שינויים

[[{{דמות| שם =הרב דוד חנזין| תמונה:=חנזין.jpg|leftתיאור = רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקוה]]|thumbתאריך לידה =[[תרע"א]]|280pxתאריך פטירה =[[י"ט תמוז]] [[תשס"ג]]|הרב דוד חנזיןתפקידים נוספים =מנהל ויושב ראש הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], אב [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]}}הרב החסיד '''דוד חנזין''' (? [[תרע"א]]-[[י"ט תמוז]] [[תשס"ג]]) שימש כמנהל [[רשת אהלי יוסף יצחק]], וחבר כחבר הנהלת [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] וכרב קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]].

===ילדותו===נולד בעיר קונטופ שבאוקראינה שבמחוז [[סומי]] שב[[אוקראינה]] בשנת [[תרע"א]], לאביו הרב [[מנחם מענדל חנזין|מנחם מענדל]] שהיה מצאצאי הרב משה, מחשובי [[חסיד|חסידי]] [[אדמו"ר הזקן]]. אמו הינה בת דודתו של החסיד הנודע הרב [[ישראל נח בלניצקי]].  בילדותו למד אצל טובי המלמדים ששכר אביו למענו. אביו והמלמדים שהיו חסידים ומקושרים, נטעו בו את דרכי החסידות וה[[התקשרות]] ל[[רבי]].  שנות הילדות עברו בצל מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הקומוניסטית. בחוץ נשמעו הדי הקרבות, אך בתוך הבית המשיך דוד הקטן לשקוד על לימוד התורה. כבר בצעירותו נודע ללמדן וגאון אדיר שצלל בים התורה.  בקיץ תרפ"ט העתיקה המשפחה את מקום מגוריה למוסקבה. באותם שנים נהג אחת לשבוע לבקר את הגאון רבי [[אבא דוד גולדפיין]] חתנו של הגאון [[יוסף רוזין|הרוגצ'ובר]]. את כל שאלותיו בלימוד שצבר במשך השבוע שטח בפני הגאון רבי אבא דוד שהעריכו מאוד.

הרב בקיץ [[משה צבי נריהתרפ"ט]], ראש ישיבות 'בני עקיבא', הזדמן באותם שנים למוסקבה, ובבית הרב גולדפיין פגש העתיקה משפחתו את הרב חנזין. ביומנו הוא כותב כי למד שהרב חנזין עבר על כל הש"ס בהיותו כבן שבע עשרה בלבד. בין השניים התפתחה ידידות מופלאה, והם קבעו לימוד בחברותא בביתו של דוד שגר אז בצ'רקיזובה, פרבר קטן של מוסקבה. בבית משפחת חנזין ישבו ולמדו יחד במקום מגוריה ל[[עיוןמוסקבה]] . באותם שנים נהג לבקר את רבי [[מסכת בבא קמאאבא דוד גולדפיין]], ולגירסא למדו את חתנו של הגאון [[מסכת פסחיםיוסף רוזין|הרוגצ'ובר]].

===עלייתו לארץ===שמחה גדולה אחזה ברב חנזין כאשר הודיע לו הרב נריה כי קיבל אישור לעלות לארץ הקודש. הרב חנזין נטלו בידיו ורקד עמו מרוב שמחה. ארבע שנים עברו מאז, והרב חנזין קיבל אף הוא רשיון עליה ארצה. את הרשיון המיוחל קיבל בסיוע הרב ב[[אברהם יצחק קוקכ' בכסלו]], [[רבתרצ"ד]]ה הראשי הגיע ארצה, לאחר עלייתו של ידידו הרב [[ארץ ישראלמשה צבי נריה]].

ביום כ' בבין השנים [[כסלותרצ"ד]] - [[תרצתש"דג]] למד בישיבת מרכז הרב בירושלים אצל הרב [[אברהם יצחק קוק]] הגיע ארצהשהסמיכו להוראה.

ארבע שנים חלפו מאז עלה ר' דוד ארצה. ידידו הטוב הרב נריה, התגעגע לאותו ריע וידיד אמת שהיה שותפו ללימוד מעמיק. את געגועיו ביטא ביומנו ביום בו הגיע הרב חנזין לישיבת הרב קוק: "הגיע דוד חנזין. אני מכירו עוד ממוסקבה. הוא כבר עבר על כל הש"ס. עכשו יגור בדירתי. סבור אני לקבוע איתו זמני לימוד. הוא שקדן ובחור הגון".  ואכן, שני הידידים התגוררו באותה דירה ולמדו יחד במשך זמן ממושך.  גאונותו ומידותיו התרומיות ניכרו בו כבר בהיותו תלמיד בישיבה. לא פלא שהוא התחבב על מי שעמד אז בראשות הישיבה, הרב קוק, שכינהו "מיין דוד'ל" (דוד'ל שלי). החביבות התבטאה בקביעות בה למדו יחד גמרא ורא"ש. קודם שהיה הרב קוק מוסר שיעורים כלליים בישיבה, הוא היה מדבר בנושא השיעור עם שלושה מבחירי תלמידיו ובהם גם הרב חנזין.  הרב קוק אף הסמיכו להוראה, וכאשר נסע עמו פעם ללונדון, לקחו עמו באומרו כי כך אין לו צורך לשאת עמו ש"ס כיון שדוד חנזין הוא ש"ס מהלך!.  לאחר פטירת אביו בחודש ב[[חודש ניסן ]] [[תרצ"ה]], נזכר בשורשיו החסידיים וביקש והחל להתקרב לחב"ד. בעקבות זאת החל לבקר בישיבת '[[תורת אמת]]' בירושלים, שם קירבו המשפיע ה[[משפיע]] הדגול רבי ר' [[אלתר שימחוביץ]].  ===הגעתו לליובאוויטש===

בחודש ב[[חודש אלול ]] תש"ג הקים נשא את ביתו עם זוגתו מרת רחל רישא, בתו של הרב ישראל אריה ספיר, מלפנים רבה של פתח תקוהתקווה. את מקום מגוריו קבע בעיר הקודש ירושליםוהתגורר בירושלים.

בשנת תש"ד התקבל בהסכמת [[אדמו"ר הריי"צ]] למשגיח ל[[משגיח]] ומגיד שיעור בישיבת חב"ד בתל [[אחי תמימים תל אביב]], ולאחר מכן [[תומכי תמימים לוד|בלוד]].

בכסלו [[תשי"א]] נפטרה זוגתו בהותירה חמשה יתומים כשהקטן שבהם בן כמה חודשים. את ילדיו גידל במסירות אין קץ.

===עסקנות ציבורית===בשנת [[תשי"ב]] עבר להתגורר בעיר פתח תקווה, שם מונה לחבר הרבנות הראשית. בתפקיד זה כיהן במשך שלושים וחמש שנים. הרבי עודדו להישאר בתפקיד זה ככל שניתן, זאת למרות בקשות חוזרות ונשנות של אישים שונים שביקשו ממנו שיפנה את מקומו מפאת גילו.

בשנת תשמהרב חנזין היה ממקימי '[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]' - רשת בתי ספר חב"ז פוטר מתפקידו זהד בארץ הקודש. במשך עשרים וחמש ניהל בפועל את הרשת, אך למרות זאת המשיך לפעול ביד רמה בקרב תושבי העיר שחיבבו אותו מאודכאשר לאחר מכן שימש כיושב ראש הנהלת הרשת. הרבי בכל השנים שלח את כל המכתבים ומברקים בענייני הרשת אל ביתו של הרב חנזין בלבד.

מתוקף היותו ממונה על המקוואות בפתח תקוהשנת [[תשי"ט]] נסע פעם ראשונה ל[[הרבי|רבי]], ומאז נסע עוד פעמים רבות. משנת [[תשל"ח]] החל לנסוע לרבי בקביעות מידי שנהלאחר נסיעתו זו ערך התוועדויות עם חסידים ב[[ירושלים]], [[פתח תקווה]], [[תל אביב]], דאג לבנות ולשפץ מקוואות רבים[[ראשון לציון]], ובייחוד שם דגש לבניית מקוואות בשיטת [[כפר חב"ד למרות שקמו לכך מתנגדים עיקשים, ובהם אישים בעלי השפעה]] וב[[לוד]]. שם לימד את [[ניגון שאמיל]] אותו לימד הרבי מצידו עודדו במאבקו למען המקוואות החב"דיותב[[שמחת תורה]] אותה שנה. בהתוועדויות סיפר בין היתר על היחידות הממושכת לה זכה.

===עבודתו ב[[קובץ:חנזין ווינברג ושז'רשת'===ר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חנזין היה ממקימי '(משמאל) מבקר אצל שר החינוך [[שניאור זלמן רובשוב]] יחד עם הרב [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחקויינברג]]]]' - רשת בתי ספר חב"ד בארץ הקודש. במשך חצי יובל שנים ניהל בפועל את הרשת, כאשר לאחר מכן שימש כיושב ראש הנהלת הרשת.

בקיץ מאז הקמתו של [[תשיבית דין רבני חב"אד בארץ הקודש]] הורה הרבי לחסיד הרב בשנת [[זושא וילימובסקיתשל"ו]] להקים את 'רשת אוהלי יוסף יצחק'. עול ניהול הרשת הוטל כבר בהתחלה נבחר כחבר הנהלת בית הדין על כתפיו של הרב חנזין, כעימו פעל פי הוראת הרבי ולאחר פטירת הרב [[זלמן אבלסקייהודה בוטרשווילי]], מסירותו לרשת לא ידעה גבולות, כפי שמספר מי שהיה מזכיר הרשת בשנים הראשונות הרב יצחק גנזבורג: "מאוד התפעלתי ממידת המסירות של הרב חנזין לענייניו של הרבי באופן שלא מצאתי לה אח ורעמונה לאב בית דין. באותם שנים הוא היה אלמן מטופל בחמישה ילדים קטנים, ובכל זאת התמסר כל כולו לניהול הרשת, כאשר ענייניו של הרבי ומימוש רצונו הק' עומד בראש הסדר העדיפויות שלו!

הרבי בכל השנים שלח את כל המכתבים ומברקים בענייני הרשת אל ביתו לאחר פטירתו של הרב חנזין בלבד[[זלמן שמעון דבורקין]], בשנת [[תשמ"ו]] עלה שמו כמועמד אפשרי לרבנות שכונת [[קראון הייטס]] והוא נבחר לכהן בהרכב הרבנים של [[בד"צ קראון הייטס]] בבחירות שהתקיימו ב[[ד' ניסן]], אך כשביקש מהרבי ברכה לתפקידו החדש, הורה לו הרבי להישאר בארץ ולהמשיך בתפקידו ברשת.

=== במחיצת הרבי===שנת {{קובץ|דוד-חנזין-kinus-mate-moshiach|נאומו האחרון בכינוס [[תשי"טהקהל]] נסע פעם ראשונה ל[[הרבי|רבי]], ומאז נסע עוד פעמים רבות. משנת }}לאחר [[תשלג' תמוז תשנ"חד]] החל לנסוע לרבי בקביעות מידי שנהתבע יחד עם רבנים רבים בארץ הקודש, ולעתים יותר מכך. הפרנסה אצלו לא היתה בשפע, ולמרות זאת כ[כי צריך להמשיך הלאה בהפצת בשורת הגואל ובהכרזת הקודש '[חסיד]] הרגיש את החובה לנסוע לרבי. כשקרובי משפחה מחוגי ה[[ליטאיחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]ים טענו כלפיו וכלפי ילדיו, למה הוא נוסע הרי אין לו כסף, אסף את ילדיו ואמר להם: "אני משתוקק להיות עם יהודי הכי אמיתי בדור..."'.

באחת השנים היו מחירי הטיסות לקראת ב[[תשריתש"ס]] יקרים מאד, ורק לאחר נפטר בנו הרב [[ראש השנהיעקב משה חנזין]] הוזלו המחירים. בנו הרב מנחם הציע לו לנסוע לאחר ראש השנה וכך לחסוך בסכום כסף משמעותי. הרב חנזין למרות שלא ניחן בעודף כסף, לא וויתר ואמר "חשוב מאוד להיות בראש השנה עם ראש בני ישראל". הוא קנה את הכרטיס היקר ונסע לרבי לקראת ראש השנה...

לאחר הנסיעה הראשונה לרבי בתשרי [[תשי"ט]], הוא חזר ארצה ו[[התוועדות|התוועד]] עם חסידים ב[[ירושליםחודש תמוז]], [[פתח תקוה]], [[תל אביב]], [[ראשון לציוןתשס"ג]]נחלש מאוד, [[כפר חב"ד]] וב[[לוד]]. בכל מקום סיפר את מה שראה והרגישולמרות החולשה צם בשבעה עשר בתמוז, ולימד את [[ניגון שאמיל]] אותו לימד הרבי ב[[שמחת תורה]] אותה שנה. התוועדויות אלו נמשכו עד אור הבוקריומיים בלבד לפני פטירתו.

את הפעם הראשונה שראה את הרבי מתאר הרב חנזין בתיאור חסידי ספוג רגש: "רטט עבר בכל גופי כאשר נפתחה הדלת ונתגלתה דמותו של הרבי שליט"א. קור וחום החלו משמשים בי בערבוביה. נעצתי מבטי ברבי וריכזתי את עצמי לבל אאבד שום תנועה מתנועותיו. ראיתי את הרבי עובר בזריזות אל מקום ישיבתו הקבוע... יש בפני הרבימין מבע מיוחד של ביום שישי [[שמחהי"ח תמוז]] עילאה ופשטות עצומה כאחדנחלש מאוד והדיבור היה קשה עליו. מזיגה של [[דחילו ורחימו]] עם שמחה וטוב לבב. פשוט אין לשער כמה הוד ורוממות שופעת הדמות ככל שמרבים להסתכל בהאת הקידוש בליל שבת שמע מבנו. ראיתי בימי שני חיי כמה וכמה גדולים ולאחר נטילת ידיים ובציעת [[צדיקלחם]]יםמשנה,–הבעה כזאת טרם ראיתי. הכל בלי כל בליטות ובלי שום תנועה. פשטות וחביבות. חום מלטף ואש יוקדת. הוא יושב בלי להתנועע. מבטו מרוכז טבל את פרוסת המוציא ב[[סידור]] ה[[תפילהמלח]] שלפניו והוא מתפלל בדביקות מרוממת כל רואה. הוא מתפלל עם ה[[מניין|ציבור]] ובתוך הציבור ועם זאת ניתן להבחין עד כמה עליון ומקודש הוא בתפילתו, בלי שנראים מצידו איזה שהם סימנים או תנועות לכך"ואז התמוטט ונפטר בגיל 92.

לאחר מכן סיפר על הבשנת [[תשס"ח]] החליטה עריית [[פתח תקווה]] - בהשתדלותו של [[שליח הרבי]] לעיר [[יחידותהרב]] שלו שארכה כשעתיים ורובה הוקדשה לענייני [[רשת אוהלי יוסף יצחקאשר דייטש]]- לקרוא רחוב על שמו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad. את החלק הזה info/#!g=1&url=article&id=39708 פתח תקווה תנציח רחוב על שמו של היחידות סיכם: "הרבי מכיר הרב חנזין].}} ואכן רחוב בפתח תקוה קיבל את הבעיות שמו של כל בית ספר ובית ספר, והוא מתעניין בפרטיים הפעוטים ביותר"..הרב.

===תפקידיו ברבנות=מאבק מקוואות חב"ד==מתוקף היותו ממונה על המקוואות בפתח תקווה, דאג לבנות ולשפץ מקוואות רבים, ובייחוד שם דגש לבניית [[קובץ:חנזין ווינברג ושז''ר.jpg|שמאל|ממוזער|250pxמקווה חב"ד|הרב חנזין (משמאל) מבקר אצל שר החינוך [[שניאור זלמן רובשוב]] יחד עם הרב [[יוסף ויינברג]]מקוואות בשיטת חב"ד]]למרות התנגדות מהחוגים הליטאים ובהם אישים בעלי השפעה.

מאז הקמתו של [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודשהרבי]] בשנת עודדו במאבק למען המשך הקמת המקוואות החב"דיים, ואכן, בנחישות ראויה הצליח להקים [[תשלמקווה חב"וד|מקוואות רבים בשיטת חב"ד]] נבחר כחבר הנהלת בית הדין על פי הוראת הרבי. במשך כל השנים היה הרב חנזין שותף פעיל לדיונים והחלטות חשובות ומרכזיות גם בשנים האחרונות.

לאחר פטירתו של הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]וכשלא היה תקציב לבניית מקווה בור על גבי בור, כתב לרבי כי אם יהיה צורך בהלוואה, בשנת [[תשמהוא ייקח חלק בהלוואה זו. על כך ענה לו הרבי:"ו]] עלה שמו כמועמד אפשרי לרבנות שכונת [[קראון הייטס]] והוא אף נבחר ברוב קולות לכהן בהרכב הרבנים אם יוצרך להלואה, הרי גם אני משתתף בזה מהקופות אשר תחת ידי בסכום של [[בדחמישים לירה, אשר יוכל לשלמו בעוד כחצי שנה"צ קראון הייטס]] בבחירות שהתקיימו ב{{הערה|[[ד' ניסןמנחם זיגלבוים]], אך כשביקש מהרבי ברכה לתפקידו החדשדוד עבדי ע' 104, הפתלא הרבי כיצד הוא מוכן להפקיר את תפקידיו ברשת אהלי יוסף יצחק, והוא לו להישאר בארץ הקודש.אגרות קודש ח"ה ע' שז}}

כחבר בית הדין בארץ הקודש, עסק רבות בענייני הכלל והפרט. בשנים האחרונות בלטה פעילותו בענייני ==תולדותיו בספר [[שלימות הארץדוד עבדי]] ובהפצת בשורת הגאולה, תוך כדי הכנת העם לקבלת פני הרבי מלך המשיח.==

על פן זה בעבודתו, חובה לציין כי פעילותו בעניין משיח לא החלה בשנים האחרונות, אלא כבר לפני חמישים שנה, כאשר בשנת [[אדמותשס"ר הריי"צד]] יצא בקריאה "הוציא לאור הרב [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולהמנחם זיגלבוים]]". הרב חנזין יחד עם הרב את הספר [[אפרים וולףדוד עבדי]] נסעו ברחבי הארץ כדי להפיץ קריאה זו בכל אתר ואתר. על עבודה זו הודה להם אדמו"ר הריי"צ במכתב מט"ו אלול התש"ג: "טוב מאוד עשו לפרסם את הקול קורא לאלתר לתשובה. ותודה וברכה לידידי מוה"ר אפרים שי' וואלף ולהנכבד והכי נעלה המצויין בתורה ומשתדל ביראת שמיים מוה"ר – תולדות הרב דוד חנזין עבור טרחתם בנסיעות לעורר על התשובה. בפתח הספר - הסכמת [[בית דין רבני חב". ד בארץ הקודש]]

מאז יצא הרבי בקריאה "[[עשו כל אשר ביכלתכם]]", תבע תמיד לעשות כמה שיותר במבצע משיח, אם בפרסום או בשיעורים ובדרכים נוספות. בספר מתפרסמים נושאים רבים הקשורים לתולדות הרב חנזין ובהם: לאחר מגיד שיעור בישיבת [[ג' תמוז תשנ"דאחי תמימים תל אביב]] תבע יחד עם רבנים רבים בארץ הקודש, כי צריך להמשיך הלאה בהפצת בשורת הגואל ובהכרזת הקודש 'יובל שנים רב ב[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועדפתח תקוה]]'. חתימתו מתנוססת על גבי פסק הדין המפורסם בו קוראים הרבנים לרבי להתגלות כמשיח צדקנו לעיני בשר.  האירוע החב"די הפומבי האחרון בו השתתף, היה כינוס שנערך על ידי מנהל [[מטה משיח בארץ הקודשרשת אוהלי יוסף יצחק]] ואב"ד ב'היכל התרבות' לקראת ראש השנה תשס"ג. באותו כינוס עורר כי ראשי המדינה צריכים להניח תפילין ולשמש דוגמא לכל העם. ===פטירתו===בתש"ס נפטר על פניו בנו הגאון החסיד הרב [[יעקב משה חנזין]], את כאבו זה נשא בדומיה, בקבלו על עצמו בית דין שמים.  בחודש תמוז תשסרבני חב"ג נחלש מאוד, ולמרות החולשה צם בשבעה עשר בתמוז, יומיים בלבד לפני פטירתו.  ביום שישי [[י"ט תמוז]] נחלש מאוד והדיבור היה קשה עליו. את הקידוש בליל שבת שמע מבנו. לאחר נטילת ידיים ובציעת לחם משנה, טבל את פרוסת המוציא במלח ואז התמוטט לפתע והשיב את נשמתו לבוראה והוא בן 92. בשנת [[תשס"ח]] החליטה עריית [[פתח תקווה]] - בהשתדלותו של שליח הרבי לפ"ת הרב [[אשר דייטשד]] - לקרוא רחוב על שמו.

*בנו, ר' [[יעקב משה חנזין]]ע"ה*בנו, ר' [[מנחם חנזין]]- לוד. *בנו, ר' בערלה חנזין ע"ה - מייסד דוכן התפילין בכיכר המייסדים, פתח תקווה- נפטר כ"א אלול תש"ע.*בנו, יוסף יצחק - פתח תקווה*בתו, הגב' לאה קופל - נפטרה ט"ז טבת תשפ"ג

*'''[[דוד עבדי]]''' - ספר תולדות חייו ופעולותיו, יומן שכתב משהותו אצל [[הרבי]] בחודש [[תשרי]] [[תשי"ט]], ו[[אגרות קודש]] של [[רבותינו נשיאנו]] אליו. הרב [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"גד]].

==קישורים חיצונים==*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=878 אגרות קודש מהרבי לר' דוד] - [[בית משיח (שבועון)]] {{אינפוהערות שוליים}} {{מיון רגיל: חנזין , דוד}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קטגוריה:קהילת חבאישים בפתח תקווה]][[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין סגולה]][[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ד פתח תקווהא]][[קטגוריה: אישיםשנפטרו בשנת תשס"ג]]