שינויים

[[{{דמות| שם =הרב דוד חנזין| תמונה:=חנזין.jpg|leftתיאור = רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקוה]]|thumbתאריך לידה =[[תרע"א]]|280pxתאריך פטירה =[[י"ט תמוז]] [[תשס"ג]]|הרב דוד חנזיןתפקידים נוספים =מנהל ויושב ראש הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], אב [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]}}הרב החסיד '''דוד חנזין''' (? [[תרע"א]]-[[י"ט תמוז]] [[תשס"ג]]) שימש כמנהל [[רשת אהלי יוסף יצחק]], וחבר כחבר הנהלת [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] וכרב קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]].

===ילדותו===נולד בעיר קונטופ שבמחוז [[סומי]] שב[[אוקראינה]] בשנת [[תרע"א]], לאביו הרב [[מנחם מענדל חנזין|מנחם מענדל]] שהיה מצאצאי הרב משה, מחשובי [[חסיד|חסידי]] [[אדמו"ר הזקן]]. אמו הינה בת דודתו של החסיד הנודע הרב [[ישראל נח בלניצקי]].  בילדותו למד אצל טובי המלמדים ששכר אביו למענו. אביו והמלמדים שהיו חסידים ומקושרים, נטעו בו את דרכי החסידות וה[[התקשרות]] ל[[רבי]].  שנות הילדות עברו בצל [[מלחמת העולם הראשונה]] והמהפכה הקומוניסטית. בחוץ נשמעו הדי הקרבות, אך בתוך הבית המשיך דוד הקטן לשקוד על לימוד התורה. כבר בצעירותו נודע ללמדן וגאון אדיר שצלל בים התורה.  בקיץ [[תרפ"ט]] העתיקה המשפחה את מקום מגוריה למוסקבה. באותם שנים נהג אחת לשבוע לבקר את הגאון רבי [[אבא דוד גולדפיין]] חתנו של הגאון [[יוסף רוזין|הרוגצ'ובר]]. את כל שאלותיו בלימוד שצבר במשך השבוע שטח בפני הגאון רבי אבא דוד שהעריכו מאוד.  הרב [[משה צבי נריה]], ראש ישיבות 'בני עקיבא', הזדמן באותם שנים למוסקבה, ובבית הרב גולדפיין פגש את הרב חנזין. ביומנו הוא כותב כי למד שהרב חנזין עבר על כל הש"ס בהיותו כבן שבע עשרה בלבד. בין השניים התפתחה ידידות מופלאה, והם קבעו לימוד בחברותא בביתו של דוד שגר אז בצ'רקיזובה, פרבר קטן של מוסקבה. בבית משפחת חנזין ישבו ולמדו יחד ב[[עיון]] [[מסכת בבא קמא]], ולגירסא למדו את [[מסכת פסחים]].  ===עלייתו לארץ===שמחה גדולה אחזה ברב חנזין כאשר הודיע לו הרב נריה כי קיבל אישור לעלות לארץ הקודש. הרב חנזין נטלו בידיו ורקד עמו מרוב שמחה. ארבע שנים עברו מאז, והרב חנזין קיבל אף הוא רשיון עליה ארצה. את הרשיון המיוחל קיבל בסיוע הרב [[אברהם יצחק קוק]], [[רב]]ה הראשי של [[הרבנות הראשית]].  ביום כ' ב[[כסלו]] [[תרצ"ד]] הגיע ארצה. ארבע שנים חלפו מאז עלה ר' דוד ארצה. ידידו הטוב הרב נריה, התגעגע לאותו ריע וידיד אמת שהיה שותפו ללימוד מעמיק. את געגועיו ביטא ביומנו ביום בו הגיע הרב חנזין לישיבת הרב קוק: "הגיע דוד חנזין. אני מכירו עוד ממוסקבה. הוא כבר עבר על כל הש"ס. עכשו יגור בדירתי. סבור אני לקבוע איתו זמני לימוד. הוא שקדן ובחור הגון".  ואכן, שני הידידים התגוררו באותה דירה ולמדו יחד במשך זמן ממושך.

גאונותו ומידותיו התרומיות ניכרו בו כבר בהיותו תלמיד בישיבה. לא פלא שהוא התחבב על מי שעמד אז בראשות הישיבה, הרב קוק, שכינהו בקיץ [[תרפ"מיין דוד'ט]] העתיקה משפחתו את מקום מגוריה ל" ([[מוסקבה]]. באותם שנים נהג לבקר את רבי [[אבא דודגולדפיין]] חתנו של הגאון [[יוסף רוזין|הרוגצ'ל שלי). החביבות התבטאה בקביעות בה למדו יחד גמרא ורא"ש. קודם שהיה הרב קוק מוסר שיעורים כלליים בישיבה, הוא היה מדבר בנושא השיעור עם שלושה מבחירי תלמידיו ובהם גם הרב חנזיןובר]].

ב[[כ' בכסלו]] [[תרצ"ד]] הגיע ארצה, לאחר עלייתו של ידידו הרב קוק אף הסמיכו להוראה, וכאשר נסע עמו פעם ללונדון, לקחו עמו באומרו כי כך אין לו צורך לשאת עמו ש"ס כיון שדוד חנזין הוא ש"ס מהלך![[משה צבי נריה]].

לאחר פטירת אביו בבין השנים [[חודש ניסן]] תרצ"ה, נזכר בשורשיו החסידיים וביקש להתקרב לחב"ד. בעקבות זאת החל לבקר בישיבת '[[תורת אמת]]' בירושלים, שם קירבו ה- [[משפיעתש"ג]] הדגול רבי למד בישיבת מרכז הרב בירושלים אצל הרב [[אלתר שימחוביץאברהם יצחק קוק]]שהסמיכו להוראה.

ב[[חודש אלול]] תש"ג הקים נשא את ביתו עם זוגתו מרת רחל רישא, בתו של הרב ישראל אריה ספיר, מלפנים רבה של פתח תקוהתקווה. את מקום מגוריו קבע בעיר הקודש ירושליםוהתגורר בירושלים.

בשנת תש"ד התקבל בהסכמת [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[משגיח]] ומגיד שיעור בישיבת חב"ד בתל [[אחי תמימים תל אביב]], ולאחר מכן [[תומכי תמימים לוד|בלוד]].

בכסלו [[תשי"א]] נפטרה זוגתו בהותירה חמשה יתומים כשהקטן שבהם בן כמה חודשים. את ילדיו גידל במסירות אין קץ.

===עסקנות ציבורית===בשנת [[תשי"ב]] עבר להתגורר בעיר פתח תקווה, שם מונה לחבר הרבנות הראשית. בתפקיד זה כיהן במשך שלושים וחמש שנים. הרבי עודדו להישאר בתפקיד זה ככל שניתן, זאת למרות בקשות חוזרות ונשנות של אישים שונים שביקשו ממנו שיפנה את מקומו מפאת גילו.

בשנת הרב חנזין היה ממקימי '[[תשמ"זרשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]] פוטר מתפקידו זה' - רשת בתי ספר חב"ד בארץ הקודש. במשך עשרים וחמש ניהל בפועל את הרשת, אך למרות זאת המשיך לפעול ביד רמה בקרב תושבי העיר שחיבבו אותו מאודכאשר לאחר מכן שימש כיושב ראש הנהלת הרשת. הרבי בכל השנים שלח את כל המכתבים ומברקים בענייני הרשת אל ביתו של הרב חנזין בלבד.

מתוקף היותו ממונה על המקוואות בפתח תקוהשנת [[תשי"ט]] נסע פעם ראשונה ל[[הרבי|רבי]], ומאז נסע עוד פעמים רבות. משנת [[תשל"ח]] החל לנסוע לרבי בקביעות מידי שנהלאחר נסיעתו זו ערך התוועדויות עם חסידים ב[[ירושלים]], [[פתח תקווה]], [[תל אביב]], דאג לבנות ולשפץ מקוואות רבים[[ראשון לציון]], ובייחוד שם דגש לבניית מקוואות בשיטת [[כפר חב"ד למרות שקמו לכך מתנגדים עיקשים, ובהם אישים בעלי השפעה]] וב[[לוד]]. שם לימד את [[ניגון שאמיל]] אותו לימד הרבי מצידו עודדו במאבקו למען המקוואות החב"דיותב[[שמחת תורה]] אותה שנה. בהתוועדויות סיפר בין היתר על היחידות הממושכת לה זכה.

===עבודתו ב[[קובץ:חנזין ווינברג ושז'רשת'===ר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חנזין היה ממקימי '(משמאל) מבקר אצל שר החינוך [[שניאור זלמן רובשוב]] יחד עם הרב [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחקויינברג]]]]' - רשת בתי ספר חב"ד בארץ הקודש. במשך חצי יובל שנים ניהל בפועל את הרשת, כאשר לאחר מכן שימש כיושב ראש הנהלת הרשת.

בקיץ מאז הקמתו של [[תשיבית דין רבני חב"אד בארץ הקודש]] הורה הרבי לחסיד הרב בשנת [[זושא וילימובסקיתשל"ו]] להקים את 'רשת אוהלי יוסף יצחק'. עול ניהול הרשת הוטל כבר בהתחלה נבחר כחבר הנהלת בית הדין על כתפיו של הרב חנזין, כעימו פעל פי הוראת הרבי ולאחר פטירת הרב [[זלמן אבלסקייהודה בוטרשווילי]], מסירותו לרשת לא ידעה גבולות, כפי שמספר מי שהיה מזכיר הרשת בשנים הראשונות הרב יצחק גנזבורג: "מאוד התפעלתי ממידת המסירות של הרב חנזין לענייניו של הרבי באופן שלא מצאתי לה אח ורעמונה לאב בית דין. באותם שנים הוא היה אלמן מטופל בחמישה ילדים קטנים, ובכל זאת התמסר כל כולו לניהול הרשת, כאשר ענייניו של הרבי ומימוש רצונו הק' עומד בראש הסדר העדיפויות שלו!

הרבי בכל השנים שלח את כל המכתבים ומברקים בענייני הרשת אל ביתו לאחר פטירתו של הרב חנזין בלבד[[זלמן שמעון דבורקין]], בשנת [[תשמ"ו]] עלה שמו כמועמד אפשרי לרבנות שכונת [[קראון הייטס]] והוא נבחר לכהן בהרכב הרבנים של [[בד"צ קראון הייטס]] בבחירות שהתקיימו ב[[ד' ניסן]], אך כשביקש מהרבי ברכה לתפקידו החדש, הורה לו הרבי להישאר בארץ ולהמשיך בתפקידו ברשת.

=== במחיצת הרבי===שנת {{קובץ|דוד-חנזין-kinus-mate-moshiach|נאומו האחרון בכינוס [[תשי"טהקהל]] נסע פעם ראשונה ל[[הרבי|רבי]], ומאז נסע עוד פעמים רבות. משנת }}לאחר [[תשלג' תמוז תשנ"חד]] החל לנסוע לרבי בקביעות מידי שנהתבע יחד עם רבנים רבים בארץ הקודש, ולעתים יותר מכך. הפרנסה אצלו לא היתה בשפע, ולמרות זאת ככי צריך להמשיך הלאה בהפצת בשורת הגואל ובהכרזת הקודש '[[חסידיחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] הרגיש את החובה לנסוע לרבי'. כשקרובי משפחה מחוגי ה[[ליטא]]ים טענו כלפיו וכלפי ילדיו, למה הוא נוסע הרי אין לו כסף, אסף את ילדיו ואמר להם: "אני משתוקק להיות עם יהודי הכי אמיתי בדור..."

באחת השנים היו מחירי הטיסות לקראת ב[[תשריתש"ס]] יקרים מאד, ורק לאחר [[ראש השנה]] הוזלו המחירים. נפטר בנו הרב מנחם הציע לו לנסוע לאחר [[ראש השנה]] וכך לחסוך בסכום כסף משמעותי. הרב יעקב משה חנזין למרות שלא ניחן בעודף כסף, לא וויתר ואמר "חשוב מאוד להיות ב[[ראש השנה]] עם ראש בני ישראל". הוא קנה את הכרטיס היקר ונסע לרבי לקראת ראש השנה...

לאחר הנסיעה הראשונה לרבי ב[[תשריחודש תמוז]] [[תשיתשס"טג]]נחלש מאוד, הוא חזר [[ארץ הקודש|ארצה]] ו[[התוועדות|התוועד]] עם חסידים ב[[ירושלים]], [[פתח תקוה]], [[תל אביב]]ולמרות החולשה צם בשבעה עשר בתמוז, [[ראשון לציון]], [[כפר חב"ד]] וב[[לוד]]. בכל מקום סיפר את מה שראה והרגיש, ולימד את [[ניגון שאמיל]] אותו לימד הרבי ב[[שמחת תורה]] אותה שנה. התוועדויות אלו נמשכו עד אור הבוקריומיים בלבד לפני פטירתו.

את הפעם הראשונה שראה את הרבי מתאר הרב חנזין בתיאור חסידי ספוג רגש: "רטט עבר בכל גופי כאשר נפתחה הדלת ונתגלתה דמותו של הרבי. קור וחום החלו משמשים בי בערבוביה. נעצתי מבטי ברבי וריכזתי את עצמי לבל אאבד שום תנועה מתנועותיו. ראיתי את הרבי עובר בזריזות אל מקום ישיבתו הקבוע... יש בפני הרבימין מבע מיוחד של ביום שישי [[שמחהי"ח תמוז]] עילאה ופשטות עצומה כאחדנחלש מאוד והדיבור היה קשה עליו. מזיגה של [[דחילו ורחימו]] עם שמחה וטוב לבבאת הקידוש בליל שבת שמע מבנו. פשוט אין לשער כמה הוד ורוממות שופעת הדמות ככל שמרבים להסתכל בה. ראיתי בימי שני חיי כמה וכמה גדולים ולאחר נטילת ידיים ובציעת [[צדיקלחם]]יםמשנה,–הבעה כזאת טרם ראיתי. הכל בלי כל בליטות ובלי שום תנועה. פשטות וחביבות. חום מלטף ואש יוקדת. הוא יושב בלי להתנועע. מבטו מרוכז טבל את פרוסת המוציא ב[[סידור]מלח] ה[[תפילה]] שלפניו והוא מתפלל בדביקות מרוממת כל רואה. הוא מתפלל עם ה[[מניין|ציבור]] ובתוך הציבור ועם זאת ניתן להבחין עד כמה עליון ומקודש הוא בתפילתו, בלי שנראים מצידו איזה שהם סימנים או תנועות לכך"ואז התמוטט ונפטר בגיל 92.

לאחר מכן סיפר על הבשנת [[תשס"ח]] החליטה עריית [[פתח תקווה]] - בהשתדלותו של [[שליח הרבי]] לעיר [[יחידותהרב]] שלו שארכה כשעתיים ורובה הוקדשה לענייני [[רשת אוהלי יוסף יצחקאשר דייטש]]- לקרוא רחוב על שמו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad. את החלק הזה info/#!g=1&url=article&id=39708 פתח תקווה תנציח רחוב על שמו של היחידות סיכם: "הרבי מכיר הרב חנזין].}} ואכן רחוב בפתח תקוה קיבל את הבעיות שמו של כל בית ספר ובית ספר, והוא מתעניין בפרטיים הפעוטים ביותר"..הרב.

===תפקידיו ברבנות=מאבק מקוואות חב"ד==מתוקף היותו ממונה על המקוואות בפתח תקווה, דאג לבנות ולשפץ מקוואות רבים, ובייחוד שם דגש לבניית [[קובץ:חנזין ווינברג ושז''ר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חנזין (משמאל) מבקר אצל שר החינוך [[שניאור זלמן רובשוב]] יחד עם הרב [[יוסף ויינברג]]]] מאז הקמתו של [[בית דין רבני מקווה חב"ד בארץ הקודש]] בשנת [[תשל"ו]] נבחר כחבר הנהלת בית הדין על פי הוראת הרבי. במשך כל השנים היה הרב חנזין שותף פעיל לדיונים והחלטות חשובות ומרכזיות גם בשנים האחרונות. לאחר פטירתו של הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], בשנת [[תשמ"ו]] עלה שמו כמועמד אפשרי לרבנות שכונת [[קראון הייטס]] והוא אף נבחר ברוב קולות לכהן בהרכב הרבנים של [[בד|מקוואות בשיטת חב"צ קראון הייטס]] בבחירות שהתקיימו ב[[ד' ניסן]], אך כשביקש מהרבי ברכה לתפקידו החדש, הפתלא הרבי כיצד הוא מוכן להפקיר את תפקידיו ברשת אהלי יוסף יצחק, והוא לו להישאר בארץ הקודשלמרות התנגדות מהחוגים הליטאים ובהם אישים בעלי השפעה.

כחבר בית הדין בארץ הקודש[[הרבי]] עודדו במאבק למען המשך הקמת המקוואות החב"דיים, ואכן, עסק רבות בענייני הכלל והפרט. בשנים האחרונות בלטה פעילותו בענייני בנחישות ראויה הצליח להקים [[שלימות הארץמקווה חב"ד|מקוואות רבים בשיטת חב"ד]] ובהפצת בשורת הגאולה, תוך כדי הכנת העם לקבלת פני הרבי מלך המשיח.

וכשלא היה תקציב לבניית מקווה בור על פן זה בעבודתוגבי בור, חובה לציין כתב לרבי כי פעילותו בעניין משיח לא החלה בשנים האחרונותאם יהיה צורך בהלוואה, אלא כבר לפני חמישים שנה, כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] יצא בקריאה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]". הרב חנזין יחד עם הרב [[אפרים וולף]] נסעו ברחבי הארץ כדי להפיץ קריאה הוא ייקח חלק בהלוואה זו בכל אתר ואתר. על עבודה זו הודה להם [[אדמוכך ענה לו הרבי:"ר הרייאם יוצרך להלואה, הרי גם אני משתתף בזה מהקופות אשר תחת ידי בסכום של חמישים לירה, אשר יוכל לשלמו בעוד כחצי שנה"צ]] במכתב מט"ו {{הערה|[[אלולמנחם זיגלבוים]] התש"ג: , דוד עבדי ע' 104, אגרות קודש ח"טוב מאוד עשו לפרסם את הקול קורא לאלתר לתשובה. ותודה וברכה לידידי מוה"ר אפרים שיה ע' וואלף ולהנכבד והכי נעלה המצויין בתורה ומשתדל ביראת שמיים מוה"ר דוד חנזין עבור טרחתם בנסיעות לעורר על התשובה". שז}}

מאז יצא הרבי בקריאה "==תולדותיו בספר [[עשו כל אשר ביכלתכם]]", תבע תמיד לעשות כמה שיותר במבצע משיח, אם בפרסום או בשיעורים ובדרכים נוספות. {{קובץ|דוד-חנזין-kinus-mate-moshiach|נאומו האחרון בכינוס [[הקהל]]}}לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] תבע יחד עם רבנים רבים בארץ הקודש, כי צריך להמשיך הלאה בהפצת בשורת הגואל ובהכרזת הקודש '[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועדעבדי]]'. חתימתו מתנוססת על גבי פסק הדין המפורסם בו קוראים הרבנים לרבי להתגלות כמשיח צדקנו לעיני בשר. ==

האירוע החבבשנת [[תשס"די הפומבי האחרון בו השתתף, היה כינוס שנערך על ידי ד]] הוציא לאור הרב [[מטה משיח בארץ הקודשמנחם זיגלבוים]] ב'היכל התרבות' לקראת את הספר [[ראש השנהדוד עבדי]] תשס"ג– תולדות הרב דוד חנזין. באותו כינוס עורר כי ראשי המדינה צריכים להניח בפתח הספר - הסכמת [[תפיליןבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] ולשמש דוגמא לכל העם.

===פטירתו===בתש"ס נפטר על פניו בנו הגאון החסיד בספר מתפרסמים נושאים רבים הקשורים לתולדות הרב [[יעקב משה חנזין]], את כאבו זה נשא בדומיה, בקבלו על עצמו דין שמים. ובהם: במגיד שיעור בישיבת [[חודש תמוזאחי תמימים תל אביב]] , יובל שנים רב ב[[תשס"גפתח תקוה]] נחלש מאוד, ולמרות החולשה צם בשבעה עשר בתמוז, יומיים בלבד לפני פטירתו.  ביום שישי מנהל [[י"ח תמוזרשת אוהלי יוסף יצחק]] נחלש מאוד והדיבור היה קשה עליו. את הקידוש בליל שבת שמע מבנו. לאחר נטילת ידיים ובציעת [[לחם]] משנה, טבל את פרוסת המוציא במלח ואז התמוטט לפתע והשיב את נשמתו לבוראה והוא בן 92. בשנת [[תשסואב"ח]] החליטה עריית ד ב[[פתח תקווה]] - בהשתדלותו של [[שליח הרבי]] לפבית דין רבני חב"ת [[הרב]] [[אשר דייטשד]] - לקרוא רחוב על שמו.

*בנו, ר' [[יעקב משה חנזין]]ע"ה*בנו, ר' [[מנחם חנזין]]- לוד. *בנו, ר' בערלה חנזין ע"ה - מייסד דוכן התפילין בכיכר המייסדים, פתח תקווה- נפטר כ"א אלול תש"ע.*בנו, יוסף יצחק - פתח תקווה*בתו, הגב' לאה קופל - נפטרה ט"ז טבת תשפ"ג

*'''[[דוד עבדי]]''' - ספר תולדות חייו ופעולותיו, יומן שכתב משהותו אצל [[הרבי]] בחודש [[תשרי]] [[תשי"ט]], ו[[אגרות קודש]] של [[רבותינו נשיאנו]] אליו. הרב [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"גד]].

==קישורים חיצונים==*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=878 אגרות קודש מהרבי לר' דוד] - [[בית משיח (שבועון)]] {{אינפוהערות שוליים}} {{מיון רגיל: חנזין , דוד}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קטגוריה:קהילת חבאישים בפתח תקווה]][[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין סגולה]][[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ד פתח תקווהא]][[קטגוריה: אישיםשנפטרו בשנת תשס"ג]]