שינויים

[[קובץ:עיר רחובותשחר וקרלנשטיין.pngjpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל העירמנכ"ל המוסדות הרב [[אלימלך שחר|שחר]], הסמנכ"ל הרב [[ארז קרלנשטיין|קרלנשטיין]] וראש הישיבה בעיר הרב [[חיים אהרון]]]]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ל[[תשע"ד]] יש ברחובות מעל 130,000 תושבים.  מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: {{ציטוטון|וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ}}{{הערה|[[חומש בראשית]], פרק כו, פסוק כב.}}.

==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר==ב[[במקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: {{ציטוטון|וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' מנחם אב]] לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ}}{{הערה|[[תרפ"טחומש בראשית]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור ב[[ארץ ישראל]] במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבותפרק כו, פסוק כב.}}. ביקורו ארך כשבועיים, ובכניסתו לארץ הקודש עבר בעיר רחובות וגם בסיום הביקור - בקיץ תשי"ב[[טהוקם ברחובות בית ספר חב"ז מנחם אב]] [[תרפד ובשנת תשכ"ט]] עלה על רכבת בתחנת [[לוד]] יחד החלה להתגבש קהילה חב"דית, אשר עם משלחת של רבני חבהשנים הפכה לאחת הקהילות החב"דדיות החשובות בארץ הקודש, וכוללת בתי כנסת, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובותישיבה, שם נפרד [[אדמו"ר הריי"צ]] מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצריםמוסדות חינוך, משם המשיך לביקורו ב[[ארצות הברית]]מקוואות וארגוני חסד.

בשנת [[תשתשכ"לט]] החלה להתגבש קהילת חב"ד בעיר, ובשנת [[תשל"ג]] הצטרף לקהילה הרב [[שלמה גלעדי]] שהחל לשמש כמורה הוראה עבור המשפחות.

על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב חיים חייקין, הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[אריה יהודה לייב לוין|אריה לוין]], הרב חיים חייקין, הרב נתן ויינר, הרב ישעיהו יהודה, הרב אהרן קרצ'מר, הרב [[שלמה איידלמן]], הרב אריק חן, הרב יעקב שמואלי, הרב צבי קרן, הרב יעקב יוסף ברגר, הרב לוי וינר והרב [[אריה לייב דמיחובסקי]]{{הערה|[https://www.yahad.org/69181.html תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי]}}.

בשנים אלו מניין חב"ד התארח בבית משפחת ר' נתן ויינר ובמקומות נוספים עד אשר המניין עבר למקום של קבע - בית הכנסת במבנה חד קומתי ברחוב התחיה, בו הוקם גם חדר חב"ד עבור ילדי הקהילה. [[קובץ:מתחם ישיבת מאור מנחם .png|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב"ד (משמאל) וגני חב"ד (מימין)]][[קובץ:רחובות.jpg|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב"ד ברחובות אולם התפילה המרכזי בתקופה בה הישיבה התארחה בו]]

בית הכנסת עבר לבניין החדש הממוקם בקצה כחוב רחוב התחיה בשכונת דניה, הכולל ארבע קומות, ובבניין ובחצר אשר מסביבו התפתחו עם השנים [[תלמוד תורה חב"ד לוי יצחק]], גני חב"ד, ועוד פעילות עניפה הקשורה לבית כנסת ובית חב"ד.

בשנים [[קובץ:תלמוד תורה חב"ד רחובות.jpeg|ממוזער|שמאל|תלמוד תורה חב"ד רחובות, נחנך אלול תשפ"ג]]בשנת תשמ"ב מנתה הקהילה כעשרים משפחות, והמוסדות כללו בית כנסת, וכיתות "חדר" לילדים בגיל טרום כיתה א'{{הערה|שם=בית משיח 274|בית משיח 274}} ובשנים הבאות עם התלתחות הקהילה נפתחה במבנה [[בית הכנסת]] החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר ה[[חיידר]] למוסד בו שכן ביבית ספר שזר, ובתחילת שנת הלימודים תשפ"ס שז"ר, והוא נקרא היום ד הגיע התלמוד תורה למבנה קבע שנבנה במיוחד עבור התלמוד תורה. במהלך השנים נקבע התלמוד תורה בשם: [[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות|תלמוד תורה לוי יצחק]] על שם [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]], בהנהלת הרב אמיר הרץ חתן הרב חיים חייקין ממייסדי הקהילה.[[קובץ:שחר וקרלנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנכ"ל המוסדות הרב [[אלימלך שחר|שחר]], הסמנכ"ל הרב [[ארז קרלנשטיין|קרלנשטיין]] וראש הישיבה בעיר הרב [[חיים אהרון]]]]

* גני [[עולל ]] - חינוך מיוחד* [[סוד הגן הנעלם]] - גנים טיפוליים.* תיכון חסידי לבנות. ==ישיבות וכולל==*ישיבה קטנה כולל [[אור יעקב ואור זרוע]] - בראשו עמד עשרות שנים הרב [מאור מנחם רחובות|מאור מנחם[מאיר אהרון]] ע"ה וכיום הרב [[יהודה לייב נחמנסון]], ובהנהלת הרב [[אליעזר מזרחי]] והרב [[שלמה מזרחי]].

* בית תבשיל ===תומכי תמימים רחובות=== [[תומכי תמימים רחובות]], היא ישיבה קטנה חבדי"ת בעיר רחובות. נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-102 תלמידים ובראשה ראש הישיבה הרב [[לחיות בכבודחיים אהרן]] {{הערה|אחיו של הקהילה הממוקם בעיר ראשוןהרב [[מאיר אהרן]] ע"ה ראש הכולל}}. הישיבה הוקמה בשנת תשנ"ה ועברה תחנות שונות עד שהגיעה למבנה נפרד והולם את הצרכים. ==מקוואות חב"ד==ברחובות יש שתי מקוואות חב"ד;*מקוה חב"ד רחוב מדר רחובות -לציוןבמשך מספר שנים, בוצעו מספר התרמות ענק כדי לחדש את המקווה שיקרא על שם הילדה הדר ג'ירופי{{הערה|[https://chabad.info/news/283410/ רחובות: המקוה המפואר ייקרא על שם הדר ג'רופי ע"ה}} {{הערה|[https://col.org.il/news/140524 התרמה בשנת תשפ"ב]}}.* כולל מקוה חב"ד רחוב החשמונאים שכונת מרמורק רחובות ==ניסיון להקמת שכונת חב"ד==מוסדות חינוך חב"ד מפוזרים במיקומים שונים וכך גם אנ"ש רחובות מפוזרים באיזורים חרדים ואחרים. בשנות המ' ראשי הקהילה עמלו על תוכנית לבניית שכונה חב"דית והגיעו לפסים מעשיים אך בתקופה הרלוונטית לא היה די ביקוש והתוכנית ירדה מהפרק. ==חב"ד בעירייה== בשנת תשע"ד הרב [[מנחם מענדל קעניג (רחובות)|מנחם מענדל קעניג]] התמודד ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] לעיריית רחובות יחד עם הרב פנחס הומינר, מטעם קהילת חב"ד. בבחירות המוניציפליות בשנת תשע"ט נעשה ניסיון להכניס נציג חב"די לעירייה וללא הצלחה. לקראת בחירות תשפ"ד הוצב בשנית העסקן החב"די הרב אריק ליפסקר כמועמד חב"ד מספר 1 ר' רפאל חממי מספר 2 הרב אברהם ביטקין מספר 3 והרב [[אור יעקב ואור זרועמנחם מענדל קעניג (רחובות)|מנחם מענדל קעניג]] - בראשות מספר 4 לעירייה. והפעם כרשימה עצמאית של חב"ד שסימנה את הפתק ח"י כהוראת הרבי מלפני 31 שנה לרב הקהילה הרב [[מאיר אהרוןמנחם מענדל גלוכובסקי]], ובהנהלת משפחת מזרחי.* בבחירות אלו נכנס נציג חב"ד למועצת העיר הרב אריה ליפסקר. ===התנכלויות מצד גורמים עוינים לחב"ד לפני הבחירות===כשבוע וחצי לפני מועד הבחירות גורמים עוינים הציתו מודעות של חב"ד לבחירות וכן תלשו מודעות והשחיתו מודעות שהיו בתוך עמודי תאורה כל זאת בניגוד לחוק האוסר זאת בחומרה. ==ועד חסידי חב"ד רחובות==ארגון ועד חסידי חב"ד רחובות מהווה מקור כלכלי למוסדות החינוך וארגוני החסד של חב"ד ברחובות. הועד הוקם בז' ניסן ה'תשמ"ב (1982). מנהלים: הרב [[אפרים מיפעי]] והרב [[יוסף יצחק לוין]] (בן הרב [[סוד הגן הנעלםיהודה אריה לייב לוין|אריה לוין]]). מטרות הועד:*'''מקוואות''' – לסייע בבניה, הרחבה ושיפוץ מקוואות ופיקוח טכני והלכתי.*'''הפעלת מרכז קהילתי''' ליהדות וחסידות ברחובות למבוגרים וילדים.*'''הגברת הפעילות החינוכית''' במוסדות החינוך לבני ובנות ישראל.* תיכון חסידי לבנותלהקים ולהפעיל '''שעורי תורה''' וחסידות חב"ד*להקים '''מכונים ללימוד''' ברוח חסידות חב"ד.*'''הוצאה לאור''' של כתבי עת וחומרי הסברה בעניני תורה ומצוות*'''הקמת בתי כנסת''' פעילים לפי נוסח ומנהגי חב"ד*'''תמיכות ומלגות לנזקקים''', תמיכות לחולים ובני משפחותיהם אספקת מזון והשתתפות בטיפולים רפואיים

בית בעיר רחובות, הפעילות להפצת היהדות והחסידות החלה משנת תשכ"ט (1969) במסגרת סניף צעירי חב"ד הראשון והמרכזי ברחובות נפתח על ידי בראשות הרב [[אברהם מרדכי קסטליהודה אריה לייב לוין]] משלוחי - משפיע קהילת חב"ד בעיר. הפעילות היתה במבצעים שייסד הרבי לארץ הקודשאז. מבצע תפילין ומבצע מזוזה, ביקורי בית, שיעורי תורה, הוא התמנה לתפקיד בשנת תשמנרות שבת-קודש ועוד. כמו כן התקיימה פעילות עניפה בבסיסי צה"א על ידי ראשי הקהילה הרב לוין והרב חייקיןל באזור.

בשנת תשמ"א (1981) הגיע לעיר שליח הרבי, הרב [[אברהם מרדכי קסטל]] על פי הזמנת ראשי הקהילה הרב לוין והרב חייקין. לאחר חתונתו הורה לו הרבי לצאת לשליחות ברחובות, ואז מונה למנהל בית חב"ד בעיר. מאז פעילות בית חב"ד שוכן במרכז רחוב הרצל הרחוב הראשי ברחובותמוסדה והתרחבה, ומהווה כתובת לכל ענין יהודי לכל תושב ברחובותוהגיעה לקהלים נוספים.

עד שנת תשמ"ג (1983) בית חב"ד פעל רק מבית כנסת חב"ד בשכונת דניה. בשנת תשד"מ (1984) בכדי להגיע לקהל רחב יותר, בית חב"ד ראה צורך לפתוח משרד וחנות לתשמישי קדושה במקום מרכזי בעיר, ואז בית חב"ד התחיל לפעול גם ברחוב הרצל 155 (בחצר) בניהולו של הרב [[שלמה נאבול]]. מנהל הפעילות של בית חב"ד הוא בשנים אלו היה הרב מיכאל רייניץ[[יצחק ערד]].

*בתי בשנת תשנ"ב (1992) לאחר שהתעורר צורך בשליח נוסף בעיר, הרב קסטל בברכת הרבי צרף את הרב [[מיכאל רייניץ]] לבית חב"ד נוספים - בשנים הבאות נפתחו בתי כמנהל פעילות. הרב רייניץ נולד בשנת תשכ"ז (1967) בלוד, התחנך בישיבות חב"ד רבים בשכונות העיר וגם במרכז הרפואי קפלןבארץ ובארה"ב. לאחר חתונתו הוא הגיע לרחובות. הרב רייניץ התברך במציאת חן בעיני כל רואיו, והוא פועל בעיר במרץ רב ובהצלחה גדולה.

*מרכז בית חב"[http://igrotד רחובות פועל בהצלחה מיוחדת בבתי הספר והגנים בעיר.orgבתוכנית 'בית ספר ליהדות' במשך למעלה מ-25 שנה, השתתפו עשרות אלפי ילדים. שהתתפו למדו וחוו את הסדנאות המיוחדת בחגים.il/ אגרות קודש - כותבים לרבי]בשנת תשס"ד (2004), בית חב"ד פתח סניף נוסף בקניון. הקניון ברחובות מהחשובים בארץ, בניהולו של עוברים בו מדי יום עשרות אלפי אנשים. ועל מנת להגיע לקהלים נוספים נפתח הסניף. ב'חב"ד בקניון' יושב הרב הרצל בורוכובשמואל לסקר. אפשר במקום להניח תפילין, להשתתף בשיעור תורה, ועוד.

עם הגעת קבוצת [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, דחפו מספר עסקנים חב"דיים להתמנותו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה המתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא שהורה לגשת לבחירות שנערכו בקיץ בג' מנחם אב [[תשמ"א]], בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי{{הערה|מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.}}, המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]{{הערה|שם=בית משיח 274}}.

*משפיע הקהילה היה הרב [[יהודה אריה לייב לוין]]ע"ה* משפיע, הרב [[אפרים מיפעי]] (חתן הרב [[יעקב מזרחי]])* מנכ"ל מוסדות חב"ד ברחובות הרב [[אלימלך שחר]].*רב בית הכנסת וקהילת הצעירים בעיר, הוא הרב [[יחיאל גלוכובסקי]] בן הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].* רב בית הכנסת וקהילת צעירי הצעירים בעיר, הוא הרב [[שמואל גלוכובסקי]]בן הרב מנחם מענדל גלוכובסקי. 

==קישורים חיצוניים==

*'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97גלוכובסקי_בית_משיח.pdf התייסדות קהילת חב"ד בעיר]''', הרב גלוכובסקי בראיון ל[[שבועון בית משיח]], גליון 274 עמוד 42