שינויים

|גופים ומוסדות=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]], [[סניף קה"ת בארץ הקודש]], משרדי [[שבועון כפר חב"ד]], [[בית משיח]], [[אות בספר התורה לילדי ישראל]],[[מטה משיח]]ועוד|מוסדות הקהילה=[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[בית ספר למלאכה]], [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה אהלי תורה]], [[תלמוד תורה חדר אור ליובאוויטש כפר חב"ד|תלמוד תורה חדר אור ליובאוויטש]], [[תלמוד תורה כפר חב"ד]], [[בית רבקה]] ועוד|בתי כנסת=22 29 בתי כנסת|מספר משפחות=21,500 800 משפחות כ"י

'''כפר חב"ד''' הוא יישוב ב[[ארץ ישראל]] הממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר [[תל אביב]] וצפונית לעיר [[לוד]], ונמצא תחת שיפוט המועצה האיזורית אזורית שדות דן (בעבר עמק לוד). בכפר נמצא הריכוז הגדול הראשון בגודלו בישראל והשני בגודלו בעולם של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ומוסדות חב"ד, והוא משמש מרכז רוחני וארגוני לחסידות חב"ד בישראל. בכפר גרים נכון לשנת [[תש"פ]] כ-21,500 800 משפחות{{מקור}}.

היישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום [[מלחמת העולם השנייה]]{{הערה|ראו גם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".}}. הוא נבנה על חרבות הכפר נוסד בשטח הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים - עם התפתחות הטכנולוגיה - התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וכיום ישנם משקים בודדים בלבד. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים. ==שם הכפר==הכפר נקרא בתחילה בשם "ספריא" על שם הכפר הערבי ששכן במקום ולאחר מכן "מושב שפריר", בשנת מגזע [[תשט"וקלבריא]] ביקשו תושבי הכפר לשנות את השם ובהוראת הרבי השם שונה ל"כפר חב"ד"{{הערה|שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמוד 147.}}, הרבי גם לאחר מכן החל לפעול שהשם ישונה ל"כפר חב"ד" במסמכים שונים ובעיתונות{{הערה|אגה"ק, חט"ו, עמ' 18.}}, השם נכנס בסופו של דבר לתודעה הציבורית לאחר הטבח בבית ספר למלאכה. הרבי בהזדמנות ביאר את משמעות השם, "כפר" - על פי המבואר בחסידות שאדם שהוא "בן הכפר" מתפעל יותר מלראות את ה[[מלך]], כך שיבוא [[מלך המשיח]] יתפעלו ביותר תושבי הכפר, "חב"ד" - שממנו יפוצו מעיינות חב"ד{{הערה|התוועדויות תשמ"ז, ח"ג, עמ' 92}}{{הערה|[https://col.org.il/news/134656 ספריא? שפריר? לוד ה'? ולמה לא פשוט - "כפר חב"ד"?]{{col}}.}}.

בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] מחשובי רבני חב"ד ובשנים הבאות יו"ר אגודת חסידי חב"ד, ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ ישראל, ההצעה הקודש. הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]{{הערה|1='''[https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}. הצעת הרב קרסיק הפכה למעשית לאקטואלית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו"ח הרב קרסיק יחד עם גיסו וגיסו הרב [[משה גוראריה]] הלכו נסעו אז למחנות העקורים ובדקו את הלך הרוח, ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים לאדמו"ר הריי"צ ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחר ולאחריהם נכנס [[שז"ר ]] ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ, . היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83ומתוך מכתב שזר אל הרבי שפורסם ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1359, עולה כי כבר בקיץ תש"ז, שזר היה אצל אדמו"ר הריי"צ וסוכם על הקמת כפר חב"ד. על פרשנות זו חולק הרב [[שמואל קראוס]] מחבר הספר [[נשיא וחסיד]] אודות קשרי שזר והרבי.במאמרו שפורסם כמכתב למערכת ב[[שבועון בית משיח|בית משיח]] גיליון 1361, מבהיר כי גם לאחר המכתב שפורסם בבית משיח, ברור כי שזר הגיע לאדמו"ר הריי"צ לראשונה בכסלו תש"ח ואזי יתקיימה הפגישה בה הוכרע להקים יישוב חב"די ולכן לדעתו שנת הקמת כפר חב"ד היא: תש"ח}}.  ב[[י"ט כסלו]] תש"ח פנה [[שז"ר]] אז לאדמו"ר הריי"צ והציע לו וסוכם על תוכנית לייסוד "כפר להקמת יישוב חב"ד" על חרבות הכפר "ספריא"{{הערה|כפר חב"ד, גיליון 264, עמ' 9די בארץ הקודש.}}, על פי גרסא אחרת בבי בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי [[אגודת חסידי חב"ד ]] על הקמת היישוב ועל צביונו החלקאיהחקלאי, מר שז"ר שזר הציע לערוך מגבית בארצות ב[[ארצות הברית ]] לכיסוי ההוצאות, וכמו כן דיבר על שיכון חסידי חב"ד במושבה ליד [[צפת]] או [[מירון]]. שז"ר שזר ביקש לדעת האם אכן תגיע בזמן הקרוב מסה אמורים להגיע קבוצה גדולה של חסידים, שהרי באם יגיעו בודדים, איש לא יוכל שרק אז יוכלו לעזור להם כקבוצהבצורה מסודרת. בעקבות שיחה זו הפגישם , בעזרת שזר , נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלהבכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת יחד עם שזר ובהכוונת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], וכדי לעזר ששלח להם נשלחו את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]]בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב מכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]}}.

ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית לכך כשהוא כותב: {{ציטוטון|בתור מענה כללי על הצעתם לייסד מושבה בעד פליטי אנש בארץ הקדושה תבנה ותכונן ובמענה על מכתבו של מר זלמן שי' רובאשוו [מר [שזר]] בעניין זה הנני להשיבם אשר בכלל הנני מסכים להצעה זו בשביל אלו מפליטי אנ"ש שרצונם בכך}}{{הערה|[[שמואל קראוס]], '''[[נשיא וחסיד]]''', עמ' 93.}}.

לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של ועד זה הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל במלוא המרץ ובדרכים שונות למען עבור העולים ולמען ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]]}}{{הערה|[https://col.org.il/news/137669 היסטורי ומרגש: בקרון עם חסידי חב"ד מרוסיה, בדרך לישראל{{col}}]}}.

[[קובץ:מכתב הרבי הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מכתב [[הרבי הריי"צ]] לעולים הראשונים ליישוב, כשהוא מצרף למכתבו לספר תורה מיוחד שנשלח עבורם]][[קובץ:מרכז כפר חבד תשט.jpg|שמאל|ממוזער|250px200px|מרכז כפר חב"ד בשנת [[תש"ט]]]][[קובץ:כפר חבד תשט.jpg|שמאל|ממוזער|250px200px|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] תש"ט.]][[קובץ:כפר חב"ד חסידיםהשר שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות.jpegjpg|שמאל|ממוזער|250px200px|השר [[חיים שפירא]] מבקר בכפר בשנותיו הראשונות]]לאחר קבלת האיור ראשי כשהגיעו קבוצת החסידים הראשונה לארץ הם השתכנו במעברה בפרדס חנה וכל משפחה קבלה צריף קטן למגורים זמניים, שם - במקביל לוועד לסידור הפליטים - הוקם ועד נוסף על ידי העולים שעסק בהקמת המושבה שבראשו הועמד ר' [[זלמן פלדמן]], ולצידו: ר' [[אגודת חסידי חב"ד באה"קזלמן ברונשטיין]], הרב ר' [[אליעזר קרסיקיצחק מאיר גרינברג]] והרב , ר' [[פנחס טודרוס אלטהויזאברהם שמואל גרליק]], החליטו ר' [[דוד חן]] ור' [[זלמן סודקביץ']]. אנשי תנועת המזרחי הציעו להם ולועד לסידור הפליטים לייסד את כפר חבהמושבה החב"ד דית על חורבות הכפר הערבי "ספריא", ההתיישבות במקום החלה אולם הם התנו זאת בכך שתושבי הכפר ירשמו בפנקסי המפלגה. חברי [[אגו"ח]] סרבו לכך בכל תוקף וניסו לפעול בסוכנות היהודית, להקמת הכפר גם בלי להירשם בפנקסי תנועת המזרחי. במקביל ב[[חודש אייר]] [[תש"ט]], וב70 משפחות מקרב חסידי חב"ד ששכנו במעבורות החלו להתיישב בבתים הערבים הנטושים באופן בלתי רשמי. ב[[כ"א אייר]] תש"ט הוא העניק [[לוי אשכול]] את ההסכמה להקמת הכפר, והוא הוקם באופן רשמי, . בערב [[שבת קודש]] פרשת בהר בהר־בחוקותי [[תש"ט ]] שלח אדמו"ר [[הרבי הריי"צ ]]{{הערה|עם ר' [[אברהם פריז]]}}מכתב עידוד למתיישבים הראשונים בכפר חב"ד ובו מודיע להם על [[ספר תורה]] שנשלח אליהם. במשך השנים תש"ט-[[תש"י]] עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאמצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד. לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[הרבי]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר{{הערה|שם=עבד אברהם אנכי}}.

בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, ירקות שונים ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר [[תש"ט]]-[[תש"י]] עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאמצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצמת בכפר. לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[הרבי]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]}}.

בהתאם לבקשת [[קובץ:מכתב הרבי הרייצ.jpgאגו"ח בארץ הקודש|שמאל|ממוזער|250px|מכתב אגו"ח]] ו[[הרבי הרייהרש"צג]] לעולים הראשונים ליישוב, כשהוא מצרף התחייב מר אשכול לצייד את מכתבו ל[[ספר תורה]] מיוחד שנשלח ללוות אותם]]התושבים בציוד משקי מתאים תוך מספר שנים, וכמו כן הוקצב סך של 26,000 לירות עבור תושבי הכפר החדש.

[[קובץ:שזר מבקר בכפרתוחלת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנהיג המפד"ל השר מר משה חיים שפירא בביקורו הרכב הנוסטלגי של ר' ישראל קוק (לאש) בכפר שעליו השלט 'תוחלת']]בתחילה התיישבו בכפר חב"דארבעים וחמש משפחות, ולאחר [[חג השבועות]]הגיעו עוד שלושים משפחות. הבתים בהם התיישבו המתיישבים היו במצב לא טוב, ובעזרתה של הסוכנות הם שופצו.

====ועד מטעם הפליטים====הכפר נחנך רשמית ב[[קובץ:השר שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונותי"ב תמוז]] [[תש"ט]], באירוע גדול שנערך בו השתתף [[הרש"ג]] כנציגו של [[הרבי הריי"צ]].jpgבאותה תקופה שלח אדמו"ר הריי"צ עם הרב [[אברהם פריז]] [[ספר תורה]] לכפר חב"ד{{הערה|שמאל|ממוזער|250px|השר שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונותעם השנים הפרוכת התיישנה וב[[ח' סיוון]] [[תשע"ח]] נשלחה לתיקון ונערכה הכנסת ספר תורה, שיצאה מחדר הרבי ב-770 שבכפר חב"ד, ל[[בית הכנסת בית מנחם]]בכפר.

[https://chabad.info/news/368004/ בכפר חב"ד חגגו עם ספר התורה ששלח הרבי הריי"צ הורה באותם ימים, שהמקום המועדף להקים עליו את המושבה החב"דית יהיה במרכז הארץ דווקא, מקום ממנו יוכלו החסידים להשפיע על הסביבה כולה{{אינפו}}]}}.

כעת נבחר מקרב העולים החבבתקופת ייסוד הכפר, התיישבו מספר אנשי תנועת המזרחי, לצד הישוב החדש, והקימו בו ישוב משלהם שכונה אז "דיים '''ועד שיפעל למען הקמתה של המושבה'''תוחלת", בטענה כי השטח שאליו מתגוררים תושבי הכפר שייך למפלגתם. ליושב ראש נבחר הרב ''במכתב לנגיד החסידי ר'[[זלמן פלדמןשלמה פלמר]]''', והיו בו חמישה חברים נוספיםמתאר הרב קרסיק את פרשיית הדברים: ר' '''[[זלמן ברונשטיין]]''{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הכפר שהעמידו לרשותנו פלשו לתוכו, בטענה שהכפר שלהם הוא, והתחוללה מלחמה בין המזרחי והשמאל, כי המה רצו לבוא לעזרתנו בלי שום קבלת פרס כנגד, וסוף סוף ניצחנו בעזרת ה', ר' '''[[יצחק מאיר גרינברג]]'''וחילקו את הכפר לשניים, ואין אנחנו שייכים כלל וכלל להמזרחי, ר' '''[[אברהם שמואל גרליק]]'''ואצלנו תהיה מועצה מיוחדת וגם אפילו שם אחר על הכפר}}לאחר מספר שנים עזבו מרבית תושבי "תוחלת" את מקומם, ר' '''למעט מספר תושבים בודדים שהתעקשו לחיות במעין אוטונומיה בגבעה קטנה בתוככי כפר חב"ד{{הערה|לפני בניית [[דוד חן770 כפר חב"ד|770 בכפר]]''' ור' '''[[זלמן סודקביץ']]'''פינו את תושבי תוחלת מהגבעה על מנת לבנות את הבנין (מלבד 2 משפחות שהתעקשו להישאר)}}.

בכוחות משותפיםבראשית ימיו של הכפר, חדשים גם ישניםרוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, ירקות שונים ועוד. במשך השנים, הוועד לסידור פליטים שעל ידי אגו"ח והוועד שנבחר מקרב העולים החדשים - החלה ההתדיינות עם ראשי הסוכנות והג'וינט בניסיון לממש את הוראת הרבי הרייהתקדמות הטכנלוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר חב"צ, ולמצוא יישוב במרכז הארץ שיתאים למגורים ולחקלאותד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצמת בכפר{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]}}.

תוך כדי דיבור, בעיצומו של המשא ומתן===השנים הראשונות===ב[[תשרי]] [[תש"י]] נערכה אסיפה, פנו אנשי 'בקרב התושבים בה הוחלט למנות את הרב [[המזרחישניאור זלמן גרליק]]' - יוכרב הכפר. אדמו"ר התנועה מר חזני ומר סטקולובסקי שעסק בנושאי ההתיישבות - והציעו לחסידים שטח מתאים להתיישבות העונה הריי"צ שלח לאחר מכן להרב גרליק מכתב ברכה על כל דרישותיהם. אך יש תנאי בדברהמינוי{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, והוא: שהמתיישבים החבח"דיים יצטרפו כחברים מן המניין למפלגתםי, מפלגת המזרחיעמ' של"ב.}}. המקום המוצע היה כפר ערבי בשם '[[ספריא]]' שננטש על ידי תושביו במהלך [[מלחמת השחרור]]מפעולותיו הראשונים של הרב גרליק במסגרת תפקידו, ומיקומו היה נח בהיותו סמוך להקמת ה[[צריפיןמקווה]] ולבכפר שנעשה בעידודו של הרבי{{הערה|[[בית דגןהתמים הראשון]], לא רחוק מ[[רמלה]]עמ' 100 - 101.}}.

חברי אגודת חסידי חבלקראת שנת ה[[שמיטה]] שחלה בשנת [[תשי"ד טענו בתוקף שאסור לקחת את פנקסי המפלגהב]], כלומר שאין שום מקום למחשבה לקבל את התנאי. הם ניסו בכל כוח השתדלנות האפשרי בסוכנות היהודיתשלח הרבי מכתב לתושבי הכפר בו הורה להם שלא להסתמך על [[היתר מכירה]], ובמקביל פעל הרבי להשגת סיוע כספי לתושבי הכפר למשך שנת השמיטה{{הערה|התמים הראשון, במשרד החקלאות ובמקומות רלוונטיים נוספים לקבל את השטח מבלי שהמתיישבים ייאלצו להיות חברי מפלגה. בינתיים פלשו לשטח של עמ'ספריא' אנשי המזרחי101 - 105, שלא בתיאום עם הרשויות המוסמכות והתיישבו בחלק מהבתיםוראה בערך [[קרן השביעית]]. משנעשה מעשה, ראשי אגו"ח החלו לוחצים לקבל שטח חלופי להקמת כפר עבור העולים החב"דיים}}.

====הפלישה לספריא====אולם דבר לא התקדםבשנת [[תשט"ו]] הוקם בכפר [[בית הספר למלאכה]], בליל יום חמישי, אור ל[[א' אייר]] [[תשט"ז]], בערך בשעה שמונה בערב, כאשר התלמידים והמדריכים עמדו בתפילת ערבית, [[רצח יד החמישה|הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד על ידי מחבלי ה'פידאיון' שהסתננו מירדן. זמן עבר, ושטח אחר עבור הכפר החבבטבח האכזרי נהרג המדריך הת' [[שמחה זילברשטרום]] וחמישה תלמידים הי"די לא נראה באופקד. החסידים החליטו אף הם לעשות מעשהלזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.

באמצע לאחר שנודע לרבי שלנערות הכפר אין מוסד חינוכי לשהות בו לאחר גמר לימודיהם, הורה הרבי לפעול להקמת תיכון חב"די בכפר, שבמקביל הורה לדאוג שהבנות ישלחו למוסד הכי חרדי שקיים{{הערה|מכתב מ[[חודש איירי"ד אב]] [[תשתשט"טז]] התיישבו קבוצה גדולה של עולים חסידי .}}. בשנת [[תשי"ז]] הוקם [[בית רבקה כפר חב"ד בכפר הערבי הנטוש 'ספריא']].

במקביל לפלישה, עסקו ראשי אגו"ח - יחד עם חתנו של הרבי, בשנת [[הרשתש"גכ]], ששהה באותו זמן בארץ לצורך סיוע לעולים - במשא ומתן אינטנסיבי עם ראשי הסוכנות היהודית לקבלת נבנו מספר בתים חדשים ליד הרכבת בכפר שכונו אז "כפר ספריא לידיהם באופן רשמי. המאמצים אכן צלחו, ובכחב"ג אייר, ימים ספורים אחרי הפלישה החבד ב'"דית המעשית{{הערה|אגרת שלמה זלמן שרגאי, העניק ראש המחלקה להתיישבות בסוכנות מר [[לוי אשכול]] את האישור להתיישבות מאה משפחות חב"דיות בכפר ספריא:עמ' 319.}}.

בהתאם לבקשת אגובשנת [[תשכ"ח והרשג]] הועברה ישיבת תומכי תמימים ב[[לוד]] לכפר חב"ג, התחייב מר אשכול לצייד את התושבים בציוד משקי מתאים תוך מספר שנים, וכמו כן הוקצב סך של 26,000 לירות עבור תושבי הכפר החדשד.

====המאבק עם ה'מזרחי'====בשנת [[קובץ:תוחלת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרכב המיתולוגי של ר' ישראל קוק (לאש) בכפר שעליו השלט 'תוחלת'תשכ"ו]]את תיאור המאבק עם תנועת המזרחי וההתיישבות החסידית שהתגשמה והפכה לעובדהבעקבות הוראת הרבי, כתב הרב קרסיק, בשם אגודת חסידי חב"ד, אל הנגיד מר שלמה פלמר - האיש שסייע רבות בהכנות ובמאמצים להתיישבות הוקם וועד מיוחד שדאג להתקנת [[גנרטור]] בכפר חב"ד:.

בשנת [[תש"הכפר שהעמידו לרשותנו פלשו לתוכו, בטענה שהכפר שלהם הוא, והתחוללה מלחמה בין המזרחי והשמאל, כי המה רצו לבוא לעזרתנו בלי שום קבלת פרס כנגד, וסוף סוף ניצחנו בעזרת הל]] הוקם בכפר [[ישיבת הבוכרים]] "אור שמחה" על ידי ר', וחילקו את הכפר לשניים, ואין אנחנו שייכים כלל וכלל להמזרחי, ואצלנו תהיה מועצה מיוחדת וגם אפילו שם אחר על הכפר"[[שמחה גורודצקי]].

החלוקה הייתה כך שאנשי המזרחי התיישבו מצד אחד של הכביש, וחסידי בשנת [[תשל"ג]] הוקם [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד מצידו השני. לאזור בו התיישבו אנשי המזרחי קראו 'תוחלת', ולאחר כמה שנים עזבו רוב תושבי 'תוחלת' את המקום, אולם כמה מתושבי ]] על ידי ר'תוחלת[[מנחם מענדל פוטרפס]] ור' התעקשו לחיות במעין אוטונומיה בתוככי כפר חב"ד[[משה וישצקי]].

הבתים בהם התיישבו העוליםבאותם שנים החלה בנייתו של בית הכנסת [[בית מנחם]], לא היו במצב טוב בלשון המעטה, אבל אגושנחנך ב[[י"ח דאגו שאנשי הסוכנות יתחילו מיד בשיפוץ הבתים. בתחילה התיישבו בכפר ארבעים וחמש משפחות, ואילו שלושים משפחות שהגיעו לאחר א ניסן]] [[חג השבועותתשל"ח]] התיישבו בכפר בשלב מאוחר יותר, לאחר ששופצו הבתים אליהם היו אמורים להיכנס.

הרב ב[[איצח'ה מענדל ליססיוון]], מזכירו הראשון של כפר חב[[תשל"ד]] נהרג רבו של הכפר הרב שניאור זלמן גרליק בתאונת דרכים. לאחר פטירתו הוחלט למנות את הרב [[נחום טרבניק]] בתור הרב, שנמנה על הקבוצה השנייה שהתיישבה בכפר, תיאר בזיכרונותיו את ה'קבלת פנים' שציפתה למתיישבים החדשים:ואת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בתור מו"צ.

===משנות הממי"לאחר כמה חודשים במעברה, הגענו לכפר ספריא הנטוש. במרכז הכפר היה מגרש גדול, כעין עמק, ובאמצע הייתה משאבת מים, ממנה שאבנו ם ואילך==={{להשלים}}ב[[ג' תשרי]] [[מיםתשמ"ד]] בראשית התיישבותנו. הכול היה עזוב ונטוש: בתי חימר עלובים, ללא גגות או חלונות. כאן, במקום הזה היינו אמורים להתיישב ולהתארגן למושב עובדים.מצאנו קבוצת בתים הראויים למגורים, ובהם שיכנו את כל שבעים המשפחות הראשונות. כל משפחה, קיבלה מהסוכנות היהודית ציוד ראשוני דהיינו מיטות נפטר רבה של כפר חב"ד הרב [[ברזלנחום טרבניק]] ומזרונים וסדינים, וכל משפחה סיבבה את עצמה עם סדינים. רק המאושרים בינינו, כמו משפחות גדולות, זכו לקבל אוהל מבד"והרב אשכנזי מונה בתור ממלא מקומו.

בעקבות [[פרשיית הספרים]], הוקם בכפר בהוראה ישירה של הרבי, דגם של [[770 כפר חב"ד |770 בכפר]]. הבניין נחנך רשמית בחג הגאולה י"ב תמוז תש"[[ט. באותו יום ערכו ראשי אגודת חסידי חב"ד מסיבה גדולה, והרשו תמוז]] [[תשמ"ג נטל חלק במסיבהו]].

הקמתו של הכפר היה שלב חשוב ויסודי בהתפתחותה של קהילת ב[[שבט]] [[תשנ"ב]] במעמד חשובי רבני חב"ד בישראל, אבל בהחלט לא אחרוןהונחה [[אבן הפינה]] ל[[ארמון למלך המשיח]], עוד פעולות רבות זקוקות היו להיעשות. באמצעות ערוץ קשר מיוחד ואינטימי שהתרקם בין כמה מהעסקנים, עם בכירים במוסדות המדינה דוגמת מר שזר, מר הרצפלד ועוד מידידי חב"ד, הצליחו לפעול גדולות ונצורות למען ענייני חב"ד בכלל וכפר חב"ד בפרטשמקומו נבחר על ידי הרבי ליד הדגם של 770.

בשנת [[תשע"ב]] הוקם בכפר תלמוד תורה חדש בשם "[[חדר ליובאוויטש]]".  ב[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]] נפטר רבה של הכפר הרב אשכנזי, ובמקומו מונה בנו הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]].  בתחילת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הוקמו בכפר [[חדר אור ליובאוויטש כפר חב"ד|חדר אור ליובאוויטש]], ו[[ישיבת חב"ד פתח תקווה]] עברה למשכנה במתחם [[ישיבת הבוכרים]]. === הפיגוע בבית הספר למלאכה =שם הכפר==במשך השנים נערך מאבק על שמו של הכפר.בתחילה נקרא הכפר בשם "ספריא" על שם הכפר הערבי ששכן במקום ולאחר מכן "לוד ה'" ולאחר מכן ועדת השמות החליטה לעברת את השם הערבי ל"מושב שפריר", בשנת [[תשט"ו]] ביקשו תושבי הכפר בהוראת הרבי לשנות את השם, לשם "כפר חב"ד"{{ערך מורחבהערה|רצח יד החמישהשמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמוד 147.}}בליל יום חמישי, אור הרבי גם לאחר מכן החל לפעול שהשם ישונה ל"כפר חב"ד" במסמכים שונים ובעיתונות{{הערה|אגה"ק, חט"ו, עמ' 18.}}, השם נכנס בסופו של דבר לתודעה הציבורית לאחר הטבח בבית ספר למלאכה{{הערה|[https://col.org.il/news/138199 ברקע הפיגוע: הרבי שב ומתעקש – השם הוא "כפר חב"ד" בלבד! {{COL}}]}}. הרבי בהזדמנות ביאר את משמעות השם: "כפר" - על פי המבואר בחסידות שאדם שהוא "בן הכפר" מתפעל יותר מלראות את ה[א' אייר[מלך]] , כך שיבוא [[תשט"זמלך המשיח]]יתפעלו ביותר תושבי הכפר, בערך בשעה שמונה בערב, כאשר התלמידים והמדריכים עמדו בתפילת ערבית, הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר החקלאי בכפר ו"חב"ד" - שממנו יפוצו מעיינות חב"ד על ידי מחבלי ה{{הערה|התוועדויות תשמ"ז, ח"ג, עמ'פידאיון' שהסתננו מירדן92}}{{הערה|[https://col.org. בטבח האכזרי נהרג המדריך התil/news/134656 ספריא? שפריר? לוד ה' [[שמחה זילברשטרום? ולמה לא פשוט - "כפר חב"ד"?]] וארבעה תלמידים{{col}}. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'}}.

[[הרבי]] התבטא מספר פעמים שכפר חב"ד הוא עיר הבירה של [[ארץ ישראל]] ושם אפשר לחוש אלוקות במוחש{{הערה|''''משבחי רבי'''', עמ' 179}} על אף שהוא נקרא "כפר"{{הערה|'''שיחות קודש [[תשכ"ח]]''', ח"א, עמ' 402.}}. להרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] שסיפר לרבי שהוא מתכוון לגור ב[[ירושלים]] או ב[[תל אביב]], ענה הרבי ש:"מדוע לא בכפר חב"ד, עיר הבירה של ארץ ישראל?"{{הערה|'''[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]''', גיליון 685, עמ' 26.}}.

הרבי הוסיף שתפקידם של תושבי כפר חב"ד הוא לכבוש את [[ארץ ישראל]] בענייני כפר חב"ד{{הערה|'''שיחות קודש [[תשכ"ט]]''', ח"א, עמ' 330.}}, ושכפר חב"ד עצמו הוא מקום שנוגע לכל ארץ ישראל{{הערה|'''שיחות קודש [[תשכ"א]]''', עמ' 279.}}.

[[קובץ:עעעעעע.png|ממוזער|משלחת מכפר חב"ד מוסרת ל[[הרבי|רבי]] [[אתרוג קלבריה#נתינת האתרוג לרבי|אתרוגים מהפרדים מהפרדסים בכפר חב"ד]]]][[הרבי]] במשך השנים עודד את תושבי הכפר, והיה מקבל לעיתים תכופות ל[[יחידות]] משלחת המייצגת תושבי כפר חב"ד, הרבי אף פעמים רבות היה מעודד אישים חשובים להגיע לביקור בכפר חב"ד, ל[[שז"ר]] כתב הרבי:""בוודאי כמנהגו הטוב כמה שנים יבקר בכפר חב"ד ביום הבהיר הוא יום י"ט כסליו הבע"ל"{{הערה|'איגרותאגרות-קודש' כרך חי עמ' צ.}}, הרבי היה אומר לאישים שהגיעו לארץ, למסור דרישת שלום לכפר חב"ד.

{{ציטוטון|היסודות הרוחניים של כפר חב"ד הם בראשונה ("לכל לראש") כמובן כשמו של כפר חב"ד – לימוד פנימיות התורה, נשמת התורה, חב"ד דתורה יחד עם לימוד נגלה דתורה. ולזה דרושה גם הקדמת עבודת התפילה{{הערה|משבחי רבי' עמ' 180.}}}}.

בהמשך היחידות אמר הרבי גם:{{ציטוטון|לנשי ובנות ישראל יש השפעה גדולה מאוד על בעליהן, הוריהן, אחיהן ואחיותיהן. מובן, אפוא, שקיום כל עניינים אלו- של "האמת והשלום אהבו" – תלוי בהן. ובוודאי הן תראינה דוגמה חיה בכך, ובשמחה ובטוב לבב. וכך לא תהיה ל"מלך זקן וכסיל" שום דריסת רגל בכפר חב"ד{{הערה|משבחי רבי' עמ' עמ' 187-186.}}}}.

במשך שנות כהונתו של ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרבי היה נוהג להתקשר אליו לעיתים תכופות על-ידי אחד המזכירים ולהתענין בנעשה בכפר, כמו כן הרב מיידנצ'יק קיבל פתקים סודיים מהרבי בנוגע לניהול הכפר, פתקים אלו הורה הרבי להשמיד מיד בתום קריאתם{{הערה|מעדות אחד ממזכיריו ובני משפחתו. כמה פתקים נמצאו לאחר מכן.}}{{מקור}}.

בכפר קיימות כ-8 שכונות-אזורים: המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, [[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)|שכונת לוי יצחק]] א' וב', ושכונת בנה ביתך (שלשת שלושת האחרונות הן האחרונות שנבנו נכון לשנת תש"פ).

בשנת [[תשע"ו]] ביוזמת יו"ר הועד ר' שמעון רבינוביץ קיבל ועד כפר-חב"ד החלטה להעניק שמות לרחובות הכפר. המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (צפת)|מאיר אשכנזי]] גיבה את ההחלטה, ונסמך על דברי [[הרבי]] לרב [[יצחק מענדל ליס]] שהציע ב'יחידות' לתת שמות לרחובות הכפר: {{הדגשה|אשר הרעיון עצמו הוא דבר נכון מאד, אלא שכיון שבניית הכפר טרם נסתיימה, ובוודאי יתווספו עוד שכונות ורחובות, אולי יצטרכו לשנות שמות של רחובות מסויימים, 'ויהיה קשה להתעסק עם שמות קדושים', לכן יש להמתין בביצוע הדבר}}.

== מוסדות וגופים השוכנים וארגונים בכפר ==

*בית [[אגודת חסידי חב"ד ]] [[770 כפר חב"ד]].*[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].*[[סניף קה"ת בארץ הקודש]].*[[אור אבנר]].*[[מעון עולים כפר חב"ד]]*[[איגוד תלמידי הישיבות ]] - [[את"ה המרכזי - 770]].*[[אשנב לחב"ד]].*[[מטה משיח באה"ק]].*משרדי "[[התאחדות החסידים]]".*[[יד לילד המיוחד]].*[[מכון לוי יצחק]].*[[ספר התורה של ילדי ישראל]].*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].*[[רשת אהלי יוסף יצחק]].*[[ארגון הפנסאים|הפנסאים]].*[[שבועון בית משיח]].*[[שבועון כפר חב"ד]].*[[מרכז את"ה בארץ הקודש]].*[[תורת חב"ד לבני הישיבות]].

*[[בית נחום יצחק]]. ע"ש הרב [[נחום יצחק פינסון]].משפיע בית הכנסת - הרב [[זלמן גופין]]*בית הכנסת לצעירים "שטיינבאך שול" בשכונת השיכונים החדשים

*[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]. ע"ש [[הרבי]]. [[בית הכנסת]] הגדול והמרכזי בכפר, בו יש מניינים משעות הבוקר המוקדמות ועד אחר חצות הלילה ובו מתקיימות ה[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] המרכזיות בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]], [[ח"י"א ניסןאלול]] , ועוד.*"מניין זושא" - מרתף [[בית מנחם]].רב בית הכנסת - הרב [[דוב טברדוביץ']]*[[בית כנסת 'המרכזי']].

*בית הכנסת יגדיל תורה*בית הכנסת "אהל יעקב".*בית הכנסת בית מרדכי שמואל. ע"ש הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של כפר חב"ד.*בית הכנסת בבניין [[770 בכפר חב"ד|770]]*"לאטר שול"- הספריה בבניין [[770 בכפר חב"ד|770]]".משפיע בית הכנסת - הרב [[דוד אבא זלמנוב]]*ר' מענדל'ס שול. ע"ש הרב [[מנחם מענדל ברוק]]. רב ו[[משפיע]] בית הכנסת: הרב [[ברוך שלמה בלז'ינסקי]].*[[בית הכנסת ישראל אריה לייב (כפר חב"ד)| ישראל אריה לייב]]. ע"ש [[ישראל אריה לייב|אחיו של הרבי]]. רב ביהכ"נ: בית הכנסת - הרב [[אליעזר ברוד]].*[[רייטשיק שול]]. ע"ש על-שם הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]]. רב ביהכ"נ: בית הכנסת - הרב [[אשר אייזנבאך]].*ברק'ה שול. ע"ש - על-שם הרב [[שלום דובער ליפסקר]]. ממוקם במתחם חנות "היפר ליפסקר"{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68643 בית-כנסת חדש בכפר חב"ד: "ברק'ה שול"] {{אינפו}}}}.*בית הכנסת [[לצעירים "גבעת ליובאוויטש]] לצעירים". רב ביהכ"נ: - הרב [[שמעון גופין]].*יעקב אבינו.- [[אברהם גינדי|משפחת גינדי]]*שערי אליהו.*בית כנסת בבית משפחת גינדי.הכנסת בכפר חב"ד ב'*דן יואל'ס שול *משכן יעקב*אוהל יוסף יצחק בורובסקי*צמח צדק*תפארת שלמה (הולצמן)*בער'ל שול - בית הכנסת בביתו של הרב [[דובער פרוס]] בשכונת השיכונים החדשים. מרבני בית הכנסת בכפר - הרב [[חיים פרוס]].*מניין אדמו"ר הזקן - אהל תפילה ברחוב אדמו"ר הזקן. ממוקם ברחבת החניה של [[תלמוד תורה כפר חב"ד ב]]. רב בית הכנסת - הרב [[צבי רוטנברג]].*בית כנסת לצעירים - בית כנסת בביתו של הרב פיצ'ה פרידמן.ממוקם בשכונת הרכבת.*פיצ'ה שול - בית כנסת ברחבת חנות הירקות של משפחת ריבקין במרכז הכפר - פועל בשבתות וחגים.*בית כנסת צמח צדק - פועל בשבתות וחגים ובמשך השבוע מתקיים "יגדיל תורה"

[[קובץ:חיידר אידיש - 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת המבנה החדש ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]] [[תשע"א]]]]*גני ילדים.*[[תלמוד תורה כפר חב"ד]].*[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה - חדר אידיש]].*[[תלמוד תורה בית חינוך אור ליובאוויטש כפר חב"ד|בית חינוך אור ליובאוויטש]].*, בעבר [[תלמוד תורה אור בית חינוך ליובאוויטש כפר חב"ד|אור בית חינוך ליובאוויטש]].*[[בית ספר למלאכה]].(נסגר)*[[בית רבקה כפר חב"ד|תיכון בית רבקה]]*[[בית רבקה כפר חב"ד|מכללת בית רבקה]]*מוסדות [[אור שמחה]]*[[גן ישראל כפר חב"ד]]*ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].*ישיבת [[אור תמימים]]. ראש הישיבה: הרב (נסגרה)*[[שניאור זלמן גפניישיבת אהלי תמימים כפר חב"ד|ישיבת אהלי תמימים]].*מוסדות בראשות ראש הישיבה הרב [[אור שמחהמשה הלל]].*[[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|ישיבת אור מנחם]] (נסגרה)*[[ישיבת הבוכרים]].*[[ישיבה קטנה כפר חב"ד]] בראשות ראש הישיבה הרב [[יצחק אקסלרוד]] - בעבר היתה בעיר [[פתח תקווה]].*ישיבת 'אהלי מנחם מענדל' לבוגרי קבוצהולמקורבים, בראשות ראשי הישיבה הרב זלמן טורנהיים והרב [[יהודה לייב נחמנסון]]{{הערה|1=נוסד בשנת הלימודים תשפ"ב. [https://chabad.info/news/725274/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.*[[כולל אברכים]] - כיום בבניין 770

* "'''[[מאחורי הדבש]]'''" - מרכז לימודי-חווייתי על פעילות הדבורה וייצור הדבשבתוך מכוורת שניאורסון, בניהול בני משפחת ר' [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)|משה שניאורסון]] ע"ה.

* המקוה המרכזי.* מקוה [[בית מנחם]].* 'מקוה ישראל' בביהכ"נ נחום יצחק.* מקווה '[[רייטשיק שול]]'.* 'יענקל'ס מקווה'על שם ר' [[יעקב סטמבלר]]{{הערה|[https://col.org.il/news/67934 התרגשות רבה: מחרתיים ייחנך מקווה טהרה חדש בכפר חב"ד{{col}}]}}.* מקווה ב[[כפר חב"ד ב']].

רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"[[מאחורי הדבש]]") ופרדסי הדראתרוגי קלברי.

רוב התחבורה חלק נרחב מהתחבורה לכפר וממנו נעשית על ידי באמצעות רכבת ישראל המחזיקה תחנה בכפר חב"ד ומשמשת המשמשת את כלל יישובי הסביבה, כמו-כן קיימים מספר כששה קווי אוטובוסים של חברת קבועים המופעלים על-ידי חברות אגד, סופרבוס ודן.שפועלים בתחנות אוטובוס המפוזרים ברחבי הכפר:

* '''קו 548''' - ממכפר חב"ד ל[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] לכפר חב"ד וחזרה. בימי [[יום ראשון|ראשון]] עד [[יום רביעי|רביעי]] וכן ב[[יום שישי]] הקו יוצא מנחלת הר חב"ד לכפר חב"ד בבוקרפועל פעמיים ביום (בשעות הבוקר והצהריים), וחוזר בערב. ב[[יום חמישי]] הקו אינו פועל רק בחלק מימי השבוע ובשעות שונות. קו תלמידים, וב[[מוצאי שבת]] יוצא פעם אחת.

תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]] בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב צפריה, מחנה צריפין ויישובים נוספים.

עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" (באנגלית: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) ספריא על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת ל[[ירושלים]]. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת [[תשנ"ט]], שודרגה התחנה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.

הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות [[בחירותמקומיות בישראל|בחירות]], אך פעמים והרב קורא לתושבים לאסיפה כללית, וע"פ הצבעה - מאריכים את כהונת הוועד הנוכחי (ללא בחירות).

אחריו בתפקיד כיהן הרב [[מנחם לרר]] ואחריו הרב [[בנימין ליפשיץ]]. אחריו כיהן הרב [[שמעון רבינוביץ']], כיום מכהן בתפקיד היו"ר הרב [[נחמן רייכמן]].

הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל ללא לאות בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וגם לאחר שפרש במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]], שפעל יד ביד עם הרב זושא וילימובסקי והרב שלמה מיידנצ'יק. הרב ברוך גופין, הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]]. הרב [[מאיר פריימן]] ששימש בתור מזכיר הועד לצידו של הרב שלמה מיידנצ'יק.

בשנת [[תשע"ט]] נערכו בחירות נוספות ל[[ועד מקומי כפר חב"ד|וועד המקומי]]. בחירות אלו שנויים במחלוקת עקב היותם הפעם הראשונה בה שני הוועדים של הכפר, המונציפלי ווועד האגודה עומדים להתפצל עקב הוראתו של הרבי הרב בנושא.

בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו [[בית כנסת]] ומקווה טהרה לנשים. הרב [[חיים הלל רסקין]] מכהן כרב בית הכנסת כיום פועל במתחם אולם שמחות.

*[[שבועון בית משיח]] גיליון 1359 עמוד 19. חשיפה, מתי הוקם כפר חב"ד? (מכתב [[זלמן שזר]] לפיו נראה לשנות את תאריך התחלת תוכנית הקמת כפר חב"ד)*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], '''[[אלבום חב"ד בישראל]]''', [[תשל"ז]]. תיעוד ויזואלי של חב"ד בארץ הקודש ובכלל זה מוסדות ובתי כפר חב"ד.*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].- הקמת כפר חב"ד*[[שמואל קראוס]], '''[[נשיא וחסיד]]''', [[תשנ"ט]].- סיוע שזר להקמת והתפתחות כפר חב"ד ומוסדותיו*שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב"ד''', [[תשע"ג]] - ביוגרפית יו"ר ועד כפר חב"ד*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[הפרטיזן]]''', [[תשס"ה]].- ביוגרפית מזכיר ועד כפר חב"ד*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]].- ביוגרפית הרב אליעזר קרסיק יוזם הקמת כפר חב"ד

*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=38425 ווידאו של הסוכנות משנת תשכ"א - 1961] מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר - [[{{חב"ד און ליין]]}}*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68851 חוברת על 'מראות כפר חב"ד' בשנת הכ"פים] {{תמונה}} {{אינפו}}

*'''[https://col.org.il/news/134656 המערכה על השם "כפר חב"ד"]''' {{COL}}*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_פלישה_באישון_לילה_כל_השלבים_שהביאו_להקמת_כפר_חב"ד_68445.html פלישה באישון לילה] סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]] - [[{{חב"ד און ליין]]}}

*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/21/432953421071.html תחנת כפר חב"ד סניף וילנה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר ]] [[תשע"ו]]