אברהם חיים לדיוב: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב '''אברהם חיים לדיוב''' ([[תרס"ה]]-[[ב' אב]] [[תשמ"ז]]) היה מראשי העוסקים במסירות נפש לשמירת הגחלת היהודית ב[[סמרקנד]] ו[[בוכרה]], ובשנותיו האחרונות מראשי עדת הבוכרים בארץ הקודש, ומזקני קהילת חב"ד ב[[נתניה]].

נולד בשנת [[תרס"ה]] ב[[סמרקנד]] שב[[בוכרה]] לאביו ר' רפאל ולאמו מרת דינה לדיוב. בגיל חמש התייתם מאביו והוכנס על ידי אמו ללמוד ב[[חיידר]] ספרדי על טהרת הקודש, וכן זכה להתחנך על ידי שלוחי רבותינו נשיאינו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[שמחה גורודצקי]] ולכשהתבגר היה ליד ימינם בהפצת מעיינות החסידות בקרב תושבי בוכרה.

בשנת [[תרפ"ג]] בא בקשי השידוכין עם רעייתו מרת יפה, שהיתה  בזמן החתונה בגיל בת מצוה, ולאורך השנים נולדו להם עשרים ילדים{{הערה|לזכרון אחדים מבני המשפחה היו להם 22 ילדים.}}, אך רובם נפטרו בצעירותם בעקבות מחלות ומחסור.

לאורך השנים, התגורר בסמרקנד ברחוב דינבסקי, ועל אף שהיתה לו משפחה ברוכת ילדים עסק רבות בהכנסת אורחים ובגמילות חסדים לנצרכים ונזקקים ביד רחבה.

שימש כשוחט עבור הקהילות היהודיות ברחבי בוכרה, ועסק בהקמת תלמודי תורה מחתרתיים ובניהול תעמולה לשמירת [[טהרת המשפחה]], תוך שהכניס עצמו פעם אחר פעם בסכנת נפשות.

25 שנות גלות בסיביר, אך הוא השתחרר כעבור ארבע וחצי שנים בלבד בשנת [[תשט"ו]] בעקבות מותו של סטאלין ושחרור כל העצירים הפוליטיים.

עם התאקלמות משפחתו בארץ, ייסד בית כנסת לעולי בוכרה, והמשיך לעסוק בפעילות חסד, ובעיקר בתמיכת מוסדות חינוך לעולי בוכרה ובראשם [[ישיבת הבוכרים]] בכפר חב"ד.

בשנת [[תשל"ד]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] בפעם הראשונה, והגיע ל-770 באמצע ההתוועדות שערך הרבי, והרבי הזמין אותו לשבת מאחוריו על בימת ההתוועדויות, ובירך אותו לאריכות ימים.

*בנו, ר' יצחק חי לדיוב

*בנ, ר' אליהו לדיוב

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קטגוריה:קהילת חב"ד סמרקנד: אישים]]

[[קטגוריה:קהילת חב"ד נתניה: אישים]]

[[קטגוריה:משפחת לדיוב]]