שינויים

[[קובץ:פאה מלפני 3400 שנה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|פאה מלפני 3400 שנה שהתגלתה במערת קבורה במצרים]]'''פאה נכרית''', היא [[כיסוי ראש העשוי ]] משיער אנושי טבעי או סינתטי. , הנהוג כיום אצל רוב הנשים במגזר החרדי. מנהג זה החל לפני כחמש מאות שנה, נוהגות לקיים בזה את המצוה האמורה בתורה, שאשה נשואה צריכה לכסות את ראשהועם השנים הפך לפולמוס הלכתי נרחב.

==הפאה בהלכהמצוות כיסוי הראש לנשים==הפוסקים נחלקו האם כיסוי ראש זה מועילבתלמוד הבבלי, או שמא צריכה האשה לכסות את ראשה בשני כיסוייםמסכת כתובות{{הערה|שם=ע"ב|דף ע"ב.}}, מטפחת ועליה מוכיחים חז"רדידל מהפסוק " (=שאל). רוב הפוסקים קבעו כי פאה נחשבת לכיסוי ופרע את ראשהאשה", ובכללם שראשה של האשה היה אדמו"ר הזקןמכוסה מלכתחילה, [[בעל התניא]], שכתב בספרו "שולחן ערוך הרב"ומכאן שמנהג בנות ישראל לכסות את ראשן{{הערת שולייםהערה|אורש"ח סי' ע"ה סעיף ד'י שם, בביאורו השני והעיקרי}}. הובא לדפוס בשנת תקהיות ומנהג זה מוזכר בתורה, החשיבו זאת חז"על כאיסור מן התורה.}}:

מלשון חז"ל "דאורייתא היא" הבינו רוב הפוסקים שחובת כיסוי הראש היא מהתורה, למרות שמצווה זו לא נכללה במנין המצוות. אולם חלק מהפוסקים ובראשם שו"ת "תרומת הדשן"{{ציטוטוןהערה|שיער סימן רמ"ב. וכן כתב הראב"ד לעדת הספרדים בירושלים העתיקה, רבי יוסף נסים בורלא, בספרו "וישב יוסף" (חלק יו"ד סי' ב'), ורבה של אשה שדרכה לכסותה ערוה היאחיפה, רבי יוסף משאש בספרו אוצר המכתבים חלק ג' (סי' אלף תתפ"ד), ורבי יצחק שמחה הלוי הורוביץ, מפני שמביא לידי הרהורמרבני ארה"ב, ואסור לקרות או להתפלל כנגדה בספרו "יד הלוי" (על דרך שנתבארספר המצוות, עמ' קמ"ג), אפילו היא אשתו. אבל בתולות שדרכן לילך פרועות ראשורבי אברהם רומנו, וכן שערות של נשים שרגילין לצאת מחוץ לצמתן בקצת ארצותרב העיר סרייבו שבבוסניה, מותר לקרות כנגדןבספרו "אברהם אברהם" (ח"ב, שכיון שרגילין בהן אינן מביאין לידי הרהור. ופאה נכריתפרשת נשא), אפילו דרכה לכסותהורבי אשר גרוניס, מותר לקרות כנגדהרבה של וילטשין בפולין, בספרו "פרי אשר" (סי'י"ב, עמ''וגם מותר לגלותה ואין בה משום יוצאה וראשה פרוע''', שהוא אסור מן התורה באשת אישק"א).}}בשם הרמב"ם, כתבו שהאיסור הוא מדרבנן, וכוונת התלמוד היא שדין זה רמוז בתורה.

חלק ניכר במסכת עירובין{{הערה|דף ק'.}} מלמדים חז"ל שמנהג הנשים לכסות את הראש החל מחוה אמנו שנענשה על חטאה בעץ הדעת והתקללה מספר קללות, ביניהן "שתהא עטופה כאבל". הפוסקים האחרונים כתבו גם טעמים על פי תורת הקבלה, מדוע אשה נשואה צריכה לכסות את ראשה{{הערה|הזכיר זאת אחד מגדולי פוסקי ההלכההאחרונים בספר מאורי אור: "על כרחך שיער [נאסר] מטעם כמוס, שליטת הקליפה". וכן הגאון רבי נחום רוטשטיין, הורו גם שפאה נכרית היא כיסוי ראש עדיף מבחינה הלכתית - מאחר ובימינו לא נהוג ללבוש "רדידישיבת נזר התורה, בתשובה על שיער מהודו ביאר את ההבדל בין שיער תלוש למחובר: "בזמן הנישואין בצירופא דמדת החסד מצד האיש ומדת הדין מצד האשה, אז על האשה שהיא ככלה תעדה כליה משוך חוט של חסד, שעל ידה יבואו כל החסדים שבאים לעולם, והמטפחת הנפוצה אינה ואז היא מכסה שערות ראשה שהדינים יהיו מכוסים ונכנעים והרחמים מנצח את השיער כראויהדין, ועל ידי זה היא משפיעה החסד לכל העולם... ואחר אודיעך כל זאת בין תבין, ביסוד השערה מסטרא דדינין היא השערה היונקת מהגומה שלה, אבל כאשר פסקה יניקתה של השערה, ובפרט כאשר היא מעם הדומה לחמור, שוב לית לן בה, ואדרבה מאחר ונגזר יניקתה נשברו הדינים, והבן".}}.

ואכן==דין דת יהודית==בתלמוד הבבלי, נשיאי חבמסכת כתובות{{הערה|שם=ע"ד ובהם [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]ב}}, הורו באופן חד משמעי שעל הנשים לכסות מפורטים מקרים בהם יכול הבעל לגרש את ראשן בפאה נכרית דווקא: "מהיום ואילך על כולןאשתו ללא תשלום כתובתה. בין היתר, ללא יוצא מן הכללמפורטים דברים הכתובים או רמוזים בתורה, להתאחד עם נשות אנהמכונים בלשון המשנה "ש הלובשות פאהדת משה"{{הערת שוליים|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתקודברים שיסודם ממנהג בנות ישראל, המכונים "דת יהודית"ע, תרגום מאידיש.}}.

הסיבה העיקרית לכך מדין 'דת יהודית' אסרו חז"ל את יציאת האשה ב"קלתה", ללא תוספת כיסוי מעליה. הרמב"ם והשולחן ערוך הבינו ש'קלתה' היא שבמטפחת קשה לכסות מטפחת, וללא רדיד המכסה את השיערראשה ורוב גופה, וזהו איסור חמור: צריך הבעל לגרש את האשה ללא כתובה.

{{ציטוטון|בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחתיוצאת לשוק או למבוי מפולש או בחצר שהרבים בוקעים בו וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי '''רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי אף על פי ששערה מכוסהבמטפחת...'''בכל אחד מאלו תצא בלא כתובה... אין כופין אותו להוציאה, על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע או"ח סי' ע"המכל מקום מצוה עליו שיוציאנה}}{{הערת שולייםהערה|אגרות קודש חלק י"טאבן העזר, איגרת ז'תכסימן קט"הו.}}.

סיבה נוספת להעדפת הפאה על מטפחתלמרות זאת, היא שאפשר להורידה התירו הפוסקים בדורות האחרונים את כיסוי הראש במטפחת או להסיטה למעלהכובע, ובפאה אין הדבר אפשריוהסבירו שדין 'דת יהודית' הוא המנהג העכשווי של בנות ישראל הכשרות, וכאשר משתנה המנהג, משתנה הדין, לקולא או לחומרא, כפי המנהג.

פוסקים בודדים{{ציטוטוןהערה|הגר"בנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירהע יוסף בשו"ת יביע אומר חלק ד' סימן ג', והגר"מ פיינשטיין.}} התירו אף גילוי "שיעור שתי אצבעות" (3-4 ס"מ) מהראש, תוך הסתמכות על שו"ת מהר"ם אלשקר{{הערה|סימן ל"ה.}}. מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותראבל רוב הפוסקים חלקו עליהם בחריפות, או לפעמים להסירה לגמריוהוכיחו כי מהר"ם אלשקר לא התיר את גילוי הראש עצמו אלא רק את השיער היוצא מחוץ לכיסוי{{הערת שולייםהערה|תורת מנחם חלק יראו בתשובת הגר"ב עמ' קפ"חמ שטרנבוך, ספר דת והלכה סימן א.}}}}. לגבי כיסוי הראש בפאה נכרית, נחלקו הפוסקים.

כך היא ==פולמוס הפאה==השימוש בפאה נכרית החל מלפני אלפי שנים. במערת קבורה במצרים, המתוארכת לזמן מתן תורה - לפני כ3400 שנה, נמצאה פאה משיער טבעי המסורקת כפי הנהוג בזמן ההוא, ונראית טבעית לגמרי{{הערה|מערה זו התגלתה בכפר מצרי עתיק לפני כמאה שנה ע"י שני ארכיאולוגים מאיטליה. לפי הכיתוב שנמצא במערה, נקברו בה בני הזוג חה ומריט. קברם השתמר בצורה מושלמת, בצורה נדירה ביותר, ונמצא שלם וחתום. זהו ההישג הארכיאולוגי הגדול ביותר במאה האחרונה. כל חפציהם של בני הזוג הוצאו מהקבר והם מוצגים כעת במוזיאון המצרי בטורינו שבאיטליה, ביניהם: חמישים בדים, עשרים ושש חצאיות באורך הברך, ארבעה צעיפים, ופאתה של הגברת מריט. הפריטים זמינים לצפיה באתר egyptianhistorypodcast/com.}}. גם דעתם של פוסקים מכל החוגיםלפני כ2000 שנה מוזכרת הפאה הנכרית במשנה ובגמרא, אך לא שימשה בזמן ההוא ככיסוי ראש לכלל הנשים אלא כתכשיט לכלות{{הערה|ראו בתשובות הגאונים למסכת שבת דף ס"ד: "פאה נכרית. שיער שמביאין מבחוץ ומקלעין אותו יפה יפה, ומניחין אותו בראשי כלות כל ימי חופתן"}} או פתרון לבעלות מום ששערן היה לבן או דליל. בזמן התלמוד, נהגו הנשים להוציא צמה קלועה מחוץ לכיסוי הראש, ואותן נשים בעלות מום השתמשו בצמה העשויה מפאה נכרית{{הערה|ראו ביאור נרחב בסוגיות הגמרא ובדברי הראשונים, כדלהלןבהקדמת הספר "חן וכבוד"].}}.

==הוראת אדמומנהג כיסוי הראש בפאה החל לראשונה בקהילה הספרדית באיטליה, לפני כחמש מאות שנה. רב הקהילה היה רבי יהושע בועז ברוך, מחבר הספר "ר הריישלטי הגיבורים"צ==דעת [[אדמו"ר הריי"צ]] היתה שבית חסידי יתכן רק כשהאשה תחבוש פאה:, ובספרו הוא התייחס למנהג וכתב להתיר את כיסוי הראש בפאה נכרית. לאחר מכן התפשט המנהג בכל העולם.

{{ציטוטון|בטח קיבל את מכתבי בברכת מזל טוב. במכתבו הוא כותב שמקווה להשי"ת שיעזור לו שביתו יהיה חסידי, הנה כל ברכה צריכה לכלי... וההנהגה בכלל צ"ל אשר אשת תלמיד תומכי תמימים צריכה לשאת פאה, כמה שלא יכבד לה דבר זה, אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות... אחר כל האריכות הנני אומר לו בקיצור דקיצורהפוסקים הראשונים והעיקריים שחלקו עליו, אשר זוגתו תחיה '''צריכה לשאת פאה נכריתבספרים שהתפרסמו עשרות שנים לאחר פטירתו, ואחרת אי אפשר'''}}{{הערת שוליים|"ספר התולדותהיו מהר" פרק יקצנלנבוגן, באר שבע ויעב"א - איגרות קודש דף רכ"זץ, וכן בספר והם סברו שיש חיוב ע"איגרות קודשפ הרמב" להריי"צם לכסות את הראש במטפחת ועליה רדיד, ולפיכך אין הבדל בין מטפחת לפאה, איגרת א'תתנששניהם אסורים לפי דעת הרמב"ג}}ם והשולחן ערוך.

==הוראות הרבי ==הרבי הורה לכל נשות חסידות חב"ד ללבוש אחריהם באו פוסקים נוספים והזכירו טעמים נוספים לאיסור. טעמי האיסור הם משום מראית העין - שהרואה לא ידע להבחין בין פאהלשיער טבעי, בכל מקום שהןויחשוב שהאשה אינה מכסה את ראשה, ללא יוצא מן הכלל:משום דת יהודית - בהתייחסות לכך שבזמנם רק נשים בודדות חבשו פאה, והיתה זו פריצת גדר מול המנהג הרווח לכסות במטפחת, ומשום פריצות - שאשה החובשת פאה גורמת הרהורים לגברים הרואים אותה.

כאשר התפשט המנהג של חבישת פאה במקומות נוספים בעולם, כתבו פוסקי ההלכה{{ציטוטוןהערה|בעזרת השם יתברך התקבלו לאחרונה התנהגויות והנהגות מסויימות בין אנלדוגמא, הגאונים בעל שו"ת "שואל ומשיב" ובעל "מאמר מרדכי"ש, ונשות אננכדיו של מהר"ש בפרטי קצנלנבוגן, שעד עתהבספרם "מגן גיבורים" או"ח סימן ע"ה: "וגם זקנינו שהאריך בפסק הלז, מפני סיבות שונותבלי ספק שכוונתו הייתה לשם שמים, לא כולם נהגו כןבשביל שראה שנפרץ בעת ההוא". וכמו כל דבר שהוא חדש}} שטעמיהם של האוסרים כבר אינם רלוונטים, קל להרוס אותו ח"וממספר סיבות:* ראשוני האוסרים פאה טענו שאין הבדל בין פאה למטפחת, לכן גדולה באופן יוצא מן הכלל הזכות היות וצריך כיסוי של כל אחד התורם את חלקו לחזק זאת"רדיד". מצד שני - קל יותר לפעול זאת בעצמואך כאשר מתירים כיום מטפחת לפי המנהג העכשווי, אין מניעה להתיר גם אם עד עתה לא העריכו את זה פאה לפי החשיבות האמיתיתהמנהג, כשמתחשבים בכך שאין זה ענין פרטי אלא יש לזה השפעהשהוא 'דת יהודית' המשתנה לפי הזמן והמקום.* איסור מראית העין אינו שייך כאשר התפשט המנהג, במידה ידועהוהרואה יכול לשער שהאשה מכסה את ראשה בפאה{{הערה|ראו בדברי רבי חיים ישראל פסח פיינהנדלר, בספרו "אבני ישפה" חלק ה' סימן קמ"ה: "בזמננו יש מודעות רחוב שבני אדם תולים ברחובות על כל החוג. לכן, מבלי להיכנס לסיבות שמנעו עד עתה את ההנהגה האיסור של דברים מסויימים בבתי אנ"שהפאה הנכרית, בלבושים ובחינוך הבניםוכמה הדבר חמור. אבל כפי מה שהוכחנו שכיום הדבר ברור שאין כאן מראית העין, רצוני להדגיש לכן שובלא שייכים דברי הפוסקים שאסרו הפאה משום מראית העין, שמהיום ואילך '''כי היום השתנתה המציאות. ולכן מי שתולה מודעה על כולןחומר האיסור, ללא יוצא מן הכללהוא מטעה את הרבים, להתאחד עם נשות אנכי יש על מה לסמוך"ש הלובשות פאה'''.}}.* אין הרהור בשיער שרגיל להיות גלוי, כפי שכתבו הראשונים על שיער הרווקות{{הערת שולייםהערה|אגרות קודש חלק י'כעשרה ראשונים על מסכת ברכות דף כ"ד}}. וכאשר נשים רבות מכסות את הראש בפאה, איגרת ב'תתק"עהפך זה לדבר נדוש שאין בו פריצות. מאידיש: * איסור "אגרות קודש מתורגמותבחוקותיהם לא תלכו" חלק ב'אינו שייך כאשר פשט המנהג אצל בנות ישראל, ואין כוונת הלובשת פאה להיות דומה לנשים הגויות אלא להיות ככל היהודיות, ובפרט שכיום זה הפך לסמל האשה החרדית. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ* אוסרי הפאה אסרו רק מדרבנן, ולכן ניתן לומר "ג עמ' שמספק דרבנן לקולא"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים}}במחלוקת הפוסקים.

הרבי הורה לכל אשה הלובשת ==הפולמוס בימינו==כיום רוב הפוסקים מתירים לאשה נשואה לכסות את ראשה בפאה{{הערה|ראו ספר [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד] שהביא רשימה של עשרות פוסקים מדורנו}} כפי המנהג מדורי דורות שהתפשט בכל העולם, אולם יש גם אוסרים, והבולט שביניהם הוא הרב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|בספר "חן וכבוד" פרק ח' מצביע המחבר על סתירות רבות בין התשובה שכתב הרב עובדיה יוסף לאסור לבישת פאהבשו"ת יביע אומר חלק ה' אבן העזר סימן ה', לשכנע את חברותיה לעשות כמותהלבין תשובות הלכתיות אחרות שכתב בנושאים אחרים, מה שמוביל למסקנה כי למעשה לא אסר לגמרי אלא בבחינת 'הלכה ואין מורין כן', ותורמת לכך העובדה שבמקרים פרטיים שבאו לפניו הוא התיר, כגון:אם האשה אינה מוצאת חן בעיני הבעל עם מטפחת, או שיש לה לחץ נפשי מכך שחברותיה חובשות פאה והיא לא, כמפורט בספר "מעין אומר" חלק י"ב}}.

{{ציטוטון|במענה למכתבה מד' תצוה בנוגע לפאה, בו כותבת שאינה מבינה בדיוק מה הכוונה בזה, ענין הפאה הוא, שהשערות תהיינה מכוסות לגמרי, ובמילא אם מכסים רק חלק==בחסידות חב"ד==בשאלה האם אפשר לכסות את הראש בפאה, אין זה כפי שהכוונה בזה היא. '''גם היתה או שמא צריכה להשתדל שגם אחרות יעשו כןהאשה לכסות את ראשה בשני כיסויים, ולבאר להן שזוהי הדרך וסגולה לבריאות, פרנסה ונחת אמיתי מהילדים,''' והשימטפחת ועליה "רדיד"ת יעזור לבשר בשורות בזה}}{{הערת שוליים|אגרות קודש חלק ח'(=שאל), איגרת ב'תסקבע [[אדמו"ג. מאידיש: ר הזקן]] [[בעל התניא]] בספרו "אגרות קודש מתורגמותשולחן ערוך הרב" חלק ב'}}.שאפשר לכסות את הראש בפאה:

הרבי אמר כי גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת{{ציטוט|תוכן="שיער של אשה שדרכה לכסותה ערוה היא, יש להורות לה ללבוש פאה:מפני שמביא לידי הרהור, ואסור לקרות או להתפלל כנגדה על דרך שנתבאר, אפילו היא אשתו. אבל בתולות שדרכן לילך פרועות ראש, וכן שערות של נשים שרגילין לצאת מחוץ לצמתן בקצת ארצות, מותר לקרות כנגדן, שכיון שרגילין בהן אינן מביאין לידי הרהור. ופאה נכרית, אפילו דרכה לכסותה, מותר לקרות כנגדה, '''וגם מותר לגלותה ואין בה משום יוצאה וראשה פרוע''', שהוא אסור מן התורה באשת איש".|מרכאות=כן|מקור=או"ח, סימן ע"ה סעיף ד'}}

{{ציטוטון|ובפרט שכאמור זהו נוגע לרביםשני נשיאי חב"ד האחרונים, שאפילו אם פלונית אומרת שבהנוגע אליה אין נפקא מינה באיזה אופן תכסה ראשה, כיון שבכל אופן יהיה הכיסוי כדבעי, '''מובן שאינה יכולה להבטיח בהנוגע לאחרות'''}}{{הערת שוליים|אגרות קודש חלק ט[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], איגרת ה'תקי"ג}}אף הורו באופן חד משמעי שעל הנשים לכסות את ראשן בפאה נכרית דווקא.

הרבי הורה לאשה להדר וללכת עם פאה, אף אם אמה הלכה עם מטפחת[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב:

{{ציטוטון|יש מקום לומר שמי שהוא יטעון על דבר הנהגת האמהות שלאו דוקא בפאהבטח קיבל את מכתבי בברכת מזל טוב. אבל כבר מילתי אמורהבמכתבו הוא כותב שמקווה להשי"ת שיעזור לו שביתו יהיה חסידי, שהרי הנה כל ברכה צריכה לכלי... וההנהגה בכלל צריך להיות אשר אשת תלמיד [[תומכי תמימים|תו"ת]] צריכה לשאת {{מונחון|פאריק|פאה}} כמה שלא יכבד לה דבר זה מברכות עקבתא דמשיחא, אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות... אחר כל האריכות הנני אומר לו בקיצור דקיצור, אשר בת קמה באמה זוגתו תחיה '''להוסיף עליה בשמירת התורה והמצוהצריכה לשאת פאה נכרית, ואחרת אי אפשר'''}}{{הערת שולייםהערה|{{היברובוקס||אגרות קודש חלק טאדמו"ר מוהריי"צ, כרך ו, איגרת ה'תקי|31606|עמ' תי"א|עמוד=451}} וראו מילים דומות בעמ' הבא תי"גב}}.

ו[[הרבי דיבר על ]] הורה לכל נשות [[חסידות חב"ד]] ללבוש פאה שהיא יותר יפה מהשיער הטבעי, בכל מקום שהן, ללא יוצא מן הכלל:

{{ציטוטון|ובפרט בזמננו, שאפשר להשיג פאה נכרית מהיום ואילך '''בכל הצבעים, והיא נראית יפה עוד יותר מהשיער שלה עצמהעל כולן,ללא יוצא מן הכלל''' תתבונן האישה בעצמה מהי הסיבה האמיתית לכך שהיא אינה רוצה לחבוש , להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה נכרית אלא מטפחת, כיון שהיא יודעת שבנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה... מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותר}}{{הערת שולייםהערה|תורת מנחם אגרות קודש חלק י"', איגרת ב עמ' קפתתק"ח, שיחת רע. מאידיש: "ח אלול תשיאגרות קודש מתורגמות"דחלק ב'. שיחה זו הובאה הובא גם בספר "ליקוטי בליקוטי שיחות" חלק יכ"ג עמ' קפשמ"ח ואילךט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים}}.

וכך כתב הרבי באיגרת לרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חבהסביר את דעתו בעשרות מכתבים ושיחות, והסיבה העיקרית בדבריו היתה שזהו הכיסוי העדיף מבחינה הלכתית, היות וכיום לא נהוג ללבוש "רדיד"ד]]{{הערת שוליים|אגרות קודש חלק י', איגרת ג'קע"אוהמטפחת הנפוצה אינה מכסה את השיער כראוי, ולעומת זאת הפאה מכסה היטב את השיער, מתאריך ו' טבת ה'תשט"ו.}}ואף אינה מחליקה מהראש:

{{ציטוטון|"מצער אותי ביותר מה שכנראה בענין הפאות נעשית הזזה בזעיר אנפיןבעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה'''רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, מה שאין כן כשעובר משך משאירה חלק השיער בלתי מכוסה''', על כל פנים במשך זמן. ומה שכתב אודות דוחק המצב וכו'קצר, הנה האמנם אי אפשר היה להשיג הלוואות בקופות גמ"ח של אנ"שזאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, שכפי הנודע לי הנה ישנה ב[[אגודת חסידי חבוכהפסק דין בשו"ד (ישראל)ע.}}{{הערה|אגודת חב"ד]] שע"אגרות קודש חלק י כת"ר שליט"א אצל הוו"ח כוט, איגרת ז' [[משה דובער גנזבורג|הרתכ"ד גנזבורג]] ושנים או שלשה בירושלים עיה"ק ת"וה.}}

==דעות נוספות של פוסקי הלכה==רבנים מכל החוגים והעדות, כתבו להעדיף לבישת פאה סיבה נוספת להעדפת הפאה על מטפחת , היא שאפשר להורידה או כובעלהסיטה למעלה, ודבריהם עולים בקנה אחד עם דברי אדמור"י ליובאוויטש.ובפאה אין סיבה לעשות זאת:

'''א{{ציטוטון|בנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה... הגאון בעל "חזון איש",''' סבר מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש עדיפות לפאה על מטפחתלה ברירה, כיון שהיא מכסה את כל השערות כראוישביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותר, ובמטפחת או לפעמים מתגלות שערותיה. והובאה דעתו בספר דינים והנהגות מהחזו"א להסירה לגמרי}}{{הערת שולייםהערה|תורת מנחם חלק י"בעמ' פקפ"ח אות ט'.}}. כמו כן מעידים תלמידיו, הגר"י מאיר זצ"ל (שהעיד גם שהחזו"א התיר לאחותו לעשות פאה משערות עצמה, במעמד כמה מתלמידיו), הגר"י פרידמן, הגר"ח גריינמן, ועוד.

כמו כן הורה [[הרבי]] שכל אישה תשכנע את חברתה ללבוש פאה{{הערה|אגרות קודש חלק ח''', איגרת ב. הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א,''' כתב במענה לשאלה שהובאה בספר תס"נזר החייםג. מאידיש: "{{הערת שוליים|דף ריאגרות קודש מתורגמות"ד.חלק ב'}}: . הרבי הדגיש כי גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה{{ציטוטוןהערה|בשם החזון איש אומריםאגרות קודש חלק ט"ו, שיש מעלה איגרת ה'תקי"ג}}. הרבי דיבר על הצורך בפאההכי יפה, משום שמכסה כדי שכל הנשים האחרות ירצו גם הן לכסות את כל השערות... ויש אחרונים שמחמירים הראש בפאה{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח, אך אצלנו לא נהגו להחמירשיחת ר"ח [[אלול]] תשי"ד. שיחה זו הובאה גם בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ' קפ"ח ואילך}}.

בשנים הראשונות לנשיאותו, ערך [[הרבי]] קידושין לחסידיו. אחד התנאים המפורסמים להסכמת הרבי לעריכת [[קידושין]] היה שהכלה תלבש כל חייה '''ובספר מאיר עוז הביא את דברי הגר"ח קניבסקי שליט"א:פאה נכרית'''ולא מטפחת.

==פוסקי הלכה נוספים==דעתו של [[הרבי]] בנושא היא כדעתם של עשרות רבנים מכל החוגים והעדות, שכתבו להעדיף לבישת פאה בימינו על מטפחת או כובע. ביניהם ניתן למנות את הרב [[אברהם ישעיה קרליץ]], בעל ה"חזון איש"{{ציטוטוןהערה|ראו ספר דינים והנהגות מהחזו"א, חלק ב' פ"ח אות ט', שיש עדיפות לפאה על מטפחת, כיון שהיא מכסה את כל השערות כראוי, ובמטפחת לפעמים מתגלות שערותיה. וכן הורה לי העידו תלמידיו: הרב [[חיים קנייבסקי]], הגר"י מאיר, הגר"י פרידמן, הגר"ח גריינמן, ועוד.}}, הרב חיים קניבסקי שליט, גדול הדור הליטאי{{הערה|ראו ספר "נזר החיים" עמ' רי"ד: "בשם החזון איש אומרים, שיש מעלה בפאה, משום שמכסה את כל השערות... ויש אחרונים שמחמירים בפאה, אך אצלנו לא נהגו להחמיר". וכן בספר "חן וכבוד" הביא תשובות מכתב ידו.}}, הרב בן ציון אבא שאול, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים{{הערה|ראו תמליל דרשתו בספר "תפארת אבות" חלק שישי - פניני האור לציון, עמ' ל': "אם שערות האשה יוצאות בחוץ, לפי הזוהר זה לא טוב. ופאה עדיף, שהיא מכסה את כל הראש. ולא נקראת הולכת וראשה פרוע, כך משמע מהרמ"א. ואפילו שיש חולקים, אנחנו פוסקים כמו השו"ע והרמ"א".}}, הרב שלום משאש, מגדולי הדור הספרדיים ורבה של יהדות מרוקו{{הערה|ראו שו"ת שמש ומגן חלק ב' אבן העזר סימן ט"ו: "באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר "ונקה", כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה... מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן וכו' בהיתר, ולא להתנוול ע"י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה".}}, הרב בנימין זילבר, חבר מועצת גדולי התורה{{הערה|ראו שו"ת אז נדברו חלק י"ב סימן מ"א: "יש לזה מעלה שאפשר לקיים בקל דברי הזוהר".}}, כששאלתיו הרב משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית{{הערה|ראו ספר דת והלכה סימן א': "וביותר רצוני להדגיש, דהאוסר היום לכל אחד פאה נכרית מדינא, אינו מחמיר רק מיקל בזה מאוד, שאשה היום במטפחת אינה מכסה כל שערותיה תמיד, וזה מקום לחוש לאסור מדינא אפי' מהתורה לרשות הרבים, ואם בפאה נכרית החשש לרוב הפוסקים רק מדת יהודית, במטפחת החשש מגילוי שיער, והיינו פגיעה בדת משה ממש, וא"כ המחמיר עלול להקל לגרום איסור תורה, שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו פאה נכרית, יזהרו במטפחת שתכסה תמיד כל השערות כדין, וגם אם ראוי לי להחמיר בפאה נכרית הרי זה שינוי מדרכי אבותינו, במטפחת לחוד ובמיוחד לספרדים הרי זה שינוי טפי, שזה מפורש בשו"ע שצריך עוד לרשות הרבים רדיד ולא סגי במטפחת לבד, וכן נהגו באמת אצלם מדורי דורות, עד שסביבם נשתנה המנהג והתחילו במטפחת לבד. וא"כ אפי' במטפחת אין בזהחומרא, רק קולא נגד הפסק ומנהג מדורי דורות שצריך חוץ מהמטפחת רדיד דוקא".}}, ונקט לשון המשנה ברורההרב מיכל יהודה לפקוביץ, ושבמקומותינו המנהג ללכת עם ראש ישיבת פוניבז'{{הערה|ראו במכתבו שהובא בקובץ בית הלל י"ט: "כיסוי הראש ע"י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה, גם לאלו שע"י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטב... התעמולה שעושין בדבר [נגד לבישת פאה], יש בזה סכנה, לערער עיקרי הצניעות המחוייבת מן הדין".}}, הרב [[משה פיינשטיין]], והוסיף שאשתו הפוסק העיקרי של החזון איש הלכה יהדות ארה"ב{{הערה|ראו עדותו של הרב יצחק עבאדי בשו"ת אור יצחק, אבן העזר סימן ג': "וזכורני מיד לאחר נשואי שאלתי את הגאון הגדול הנ"ל [בעל אגרות משה] אם צריך ללבוש כובע על הפאה נכרית, ואמר לי שאין צריך. ועוד הוסיף לומר לי כי פאה נכרית יותר טוב ממטפחת, כי פאה נכרית מכסה את כל השערות, ועוד שבזה תמיד נשאר מכוסה כל זמן שהיא על ראשה, מה שאין כן במטפחת".}}, הרב יהודה טשזנר, אב"ד אופקים{{הערה|ראו בספרו "שערי תורת הבית" פרק ה' עמ' שי"ד: "הפאה מכסה יותר טוב את השערות שלה, כי בזה אפשר בקלות לכסות גם את כל השערות שבצדדים, וגם היא צמודה היטב ואינה נופלת, אבל עם פאהמטפחת קשה לכסות את כל השערות שבצדדים, וגם המטפחת הרבה פעמים מחליקה וע"י זה מתגלים שערותיה".}}, וכן אמו אשת הקהילות יעקבהרב מרדכי גרוס, וסבתוגאב"ד חניכי הישיבות{{הערה|ראו בספרו "והיה מחניך קדוש" עמ' י"ז: "וצריכה להיזהר מאוד שלא יצא משיער ראשה אף משהו, וכל נשות ליטאונשים שמשאירות שערות גדולות יקשה הדבר מאוד שלא יצאו מעט שערות דרך המטפחת, הלכו ועדיף שתלך עם פאהנכרית אף בבית, וע"י זה לא יצאו שערות".}}, הרב [[גבריאל ציננער]], אב"ד נטעי גבריאל{{הערה|ראו בקובץ אור ישראל ל"ו - ל"ז: "יש מעלה בחבישת הפאה, שהרי בכיסוי מטפחת מצוי שחלק השיער מגולה, וכבר נתבאר בפוסקים לאסור כלל, דלא כדברי מהר"ם אלשקר סי'ל"ה... עוד מקובל מגדולי ישראל טעם על שלא רצו להחמיר כל כך בזה [ולאסור לבישת פאה], מפני שלא תתגנה על בעלה. ובפרט בדורותינו אלה ראו ענין זה נחוץ למאוד, שדרכו לצאת חוצות לפרנסתו".}}, הרב יוסף קאפח, מגדולי חכמי תימן{{הערה|ראו בספר "טהרת משה" עמ'קצ"א: "פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור [מעצב] כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית... יכולה הכלה לחבוש פאה נכרית יפה שביפות ונהדרה שבנהדרות, והכי איתה במשנה, והוי כיסוי ראש מעליא".}}, הרב [[אליעזר שלמה שיק]], מגדולי רבני חסידות ברסלב{{הערה|ראו בספר "שיחות מוהרא"ש" חלק ט'ובוודאי : "רואים בחוש אשר דרכה של המטפחת לזוז ממקומה, ובכך נראות שערות ראשה בחוץ. ועל כן טוב מאוד לחבוש פאה נכרית, שעל ידי זה לכל הפחות תהיינה מכוסות השערות. ואף שיש מהנשים הספרדיות הנוהגות שלא ללבוש פאה נכרית משום פריצותא, עם זאת מי שרוצה להסתכל בעין אמת ולהבין את האמת, ההכרח לו להודות, אשר אי אפשר בשום פנים ואופן לכסות את השערות במטפחת בלבד, כי היא נוטה הצידה, ואז נראות השערות בחוץ, ויש על זה קללה מהזוהר הקדוש".}}, הרב [[שלמה זלמן אויערבאך]], שהורה לנכדתו באופן חד משמעי ללכת דוקא עם פאה, למרות שלא רצתה בכך{{הערה|ראו בספר "ועלהו לא יבול" חלק ג', עדות נכדו: "לבת דודתי שהתחתנה (נכדתו) ולא רצתה לקנות פאה נכרית, אמר: תהיי נורמלית ותקני פאה כמו כולן".}}, וכן העיד חתנו, הרב יצחק ירוחם בורודיאנסקי, ראש כולל "ישיבת הר"ן" בירושלים{{הערה|ראו תמליל שיחתו עם הרב יואל שילה, המובא בספר "חן וכבוד": "הפאות היו עושות דברים שאינם אצלו לכתחילה''', אין בזה שום בעיה, ולבנות הטובות שלו הוא נתן פאות ולא הסתייג מזה... היה מקובל אצלנו, אני לא יכול להגיד שממש זה גם על דעתו אבל כך היה מקובל בבית, שיש עדיפות ללכת עם פאה. כי הפרקטיקה מראה שנשים שהולכות עם מטפחת - יש להן בעיה נפשית עם זה, וזה מתפרץ אצלהן בדברים אחרים - והדברים האחרים הם לא צנועים כל כך. אם הולכים עם פאה - אז רגועים ואין בעיה, לכן אצלנו מקובל שיש עדיפות אפילו ללכת עם פאה".}}, הרב יהודה שפירא, ראש כולל "חזון איש"{{הערה|ראו דבריו בספרו דעת יהודה: "פאה צנועה אין בה שום פקפוק, ובימינו יש בה גם משום חיזוק הדת כי קשה לצעירות לעמוד בניסיון".}}, וכן הורה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רב ואב"ד [[כפר חב"ד]], במכתב מיוחד שפירסם:

{{ציטוטון|ב"ה, ערב ראש השנה תשס"ח. אל אנ"ש שיחיו תושבי הכפר. בקשר לכיסוי הראש של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה - הנני להודיע: א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, כשאפי'''גרק מקצת מהשערות מגולות - הרי זה היפך השולחן ערוך! ב. הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"לעל פי הוראות הרבי, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדייםעל האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל. אי לכך:'''אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה''', והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר! ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות של הרבי שעל ידי חבישת הפאה זוכים לבני חיי ומזוני ולפרנסה}}.

בקונטרס "כיסוי ראש לאשה"==החוששים לשיער ההודי==חלק קטן מהשיער המשווק בעולם, מקורו בהודו (כשלושים אחוזים, לכל היותר). רוב השיער ההודי המשמש לייצור פאות (כשמונים אחוזים) מקורו בנשים עניות המוכרות את שערותיהן תמורת כסף{{הערת שולייםהערה|יו"ל בתשס"ח.עדותו של שר המסחר ההודי, בראיון לעיתון הגרדיאן}} מובא. אך כעשרים אחוזים ממנו מגיעים מהטמפל ההודי, {{ציטוטון|יש מהעולם שרצו לטעון שה"אור לציון" רק הליץ בעד המנהג אבל למעשה לא התירשם הצליינים מתגלחים לפני הכניסה לאליל, ולכן שאלתי את בנו הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א האם נכון הדבר, וענה לי בזה הלשון, באופן כללי סבר אבי שמטפחת עדיפא, אבל כיון שיש נשים שיוצאות להן שערות מהמטפחת, '''העדיף אבי את הפאה והנהיג בביתו ללבוש פאה נכרית, שזה כיסוי יותר טוב, וכך הורה לנשים אחרות'''}}כחלק מטקס הטהרה. בשיער זה חששו הפוסקים לאיסור תקרובת עבודה זרה.

ואכן אימתו את הענין עם הגאון רבי אליהו אבא שאול שליטחשש זה התעורר לראשונה ע"י הרב נחום אליעזר רבינוביץ{{הערה|בשו"ת שיח נחום סימן נ"א}} בשנת תשכ"ח. מסקנתו היתה להחמיר, אבל לא הכריע בנדון{{הערה|יש לציין כי בתיאור המציאות בהודו כתב דברים דמיוניים, ראש ישיבת כגון שיש להם יום מיוחד שהם מתגלחים בו, וכביכול יש להם טקס הקרבה של השיער}}. בשנת תש"אור לציוןל, פורסם הספר "דת והלכה" ורבה של שכונת מטרסדורף בירושליםהרב משה שטרנבוך ושם כתב בנושא זה, ואמר כי כך הם הדבריםומסקנתו היתה שלא ניתן להורות בזה איסור, ממש כמו שכתב בקונטרס הנובכל אופן זה עדיף ממטפחת{{הערה|ציטוט דבריו: "ומיהו כיון דאיסור משהו בע"לז אינו אלא דרבנן ולא ברור, וכן אי שערות חשיבי ולא בטלי, ויש בזה עוד צדדים וספקות, לא נוכל להורות בזה דאסור... וגם אישר את השמועה כי יש עמו מכתב ארוך מאביו הגאון זצאמנם אף שלענ"ל בענין זהד ראוי להימנע מפאות כאלו, ובו הוא כותב בפירוש מכל מקום עדיף פאה כי יש עדיפות לפאה על מטפחת מפני שמצוי האי ממטפחת רפויה שמתגלין בה גילוי מקצת שערות, ואין הוא סובר כדעת המתירים גילוי אצבע אחת או שתי אצבעות וכו'שבזה אסור מעיקר הדין".}}. בשנת תשס"ד, בתשובתו לרב יעקב אהרן שפירא, כתב הרב שטרנבוך שיש להחמיר בפאה המיובאת מהודו, אך אם לא ידוע מקור הפאה, יש להקל מטעם "כל דפריש מרובא פריש"{{הערה|ציטוט דבריו: "למעשה אין בידי להתיר בחשש איסור דאורייתא החמורות שבחמורות, ובידוע או אפשר לברר בנקל שרשום בתוכה שזהו מהודו אין דעתי להתיר, ורק באין ידוע כל דפריש מרובא פריש ובסתמא לא רצה לפרסם את המכתב עד אריכות ימים ושנים של הגרחיישינן".}}. בשנת תשס"ד הענין עלה שוב לכותרות, בצירוף עובדות שגויות שכביכול השיער ההודי הוא רוב השיער המשווק בעולם{{הערה|עובדות שהופרכו לאחר מכן ע "י נתוני האו"ם, ראו בקובץ "אחוזי שווא"}}. הרב יוסףשלום אלישיב, שבשנת תש"נ התיר את הפאות העשויות משיער הודי, חזר בו בשנת תשס"ד ואסר, בעקבות עדות שקיבל מהרב אהרן דוד דונר על גזיזת השיער בהודו{{הערה|ראו בספר "הכצעקתה" את תמליל עדותו של הרב דונר.לאחר מכן הוכיחו מומחים רבים וכן רבנים שכתבו תשובות בנושא, שעדותו של הרב דונר לא היתה נכונה מבחינה עובדתית, והוכנסה בה פרשנות אישית}}. וכך פירסם הרב יוסף אפרתי בשמו:

ורמז למכתב זה ניתן לראות בספר "תפארת ציון", ושם כתב בזה הלשון: {{ציטוטון|והיתה לו (לגרבע"צ אבא שאול זצ"ל) חכמה בפסקפ המידע העכשווי, רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות בארץ הקודש, לצאת מתוך בעיות סבוכותמקורם בשיער ממדינת הודו, ואכמ"ל. והיו הוראות שהיה עונה בחכמהגם אם הייצור נעשה במדינה אחרת, עד שיש שלא היו יורדים לסוף דעתו. וכגון בענין ולכן כל פאה נכריתשאין ידוע מקורה, אסורה בשימוש... היה מסתיר פסקים מסויימים מחמת השלוםבארצות אחרות, אם רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות במקומות אלה אינם משיער הודי, הרי פאה שאין ידוע מקורה אינה נאסרת, מדין כל דפריש, אך חובה לברר את מקור הפאה. פעם אמר לי לערוך מפיו תשובה ארוכה ומנומקת בענין מסויים, ולהסתירה שלא תתפרסם אלא לאחר אריכות ימים ושנים}}.

'''דלאחר שהרב אלישיב אסר את השיער ההודי, עלו אליו רבני ארצות הברית, הרב פייבל כהן והרב ישראל בלסקי, והוכיחו לו שעדותו של הרב דונר היתה שגויה. מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"להוא הציע להקים בית דין שישמע את טענות הצדדים, אך הרב דונר סירב להעיד בפני בית הדין. עקב כך, המליץ הרב אלישיב לייסד הכשר שיפקח על יבוא השיער. הרב מרדכי גרוס לקח על עצמו את הקמת ההכשר, וישב שעות רבות עם הרב אלישיב, ראב"ד ירושלים ורבה שהתווה את דרכו של יהדות מרוקו"ההכשר{{הערת שולייםהערה|בספריו תבואות שמש אהציטוט מדברי הרב חיים כץ, ממייסדי ההכשר: "הקשר שלי עם הרב אלישיב התחיל מהנושא הזה, ואני הייתי מאלה שבדקו את הנושא. אני יכול להעיד: ישבנו על הנושא הזה שעות ארוכות, על כל פרט ופרט. הגאון הגדול רבי מרדכי גרוס השקיע בזה את הנשמה כדי לעזור לציבור, לסדר להם הכשר על פאות, כאשר אף אחד לא הצליח להתמודד עם זה. הגאון הגדול רבי מרדכי גרוס לא עשה דבר לפני שישב עם הרב אלישיב, הוא היה אצלו כל שבוע ושאל אותו על כל דבר ודבר. הרב אלישיב היה מעורב בכל פרט עד הסוף, והכל נעשה ע סי' קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סי' ט"ו-יפ הנחיותיו עד עצם היום הזה"ז.}}:'''.

==המתירים את השיער ההודי==בשנת תש"נ, בעקבות פניית גדולי הרבנים בארץ ובחוץ לארץ, בירר הרב יעקב אהרן שפירא מארה"ב את הנושא, ושלח את מסקנותיו לגדולי הרבנים בארץ ובחו"ל. בעקבות מסקנותיו, התירו הרב יוסף שלום אלישיב{{ציטוטוןהערה|אני רואה במנהג זה [של לבישת פאה נכרית] תשובתו פורסמה בקובץ תשובות, חלק א'''דבר חשוב ביותרסימן ע"ז}}, הרב שלמה זלמן אויערבאך, הרב משה פיינשטיין והרב שמעון שוואב, את השיער המיובא מהודו{{הערה|ציטוט דבריו: "ע"פ בקשת גדולי הרבנים באמריקה, ובראשם הרה"ג מוהר"ר שמעון שוואב זצ"ל, שלחתי את כל מה שעלה במצודתי, ומעלה גדולה נמצאה בובענין הפאות המגיעות מבית הע"ז טירופאטי בארץ הודו,''' לפי משלפני הרבנים הגאונים הרה"ג מוהר"ר שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, והרה"ג מוהר"ר יוסף שלום אלישיב שליט"כ הפוסקים החולקים על מהרא, ועוד כמה רבנים חשובים, באר היטב, כדי שידונו עליהם בנוגע לאיסור תקרובות ע"ם אלשקר על ז, ועל פי מה שסידרתי להם בענין מציאות הדברים מה שהתיר גילוי שערות חוץ לצמתןשיגעתי ומצאתי, הן עדותם של כומרי ואנשי ההינדו, הן עדותם של מומחים בענין דת ההינדו, יחד כולם החליטו ואמרו שהפאות מותרות, זה אמר בכה וזה אמר בכה להתיר כל אחד כפי דרכו".}}.. והנה באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר על מהלך הדברים העיד גם הרב מנשה קליין{{הערה|ציטוט דבריו בתשובתו בשנת תשס"ד: "ונקהכבר לפני כעשרים שנים יצאה השאלה על שערות אלו אם אין בהם חשש תקרובת ע"ז, כי המטפחת בורחת מן הראשוהורו גדולי ישראל הלכה למעשה להתיר, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתןובתוכם ידיד נפשי מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולהולהבדיל בין חיים לחיים מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, וכסהו והתגלהועוד שאר גדולי ישראל".}}.

גם בשנת תשס"ד, כאשר הרב אלישיב אסר את השיער ההודי, חלקו עליו רוב הפוסקים וכתבו שאין בשיער זה חשש תקרובת עבודה זרה. הרב שמואל הלוי וואזנר והרב ניסים קרליץ יצאו בקריאה 'להשתדל' להחליף את השיער שהגיע בוודאות מהודו. בהתאם לכך פירסם הרב בן ציון הלוי וואזנר, תשובה הלכתית על פי דעתו של אביו{{ציטוטוןהערה|טוב שנקח מנהג זה ראו קובץ "אור ישראל" ל"ו}}, ומסקנתו היתה שכל פאה שיש בו כיסוי הראש לגמרי בלי להניח ספק מהיכן הגיעה, מותרת. גם הרב מנשה קליין, הרב יצחק עבאדי, הרב חיים יוסף דוד וייס, הרב אשר וייס, והרב ישראל בלסקי, פרסמו תשובות הלכתיות נרחבות, ומסקנתם היתה להתיר את השיער ההודי. כמו כן פורסמו עדויות מומחים וגרי צדק שגרו בהודו, התומכים בהיתר{{הערה|הרב אשר שוורץ שכתב מאמר מקיף בנושא השיער ההודי, הביא במאמרו שצבי וייסמן מקליפורניה, ואבי כהן מירושלים (בעל תשובה), ובנימין קלוגר (כומר הינדו שהתגייר) גרו באיזור הטמפל זמן רב, נכחו במאות התגלחויות ורכשו בקיאות בתורת ההינדו, העידו בפני גדולי הדור ש"אין שום שערה יוצאת חוץ וכו'גוי שמחשיב את השערות לתקרובת, אלא הכנעה עצמית". והתפלא על הרב דונר שהעדיף להאמין להינדים אנונימיים שקיבל דבריהם על ידי מתורגמן, אף על פי שלהלכה אין לגוי נאמנות כלל. ובפרט כאשר הרב דונר בעצמו הצהיר שקיבל פעמיים עדויות סותרות מהגויים ההודים, ומפני זה הגיע למסקנה שהם אינם אמינים כלל. במאמרו הוכיח שהשיער אינו תקרובת, כי השערות אינן מוזכרות ברשימת מיני התקרובת הנמצאת בספרי ההינדו. כמו כן, אין הם טובלים לפני הגילוח, אלא דוקא לאחריו, ומשמע שפעולה זו נחשבת לטמאה אצלם ואינה נחשבת ל"עבודה". כמו כן, המתגלחים יודעים ששערותיהם הולכות למסחר, ואינם מוחים על כך שאין השיער מוקרב לאליל. כמו כן, משתלבש מטפחת או כובע ותלך אחר מנהג שיש בו מחלוקתהכמרים עצמם אינם מתגלחים לעולם. ולדעת צד אחד יש בו משום פריעת ראש דאורייתא שנגלה שערה מגופה ממש}}.

כאשר בשנת תשע"ח התעורר הענין שוב, שלחו גדולי ישראל את הרב גרשון ווסט להודו על מנת שיברר את הענין, ולאחר ששהה מספר ימים בהודו ושוחח עם ההינדים, הגיע למסקנה שאין שום ערך לדבריהם, כי אין להם מושג מה הם עושים, והם משקרים ועונים לשאלות לפי רצונו של השואל, ולפיכך יש להתייחס רק לכתוב בספרי הדת שלהם{{ציטוטוןהערה|'''ומצוה רבה לפרסם ההיתר''' כדי למשוך נשי הדור החדש המגלות ראשן לגמרי שיבואו ללבוש פאה נכרית בהיתרציטוט דבריו: "מצד טבעם ומהותם כמעט ואין מכחישים ושוללים בשום דבר שאומרים להם, ואם יגידו לפניהם איזה הנחה או מציאות, בדרך כלל יסכימו בהנהון ראש או באמירת הן, ולפעמים אף יחזרו להגיד בעצמם הדברים שנאמרו אליהם, על אף שתיכף קודם לזה אמרו בעצמם אחרת, או שיודעים שהדברים אינם נכונים. רק מספר פעמים בודדים אירע ששללו או הכחישו בדברים שאמרתי להם. כשבאתי להודו והתחלתי לדבר שם עם אנשים מכל החוגים, מתגלחים ומגלחים וכומרים, נוכחתי לדעת שכמעט רובם ככולם הם אנשים כפריים וטפשים, גרועים פשוטים וגסים מאוד מאוד, כרחוק מזרח ממערב ממדינות המערב המתקדמות בהשכלה והבנה, וממילא כמעט אין להם שום הבנה ועומק במעשיהם, ואם אמנם אדוקים הם בלב ונפש לאמונתם כמו שהזכרתי לעיל, הרי זה רק בהשגה פשוטה ביותר, ובדרך כלל לא כן עלה על לבם מעולם להתעמק בטעמי מנהגיהם ומקורות עבודותיהם".}}. גם הרב יצחק מרדכי רובין, כאשר שומעים דעת האוסריםחקר את אחד העדים, אזי לדידהו שאין עולה על דעתם ללבוש מטפחת אומרות כיון שכן הוא שהאיסור שוההוכיח כי המתגלחים אינם יודעים מה הם עושים{{הערה|בין היתר שאל את העד, טוב להישאר חפשי בשיער גלוי לגמריהאם יודע מה טעם מורידים לילדים את השערות בל"ג בעומר במירון ('חלאקה') ולא ידע להשיב. לא כן בשמעם מדת ההיתרואמר לו, אם אינך יודע טעם למנהג שנהוג בישראל מזה שנים רבות, ומסתבר שעוד אלפי יהודים נוהגים כך ואינם יודעים, למרות שטעמי המנהג הם פשוטים וכתובים בספרי האחרונים, אזי יבואו לבחור בטוב ולמאוס ברעמנין לך שכל ההודים המתגלחים בטמפל יודעים מדוע הם עושים זאת}}.

{{ציטוטון|'''מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן וכו' בהיתר, ולא להתנוול ע"י מטפחת''' ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה}}. ==ספרים בנושא== '''ה. הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל, חבר מועצת גדולי התורה, בשו"ת "אז נדברו"{{הערת שוליים|חלק י"ב סי' מ"א.}}:''' {{ציטוטון|גם האיסור דפריעת ראש באשה אינו מוכרח שזה רק בגלל צניעות, אלא ככל התורה שיש עוד טעמים שנעלמו מאיתנו, והראיה שהרי לפי הזוהר אסור גם בחדרי חדרים, ומשמע אפי' אין שם שום איש היא מוזהרת שלא יצאו השערות מחוץ להכיסוי. וזה לשון הזוהר פרשת נשא [מתורגם], "אמר ר' יהודה, שיער הראש של האשה שמתגלה, גורם לאחר להתגלות ולפגום אותה, בשל כך צריכה האשה שאפילו קורות ביתה לא יראו שערה אחת מראשה, כל שכן בחוץ". וכו'. ולזה ברור הוא שהשערות של הפאה לא הוי כשערות הטבעיים שלה, '''ויש לזה מעלה שאפשר לקיים בקל דברי הזוהר "דאפילו וכו' שערה אחת מראשה}}.''' '''ו. הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית, בשו"ת "דת והלכה"{{הערת שוליים|סימן א'.}}[קובץ:''' {{ציטוטון|בעוונותינו הרבים אלו הצעירות שמסירות הפאה נכרית לובשות מטפחת שאינה מכסה כל שערות הראש ממש, והבאנו שבזה האיסור לכ"ע חמור טפי אלף פעמים מאיסור פאה נכרית, וכן בלאו הכי לרוב הפוסקים שצריך מטפחת דוקא, כוונתם שצריך שני כיסויים מטפחת עם רדיד, שלא יתראה כלל משערות ראשן וכמבואר ברמב"ם ושו"ע, וזהו המנהג העתיק גם אצל הספרדים, וא"כ מצינו שבמטפחת לבד אין כאן תיקון רק פירצה ח"ו, והעיקר ביארנו שאין לחלק בענין זה בין אשכנזים לספרדים, שכולן נהגו פעם בלי פאה נכרית... ועל כן המחמיר יחמיר לעצמו אבל לא יקרא תגר על כל בית ישראל, ובפרט שחומרא בזה עלולה נמי לפעמים להביא ח"ו הרבה קלקולים, עד שמגיעים לאיסור תורה ממש, שהמחמיר צריך להיזהר ביותר לכסות כל השערות ממש במטפחת, שבלאו הכי יצא שכרו בהפסדו...  וביותר רצוני להדגיש, דהאוסר היום לכל אחד פאה נכרית מדינא, אינו מחמיר רק מיקל בזה מאוד, שאשה היום במטפחת אינה מכסה כל שערותיה תמיד, וזה מקום לחוש לאסור מדינא אפי' מהתורה לרשות הרבים, ואם בפאה נכרית החשש לרוב הפוסקים רק מדת יהודית, במטפחת החשש מגילוי שיער, והיינו פגיעה בדת משה ממש, וא"כ המחמיר עלול להקל לגרום איסור תורה, שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו פאה נכרית, יזהרו במטפחת שתכסה תמיד כל השערות כדין, '''וגם אם בפאה נכרית הרי זה שינוי מדרכי אבותינו, במטפחת לחוד ובמיוחד לספרדים הרי זה שינוי טפי''', שזה מפורש בשו"ע שצריך עוד לרשות הרבים רדיד ולא סגי במטפחת לבד, וכן נהגו באמת אצלם מדורי דורות, עד שסביבם נשתנה המנהג והתחילו במטפחת לבד. וא"כ אפי' במטפחת אין בזה חומרא, רק קולא נגד הפסק ומנהג מדורי דורות שצריך חוץ מהמטפחת רדיד דוקא.}} '''ז. הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ שליט"א, ראש ישיבת פוניבז', במכתב שהובא בקובץ "בית הלל"{{הערת שולייםjpg|250px|קובץ י"ט.}}:'''  {{ציטוטוןממוזער|בס"ד, יהספר "ז סיון תשס"ד. למעלת כבוד הרב... על דבר אשר כמה שאלו בזה שחתמתי על כרוז שמשתמע ממנו קריאה להרחקת חבישת פאה נכרית, אפרש דעתי בענין. הנה דבר פשוט שלא היתה כוונתי לחוות דעתי בעצם היתרון של לקט שכחה הפאה הנכרית, אשר נידון זה כבר עלה על שולחן מלכים גדולי הדורות הקדמונים זי"ע, '''ומגדולי הדורות ז"ל היו שהנהיגו כן בביתם''' ונהרא נהרא ופשטיה, ובהרהור אחר פסקם יש בה פרצה.]]הספר '''ובאמת דכיסוי הראש ע"י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה,[[לקט שכחת הפאה]]''' גם לאלו שע"י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטב, וכל מטרת החתימה היתה לבקשת קבוצה לחזק המנהגים שהנהיגו ע"פ אמותיהם והחיזוק היה בתרתי, האחד שלא יראו עצמן כיוצאים מן הכלל, ועוד והוא העיקר, שלא יבואו ע"י המטפחת לפרוץ ולהוציא משערן החוצה כאשר נכשלו בזה רבים. אבל '''התעמולה שעושין בדבר, יש בזה סכנה,''' לערער עיקרי הצניעות המחוייבת מן הדין, ואין דעת תורה נוחה מזה שיצא ח"ו איזה פרצה, ואלו המבינים ישפיעו יצא לאור על השניים בכדי שהצניעות יהיה שמור בכלל ישראל.}} '''ח. הגאון רבי משה ווינער שליט"א, מרבני ארה"ב, בספרו "כבודה בת מלך":''' {{ציטוטון|יש להעדיף לבישת פאה נכרית על כיסוי השיער ע"י מטפחת או כובע, מכיון שבהן קשה לכסות כל השיער בתמידות}}. '''ט. הגאון רבי יצחק עבאדי, בשו"ת "אור יצחק"{{הערת שוליים|אה"ע סי' ג'.}}, מעיד על דברי הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל:'''  {{ציטוטון|וזכורני מיד לאחר נשואי שאלתי את הגאון הגדול הנ"ל ידי הרב [[בעל אגרות משהשלום דוב וולפא]] אם צריך ללבוש כובע על הפאה נכרית, ואמר לי שאין צריך. ועוד הוסיף לומר לי כי פאה נכרית יותר טוב ממטפחתראש כולל זכרון יהוסף בעיר ירושלים, כי פאה נכרית מכסה את כל השערות, ועוד שבזה תמיד נשאר מכוסה כל זמן שהיא על ראשה, מה שאין כן במטפחת}}. '''י. והוסיף בתגובה לדבריו של אחד הרבנים שמחה על כך הגר"י עבאדי שליט"א - "ופוק חזי שדבריו צודקים".''' '''יא. הגאון רבי יהודה טשזנר שליט"א, אבשנשות חסידות חב"ד ומו"צ באופקים, בספרו שערי תורת הבית:''' {{ציטוטון|חובה על כל אשה נשואה לכסות ראשה. והרבה נשים שואלות במה עדיף לכסות ראשן, עם מטפחת או עם פאה? והנה מעיקר הדין כל דבר המכסה הוא כשר, אלא שיש כאן ענין של הידור מצוה. כי לכסות עם מטפחת הוא יותר צנוע מלבישת פאה, אכן הפאה מכסה יותר טוב את השערות שלה, כי בזה אפשר בקלות לכסות גם את כל השערות שבצדדים, וגם היא צמודה היטב ואינה נופלת, '''אבל עם מטפחת קשה לכסות את כל השערות שבצדדים, וגם המטפחת הרבה פעמים מחליקה וע"י זה מתגלים שערותיה.''' על כן, אשה שיודעת איך לקשור מכסות את המטפחת באופן שמכסה היטב את כל שערותיה, ובלי להחליק פה ושם, יש עדיפות והידור בלבישת מטפחת, אבל אם אינה יכולה להיזהר בזה, '''עדיף ללבוש פאה.''' ויש לשים לב, כי כל ענין כיסוי הראש הוא משום צניעות, שלא יראה מהשערות הטבעיות שלה החוצה}}. '''יב. הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א, אב"ד חניכי הישיבות, בספר "והיה מחניך קדוש":''' {{ציטוטון|וצריכה להיזהר מאוד שלא יצא משיער ראשה אף משהו, ונשים שמשאירות שערות גדולות יקשה הדבר מאוד שלא יצאו מעט שערות דרך המטפחת, ועדיף שתלך עם פאה נכרית אף בבית, וע"י זה לא יצאו שערות}}. '''יג. הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס "נטעי גבריאל", כתב בקובץ "אור ישראל"{{הערת שוליים|ל"ו-ל"ז.}}:'''  {{ציטוטון|ולאחרונה שכשנודע החשש על הפאות שהם מע"ז הסירו הנשים את הפאות ולבשו מטפחות, וראינו בכמה מקומות ובפרט בערי ארה"ב שהיו יוצאות שערותיהן מבעד המטפחת, מה שלא אירע ראשיהן בפאה נכרית}}.  {{ציטוטון|בספר יש מעלה בחבישת הפאה, שהרי בכיסוי מטפחת מצוי שחלק השיער מגולה, וכבר נתבאר בפוסקים לאסור כלל, דלא כדברי מהר"ם אלשקר סי' ל"ה}}.  {{ציטוטון|והנה בימים ההם היו נוהגים ללבוש צעיף ועליו המטפחת, שני כיסויים, או בכמה מקומות שנשים גילחו את שערות ראשן, ובימינו אין הדבר נהוג בכמה קהילות ישראל, לכן יש מעלה לחבוש פאה המכסה שאלות ותשובות המבארות בטוב טעם את כל השערות}}. '''יד. הגאון רבי יוסף קאפח זצ"להטענות הנפוצות בנושא, מגדולי חכמי תימן, כתב{{הערת שוליים|בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר', עמ' מ'.}}:'''  {{ציטוטון|פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. והוא מוכיח כי אין שום עשרות פוסקי הלכה אצלנו שיש לקחת התירו את האישה לדקורטור כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקאלבישת הפאה, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית}}.  '''וכן הביא בספר "ברכת משה" על הלכות ברכות {{הערת שוליים|פרק א' סעיף מ"ב בהערה.}}:''' {{ציטוטון|וכ"כ מורי הגאון זצ"ל בתשובה כתב יד וזה לשונו, גם כיום לדעתי יכולה הכלה לחבוש פאה נכרית יפה שביפות ונהדרה שבנהדרות, והכי איתא במשנה, והוי כיסוי ראש מעליא}}ובראשם רבני הספרדים.

כמו כן כתב הרב וולפא את הספר '''טו. הגאון רבי שלמה אליעזר שיק שליט"א, מגדולי רבני חסידות ברסלב:ויקם שערה לדממה'''בעקבות פולמוס השיער ההודי בשנת תשס"ד. הספר סוקר את כל צדדי הנושא מנקודת מבט הלכתית, כולל עדויות ותיאור מפורט של נושא התגלחת בטירופאטי שבהודו, ומוכיח כי אין חשש איסור עבודה זרה בחבישת הפאות מהודו.

{{ציטוטון|אלו הנשים שהולכות בשערותיהן, לא די שיש להן מטפחת, כי רואים בחוש אשר דרכה של המטפחת לזוז ממקומה, ובכך נראות שערות ראשה בחוץ. הספר '''ועל כן טוב מאוד לחבוש פאה נכרית, שעל ידי זה לכל הפחות תהיינה מכוסות השערות.חן וכבוד''' ואף שיש מהנשים הספרדיות הנוהגות שלא ללבוש פאה נכרית משום פריצותא, עם זאת מי שרוצה להסתכל בעין אמת ולהבין את האמת, ההכרח לו להודות, אשר אי אפשר בשום פנים ואופן לכסות את השערות במטפחת בלבד, כי היא נוטה הצידה, ואז נראות השערות בחוץ, ויש יצא לאור על זה קללה מהזוהר הקדושידי הרב ליאור עזרן, עד כדי כך שאומר הזוהרראש כולל "משכן יוסף" בעיר [[אופקים]]. בפרק הראשון הביא המחבר רשימה של כמאה ושלושים פוסקים מכל החוגים, שכל העניות והדחקות שאדם סובלשכתבו להתיר כיסוי הראש בפאה. בשאר הפרקים נדפסו תשובות הפוסקים, היא רק מחמת שהאשה הולכת בגילוי שערותיה בביתהכל אחד בפרק נפרד, ומכל שכן בחוץעם הערות והארות המחבר. לספר ישנן כעשרים הסכמות נלהבות מגדולי הרבנים, ועל כן בזה שהאשה חובשת פאה נכרית הרי זה כמי שמתלבשת באיזה כובעוהוא נוגע בכל הנקודות האפשריות בפולמוס הפאה. בהקדמתו מציג המחבר ביאור חדשני בסוגיות הגמרא, כי סוף לפיו מתיישבות כל סוף אין זה השיער שלה, כי אם כמו כובע על השיער, אשר הקושיות בנושא זה טוב יותר, ובזה היא מכסה את כל שערותיה שאין רואים אותן בחוץ}}.

'''טז. הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]בפרק י"ח הביא המחבר את תשובות הרבנים המתירים שיער ההודי, כולל עדויות המומחים, אבניתוח נתוני האו"ד ורב [[כפר חב"ד]]''':ם המעודכנים, ועדויות אנשי הממשל בהודו על כמות השיער ההודי המסתובבת בשוק העולמי.

{{ציטוטון|בהספר '''ותשקט הארץ''' יצא לאור על ידי הרב יואל שילה, רב ומו"צ בעיר רכסים. בספר יש בירור נרחב בסוגיית הפאה. הספר עבר עריכה מחדש בשנת תשע"הז, ערב ראש השנה תשסונוספו בו מקורות רבים ע"ח. אל אנפ הספר "חן וכבוד"ש שיחיו תושבי הכפר.

בקשר לכיסוי הראש של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה - הנני להודיע:  בשנת תשפ"א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, כשאפי' רק מקצת מהשערות מגולות - הרי זה היפך השולחן ערוך!  ב. ע"פ הוראות כ"ק אדמו"ר, על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים כתב הרב שילה את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל. אי לכך: הספר '''אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאההכצעקתה''', והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר!  ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות יחד עם צוות של הרבי שע"י חבישת הפאה זוכים לבני חיי ומזוני ולפרנסה.}} ==היחס לדברי הפוסקים האוסרים== בדורות הקודמים היו אחד עשר רבנים שאסרו את לבישת הפאה לנשים נשואות, מטעמים שונים. אך כיום, כתבו פוסקי ההלכה כי '''גם אלה שאסרו בעבר את חבישת הפאה, היו חוזרים בהם בימינו ומתירים''', מאחר וטעמיהם אינם שייכים כיום. '''הגאון רבי שלום משאש, גדול רבני מרוקו, מרן הגאון רבי שלום משאש כתב {{הערת שוליים|בשו"ת "שמש ומגן" חלק ב' אה"ע סי' ט"ו והלאה.}}:'''  {{ציטוטון|רוב הפוסקים המחמירים היינו משום דת יהודית ומראית העין וכו', וזה היה קודם התפשטות המנהג בכל העולם. וכמו שכתבו בדבריהם 'אם תימצא אחת בעיר בטלה במיעוטה'. לא כן היום שכולם פרצו גדר ונעשה מנהג פשוט, וגם המחמירים יחזרו בהם להתיר, ונמצא רוב הפוסקים לצד ההיתר... רבני ודייני הספרדים ואבות בתי הדין בארץ ובחו"ל, כולם נשיהם יוצאות בפאה נכרית, ורק מעט מזעיר מהאברכים הספרדים ובו בירור מקיף של היום, או מחמת עניים או מחמת תמימותם, קיימו "ויאמר לאוסרים ה' עמכם" ונמנעו מזה, ומובטחני... שבעוד זמן יפקחו עיניהם להעמיק ולדעת האמת, לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ויבואו גם להתיר, ויעמיקו לראות שכל טעמי האוסרים פג טעמם ונס ליחם.}} '''כיוצא בזה כתב הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א, ראב"ד "חניכי הישיבות" {{הערת שוליים|בספרו "אום אני חומה" דף צ"ד.}}:''' {{ציטוטון|רבים האוסרים הוא משום מראית העין, והוא לפני שנתפשט לבישת הפאות. '''וגם טעם האוסרים שיסבור שהוא שערות ויבוא לידי הרהור, ליכא כיום'''}}. '''וכן כתב הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א, אב"ד "נטעי גבריאל" {{הערת שוליים|מח"ס "נטעי גבריאל", במאמר בקובץ "אור ישראל" ל"ז.}}:'''  {{ציטוטון|שיטת הפוסקים המחמירים הוא או בשביל חשש מראית העין או משום שהם משיער המת שאסור בהנאה או משום הרהור או משום דת יהודית או משום חוקות הגויים, וא"כ בזמננו שנתפשט שבנות ישראל הכשרות הולכות בפאה נכרית, והקלות דעת וכל שכן נכריות אינן הולכות רק בגילוי שערות ממש, לא שייך כל החששות. '''ומה שהביא רשימות של כמה גדולים שאסרו, טעם של רובם לא שייך בזמננו'''}}. '''והגאון רבי חיים ישראל פסח פיינהנדלר זצ"ל, לשעבר רב ומו"צ בנתיבות ואח"כ רב ומו"צ בשכונת רוממה בירושלים, כתב {{הערת שוליים|בספרו "אבני ישפה" חלק ה' סי' קמ"ה.}}:'''  {{ציטוטון|בזמננו יש מודעות רחוב שבני אדם תולים ברחובות על האיסור של הפאה הנכרית, וכמה הדבר חמור. אבל כפי מה שהוכחנו שכיום הדבר ברור שאין כאן מראית העין, לא שייכים דברי הפוסקים שאסרו הפאה משום מראית העין, כי היום השתנתה המציאות. '''ולכן מי שתולה מודעה על חומר האיסור, הוא מטעה את הרבים''', כי יש על מה לסמוך}}. '''וכן כתב הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"אמהודו, ראב"ד העדה החרדית {{הערת שוליים|בשו"ת "דת והלכה" סי' א'}}:'''  {{ציטוטון|ויש בזה צורך היום להתיר הדבר לספרדים ותימנים, שאם נעמוד לאסור להו פאה נכרית, יכשלו רובן ככולן של הצעירות במטפחת למחצה לשליש ולרביע רחמנא ליצלן, דהוה גם לדידהו איסור חמור טפי וכמש"כ, ולכן אנן שליחותייהו דקמאי עבדי לצורך השעה להתיר פאות, שיש בזה צורך ודת יהודית יותר מגילוי שערות במקצת. ואין ספק בחשש כהאי גוונא היום בעוונותינו הרבים, '''והגאונים שאסרו היו מצטרפים להורות כדברינו''', וזה פשוט}}.  '''וגם הגאונים בעל שו"ת "שואל ומשיב" ובעל "מאמר מרדכי"''' {{הערת שוליים|בספרם "מגן גיבורים" או"ח סי' ע"ה}}, כתבו להתיר פאה נכרית, על אף שהם נכדי מהר"י קצנלנבוגן שהיה ראש וראשון לאוסרים, וביארו שמהר"י אסר רק בזמנו ובמקומו, שהיה זה בגדר פירצה חדשה. וזה לשונם שם: "וגם זקנינו שהאריך בפסק הלז, בלי ספק שכוונתו היתה לשם שמים, בשביל שראה שנפרץ בעת ההוא". והפוסקים הראשונים והעיקריים שכתבו בספריהם לאסור לבישת פאה, הלא הם "באר שבע" והגאון יעב"ץ וסיעתם, '''אסרו גם לבישת מטפחת, והצריכו רדיד עליה''', כמבואר בדברי מהר"י קצנלנבוגן שהביאו הב"ש, וזה לשונו שם: "אע"פ שמכוסה במטפחת דעביד ביחוד לכיסוי השיער, וגם הוא כיסוי מעליא שהוא מכסה לגמרי השערות, אפי' הכי לא סגי, משום דשני כיסויים גמורים בעינן, ודעבידי ביחוד לכיסוי השיער, כמטפחת או סבכה והדומה לה, ועל המטפחת רדיד". ולכן פירש את המשנה בשבת שמדובר בפאה נכרית מכוסה, כי לשיטתו צריך שני כיסויים, ואין נפק"מ בין מטפחת לפאה.  וממילא אי אפשר לעשות "פלגינן דיבורא" בשיטתם, ולהביא היום ראיה מהם שהפאה אסורה ללא רדיד עליה, ומאידך להתיר לבישת מטפחת שאין עליה רדיד, דלא כדבריהם, ובפרט במטפחות המצויות כיום. ורוב אוסרי הפאה כתבו דברים חריפים בחומרת גילוי מקצת שערות.  והיעב"ץ בספרו "מור וקציעה" (סי' ע"ה) אסר אף לבתולות ללכת בגילוי ראש, וכתב שצריכות ללבוש מטפחת. ובדומה לכך מצינו פוסקים נוספים שרגילים להביאם כאוסרים את הפאה, כמו ספר "משא מלך" שאסר מטפחת ממשי שחור שדומה לשערות האשה, ובעל "דברי חיים" מצאנז, שאסר גם הוא מטפחת כזו, ואסר גם את כל סוגי הכובעים (ובלשונו "מצנפת"), ועוד. וממילא אין להביאם כדי לאסור פאה ולהתיר מטפחת שאסרו במפורש. ==ספרים בנושא==כאשר אחד מחשובי הרבנים מחה כנגד חסידות חב"ד על שנשיהם לבושים בפאה נכרית, דבר הנידון בשאלה בפוסקים, הוציא הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו [[לקט שכחת הפאה]] בו הוא מוכיח מעשרות פוסקי ההלכה ראשונים כמלאכים ואחרונים כולל גדולי רבני עדות המזרח כי מותר ואף חובה לחבוש דווקא פאה נוכרית. בספר גם שאלות ותשובות המבארות בטוב טעם את כל השאלות העולות לגבי הפאה הנוכריתמבחינה הלכתית ומבחינה מציאותית.

==לקריאה נוספת=={{בית|מנדי דיקשטיין|סערה בשערה|1323|32-36|תשפ"ב}}== קישורים חיצונים חיצוניים==;ספרים תורניים העוסקים בפאה נוכרית* הרב שלום דובער וולפא, [https://drive.google.com/file/d/1zxhB2lh15SNDmtxJyP0kYRxPaufK1wk8/view '''לקט שכחת הפאה''']* הרב יואל שילה, [https://drive.google.com/file/d/1KSsMvpI3I40eIpR0-4lYDDhcDwtRclz2/view '''ותשקט הארץ''']* הרב ליאור עזרן, [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view '''חן וכבוד''']* הרב יואל שילה, [https://drive.google.com/file/d/1Ro9KuTzYz_w2xGfrrsa99RPzNzq2Xns7/view?usp=sharing '''הכצעקתה''']

;קונטרסים ופרסומים שונים*[[הרבי]], '''[http://www.sheitel.org/sheitel/ פאה נכרית דוקא]''' סדרת [[אגרות מהרבי קודש]] בנושא], באתר sheitel {{קישור שבור}}*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1291 ראיון עם ]''' ב[[שבועון בית משיח]], [[תשס"ג]] - {{אינפו}}*'''[https://wig-or-kerchief.site123.me פאה או מטפחת?]''' שאלות ותשובות בנושא חבישת פאה וקישור לספרים העוסקים בנושא ובהם ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא בנושא]] 'לקט שכחת הפאה'*[httphttps://wwwlior-azran.upfsite123.come '''מכון דרך האמת'''], שו"ת בענין הספר "חן וכבוד"*'''[https://chabad.ilinfo/filebeis-medrash/330398757288/ מעלת חבישת הפאה: סדרת שיעורים עם הרב שאול סילם]''' {{וידפו}}*'''[https://chabad.html הספר לקט שכחת info/video/beis-medrash-video/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F/335948/ הרב נחמנסון: כל האמת על הפאה בגירסת PDF להורדה ישירההנכרית]''' {{וידפו}} *[https://drive.google.com/drive/folders/1nd4RdVF1Rp5d0pzCt0J6zEhP9vZULUpD כונן דרייב עם חומר רב בנושא]

[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"דיורה דעה]][[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]