122
עריכות
←תולדות חיים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (13 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[תל אביב]] ב[[ח' בשבט]] ה'[[תש"ח]] (1948) לרב [[מרדכי רוקח]] | נולד ב[[תל אביב]] ב[[ח' בשבט]] ה'[[תש"ח]] (1948) לרב [[מרדכי רוקח]] מבילגורייא, ולרבנית מרים, בת רבי צבי גליק. הרב ישכר דב רוקח הוא אחיין לרבי [[אהרן רוקח]], האדמו"ר מ[[בעלזא]] הקודם, ונכד לרבי [[יששכר דב רוקח (הזקן)]], האדמו"ר השלישי בשושלת זו. | ||
גדל והתחנך בצל דודו האדמו"ר מבעלזא אחרי שבגיל פחות משנתיים התייתם מאביו. כונה בילדותו "ברניו". דודו, שמשפחתו נספתה בשואה, ראה בו את ממשיך דרכו בבוא היום. | גדל והתחנך בצל דודו האדמו"ר מבעלזא אחרי שבגיל פחות משנתיים התייתם מאביו. כונה בילדותו "ברניו". דודו, שמשפחתו נספתה בשואה, ראה בו את ממשיך דרכו בבוא היום. | ||
עם פטירת דודו בשנת [[תשי"ז]] (1957) החליטו זקני החסידות להמתין לילד שהיה בן תשע שנים בלבד עד שיתבגר ויוכתר לאדמו"ר כממלא מקום דודו. רבי ישכר דוב קיבל את הכינוי "הינוקא". קבוצת חסידים קטנה שלא קיבלה את המינוי פרשה מחסידות בעלז | עם פטירת דודו בשנת [[תשי"ז]] (1957) החליטו זקני החסידות להמתין לילד שהיה בן תשע שנים בלבד עד שיתבגר ויוכתר לאדמו"ר כממלא מקום דודו. רבי ישכר דוב קיבל את הכינוי "הינוקא". קבוצת חסידים קטנה שלא קיבלה את המינוי פרשה מחסידות בעלז והלכו לאדמו"ר [[ממחניבקה]] | ||
ב[[בר מצוה]] שלו שנערכה במרכז חסידות בעלזא, השתתפו אלפי חרדים, ובהם אדמו"רים ורבנים בולטים, כמו רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מ[[צאנז]]-קלויזנבורג ו"הגאון מטשיבין" רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]]. | ב[[בר מצוה]] שלו שנערכה במרכז חסידות בעלזא, השתתפו אלפי חרדים, ובהם אדמו"רים ורבנים בולטים, כמו רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מ[[צאנז]]-קלויזנבורג ו"הגאון מטשיבין" רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]]. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
האדמו"ר מבעלז ביקר אצל הרבי בט' [[אדר א']] [[תשל"ג]], וביום שלישי ד' [[אדר שני]] שנת [[תשמ"א]]. | האדמו"ר מבעלז ביקר אצל הרבי בט' [[אדר א']] [[תשל"ג]], וביום שלישי ד' [[אדר שני]] שנת [[תשמ"א]]. | ||
בביקור בשנת [[תשל"ג]] שח הרבי באוזני האדמו"ר כי הוא פגש בדודו רבי אהרן | בביקור בשנת [[תשל"ג]] שח הרבי באוזני האדמו"ר כי הוא פגש בדודו רבי אהרן מבעלזא וראה שהינו "צורה בלי חומר - מופשט מהגוף". בהמשך לכך נסובה השיחה על שיטת החסידות המדגישה את השמירה על בריאות הגוף כשהרבי מבאר כיצד אין הדבר עומד בסתירה לדברי חז"ל שתוקף בגוף הוא חולשה לנשמה, שדברי חז"ל הללו מכוונים לתוקף בגשמיות - חמימות והתענגות מעניני הגוף שדבר זה מביא לחלישות הנשמה מה שאין כן שיטת החסידות המדגישה את ההכרח בבריאות הגוף שוללת חסרון בבריאות הגוף שחסרון כזה מזיק לבריאות הנשמה. | ||
בהמשך היה הדיבור אודות הדפסת ספרי החסידות והצורך בלימודם כשהרבי דוחף את האדמו"ר להדפיס את ספרי החסידות של אדמו"רי בעלז על אף שהקפידו שלא להדפיסם כשהרבי מבאר שגם בחב"ד כך נהג הרבי הריי"צ שהדפיס את ספרי אביו הרבי הרש"ב שלא רצה שידפיסו את כתביו ובפרט לא באותיות מרובעות. הרבי הסביר שהסיבה להנהגה כזו היא מצד ירידת הדורות והמחלות הרוחניות שמתווספות כל העת. הרבי הוסיף והביא שני ראיות לכך שבמצבים מסוימים על אף גזירה מצד תלמיד חכם וגדול הדור יש מקום שלא לציית לה - האחת מה'מעשה רב' בנוגע לכתבי ה[[אריז"ל]] שרבי [[חיים ויטאל]] ציווה שלא לגונזם ולאחר מכן התירו גדולי ישראל להוציאם ולפרסמם, והשנייה מהדיון והשקלא וטריא ההלכתיים אודת תלמיד חכם וגדול הדור שציווה שלא להספידו - שיש מקום לומר שמותר להספידו. כהמשך לכך התעניין האדמו"ר מה ההבדל בין פעולת לימוד החסידות על היהודי הלומד ובין פעולתה של התפילה והרבי השיב שקשה מאוד לפעול על בחור ("גם על פרומער בחור") להתפלל באריכות במשך כמה שעות - שדווקא אז תשפיע ותפעל עליו התפילה באמת, אך יותר בנקל לפעול על בחור להגות בתורת החסידות "שעה וחצי, שעתיים ואפילו שלוש שעות". | בהמשך היה הדיבור אודות הדפסת ספרי החסידות והצורך בלימודם כשהרבי דוחף את האדמו"ר להדפיס את ספרי החסידות של אדמו"רי בעלז על אף שהקפידו שלא להדפיסם כשהרבי מבאר שגם בחב"ד כך נהג הרבי הריי"צ שהדפיס את ספרי אביו הרבי הרש"ב שלא רצה שידפיסו את כתביו ובפרט לא באותיות מרובעות. הרבי הסביר שהסיבה להנהגה כזו היא מצד ירידת הדורות והמחלות הרוחניות שמתווספות כל העת. הרבי הוסיף והביא שני ראיות לכך שבמצבים מסוימים על אף גזירה מצד תלמיד חכם וגדול הדור יש מקום שלא לציית לה - האחת מה'מעשה רב' בנוגע לכתבי ה[[אריז"ל]] שרבי [[חיים ויטאל]] ציווה שלא לגונזם ולאחר מכן התירו גדולי ישראל להוציאם ולפרסמם, והשנייה מהדיון והשקלא וטריא ההלכתיים אודת תלמיד חכם וגדול הדור שציווה שלא להספידו - שיש מקום לומר שמותר להספידו. כהמשך לכך התעניין האדמו"ר מה ההבדל בין פעולת לימוד החסידות על היהודי הלומד ובין פעולתה של התפילה והרבי השיב שקשה מאוד לפעול על בחור ("גם על פרומער בחור") להתפלל באריכות במשך כמה שעות - שדווקא אז תשפיע ותפעל עליו התפילה באמת, אך יותר בנקל לפעול על בחור להגות בתורת החסידות "שעה וחצי, שעתיים ואפילו שלוש שעות". | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
הרבי גם הסביר שקיים הבדל ממשי בין הדורות שעברו לימינו אלה, בעבר היו העיר והסביבה באווירה של יראת שמים אך היום הולכת ומגברת הקליפה בעולם וחודרת בכל מקום ובכל גיל, ושני השלכות נובעות מכך: האחת היא שכיום ללא לימוד החסידות פשוט אי אפשר לעבוד את ה' כדבעי, חילוק נוסף הנובע משינוי זה הוא שבזמננו זה יש לשלב את לימוד החסידות ב"תוכנית הלימודים" מיד עם הגיע הילד לגיל חינוך ואין לחכות עד שיגדל. | הרבי גם הסביר שקיים הבדל ממשי בין הדורות שעברו לימינו אלה, בעבר היו העיר והסביבה באווירה של יראת שמים אך היום הולכת ומגברת הקליפה בעולם וחודרת בכל מקום ובכל גיל, ושני השלכות נובעות מכך: האחת היא שכיום ללא לימוד החסידות פשוט אי אפשר לעבוד את ה' כדבעי, חילוק נוסף הנובע משינוי זה הוא שבזמננו זה יש לשלב את לימוד החסידות ב"תוכנית הלימודים" מיד עם הגיע הילד לגיל חינוך ואין לחכות עד שיגדל. | ||
בביקור ב[[תשמ"א]] שוחח הרבי עמו, בין היתר, על [[נצחי]]ות [[תורת החסידות]]. הרבי קיים עימו דיון אחר בקשר לחיוב על לימוד ספרי החסידות בדורנו, ואף ביקש מהאדמו"ר להדפיס את כתבי אדמו"רי בעלזא. האדמו"ר סירב, בטענה שיש קפידא בבעלזא שלא להדפיס חידושי תורה מהאדמו"רים, אך הרבי אמר לו שלו יהא זה העוון הגדול ביותר. כמו כן דיברו על חינוך בנות ישראל, הנחת [[תפילין רבינו תם|תפילין דר"ת]] ועוד סוגיות הלכתיות מעניינות. | בביקור ב[[תשמ"א]] שוחח הרבי עמו, בין היתר, על [[נצחי]]ות [[תורת החסידות]]. הרבי קיים עימו דיון אחר בקשר לחיוב על לימוד ספרי החסידות בדורנו, ואף ביקש מהאדמו"ר להדפיס את כתבי אדמו"רי בעלזא. האדמו"ר סירב, בטענה שיש קפידא בבעלזא שלא להדפיס חידושי תורה מהאדמו"רים, אך הרבי אמר לו שלו יהא זה העוון הגדול ביותר. כמו כן דיברו על חינוך בנות ישראל, הנחת [[תפילין רבינו תם|תפילין דר"ת]] ועוד סוגיות הלכתיות מעניינות. הרבי כיבד מאד את האדמו"ר כאשר אף לחץ יד למלוים, מה שאינו נהוג בחב"ד. | ||
האדמו"ר תמך ועודד את פעילות [[הועד למען שלימות העם]] באמצעותו פעלו חסידי חב"ד לתיקון חוק '[[מיהו יהודי]]' בהתאם להוראות הרבי. האדמו"ר אף העניק לוועד תמיכה כספית שאיפשרה את המשך הפעילות{{הערה|מפי הרב [[יצחק הולצמן]] מזכיר הועד - [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 126}}. | האדמו"ר תמך ועודד את פעילות [[הועד למען שלימות העם]] באמצעותו פעלו חסידי חב"ד לתיקון חוק '[[מיהו יהודי]]' בהתאם להוראות הרבי. האדמו"ר אף העניק לוועד תמיכה כספית שאיפשרה את המשך הפעילות{{הערה|מפי הרב [[יצחק הולצמן]] מזכיר הועד - [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 126}}. | ||
האדמו"ר מעודד את חסידיו ללמוד ב[[ספר התניא]] ואחד מפעולותיו הראשונות שעשה בעלותו לכהן כאדמו"ר הוא לייסד חבורות ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]{{הערה|1=ואף התבטא על [[אדמו"ר הזקן]] [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73255 "הרב הדומה למלאך"] {{חב"ד און ליין}}}}. | האדמו"ר מעודד את חסידיו ללמוד ב[[ספר התניא]] ואחד מפעולותיו הראשונות שעשה בעלותו לכהן כאדמו"ר הוא לייסד חבורות ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]{{הערה|1=ואף התבטא על [[אדמו"ר הזקן]] [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73255 "הרב הדומה למלאך"] {{חב"ד און ליין}}}}. אם כי ההדגשה היתה בעיקר בלימוד ספרי חסידות כלליים, ולא תניא או ספרי חב"ד. | ||
ב"חבורות" שבין חסידי בעלזא, נוהגים ללמוד גם מספר התניא. קבוצה מחסידי | ב"חבורות" שבין חסידי בעלזא, נוהגים לעיתים ללמוד גם מספר התניא. קבוצה מחסידי בעלזא אף לומדת אצל הרב [[יעקב לייב אלטיין]] שיעור קבוע בספר התניא. כמו כן, איש אמונו וחסידו של האדמו"ר מבעלזא, הרב פנחס פרידמן, הוציא סט קלטות של שיעוריו בספר התניא וכן חיבר פירוש על התניא בשם 'מסילות בספר התניא'. | ||
בכמה הזדמנויות קיבל האדמו"ר לפגישה רבנים משפיעים ושלוחים חב"דיים ושוחח עימם בעניני חסידות כשהוא מביע יחס חם לתורת חסידות חסידות חב"ד ולרבי. הפגישה הבולטת והארוכה ביותר הייתה עם לקראת י"ט כסלו תשע"ו עם ר' [[יואל כהן]] בה ביקש האדמו"ר לשמוע מתורתו של הרבי על פרשת השבוע ועל י"ט כסלו שחל ימים ספורים לאחר מכן והתענין על הנהגותיו הקדושות של הרבי בנושאים שונים. | בכמה הזדמנויות קיבל האדמו"ר לפגישה רבנים משפיעים ושלוחים חב"דיים ושוחח עימם בעניני חסידות כשהוא מביע יחס חם לתורת חסידות חסידות חב"ד ולרבי. הפגישה הבולטת והארוכה ביותר הייתה עם לקראת י"ט כסלו תשע"ו עם ר' [[יואל כהן]] בה ביקש האדמו"ר לשמוע מתורתו של הרבי על פרשת השבוע ועל י"ט כסלו שחל ימים ספורים לאחר מכן והתענין על הנהגותיו הקדושות של הרבי בנושאים שונים. | ||
האדמו"ר מבעלז דיבר על קדושת הרבי, בכנס ב[[אנטוורפן]] ביום ה' [[תמוז]], יומיים לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]]. | האדמו"ר מבעלז דיבר על קדושת הרבי, בכנס ב[[אנטוורפן]] ביום ה' [[תמוז]], יומיים לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]]. | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
| שורה 61: | שורה 56: | ||
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלז|רשימה=אדמו"רי [[בעלז]]|שנה=מ[[ח' שבט]] [[תש"ח]]|הבא=-}} | {{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלז|רשימה=אדמו"רי [[בעלז]]|שנה=מ[[ח' שבט]] [[תש"ח]]|הבא=-}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רים]] | |||
[[קטגוריה:אדמו"רי בעלזא|רוקח יששכר דוב]] | [[קטגוריה:אדמו"רי בעלזא|רוקח יששכר דוב]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]] | [[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]] | ||
[[קטגוריה:[[קטגוריה:משפחת רוקח]]]] | |||