[צא"ח]]. [[נישואין|נשא]] את מרת חיה בילא בת למשפחת הרב [[אשר וילהלם]] ורעייתו מרת זיסל חנה בשנת [[תשמ"ה]]. ועוד קודם לכן התמנה בתור {{מונחון|'אלטערע בחור'|בחור מבוגר}} בהסכמת ובברכת הרבי, לתפקיד [[משפיע]] בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]], ובשנים יותר מאוחרות התמנה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. קהל רב נמשך להתוועדויותיו בהם הוא תובע אמת ללא פשרות, בסגנון מיוחד ונדיר. קירב רבים ל[[חסידות חב"ד]] וביניהם כאלו המשמשים כרבנים ו[[שליח|שלוחים]] ידועים ברחבי העולם. אחד מהם הוא מנהל בית חב"ד ורבה של הונגריה הרב [[ברוך אוברלנדר]]. ייסד שיעורי [[חסידות]] בימי [[חול המועד]] בבני ברק, ב"בית הכנסת פאג"י ע"ש חיסדא" והביא את הרב יוסף סגל [[ראש כולל צמח צדק בירושלים]] והרב יוסף יצחק אופן שמסרו שיעורים למעלה מ-35 שנה. הקים יחד עם הרב [[שניאור זלמן גפני]] כולל לחסידות בבני ברק במסגרת "[[כולל חמ"ש]]", בברכת ועידוד [[הרבי]] וזכה שעל ידו התקרבו כמה וכמה לחסידות והקימו בתים חב"דיים למהדרין. לאחר מכן שימש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] בראשות הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]. שם חינך תלמידים רבים לחסידות ויראת שמים אמיתית. במשך תקופה ארוכה למד בחשאי חברותא עם [[אהרן רוזנפלד|האדמו"ר מפינסק קרלין]] [[חסידות]] בביתו בבני ברק. בהזדמנות אחת ביקש ממנו ר גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' זלמן שיחתום על תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[פסק הדין שהרבי הוא נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|הפסק דיןנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] שוהתגשמות [[הרביכמלך המשיח|נבואת הגאולה]] הוכח כ, ואף השתתף ב[[נביאכינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] ועל כן מצווים אנו לשמוע לו וכי הוא הינו שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]]. בשנת [[תשע"ט]], עם פתיחתה של תומכי תמימים [[רעננה]] התמנה לשמש כמשפיע בה, לצד היותו [[משפיע]] ורב קהילת חב"ד בעיר באותו עשור. בשנת [[תש"פ]] התמנה כמשפיע ראשי בישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]]. ==משפחתו==*אחיו, הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]], רבה של [[מלך המשיחבני ברק]]. *בנו, הרב יעקב לנדא - [[ר"מ]] בשיעור ג' אהרן חגר את אבנטו וחתםב[[ישיבת חח"ל צפת]].*חתנו, אך ביקש שלא לפרסם חתימתוהרב [[ינון הכהן רוט]] - ר"מ המכינה לישיבה ב[[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] [[ביתר עלית]]. ואכן*בנו הרב [[חיים דוד לנדא]], מורה בתלמוד תורה, חתימתו פורסמה רק לאחר [[הסתלקותקרית מלאכי]]ו.*בנו, הרב יוסף יצחק לנדא פעיל ב[[צא"ח]] [[כפר חב"ד]]

*'''[httphttps://www77012.chabadblogspot.infocom/images2021/originalsize10/3894/389404blog-post_15.jpg טור html התוועדות של הרב זלמן לנדא - על [[השיחה הידועה'עבודת התפילה']] ב''', באתר '[[שבועון בית משיח]לחלוחית גאולתית]] ' {{אינפולחלוחית}}

{{ערך חסרהערות שוליים}}{{מיון רגיל:לנדא, שלמה זלמן}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א|]][[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]][[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]][[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]][[קטגוריה:קבוצה תש"מ]][[קטגוריה:משפחת לנדא שלמה זלמן]][[קטגוריה:משפחת וילהלם]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ט]][[קטגוריה:צוות תומכי תמימים באר שבע]][[קטגוריה:שלוחים בבני ברק]]