שינויים

[[קובץ:לקוש מתורגם.jpg|שמאל|ממוזער|350px|סט הלקוטי שיחות בהוצאת המכון]]'''מכון לוי יצחק- להפצת שיחות הרבי''' הוקם בשנת ה'תשל"ד – 1973, במטרה להפיץ את תורתו והגותו עוסק בתרגום שיחות של [[הרבי מליובאוויטש]] בשפה העבריתוהנגשתן לציבור הרחב.

רעיון ההקמה הבשיל נוכח הקושי ==הקמת וביסוס המכון==[[קובץ:מכתב חדקוב לר' מענדל.png|ממוזער|מכתבו של המזכיר הרב חדקוב למשפיע הרב [[מנחם מענדל פוטרפאס]] בו נתקלו רבבותמוסר את הוראת הרבי שיקח על עצמו את האחריות להפצת השיחות במסגרת המכון]][[קובץ:מענה הרבי למכון בכתי''ק.jpg|ממוזער|מענה הרבי בכתב יד קודש למכון שיש לפעול בהתדברות ומתוך [[אהבת ישראל]] ובפרט בדבר טוב ונחוץ כזה]]המכון הוקם בשנת [[ה'תשל"ד]] (1973) על ידי הרב [[בן ציון שם טוב]], בהבנת דברי במטרה להפיץ את תורתו והגותו של [[הרבי שנאמרו ויצאומליובאוויטש]] בשפה העברית, והוא קרוי על שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]] -לאור בשפת היידיש בלבד. עובדה שהטיבה אמנם עם חלק ניכר מיהדות התפוצותאביו של הרבי, אך לא עם הדור החדש שבארץ ישראל ששימש רב ואב-בית-דין של אחרי קום המדינהקהילת יקטרינוסלב האוקראינית והיווה עד סוף ימיו מקור השראה רב תוקף עבור כלל יהדות [[רוסיה]] ואוקראינה.

מיד עם כינונורעיון ההקמה הבשיל נוכח הקושי הרב בו נתקלו רבים, הצליח המכון לעורר הדים נרחבים בקרב אוכלוסיות וחוגים רחבים שנחשפו זה לראשונה לעומק תפיסת העולם ומשנתו של בהבנת דברי הרבי שנאמרו ויצאו-לאור בשפת ה[[הרבי מליובאוויטשיידיש]]בלבד - עובדה שהטיבה אמנם עם חלק ניכר מיהדות התפוצות, שכבר שימש כמנהיג תנועת [[אך לא עם מרבית חסידי חב"ד]] זה עשרים ושלוש שנהבארץ ישראל, שהתקשו בהבנת השפה.

ראשית יצירותיו וגולת הכותרת של הוצאות מיד עם כינונו הצליח המכון היא ללא ספק סדרת "ליקוטי שיחות" המכילה מאות שיחות עיוניות לעורר הדים נרחבים בקרב אוכלוסיות וחוגים רחבים, שנחשפו זה לראשונה לעומק תפיסת העולם ומשנתו של [[הרבי]] על סדר פרשיות השבוע בהמשך, הפנה המכון משאבים גדולים במאמץ להביא את תורתו של הרבי לילדים ולנוער, הן כחומר קריאה והן כחומר עבודה לבתי הספר (ראה שכבר שימש כמנהיג תנועת [[מעיין חיחב"ד]])זה עשרים ושלוש שנה.

חלוץ אחרי פטירת הרב שם טוב ב[[תשל"ה]] הציעו בניו לגיסו הרב [[מנחם מענדל פוטרפאס]], לקחת על עצמו את האחריות להפצת השיחות במסגרת המכון הישראלי וכן והם יקחו את האחריות לגיוס הכספים הנדרשים לזה. הרב פוטרפאס שלח לרבי את ההצעה ושאל אם לקבלה.המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] שלח לו בחזרה מכתב, ובו מסר את הוראתו של מקבילו היידישאי, היה איש האשכולות הרבי שבאם כפי שכותב יקבלו הבנים עליהם להשיג את הכספים שיקח הוא על עצמו אחריות זו. במכתב הרב חדקוב הופיעה גם העתקה של תשובת הרבי על שני [[בן ציון שם טובפ"נ]] זששלח הרב פוטרפאס באותה עת: {{ציטוטון|ואזכיר על הציון ויבשר טוב}} ועל גליון מכתב הרב חדקוב הוסיף הרבי בכתב יד קדשו: {{ציטוטון|ולהנ"ל. במסירות אין-קץ}}, הקים היינו שמענה זה אינו רק על הפ"נים אלא גם על ההצעה הזו שיטול את מה שהפך למוקד משיכה מאין-כמותו עבור רבבות מבקשי תורתו, הגותו והנחיותיו של הרבי מליובאוויטש בשפה העבריתהאחריות להפצת השיחות.

כעורך ראשי משמש בשנת [[ה'תשל"ט]] מינה הרב פוטרפאס את נכדו הרב טוביה בלוי המתמקצע בתחום עריכת ותרגום תורת אדמו"רי חב"ד לדורותיהם[[יוסף יצחק ליברוב]], בהסכמת הרבי, למנהל המכון, והוא התחיל בהוצאת השיחות בספרים וביסס והרחיב את פעילות המכון.

במענה למכתבו של הרב ליברוב אודות תרגום השיחות שבמסגרת המכון קרוי על שמו של רבי וכו' הורה הרבי [[ג' אדר]] [[לוי יצחק שניאורסאהןתש"מ]] זצלמסור את המענה הכללי - פרטי מאותם ימים: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. ודבר בעתו – בסמיכות לשבת קודש: מברכים חודש אדר, שקלים, מ"ח. חודש הגאולה. אזכיר על הציון}}, כשהרבי מוסיף וכותב: {{ציטוטון|כמובן כהנ"ל - אביו של הרבי מליובאוויטששייך לעסקני אנ"ש שי' שבארץ הקודש '''המבינים בכיוצא בזה'''. ופשוט שצריכה להיות '''התדברות''' בין כל המתעסקים בזה – מתוך אהבת ישראל – שלא להכפיל ענינים, ששימש רב ואב-בית-דין של קהילת יקטרינוסלב האוקראינית והיווה עד סוף ימיו מקור השראה רב תוקף עבור כלל יהדות רוסיה ואוקראינהניט חאַפן{{הערה|בתרגום ללשון הקודש: לא לחטוף}} אחד אצל השני '''וכו''''. ובענין טוב ונחוץ כהנ"ל – הזהירות בזה נחוצה ביותר}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תש"מ}}.

מיקום לאחר שאחד מעסקני חב"ד כתב על טענות שיש על הנדפס בשיחות המתורגמות היוצאות לאור על ידי המכון הוסיף הרבי בכתב יד קודשו בשולי המכתב כללי ־ פרטי הבא שקיבל הרב ליברוב: {{ציטוטון|ותשועה ברוב יועץ}}, ובעקבות מענה זה נוסד הוועד של המכון{{הערה|[http://teshura.com/teshurapdf/Notik%20-%20Doron%20-%20Marcheshvan%2025%2C%205778.pdf תשורה דורון כ"ה מרחשוון תשע"ח] (ע' 63 - 64)}}. המכון הממוקם כיום ב[[כפר חב"דב']] מפיץ מידי שבוע באלפי עותקים שיחה מתורגמת ללשון הקודש מסדרת ה[[לקוטי שיחות]]. ==הוצאות המכון=====לקוטי שיחות המתורגם===ראשית יצירותיו וגולת הכותרת של הוצאות המכון היא ללא ספק סדרת "[[לקוטי שיחות]]" המכילה מאות שיחות עיוניות של [[הרבי]] על סדר פרשיות השבוע מתורגמות ללשון הקודש וערוכות בשפה ברורה ומודרנית. בעת הקמת המכון הוגשו לרבי כמה הצעות למתרגם השיחות, והרבי בחר בהרב [[טוביה בלוי]] לתפקיד. לאחר כמה שנים הרב בלוי הכניס לתפקיד את בתו וחתנו הרב [[אהרון הלפרין (כפר חב"ד ב')]], שתרגמה את השיחות בהדרכתו. בשנים האחרונות, תרגם הרב [[אסף חנוך פרומר]] מספר שיחות בודדות. כאשר שאלו את הרבי כיצד לתרגם, הוא הורה שיעשו תרגום תוכני ולא מילולי. השיחות יוצאות לאור ומתפרסמות בקובץ שבועי המודפס בכ-4,500 עותקים ומתפרסם בכל רחבי הארץ, בעיקר בריכוזים חרדיים. במקביל, לוקטו השיחות לספרים והודפסו בעשרים וארבעה כרכים המקבילים לכרכי ה[[לקוטי שיחות]] המקוריים (מלבד 15 הכרכים מסדרת ה[[ליקוטי שיחות]] שנדפסו מלכתחילה בלה"ק). הדפסת הסדרה הושלמה בשנת [[ה'תשע"ד]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79223 שהחיינו: הושלם תרגום הלקוטי שיחות ללה"ק], באתר חב"ד אינפו}}. ===מעיין חי===[[קובץ:מעין חי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת המהדורה הישנה של מעיין חי]]{{ערך מורחב|ערך=[[מעיין חי]]}}מספר חודשים אחרי פטירת [[הרבנית חיה מושקא]] התחיל הרב ליברוב בפרוייקט [[מעיין חי]], לעריכת השיחות בצורה מתאימה לילדים. הפרוייקט נקרא על שם הרבנית "'''מ'''עיין '''ח'''י" - חיה מושקא, ועל שם מעיינות החסידות המופצים באמצעותו. השיחות יצאו בחוברת דו-שבועית צבעונית, בעיצוב מתאים לילדים, שהכילו שתי שיחות לפרשיות השבוע ואזכורים לתאריכים חסידיים החלים בזמן הקרוב, הסדרה החלה לצאת בתחילת שנת [[ה'תשמ"ט]]. מספר שבועות לאחר הקמת הפרוייקט{{הערה|שיחת שבת פרשת וירא ה'תשמ"ט. התוועדויות ע' 334}} אמר הרבי, כנראה בהתייחסו לפרוייקט, ש"בימינו אלו נתבארו גם עניני החסידות באופן המובן גם לקטנים". בהמשך השנים קובצו השיחות לסדרה בת 17 כרכים (שלשה סטים - בני חמישה כרכים כל אחד - על פרשיות התורה, כרך ל[[פרקי אבות]] וכרך על [[הגדה של פסח]]. בשנת [[ה'תשע"ד]] הוחל בהוצאת הסדרה במהדורה מחודשת. {{תורת הרבי}}{{הערות שוליים}}