שינויים

[[קובץ:פאה מלפני 3400 שנה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|פאה מלפני 3400 שנה שהתגלתה במערת קבורה במצרים]]'''פאה נכרית''', היא שערות אשה תלושות[[כיסוי ראש]] משיער טבעי או סינתטי, המשמשות לכיסוי ראש. הנהוג כיום אצל רוב הנשים במגזר החרדי, נוהגות לקיים בזה את מצוות ה', לכסות את השיער הטבעי של האשה.==הפאה בהלכה==הפוסקים נחלקו האם כיסוי ראש מנהג זה מועיל, או שמא צריכה האשה לכסות את ראשה בשני כיסויים, מטפחת ועליה "רדיד" (=שאל). רוב הפוסקים התירו זאתהחל לפני כחמש מאות שנה, וחלק ניכר מהם הורו שזהו כיסוי ראש עדיף מבחינה הלכתית - מאחר ובימינו לא נהוג ללבוש "רדיד" והמטפחת המצויה אינה מכסה את השיער כראויועם השנים הפך לפולמוס הלכתי נרחב.

ואכן נשיאי חב==מצוות כיסוי הראש לנשים==בתלמוד הבבלי, מסכת כתובות{{הערה|שם=ע"דב|דף ע"ב.}}, ובהם [[אדמומוכיחים חז"ל מהפסוק "ר הרייופרע את ראש האשה"צ]] ו[[הרבי]], הורו באופן חד משמעי שעל הנשים שראשה של האשה היה מכוסה מלכתחילה, ומכאן שמנהג בנות ישראל לכסות את ראשן בפאה נכרית דווקא. "מהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה"{{הערת שולייםהערה|אגרות קודש חלק רש"י', איגרת ב'תתק"עשם, תרגום מאידיש.בביאורו השני והעיקרי}}. היות ומנהג זה מוזכר בתורה, החשיבו זאת חז"ל כאיסור מן התורה.

הסיבה העיקרית לכך מלשון חז"ל "דאורייתא היא" הבינו רוב הפוסקים שחובת כיסוי הראש היא שבמטפחת קשה לכסות את השיערמהתורה, וזהו איסור חמורלמרות שמצווה זו לא נכללה במנין המצוות. אולם חלק מהפוסקים ובראשם שו"ת "תרומת הדשן"{{הערה|סימן רמ"ב. וכן כתב הראב"בעצם הענין דלבישת פאה נכריתד לעדת הספרדים בירושלים העתיקה, ולא להסתפק בכובע ומטפחתרבי יוסף נסים בורלא, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפיבספרו "וישב יוסף" (חלק יו"ד סי' ב' מטפחת), ורבה של חיפה, משאירה רבי יוסף משאש בספרו אוצר המכתבים חלק השיער בלתי מכוסהג' (סי' אלף תתפ"ד), ורבי יצחק שמחה הלוי הורוביץ, מרבני ארה"ב, בספרו "יד הלוי" (על כל פנים במשך זמן קצרספר המצוות, עמ' קמ"ג), ורבי אברהם רומנו, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדולרב העיר סרייבו שבבוסניה, וכהפסק דין בשובספרו "ע אואברהם אברהם"(ח "ב, פרשת נשא), ורבי אשר גרוניס, רבה של וילטשין בפולין, בספרו "פרי אשר" (סי' ע"ה"{{הערת שוליים|אגרות קודש חלק י"טב, איגרת זעמ'תכק"הא).}}בשם הרמב"ם, כתבו שהאיסור הוא מדרבנן, וכוונת התלמוד היא שדין זה רמוז בתורה.

סיבה נוספת להעדפת הפאה במסכת עירובין{{הערה|דף ק'.}} מלמדים חז"ל שמנהג הנשים לכסות את הראש החל מחוה אמנו שנענשה על מטפחתחטאה בעץ הדעת והתקללה מספר קללות, היא שאפשר להורידה או להסיטה למעלהביניהן "שתהא עטופה כאבל". הפוסקים האחרונים כתבו גם טעמים על פי תורת הקבלה, מדוע אשה נשואה צריכה לכסות את ראשה{{הערה|הזכיר זאת אחד מגדולי האחרונים בספר מאורי אור: "על כרחך שיער [נאסר] מטעם כמוס, ובפאה אין הדבר אפשרישליטת הקליפה". וכן הגאון רבי נחום רוטשטיין, ראש ישיבת נזר התורה, בתשובה על שיער מהודו ביאר את ההבדל בין שיער תלוש למחובר: "בנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירהבזמן הנישואין בצירופא דמדת החסד מצד האיש ומדת הדין מצד האשה, אז על האשה שהיא ככלה תעדה כליה משוך חוט של חסד, שעל ידה יבואו כל החסדים שבאים לעולם, ואז היא מכסה שערות ראשה שהדינים יהיו מכוסים ונכנעים והרחמים מנצח את הדין, ועל ידי זה היא משפיעה החסד לכל העולם... מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת ואחר אודיעך כל זאת בין תבין, ביסוד השערה מסטרא דדינין היא השערה היונקת מהגומה שלה, אבל כאשר פסקה יניקתה של השערה, ובפרט כאשר היא שיש לה ברירהמעם הדומה לחמור, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותרשוב לית לן בה, או לפעמים להסירה לגמרי"{{הערת שוליים|תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפואדרבה מאחר ונגזר יניקתה נשברו הדינים, והבן"ח.}}.

כך היא גם דעתם של פוסקים מכל החוגים==דין דת יהודית==בתלמוד הבבלי, כלהלן:מסכת כתובות{{הערה|שם=ע"ב}}, מפורטים מקרים בהם יכול הבעל לגרש את אשתו ללא תשלום כתובתה. בין היתר, מפורטים דברים הכתובים או רמוזים בתורה, המכונים בלשון המשנה "דת משה", ודברים שיסודם ממנהג בנות ישראל, המכונים "דת יהודית".

מדין 'דת יהודית''א. מרן הגאון רבי שלום משאש זצאסרו חז"ל, ראבאת יציאת האשה ב"ד ירושלים ורבה של יהדות מרוקוקלתה"{{הערת שוליים|בספריו תבואות שמש אה, ללא תוספת כיסוי מעליה. הרמב"ע סים והשולחן ערוך הבינו ש'קלתה' קל"זהיא מטפחת, וללא רדיד המכסה את ראשה ורוב גופה, שמש ומגן חלק ב' סי' ט"ו-י"זצריך הבעל לגרש את האשה ללא כתובה.}}:'''

"אני רואה במנהג זה [של לבישת פאה נכרית] {{ציטוטון|יוצאת לשוק או למבוי מפולש או בחצר שהרבים בוקעים בו וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, '''דבר חשוב ביותר, ומעלה גדולה נמצאה בו,אף על פי ששערה מכוסה במטפחת...''' לפי מש"כ הפוסקים החולקים על מהר"ם אלשקר על מה שהתיר גילוי שערות חוץ לצמתןבכל אחד מאלו תצא בלא כתובה... והנה באלו הנשים הלובשות מטפחתאין כופין אותו להוציאה, אי אפשר לומר "ונקה"מכל מקום מצוה עליו שיוציאנה}}{{הערה|אבן העזר, כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלהסימן קט"ו.}}.

ועוד כתבלמרות זאת, "טוב שנקח מנהג זה שיש בו התירו הפוסקים בדורות האחרונים את כיסוי הראש לגמרי בלי להניח שום שערה יוצאת חוץ וכובמטפחת או כובע, והסבירו שדין 'דת יהודית'הוא המנהג העכשווי של בנות ישראל הכשרות, וכאשר משתנה המנהג, משתנה הדין, משתלבש מטפחת לקולא או כובע ותלך אחר מנהג שיש בו מחלוקת. ולדעת צד אחד יש בו משום פריעת ראש דאורייתא שנגלה שערה מגופה ממש"לחומרא, כפי המנהג.

וכתב עוד שם, פוסקים בודדים{{הערה|הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר חלק ד'סימן ג''ומצוה רבה לפרסם ההיתר''' כדי למשוך נשי הדור החדש המגלות ראשן לגמרי שיבואו ללבוש פאה נכרית בהיתר, והגר"מ פיינשטיין. לא כן כאשר שומעים דעת האוסרים}} התירו אף גילוי "שיעור שתי אצבעות" (3-4 ס"מ) מהראש, אזי לדידהו שאין עולה תוך הסתמכות על דעתם ללבוש מטפחת אומרות כיון שכן הוא שהאיסור שוהשו"ת מהר"ם אלשקר{{הערה|סימן ל"ה.}}. אבל רוב הפוסקים חלקו עליהם בחריפות, טוב להישאר חפשי בשיער גלוי לגמריוהוכיחו כי מהר"ם אלשקר לא התיר את גילוי הראש עצמו אלא רק את השיער היוצא מחוץ לכיסוי{{הערה|ראו בתשובת הגר"מ שטרנבוך, ספר דת והלכה סימן א.}}. לא כן בשמעם מדת ההיתרלגבי כיסוי הראש בפאה נכרית, אזי יבואו לבחור בטוב ולמאוס ברע"נחלקו הפוסקים.

ועוד כתב==פולמוס הפאה==השימוש בפאה נכרית החל מלפני אלפי שנים. במערת קבורה במצרים, "'''מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן וכו' בהיתרהמתוארכת לזמן מתן תורה - לפני כ3400 שנה, נמצאה פאה משיער טבעי המסורקת כפי הנהוג בזמן ההוא, ולא להתנוול ונראית טבעית לגמרי{{הערה|מערה זו התגלתה בכפר מצרי עתיק לפני כמאה שנה ע"י מטפחת''' ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות חשני ארכיאולוגים מאיטליה. לפי הכיתוב שנמצא במערה, נקברו בה בני הזוג חה ומריט. קברם השתמר בצורה מושלמת, בצורה נדירה ביותר, ונמצא שלם וחתום. זהו ההישג הארכיאולוגי הגדול ביותר במאה האחרונה. כל חפציהם של בני הזוג הוצאו מהקבר והם מוצגים כעת במוזיאון המצרי בטורינו שבאיטליה, ביניהם: חמישים בדים, עשרים ושש חצאיות באורך הברך, ארבעה צעיפים, ופאתה של הגברת מריט. הפריטים זמינים לצפיה באתר egyptianhistorypodcast/com.}}. גם לפני כ2000 שנה מוזכרת הפאה הנכרית במשנה ובגמרא, אך לא שימשה בזמן ההוא ככיסוי ראש לכלל הנשים אלא כתכשיט לכלות{{הערה|ראו בתשובות הגאונים למסכת שבת דף ס"וד: "פאה נכרית. שיער שמביאין מבחוץ ומקלעין אותו יפה יפה, ומניחין אותו בראשי כלות כל ימי חופתן"}} או פתרון לבעלות מום ששערן היה לבן או דליל. בזמן התלמוד, נהגו הנשים להוציא צמה קלועה מחוץ לכיסוי הראש, ואותן נשים בעלות מום השתמשו בצמה העשויה מפאה נכרית{{הערה|ראו ביאור נרחב בסוגיות הגמרא ובדברי הראשונים, וכמה חששו חזבהקדמת הספר "ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלהחן וכבוד"].}}.

'''במנהג כיסוי הראש בפאה החל לראשונה בקהילה הספרדית באיטליה, לפני כחמש מאות שנה. הגאון רב הקהילה היה רבי בנימין זילבר זצ"ל, חבר מועצת גדולי התורהיהושע בועז ברוך, בשומחבר הספר "ת שלטי הגיבורים"אז נדברו"{{הערת שוליים|חלק י"ב סי' מ"א, ובספרו הוא התייחס למנהג וכתב להתיר את כיסוי הראש בפאה נכרית. לאחר מכן התפשט המנהג בכל העולם.}}:'''

"גם האיסור דפריעת ראש באשה אינו מוכרח שזה רק בגלל צניעותהפוסקים הראשונים והעיקריים שחלקו עליו, אלא ככל התורה שיש עוד טעמים שנעלמו מאיתנובספרים שהתפרסמו עשרות שנים לאחר פטירתו, והראיה שהרי לפי הזוהר אסור גם בחדרי חדריםהיו מהר"י קצנלנבוגן, ומשמע אפי' אין שם שום איש היא מוזהרת שלא יצאו השערות מחוץ להכיסוי. וזה לשון הזוהר פרשת נשא [מתורגם]באר שבע ויעב"ץ, והם סברו שיש חיוב ע"פ הרמב"אמר ר' יהודה, שיער ם לכסות את הראש של האשה שמתגלהבמטפחת ועליה רדיד, גורם לאחר להתגלות ולפגום אותהולפיכך אין הבדל בין מטפחת לפאה, בשל כך צריכה האשה שאפילו קורות ביתה לא יראו שערה אחת מראשה, כל שכן בחוץ". וכו'. ולזה ברור הוא שהשערות של הפאה לא הוי כשערות הטבעיים שלה, '''ויש לזה מעלה שאפשר לקיים בקל דברי הזוהר "דאפילו וכו' שערה אחת מראשהששניהם אסורים לפי דעת הרמב"ם והשולחן ערוך.'''

'''גאחריהם באו פוסקים נוספים והזכירו טעמים נוספים לאיסור. הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"אטעמי האיסור הם משום מראית העין - שהרואה לא ידע להבחין בין פאה לשיער טבעי, ראב"ד העדה החרדיתויחשוב שהאשה אינה מכסה את ראשה, בשו"ת "משום דת והלכה"{{הערת שוליים|סימן א'יהודית - בהתייחסות לכך שבזמנם רק נשים בודדות חבשו פאה, והיתה זו פריצת גדר מול המנהג הרווח לכסות במטפחת, ומשום פריצות - שאשה החובשת פאה גורמת הרהורים לגברים הרואים אותה.}}:'''

כאשר התפשט המנהג של חבישת פאה במקומות נוספים בעולם, כתבו פוסקי ההלכה{{הערה|לדוגמא, הגאונים בעל שו"הנה לפני כמה חדשים [נכתב בשנת תשת "ל] פורסם מהגאון רבי עובדיה יוסף שליטשואל ומשיב" ובעל "מאמר מרדכי"א (מחבר ספר יביע אומר) בקונטרס מיוחד ובעיתונים וכן בספרו, שפאה נכרית אסור מדינאנכדיו של מהר"י קצנלנבוגן, וכמעט כל בית ישראל עוברים בספרם "מגן גיבורים" או"חסימן ע"ה: "ו באיסורוגם זקנינו שהאריך בפסק הלז, בלי ספק שכוונתו הייתה לשם שמים, ועיתונים שמפרסמים על זה מודעות מכשילין את הרביםבשביל שראה שנפרץ בעת ההוא". ובמח}} שטעמיהם של האוסרים כבר אינם רלוונטים, ממספר סיבות:* ראשוני האוסרים פאה טענו שאין הבדל בין פאה למטפחת, היות וצריך כיסוי של "רדיד"כ מטיל בכך מום בקדשים על רובא דרובא של בית ישראל.אך כאשר מתירים כיום מטפחת לפי המנהג העכשווי, אין מניעה להתיר גם פאה לפי המנהג, שהוא 'דת יהודית' המשתנה לפי הזמן והמקום.. אם אין בדבריו אלא חומרא תבוא עליו הברכה* איסור מראית העין אינו שייך כאשר התפשט המנהג, אבל בעוונותינו הרבים אלו הצעירות שמסירות הפאה נכרית לובשות מטפחת שאינה והרואה יכול לשער שהאשה מכסה כל שערות הראש ממשאת ראשה בפאה{{הערה|ראו בדברי רבי חיים ישראל פסח פיינהנדלר, והבאנו שבזה בספרו "אבני ישפה" חלק ה' סימן קמ"ה: "בזמננו יש מודעות רחוב שבני אדם תולים ברחובות על האיסור לכ"ע של הפאה הנכרית, וכמה הדבר חמור טפי אלף פעמים מאיסור פאה נכרית. אבל כפי מה שהוכחנו שכיום הדבר ברור שאין כאן מראית העין, וכן בלאו הכי לרוב לא שייכים דברי הפוסקים שצריך מטפחת דוקאשאסרו הפאה משום מראית העין, כי היום השתנתה המציאות. ולכן מי שתולה מודעה על חומר האיסור, כוונתם שצריך שני כיסויים מטפחת עם רדידהוא מטעה את הרבים, שלא יתראה כלל משערות ראשן וכמבואר ברמבכי יש על מה לסמוך"ם ושו"ע.}}.* אין הרהור בשיער שרגיל להיות גלוי, וזהו המנהג העתיק גם אצל הספרדים, וא"כפי שכתבו הראשונים על שיער הרווקות{{הערה|כעשרה ראשונים על מסכת ברכות דף כ מצינו שבמטפחת לבד אין כאן תיקון רק פירצה ח"וד}}. וכאשר נשים רבות מכסות את הראש בפאה, והעיקר ביארנו הפך זה לדבר נדוש שאין לחלק בענין זה בין אשכנזים לספרדים, שכולן נהגו פעם בלי פאה נכריתבו פריצות... ועל כן המחמיר יחמיר לעצמו אבל * איסור "בחוקותיהם לא יקרא תגר על כל בית תלכו" אינו שייך כאשר פשט המנהג אצל בנות ישראל, '''ואין כוונת הלובשת פאה להיות דומה לנשים הגויות אלא להיות ככל היהודיות, ובפרט שחומרא בזה עלולה נמי לפעמים להביא חשכיום זה הפך לסמל האשה החרדית.* אוסרי הפאה אסרו רק מדרבנן, ולכן ניתן לומר "ו הרבה קלקולים, עד שמגיעים לאיסור תורה ממש,''' שהמחמיר צריך להיזהר ביותר לכסות כל השערות ממש במטפחת, שבלאו הכי יצא שכרו בהפסדוספק דרבנן לקולא"במחלוקת הפוסקים.

==הפולמוס בימינו==כיום רוב הפוסקים מתירים לאשה נשואה לכסות את ראשה בפאה{{הערה|ראו ספר [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד] שהביא רשימה של עשרות פוסקים מדורנו}} כפי המנהג מדורי דורות שהתפשט בכל העולם, אולם יש גם אוסרים, והבולט שביניהם הוא הרב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|בספר "חן וכבוד" פרק ח'מצביע המחבר על סתירות רבות בין התשובה שכתב הרב עובדיה יוסף לאסור לבישת פאה בשו"ת יביע אומר חלק ה'אבן העזר סימן ה'ד. הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ שליט"א, ראש ישיבת פוניבזלבין תשובות הלכתיות אחרות שכתב בנושאים אחרים, מה שמוביל למסקנה כי למעשה לא אסר לגמרי אלא בבחינת 'הלכה ואין מורין כן', במכתב שהובא בקובץ ותורמת לכך העובדה שבמקרים פרטיים שבאו לפניו הוא התיר, כגון: אם האשה אינה מוצאת חן בעיני הבעל עם מטפחת, או שיש לה לחץ נפשי מכך שחברותיה חובשות פאה והיא לא, כמפורט בספר "בית הללמעין אומר"{{הערת שוליים|קובץ חלק י"ט.ב}}:''' .

==בחסידות חב"בסד==בשאלה האם אפשר לכסות את הראש בפאה, או שמא צריכה האשה לכסות את ראשה בשני כיסויים, מטפחת ועליה "רדיד"ד(=שאל), יקבע [[אדמו"ז סיון תשסר הזקן]] [[בעל התניא]] בספרו "ד. למעלת כבוד שולחן ערוך הרב... על דבר אשר כמה שאלו בזה שחתמתי על כרוז שמשתמע ממנו קריאה להרחקת חבישת פאה נכרית, אפרש דעתי בענין." שאפשר לכסות את הראש בפאה:

הנה דבר פשוט שלא היתה כוונתי לחוות דעתי בעצם היתרון {{ציטוט|תוכן="שיער של הפאה הנכריתאשה שדרכה לכסותה ערוה היא, אשר נידון זה כבר עלה מפני שמביא לידי הרהור, ואסור לקרות או להתפלל כנגדה על שולחן מלכים גדולי הדורות הקדמונים זי"עדרך שנתבאר, אפילו היא אשתו. אבל בתולות שדרכן לילך פרועות ראש, וכן שערות של נשים שרגילין לצאת מחוץ לצמתן בקצת ארצות, מותר לקרות כנגדן, שכיון שרגילין בהן אינן מביאין לידי הרהור. ופאה נכרית, אפילו דרכה לכסותה, מותר לקרות כנגדה, '''ומגדולי הדורות ז"ל היו שהנהיגו כן בביתםוגם מותר לגלותה ואין בה משום יוצאה וראשה פרוע''' ונהרא נהרא ופשטיה, ובהרהור אחר פסקם יש בה פרצהשהוא אסור מן התורה באשת איש".|מרכאות=כן|מקור=או"ח, סימן ע"ה סעיף ד'}}

'''ובאמת דכיסוי הראש עשני נשיאי חב"י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצהד האחרונים,''' גם לאלו שע[[אדמו"י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטב, וכל מטרת החתימה היתה לבקשת קבוצה לחזק המנהגים שהנהיגו ער הריי"פ אמותיהם והחיזוק היה בתרתי, האחד שלא יראו עצמן כיוצאים מן הכלל, ועוד והוא העיקרצ]] ו[[הרבי]], שלא יבואו ע"י המטפחת לפרוץ ולהוציא משערן החוצה כאשר נכשלו בזה רביםאף הורו באופן חד משמעי שעל הנשים לכסות את ראשן בפאה נכרית דווקא.

אבל '''התעמולה שעושין בדבר, יש בזה סכנה,''' לערער עיקרי הצניעות המחוייבת מן הדין, ואין דעת תורה נוחה מזה שיצא ח[[אדמו"ו איזה פרצה, ואלו המבינים ישפיעו על השניים בכדי שהצניעות יהיה שמור בכלל ישראלר הריי".צ]] כתב:

'''ה{{ציטוטון|בטח קיבל את מכתבי בברכת מזל טוב. הגאון רבי משה ווינער שליטבמכתבו הוא כותב שמקווה להשי"את שיעזור לו שביתו יהיה חסידי, מרבני ארההנה כל ברכה צריכה לכלי... וההנהגה בכלל צריך להיות אשר אשת תלמיד [[תומכי תמימים|תו"בת]] צריכה לשאת {{מונחון|פאריק|פאה}} כמה שלא יכבד לה דבר זה, אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות... אחר כל האריכות הנני אומר לו בקיצור דקיצור, אשר זוגתו תחיה '''צריכה לשאת פאה נכרית, בספרו ואחרת אי אפשר'''}}{{הערה|{{היברובוקס||אגרות קודש אדמו"כבודה בת מלךר מוהריי":צ, כרך ו'|31606|עמ'תי"א|עמוד=451}} וראו מילים דומות בעמ'הבא תי"ב}}.

ו[[הרבי]] הורה לכל נשות [[חסידות חב"יש להעדיף לבישת ד]] ללבוש פאה נכרית על כיסוי השיער ע"י מטפחת או כובע, מכיון שבהן קשה לכסות כל השיער בתמידות".בכל מקום שהן, ללא יוצא מן הכלל:

{{ציטוטון|מהיום ואילך '''על כולן, ללא יוצא מן הכלל'''ו. הגאון רבי יצחק עבאדי, בשו"ת "אור יצחקלהתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה.}}{{הערת שולייםהערה|אהאגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע סי. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב' . הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"געמ'שמ"ט.איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים}}, מעיד על דברי הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל:''' .

הרבי הסביר את דעתו בעשרות מכתבים ושיחות, והסיבה העיקרית בדבריו היתה שזהו הכיסוי העדיף מבחינה הלכתית, היות וכיום לא נהוג ללבוש "וזכורני מיד לאחר נשואי שאלתי את הגאון הגדול הנרדיד"ל [בעל אגרות משה] אם צריך ללבוש כובע על הפאה נכרית, ואמר לי שאין צריך. ועוד הוסיף לומר לי כי פאה נכרית יותר טוב ממטפחתוהמטפחת הנפוצה אינה מכסה את השיער כראוי, כי פאה נכרית ולעומת זאת הפאה מכסה היטב את כל השערותהשיער, ועוד שבזה תמיד נשאר מכוסה כל זמן שהיא על ראשה, מה שאין כן במטפחת".ואף אינה מחליקה מהראש:

{{ציטוטון|בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי '''רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי'מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה''ז. הגאון רבי יהודה טשזנר שליט"א', על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, אבוכהפסק דין בשו"ד ומוע.}}{{הערה|אגרות קודש חלק י"צ באופקיםט, בספרו שערי תורת הבית:''איגרת ז'תכ"ה.}}

"חובה סיבה נוספת להעדפת הפאה על כל אשה נשואה לכסות ראשה. והרבה נשים שואלות במה עדיף לכסות ראשן, עם מטפחת או עם פאה? והנה מעיקר הדין כל דבר המכסה הוא כשר, אלא שיש כאן ענין של הידור מצוה. כי לכסות עם מטפחת הוא יותר צנוע מלבישת פאה, אכן הפאה מכסה יותר טוב את השערות שלה, כי בזה אפשר בקלות לכסות גם את כל השערות שבצדדים, וגם היא צמודה היטב ואינה נופלת, '''אבל עם מטפחת קשה לכסות את כל השערות שבצדדים, וגם המטפחת הרבה פעמים מחליקה וע"י זה מתגלים שערותיה.''' על כן, אשה שיודעת איך לקשור את המטפחת באופן שמכסה היטב את כל שערותיה, ובלי להחליק פה ושם, יש עדיפות והידור בלבישת מטפחת, אבל אם אינה יכולה להיזהר בזה, '''עדיף ללבוש פאה.''' ויש לשים לב, כי כל ענין כיסוי הראש הוא משום צניעותשאפשר להורידה או להסיטה למעלה, שלא יראה מהשערות הטבעיות שלה החוצה".ובפאה אין סיבה לעשות זאת:

{{ציטוטון|בנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה... מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותר, או לפעמים להסירה לגמרי}}{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמ'''קפ"ח. הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים:'''}}.

בקונטרס "כיסוי ראש לאשה"כמו כן הורה [[הרבי]] שכל אישה תשכנע את חברתה ללבוש פאה{{הערת שולייםהערה|יואגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס"ל בתשסג. מאידיש: "ח.אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'}} מובא. הרבי הדגיש כי גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, "יש מהעולם שרצו לטעון שהלהורות לה ללבוש פאה{{הערה|אגרות קודש חלק ט"אור לציוןו, איגרת ה'תקי" רק הליץ בעד המנהג אבל למעשה לא התירג}}. הרבי דיבר על הצורך בפאה הכי יפה, ולכן שאלתי כדי שכל הנשים האחרות ירצו גם הן לכסות את בנו הגאון רבי אליהו אבא שאול שליטהראש בפאה{{הערה|תורת מנחם חלק י"א האם נכון הדבר, וענה לי בזה הלשון, באופן כללי סבר אבי שמטפחת עדיפא, אבל כיון שיש נשים שיוצאות להן שערות מהמטפחת, ב עמ'''העדיף אבי את הפאה והנהיג בביתו ללבוש פאה נכריתקפ"ח, שזה כיסוי יותר טוב, וכך הורה לנשים אחרות''שיחת ר"ח [[אלול]] תשי"ד. שיחה זו הובאה גם בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ'קפ"ח ואילך}}.

ואכן אימתו את הענין עם הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"אבשנים הראשונות לנשיאותו, ראש ישיבת "אור לציון" ורבה של שכונת מטרסדורף בירושלים, ואמר כי כך הם הדברים, ממש כמו שכתב בקונטרס הנ"לערך [[הרבי]] קידושין לחסידיו. וגם אישר את השמועה כי יש עמו מכתב ארוך מאביו הגאון זצ"ל בענין זה, ובו הוא כותב בפירוש כי יש עדיפות לפאה על אחד התנאים המפורסמים להסכמת הרבי לעריכת [[קידושין]] היה שהכלה תלבש כל חייה '''פאה נכרית''' ולא מטפחת מפני שמצוי בה גילוי שערות, ואין הוא סובר כדעת המתירים גילוי אצבע אחת או שתי אצבעות וכו'. אך לא רצה לפרסם את המכתב עד אריכות ימים ושנים של הגר"ע יוסף.

ורמז למכתב זה ==פוסקי הלכה נוספים==דעתו של [[הרבי]] בנושא היא כדעתם של עשרות רבנים מכל החוגים והעדות, שכתבו להעדיף לבישת פאה בימינו על מטפחת או כובע. ביניהם ניתן לראות למנות את הרב [[אברהם ישעיה קרליץ]], בעל ה"חזון איש"{{הערה|ראו ספר דינים והנהגות מהחזו"א, חלק ב' פ"ח אות ט', שיש עדיפות לפאה על מטפחת, כיון שהיא מכסה את כל השערות כראוי, ובמטפחת לפעמים מתגלות שערותיה. וכן העידו תלמידיו: הרב [[חיים קנייבסקי]], הגר"י מאיר, הגר"י פרידמן, הגר"ח גריינמן, ועוד.}}, הרב חיים קניבסקי, גדול הדור הליטאי{{הערה|ראו ספר "נזר החיים" עמ' רי"ד: "בשם החזון איש אומרים, שיש מעלה בפאה, משום שמכסה את כל השערות... ויש אחרונים שמחמירים בפאה, אך אצלנו לא נהגו להחמיר". וכן בספר "חן וכבוד" הביא תשובות מכתב ידו.}}, הרב בן ציון אבא שאול, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים{{הערה|ראו תמליל דרשתו בספר "תפארת ציוןאבות" חלק שישי - פניני האור לציון, עמ' ל': "אם שערות האשה יוצאות בחוץ, לפי הזוהר זה לא טוב. ופאה עדיף, שהיא מכסה את כל הראש. ולא נקראת הולכת וראשה פרוע, כך משמע מהרמ"א. ואפילו שיש חולקים, אנחנו פוסקים כמו השו"ע והרמ"א".}}, הרב שלום משאש, מגדולי הדור הספרדיים ורבה של יהדות מרוקו{{הערה|ראו שו"ת שמש ומגן חלק ב' אבן העזר סימן ט"ו: "באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר "ונקה", כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה... מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן וכו' בהיתר, ולא להתנוול ע"י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה".}}, הרב בנימין זילבר, חבר מועצת גדולי התורה{{הערה|ראו שו"ת אז נדברו חלק י"ב סימן מ"א: "יש לזה מעלה שאפשר לקיים בקל דברי הזוהר".}}, הרב משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית{{הערה|ראו ספר דת והלכה סימן א': "וביותר רצוני להדגיש, דהאוסר היום לכל אחד פאה נכרית מדינא, אינו מחמיר רק מיקל בזה מאוד, שאשה היום במטפחת אינה מכסה כל שערותיה תמיד, וזה מקום לחוש לאסור מדינא אפי' מהתורה לרשות הרבים, ואם בפאה נכרית החשש לרוב הפוסקים רק מדת יהודית, במטפחת החשש מגילוי שיער, והיינו פגיעה בדת משה ממש, וא"כ המחמיר עלול להקל לגרום איסור תורה, שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו פאה נכרית, יזהרו במטפחת שתכסה תמיד כל השערות כדין, וגם אם בפאה נכרית הרי זה שינוי מדרכי אבותינו, במטפחת לחוד ובמיוחד לספרדים הרי זה שינוי טפי, שזה מפורש בשו"ע שצריך עוד לרשות הרבים רדיד ולא סגי במטפחת לבד, וכן נהגו באמת אצלם מדורי דורות, עד שסביבם נשתנה המנהג והתחילו במטפחת לבד. וא"כ אפי' במטפחת אין בזה חומרא, רק קולא נגד הפסק ומנהג מדורי דורות שצריך חוץ מהמטפחת רדיד דוקא".}}, הרב מיכל יהודה לפקוביץ, ראש ישיבת פוניבז'{{הערה|ראו במכתבו שהובא בקובץ בית הלל י"ט: "כיסוי הראש ע"י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה, גם לאלו שע"י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטב... התעמולה שעושין בדבר [נגד לבישת פאה], יש בזה סכנה, לערער עיקרי הצניעות המחוייבת מן הדין".}}, הרב [[משה פיינשטיין]], הפוסק העיקרי של יהדות ארה"ב{{הערה|ראו עדותו של הרב יצחק עבאדי בשו"ת אור יצחק, אבן העזר סימן ג': "וזכורני מיד לאחר נשואי שאלתי את הגאון הגדול הנ"ל [בעל אגרות משה] אם צריך ללבוש כובע על הפאה נכרית, ואמר לי שאין צריך. ועוד הוסיף לומר לי כי פאה נכרית יותר טוב ממטפחת, כי פאה נכרית מכסה את כל השערות, ועוד שבזה תמיד נשאר מכוסה כל זמן שהיא על ראשה, מה שאין כן במטפחת".}}, הרב יהודה טשזנר, אב"ד אופקים{{הערה|ראו בספרו "שערי תורת הבית" פרק ה' עמ' שי"ד: "הפאה מכסה יותר טוב את השערות שלה, ושם כתב כי בזה הלשוןאפשר בקלות לכסות גם את כל השערות שבצדדים, וגם היא צמודה היטב ואינה נופלת, אבל עם מטפחת קשה לכסות את כל השערות שבצדדים, וגם המטפחת הרבה פעמים מחליקה וע"י זה מתגלים שערותיה".}}, הרב מרדכי גרוס, גאב"ד חניכי הישיבות{{הערה|ראו בספרו "והיה מחניך קדוש" עמ' י"ז: "והיתה לו (לגרבוצריכה להיזהר מאוד שלא יצא משיער ראשה אף משהו, ונשים שמשאירות שערות גדולות יקשה הדבר מאוד שלא יצאו מעט שערות דרך המטפחת, ועדיף שתלך עם פאה נכרית אף בבית, וע"י זה לא יצאו שערות".}}, הרב [[גבריאל ציננער]], אב"ד נטעי גבריאל{{הערה|ראו בקובץ אור ישראל ל"ו - ל"ז: "צ אבא שאול זציש מעלה בחבישת הפאה, שהרי בכיסוי מטפחת מצוי שחלק השיער מגולה, וכבר נתבאר בפוסקים לאסור כלל, דלא כדברי מהר"ם אלשקר סי' ל) חכמה בפסק"ה... עוד מקובל מגדולי ישראל טעם על שלא רצו להחמיר כל כך בזה [ולאסור לבישת פאה], מפני שלא תתגנה על בעלה. ובפרט בדורותינו אלה ראו ענין זה נחוץ למאוד, שדרכו לצאת מתוך בעיות סבוכותחוצות לפרנסתו".}}, הרב יוסף קאפח, מגדולי חכמי תימן{{הערה|ראו בספר "טהרת משה" עמ' קצ"א: "פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור [מעצב] כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, ואכמאלא מותרת להתנאות בפאה נכרית... יכולה הכלה לחבוש פאה נכרית יפה שביפות ונהדרה שבנהדרות, והכי איתה במשנה, והוי כיסוי ראש מעליא"ל. והיו הוראות שהיה עונה בחכמה}}, הרב [[אליעזר שלמה שיק]], מגדולי רבני חסידות ברסלב{{הערה|ראו בספר "שיחות מוהרא"ש" חלק ט': "רואים בחוש אשר דרכה של המטפחת לזוז ממקומה, ובכך נראות שערות ראשה בחוץ. ועל כן טוב מאוד לחבוש פאה נכרית, עד שעל ידי זה לכל הפחות תהיינה מכוסות השערות. ואף שיש מהנשים הספרדיות הנוהגות שלא היו יורדים לסוף דעתוללבוש פאה נכרית משום פריצותא, עם זאת מי שרוצה להסתכל בעין אמת ולהבין את האמת, ההכרח לו להודות, אשר אי אפשר בשום פנים ואופן לכסות את השערות במטפחת בלבד, כי היא נוטה הצידה, ואז נראות השערות בחוץ, ויש על זה קללה מהזוהר הקדוש". וכגון בענין }}, הרב [[שלמה זלמן אויערבאך]], שהורה לנכדתו באופן חד משמעי ללכת דוקא עם פאה, למרות שלא רצתה בכך{{הערה|ראו בספר "ועלהו לא יבול" חלק ג', עדות נכדו: "לבת דודתי שהתחתנה (נכדתו) ולא רצתה לקנות פאה נכרית, אמר: תהיי נורמלית ותקני פאה כמו כולן".}}, וכן העיד חתנו, הרב יצחק ירוחם בורודיאנסקי, ראש כולל "ישיבת הר"ן" בירושלים{{הערה|ראו תמליל שיחתו עם הרב יואל שילה, המובא בספר "חן וכבוד": "הפאות היו אצלו לכתחילה, אין בזה שום בעיה, ולבנות הטובות שלו הוא נתן פאות ולא הסתייג מזה... היה מסתיר פסקים מסויימים מחמת השלוםמקובל אצלנו, אני לא יכול להגיד שממש זה גם על דעתו אבל כך היה מקובל בבית, שיש עדיפות ללכת עם פאה. פעם אמר לי לערוך מפיו תשובה ארוכה ומנומקת בענין מסוייםכי הפרקטיקה מראה שנשים שהולכות עם מטפחת - יש להן בעיה נפשית עם זה, וזה מתפרץ אצלהן בדברים אחרים - והדברים האחרים הם לא צנועים כל כך. אם הולכים עם פאה - אז רגועים ואין בעיה, לכן אצלנו מקובל שיש עדיפות אפילו ללכת עם פאה".}}, הרב יהודה שפירא, ראש כולל "חזון איש"{{הערה|ראו דבריו בספרו דעת יהודה: "פאה צנועה אין בה שום פקפוק, ולהסתירה שלא תתפרסם אלא לאחר אריכות ימים ושניםובימינו יש בה גם משום חיזוק הדת כי קשה לצעירות לעמוד בניסיון".}}, וכן הורה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רב ואב"ד [[כפר חב"ד]], במכתב מיוחד שפירסם:

'''ט{{ציטוטון|ב"ה, ערב ראש השנה תשס"ח. הגאון רבי מרדכי גרוס שליטאל אנ"ש שיחיו תושבי הכפר. בקשר לכיסוי הראש של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה - הנני להודיע: א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, אב"ד חניכי הישיבותכשאפי' רק מקצת מהשערות מגולות - הרי זה היפך השולחן ערוך! ב. על פי הוראות הרבי, בספר "והיה מחניך קדוש"על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל. אי לכך:'''אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה''', והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר! ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות של הרבי שעל ידי חבישת הפאה זוכים לבני חיי ומזוני ולפרנסה}}.

"וצריכה להיזהר מאוד שלא יצא משיער ראשה אף משהו==החוששים לשיער ההודי==חלק קטן מהשיער המשווק בעולם, ונשים שמשאירות שערות גדולות יקשה הדבר מאוד שלא יצאו מעט שערות דרך המטפחתמקורו בהודו (כשלושים אחוזים, ועדיף שתלך עם פאה נכרית אף בביתלכל היותר). רוב השיער ההודי המשמש לייצור פאות (כשמונים אחוזים) מקורו בנשים עניות המוכרות את שערותיהן תמורת כסף{{הערה|עדותו של שר המסחר ההודי, וע"י בראיון לעיתון הגרדיאן}}. אך כעשרים אחוזים ממנו מגיעים מהטמפל ההודי, שם הצליינים מתגלחים לפני הכניסה לאליל, כחלק מטקס הטהרה. בשיער זה לא יצאו שערות"חששו הפוסקים לאיסור תקרובת עבודה זרה.

'''חשש זה התעורר לראשונה ע"יהרב נחום אליעזר רבינוביץ{{הערה|בשו"ת שיח נחום סימן נ"א}} בשנת תשכ"ח. הגאון רבי גבריאל ציננער שליטמסקנתו היתה להחמיר, אבל לא הכריע בנדון{{הערה|יש לציין כי בתיאור המציאות בהודו כתב דברים דמיוניים, כגון שיש להם יום מיוחד שהם מתגלחים בו, וכביכול יש להם טקס הקרבה של השיער}}. בשנת תש"ל, פורסם הספר "דת והלכה"אשל הרב משה שטרנבוך ושם כתב בנושא זה, ומסקנתו היתה שלא ניתן להורות בזה איסור, רב ומוובכל אופן זה עדיף ממטפחת{{הערה|ציטוט דבריו: "צ בבורו פארקומיהו כיון דאיסור משהו בע"ז אינו אלא דרבנן ולא ברור, מחוכן אי שערות חשיבי ולא בטלי, ויש בזה עוד צדדים וספקות, לא נוכל להורות בזה דאסור... אמנם אף שלענ"ס ד ראוי להימנע מפאות כאלו, מכל מקום עדיף פאה כי האי ממטפחת רפויה שמתגלין בה מקצת שערות, שבזה אסור מעיקר הדין"נטעי גבריאל.}}. בשנת תשס"ד, בתשובתו לרב יעקב אהרן שפירא, כתב הרב שטרנבוך שיש להחמיר בפאה המיובאת מהודו, אך אם לא ידוע מקור הפאה, יש להקל מטעם "כל דפריש מרובא פריש"{{הערה|ציטוט דבריו: "למעשה אין בידי להתיר בחשש איסור דאורייתא החמורות שבחמורות, ובידוע או אפשר לברר בנקל שרשום בתוכה שזהו מהודו אין דעתי להתיר, ורק באין ידוע כל דפריש מרובא פריש ובסתמא לא חיישינן".}}. בשנת תשס"ד הענין עלה שוב לכותרות, בצירוף עובדות שגויות שכביכול השיער ההודי הוא רוב השיער המשווק בעולם{{הערה|עובדות שהופרכו לאחר מכן ע"י נתוני האו"ם, ראו בקובץ "אור ישראלאחוזי שווא"}}. הרב יוסף שלום אלישיב, שבשנת תש"נ התיר את הפאות העשויות משיער הודי, חזר בו בשנת תשס"ד ואסר, בעקבות עדות שקיבל מהרב אהרן דוד דונר על גזיזת השיער בהודו{{הערת שולייםהערה|לראו בספר "ו-להכצעקתה"זאת תמליל עדותו של הרב דונר.לאחר מכן הוכיחו מומחים רבים וכן רבנים שכתבו תשובות בנושא, שעדותו של הרב דונר לא היתה נכונה מבחינה עובדתית, והוכנסה בה פרשנות אישית}}. וכך פירסם הרב יוסף אפרתי בשמו:'''

{{ציטוטון|ע"ולאחרונה שכשנודע החשש על פ המידע העכשווי, רוב הפאות שהם מע"ז הסירו הנשים את הנמכרות או המיוצרות בארץ הקודש, מקורם בשיער ממדינת הודו, גם אם הייצור נעשה במדינה אחרת, ולכן כל פאה שאין ידוע מקורה, אסורה בשימוש... בארצות אחרות, אם רוב הפאות ולבשו מטפחותהנמכרות או המיוצרות במקומות אלה אינם משיער הודי, וראינו בכמה מקומות ובפרט בערי ארה"ב שהיו יוצאות שערותיהן מבעד המטפחתהרי פאה שאין ידוע מקורה אינה נאסרת, מדין כל דפריש, מה שלא אירע בפאה נכרית"אך חובה לברר את מקור הפאה. }}

ועוד כתבלאחר שהרב אלישיב אסר את השיער ההודי, עלו אליו רבני ארצות הברית, הרב פייבל כהן והרב ישראל בלסקי, והוכיחו לו שעדותו של הרב דונר היתה שגויה. הוא הציע להקים בית דין שישמע את טענות הצדדים, אך הרב דונר סירב להעיד בפני בית הדין. עקב כך, המליץ הרב אלישיב לייסד הכשר שיפקח על יבוא השיער. הרב מרדכי גרוס לקח על עצמו את הקמת ההכשר, וישב שעות רבות עם הרב אלישיב, שהתווה את דרכו של ההכשר{{הערה|ציטוט מדברי הרב חיים כץ, ממייסדי ההכשר: "יש מעלה בחבישת הפאההקשר שלי עם הרב אלישיב התחיל מהנושא הזה, ואני הייתי מאלה שבדקו את הנושא. אני יכול להעיד: ישבנו על הנושא הזה שעות ארוכות, על כל פרט ופרט. הגאון הגדול רבי מרדכי גרוס השקיע בזה את הנשמה כדי לעזור לציבור, לסדר להם הכשר על פאות, שהרי בכיסוי מטפחת מצוי שחלק השיער מגולהכאשר אף אחד לא הצליח להתמודד עם זה. הגאון הגדול רבי מרדכי גרוס לא עשה דבר לפני שישב עם הרב אלישיב, וכבר נתבאר בפוסקים לאסור כללהוא היה אצלו כל שבוע ושאל אותו על כל דבר ודבר. הרב אלישיב היה מעורב בכל פרט עד הסוף, דלא כדברי מהר"ם אלשקר סי' לוהכל נעשה ע"הפ הנחיותיו עד עצם היום הזה".}}.

ועוד כתב==המתירים את השיער ההודי==בשנת תש"נ, בעקבות פניית גדולי הרבנים בארץ ובחוץ לארץ, בירר הרב יעקב אהרן שפירא מארה"ב את הנושא, ושלח את מסקנותיו לגדולי הרבנים בארץ ובחו"ל. בעקבות מסקנותיו, התירו הרב יוסף שלום אלישיב{{הערה|תשובתו פורסמה בקובץ תשובות, חלק א' סימן ע"ז}}, הרב שלמה זלמן אויערבאך, הרב משה פיינשטיין והרב שמעון שוואב, את השיער המיובא מהודו{{הערה|ציטוט דבריו: "והנה בימים ההם היו נוהגים ללבוש צעיף ועליו המטפחתע"פ בקשת גדולי הרבנים באמריקה, שני כיסוייםובראשם הרה"ג מוהר"ר שמעון שוואב זצ"ל, או בכמה מקומות שנשים גילחו שלחתי את כל מה שעלה במצודתי, בענין הפאות המגיעות מבית הע"ז טירופאטי בארץ הודו, לפני הרבנים הגאונים הרה"ג מוהר"ר שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, והרה"ג מוהר"ר יוסף שלום אלישיב שליט"א, ועוד כמה רבנים חשובים, באר היטב, כדי שידונו עליהם בנוגע לאיסור תקרובות ע"ז, ועל פי מה שסידרתי להם בענין מציאות הדברים מה שיגעתי ומצאתי, הן עדותם של כומרי ואנשי ההינדו, הן עדותם של מומחים בענין דת ההינדו, יחד כולם החליטו ואמרו שהפאות מותרות, זה אמר בכה וזה אמר בכה להתיר כל אחד כפי דרכו".}}. על מהלך הדברים העיד גם הרב מנשה קליין{{הערה|ציטוט דבריו בתשובתו בשנת תשס"ד: "כבר לפני כעשרים שנים יצאה השאלה על שערות ראשןאלו אם אין בהם חשש תקרובת ע"ז, ובימינו אין הדבר נהוג בכמה קהילות והורו גדולי ישראלהלכה למעשה להתיר, ובתוכם ידיד נפשי מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, ולהבדיל בין חיים לחיים מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, לכן יש מעלה לחבוש פאה המכסה את כל השערותועוד שאר גדולי ישראל".}}.

גם בשנת תשס"ד, כאשר הרב אלישיב אסר את השיער ההודי, חלקו עליו רוב הפוסקים וכתבו שאין בשיער זה חשש תקרובת עבודה זרה. הרב שמואל הלוי וואזנר והרב ניסים קרליץ יצאו בקריאה 'להשתדל''יאלהחליף את השיער שהגיע בוודאות מהודו. הגאון רבי יוסף קאפח זצבהתאם לכך פירסם הרב בן ציון הלוי וואזנר, תשובה הלכתית על פי דעתו של אביו{{הערה|ראו קובץ "אור ישראל"ל"ו}}, מגדולי חכמי תימןומסקנתו היתה שכל פאה שיש ספק מהיכן הגיעה, כתבמותרת. גם הרב מנשה קליין, הרב יצחק עבאדי, הרב חיים יוסף דוד וייס, הרב אשר וייס, והרב ישראל בלסקי, פרסמו תשובות הלכתיות נרחבות, ומסקנתם היתה להתיר את השיער ההודי. כמו כן פורסמו עדויות מומחים וגרי צדק שגרו בהודו, התומכים בהיתר{{הערת שולייםהערה|בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר'הרב אשר שוורץ שכתב מאמר מקיף בנושא השיער ההודי, הביא במאמרו שצבי וייסמן מקליפורניה, ואבי כהן מירושלים (בעל תשובה), ובנימין קלוגר (כומר הינדו שהתגייר) גרו באיזור הטמפל זמן רב, נכחו במאות התגלחויות ורכשו בקיאות בתורת ההינדו, העידו בפני גדולי הדור ש"אין שום גוי שמחשיב את השערות לתקרובת, אלא הכנעה עצמית". והתפלא על הרב דונר שהעדיף להאמין להינדים אנונימיים שקיבל דבריהם על ידי מתורגמן, אף על פי שלהלכה אין לגוי נאמנות כלל. ובפרט כאשר הרב דונר בעצמו הצהיר שקיבל פעמיים עדויות סותרות מהגויים ההודים, ומפני זה הגיע למסקנה שהם אינם אמינים כלל. במאמרו הוכיח שהשיער אינו תקרובת, כי השערות אינן מוזכרות ברשימת מיני התקרובת הנמצאת בספרי ההינדו. כמו כן, אין הם טובלים לפני הגילוח, אלא דוקא לאחריו, ומשמע שפעולה זו נחשבת לטמאה אצלם ואינה נחשבת ל"עבודה". כמו כן, המתגלחים יודעים ששערותיהם הולכות למסחר, ואינם מוחים על כך שאין השיער מוקרב לאליל. כמו כן, עמ' מ'הכמרים עצמם אינם מתגלחים לעולם.}}:''' .

כאשר בשנת תשע"פאה נכרית קדושה ומקודשתח התעורר הענין שוב, והלוואי וכל בנות שלחו גדולי ישראל ינהגו בהאת הרב גרשון ווסט להודו על מנת שיברר את הענין, ולאחר ששהה מספר ימים בהודו ושוחח עם ההינדים, הגיע למסקנה שאין שום ערך לדבריהם, כי אין להם מושג מה הם עושים, והם משקרים ועונים לשאלות לפי רצונו של השואל, ולפיכך יש להתייחס רק לכתוב בספרי הדת שלהם{{הערה|ציטוט דבריו: "מצד טבעם ומהותם כמעט ואין מכחישים ושוללים בשום דבר שאומרים להם, ואם יגידו לפניהם איזה הנחה או מציאות, בדרך כלל יסכימו בהנהון ראש או באמירת הן, ולפעמים אף יחזרו להגיד בעצמם הדברים שנאמרו אליהם, על אף שתיכף קודם לזה אמרו בעצמם אחרת, או שיודעים שהדברים אינם נכונים. רק מספר פעמים בודדים אירע ששללו או הכחישו בדברים שאמרתי להם. כי כשבאתי להודו והתחלתי לדבר שם עם אנשים מכל החוגים, מתגלחים ומגלחים וכומרים, נוכחתי לדעת שכמעט רובם ככולם הם אנשים כפריים וטפשים, גרועים פשוטים וגסים מאוד מאוד, כרחוק מזרח ממערב ממדינות המערב המתקדמות בהשכלה והבנה, וממילא כמעט אין להם שום הלכה אצלנו שיש לקחת הבנה ועומק במעשיהם, ואם אמנם אדוקים הם בלב ונפש לאמונתם כמו שהזכרתי לעיל, הרי זה רק בהשגה פשוטה ביותר, ובדרך כלל לא עלה על לבם מעולם להתעמק בטעמי מנהגיהם ומקורות עבודותיהם".}}. גם הרב יצחק מרדכי רובין, כאשר חקר את האישה לדקורטור כדי שיבחר ויתאים לה אחד העדים, הוכיח כי המתגלחים אינם יודעים מה הם עושים{{הערה|בין היתר שאל את הלבוש המכער אותה דוקאהעד, אלא מותרת להתנאות בפאה נכריתהאם יודע מה טעם מורידים לילדים את השערות בל"ג בעומר במירון ('חלאקה') ולא ידע להשיב. ואמר לו, אם אינך יודע טעם למנהג שנהוג בישראל מזה שנים רבות, ומסתבר שעוד אלפי יהודים נוהגים כך ואינם יודעים, למרות שטעמי המנהג הם פשוטים וכתובים בספרי האחרונים, מנין לך שכל ההודים המתגלחים בטמפל יודעים מדוע הם עושים זאת}}.

'''יב==ספרים בנושא==[[קובץ:פאה. הגאון רבי שלמה אליעזר שיק שליטjpg|250px|ממוזער|הספר "א, מגדולי רבני חסידות ברסלב:לקט שכחה הפאה"]]הספר ''' "אלו הנשים שהולכות בשערותיהן, לא די שיש להן מטפחת, כי רואים בחוש אשר דרכה של המטפחת לזוז ממקומה, ובכך נראות שערות ראשה בחוץ. [[לקט שכחת הפאה]]'''ועל כן טוב מאוד לחבוש פאה נכרית, שעל יצא לאור על ידי זה לכל הפחות תהיינה מכוסות השערות.''' ואף שיש מהנשים הספרדיות הנוהגות שלא ללבוש פאה נכרית משום פריצותאהרב [[שלום דוב וולפא]], עם זאת מי שרוצה להסתכל בעין אמת ולהבין את האמתראש כולל זכרון יהוסף בעיר ירושלים, ההכרח לו להודות, אשר אי אפשר בשום פנים ואופן לכסות את השערות במטפחת בלבד, כי היא נוטה הצידה, ואז נראות השערות בחוץ, ויש בתגובה לדבריו של אחד הרבנים שמחה על זה קללה מהזוהר הקדוש, עד כדי כך שאומר הזוהר, שכל העניות והדחקות שאדם סובל, היא רק מחמת שהאשה הולכת בגילוי שערותיה בביתה, ומכל שכן בחוץ, ועל כן בזה שהאשה חובשת פאה שנשות חסידות חב"ד מכסות את ראשיהן בפאה נכרית הרי זה כמי שמתלבשת באיזה כובע, כי סוף . בספר יש שאלות ותשובות המבארות בטוב טעם את כל סוף אין זה השיער שלההטענות הנפוצות בנושא, והוא מוכיח כי אם כמו כובע על השיער, אשר זה טוב יותר, ובזה היא מכסה את כל שערותיה שאין רואים אותן בחוץ". '''יג. בעל ה"חזון איש",''' סבר שיש עדיפות לפאה על מטפחת כיון שהיא מכסה עשרות פוסקי הלכה התירו את כל השערות כראוילבישת הפאה, והובאה דעתו בספר דינים והנהגות מהחזו"א{{הערת שוליים|חלק ב' פ"ח אות ט'.}}ובראשם רבני הספרדים.

וכן כמו כן כתב הגר"ח קניבסקי שליט"א, במענה לשאלה שהובאה בספר "נזר החיים"{{הערת שוליים|דף ריהרב וולפא את הספר '''ויקם שערה לדממה''' בעקבות פולמוס השיער ההודי בשנת תשס"ד.}}: "בשם החזון איש אומרים, שיש מעלה בפאה, משום שמכסה הספר סוקר את כל השערות... ויש אחרונים שמחמירים בפאהצדדי הנושא מנקודת מבט הלכתית, כולל עדויות ותיאור מפורט של נושא התגלחת בטירופאטי שבהודו, אך אצלנו לא נהגו להחמיר"ומוכיח כי אין חשש איסור עבודה זרה בחבישת הפאות מהודו.

הספר '''ובספר מאיר עוז הביא את דברי הגר"ח קניבסקי שליט"א:חן וכבוד'''יצא לאור על ידי הרב ליאור עזרן, ראש כולל "משכן יוסף" בעיר [[אופקים]]. בפרק הראשון הביא המחבר רשימה של כמאה ושלושים פוסקים מכל החוגים, שכתבו להתיר כיסוי הראש בפאה. בשאר הפרקים נדפסו תשובות הפוסקים, כל אחד בפרק נפרד, עם הערות והארות המחבר. לספר ישנן כעשרים הסכמות נלהבות מגדולי הרבנים, והוא נוגע בכל הנקודות האפשריות בפולמוס הפאה. בהקדמתו מציג המחבר ביאור חדשני בסוגיות הגמרא, לפיו מתיישבות כל הקושיות בנושא זה.

"וכן הורה לי הגר"ח קניבסקי שליט"א, כששאלתיו אם ראוי לי להחמיר בזה, ונקט לשון המשנה ברורה, ושבמקומותינו המנהג ללכת עם פאה, והוסיף שאשתו של החזון איש הלכה עם פאה, וכן אמו אשת הקהילות יעקב, וסבתו, וכל נשות ליטא, הלכו עם פאה, '''ובוודאי שלא היו עושות דברים שאינם לכתחילה'''". ==הוראת אדמו"ר הריי"צ==דעת [[אדמו"ר הריי"צ]] היתה שבית חסידי יתכן רק כשהאשה תחבוש פאה: {{ציטוטון|"בטח קיבל את מכתבי בברכת מזל טוב. במכתבו הוא כותב שמקווה להשי"ת שיעזור לו שביתו יהיה חסידי, הנה כל ברכה צריכה לכלי... וההנהגה בכלל צ"ל אשר אשת תלמיד תומכי תמימים צריכה לשאת פאה, כמה שלא יכבד לה דבר זה, אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות... אחר כל האריכות הנני אומר לו בקיצור דקיצור, אשר זוגתו תחיה צריכה לשאת פאה נכרית ואחרת אי אפשר}}{{הערת שוליים|"ספר התולדות" פרק בפרק י"א - איגרות קודש דף רכ"ז, וכן בספר "איגרות קודש" להריי"צ, איגרת א'תתנ"ג}}. ==הוראות הרבי ==הרבי הורה לכל נשות חסידות חב"ד ללבוש פאה, בכל מקום שהן, ללא יוצא מן הכלל: {{ציטוטון|בעזרת השם יתברך התקבלו לאחרונה התנהגויות והנהגות מסויימות בין אנ"ש, ונשות אנ"ש בפרט, שעד עתה, מפני סיבות שונות, לא כולם נהגו כן. וכמו כל דבר שהוא חדש, קל להרוס אותו ח"ו, לכן גדולה באופן יוצא מן הכלל הזכות של כל אחד התורם הביא המחבר את חלקו לחזק זאת. מצד שני - קל יותר לפעול זאת בעצמותשובות הרבנים המתירים שיער ההודי, גם אם עד עתה לא העריכו את זה לפי החשיבות האמיתית, כשמתחשבים בכך שאין זה ענין פרטי אלא יש לזה השפעה, במידה ידועה, על כל החוג. לכן, מבלי להיכנס לסיבות שמנעו עד עתה את ההנהגה של דברים מסויימים בבתי אנ"ש, בלבושים ובחינוך הבנים, רצוני להדגיש לכן שוב, שמהיום ואילך '''על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה'''}}{{הערת שוליים|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים}}. הרבי הורה לכל אשה הלובשת פאה, לשכנע את חברותיה לעשות כמותה: {{ציטוטון|במענה למכתבה מד' תצוה בנוגע לפאה, בו כותבת שאינה מבינה בדיוק מה הכוונה בזה, ענין הפאה הוא, שהשערות תהיינה מכוסות לגמרי, ובמילא אם מכסים רק חלק, אין זה כפי שהכוונה בזה היא. '''גם היתה צריכה להשתדל שגם אחרות יעשו כן, ולבאר להן שזוהי הדרך וסגולה לבריאות, פרנסה ונחת אמיתי מהילדים,''' והשי"ת יעזור לבשר בשורות בזה}}{{הערת שוליים|אגרות קודש חלק ח'כולל עדויות המומחים, איגרת ב'תס"ג. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמותניתוח נתוני האו" חלק ב'}}. הרבי אמר כי גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחתם המעודכנים, יש להורות לה ללבוש פאה: {{ציטוטון|ובפרט שכאמור זהו נוגע לרבים, שאפילו אם פלונית אומרת שבהנוגע אליה אין נפקא מינה באיזה אופן תכסה ראשה, כיון שבכל אופן יהיה הכיסוי כדבעי, '''מובן שאינה יכולה להבטיח בהנוגע לאחרות'''}}{{הערת שוליים|אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג}}. הרבי הורה לאשה להדר וללכת עם פאה, אף אם אמה הלכה עם מטפחת: {{ציטוטון|יש מקום לומר שמי שהוא יטעון ועדויות אנשי הממשל בהודו על דבר הנהגת האמהות שלאו דוקא בפאה. אבל כבר מילתי אמורה, שהרי זה מברכות עקבתא דמשיחא, אשר בת קמה באמה '''להוסיף עליה בשמירת התורה והמצוה'''}}{{הערת שוליים|אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג}}. הרבי דיבר על פאה שהיא יותר יפה מהשיער הטבעי: {{ציטוטון|ובפרט בזמננו, שאפשר להשיג פאה נכרית '''בכל הצבעים, והיא נראית יפה עוד יותר מהשיער שלה עצמה,''' תתבונן האישה בעצמה מהי הסיבה האמיתית לכך שהיא אינה רוצה לחבוש פאה נכרית אלא מטפחת}}{{הערת שוליים|תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח, שיחת ר"ח אלול תשי"ד. שיחה זו הובאה גם בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ' קפ"ח ואילך}}. וכך כתב הרבי באיגרת לרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב"ד]]{{הערת שוליים|מתאריך ו' טבת ה'תשט"ו.}}:  {{ציטוטון|מצער אותי ביותר מה שכנראה ענין השייטלין (פארוק) [פאות נוכריות] נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, מה שאין כן כשעובר משך זמן. ומה שכתב אודות דוחק המצב כו' וכו' הנה האומנם אי אפשר הי' להשיג הלואות בקופות גמ"ח של אנ"ש (שכפי הנודע לי הנה ישנה ב[[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חב"ד]] שע"י כת"ר שליט"א אצל הוו"ח כו' [[משה דובער גנזבורג|הר"ד גנזבורג]] ושנים או שלשה ב[[ירושלים]] עיה"ק ת"ו).}} ==הוראת אב"ד כפר חב"ד, הגאון רבי מרדכי שמואל אשכנזי שליט"א== {{ציטוטון|ב"ה, ערב ראש השנה תשס"ח. אל אנ"ש שיחיו תושבי הכפר.  בקשר לכיסוי הראש של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה - הנני להודיע:  א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, כשאפי' רק מקצת מהשערות מגולות - הרי זה היפך השולחן ערוך!  ב. ע"פ הוראות כ"ק אדמו"ר, על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל. אי לכך: אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה, והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר!  ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות של הרבי שע"י חבישת הפאה זוכים לבני חיי ומזוני ולפרנסה.}} ==ספרים בנושא==כאשר אחד מחשובי הרבנים מחה כנגד חסידות חב"ד על שנשיהם לבושים בפאה נכרית, דבר הנידון בשאלה בפוסקים, הוציא הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו [[לקט שכחת הפאה]] בו הוא מוכיח מעשרות פוסקי ההלכה ראשונים כמלאכים ואחרונים כולל גדולי רבני עדות המזרח כי מותר ואף חובה לחבוש דווקא פאה נוכרית. בספר גם שאלות ותשובות המבארות בטוב טעם את כל השאלות העולות לגבי הפאה הנוכריתכמות השיער ההודי המסתובבת בשוק העולמי.

==לקריאה נוספת=={{בית|מנדי דיקשטיין|סערה בשערה|1323|32-36|תשפ"ב}}== קישורים חיצונים חיצוניים==;ספרים תורניים העוסקים בפאה נוכרית* הרב שלום דובער וולפא, [https://drive.google.com/file/d/1zxhB2lh15SNDmtxJyP0kYRxPaufK1wk8/view '''לקט שכחת הפאה''']* הרב יואל שילה, [https://drive.google.com/file/d/1KSsMvpI3I40eIpR0-4lYDDhcDwtRclz2/view '''ותשקט הארץ''']* הרב ליאור עזרן, [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view '''חן וכבוד''']* הרב יואל שילה, [https://drive.google.com/file/d/1Ro9KuTzYz_w2xGfrrsa99RPzNzq2Xns7/view?usp=sharing '''הכצעקתה''']

;קונטרסים ופרסומים שונים*[[הרבי]], '''[http://www.sheitel.org/sheitel/ פאה נכרית דוקא]''' סדרת [[אגרות מהרבי קודש]] בנושא], באתר sheitel {{קישור שבור}}*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1291 ראיון עם ]''' ב[[שבועון בית משיח]], [[תשס"ג]] - {{אינפו}}*'''[https://wig-or-kerchief.site123.me פאה או מטפחת?]''' שאלות ותשובות בנושא חבישת פאה וקישור לספרים העוסקים בנושא ובהם ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא בנושא]] 'לקט שכחת הפאה'*[httphttps://wwwlior-azran.dossinetsite123.come '''מכון דרך האמת'''], שו"ת בענין הספר "חן וכבוד"*'''[https://chabad.ilinfo/view,5187,linksbeis-medrash/757288/ מעלת חבישת הפאה: סדרת שיעורים עם הרב שאול סילם]''' {{וידפו}}*'''[https://chabad.html#gotolinks הספר לקט שכחת info/video/beis-medrash-video/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F/335948/ הרב נחמנסון: כל האמת על הפאה בגירסת PDF להורדה ישירההנכרית]''' {{וידפו}} *[https://drive.google.com/drive/folders/1nd4RdVF1Rp5d0pzCt0J6zEhP9vZULUpD כונן דרייב עם חומר רב בנושא]

[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"דיורה דעה]][[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]