מוקצה: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (19 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:נרות שבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נרות שבת]] | |||
'''מוקצה''' הוא שם כללי לחלק מאיסורי מלאכות בשבת. | '''מוקצה''' הוא שם כללי לחלק מאיסורי מלאכות בשבת. | ||
==האיסור== | ==האיסור== | ||
בימי ה[[נבואה|נביא]] [[נחמיה בן חכליה]] עם ישראל נהג בזלזול באיסורי [[שבת]], הנביא נחמיה מתאר את המצב במילים: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בימים ההם ראיתי ביהודה דרכים גתות בשבת ומביאים הערמות על החמורים...ומוכרים בשבת...ואמרה להם מה הדבר הרע הזה אשר אתם עושים ומחללים את יום השבת}}. | |||
חלק מזלזול בשבת, התבטא גם ב[[מלאכת הוצאה מרשות לרשות]], ובשל כך תיקנו חכמים שאין לטלטל בשבת שום כלי חוץ מהכלים הנחוצים לסעודת השבת, בעקבות כך , העם שיפר את התנהגותו והחל לשמור על [[שבת]] בעקבות כך ביטלו חכמים חלק מהתקנות והתירו לטלטל את שאר הכלים, אומנם נשאר פרט אחד מהתקנה האוסר לטלטל חפצים לא לצורך, איסור זה נקרא מוקצה. כלומר, שמוקצה ומוצא מדעת האדם מלהשתמש בו בשבת. איסור זה מתחלק לכמה סוגים. ובכללות מתחלק לשני סוגים כלליים: מוקצה קל ומוקצה חמור. | |||
== | ===טעם האיסור=== | ||
ה[[רמב"ם]] מסביר את טעם איסור טילטול: {{ציטוטון|כדי שלא יהיה כיום חול בעיניו, ויבוא להגביה ולתקן כלים מפינה לפינה, או מבית לבית, או להצניע אבנים וכיוצא בהן: שהרי הוא בטיל ויושב בביתו, ויבקש דבר שיתעסק בו; ונמצא שלא שבת, וביטל הטעם שנאמר בתורה "למען ינוח" (שמות כג,יב; דברים ה,יג)}}. והוסיף עוד {{ציטוטון| מפני שמקצת העם אינם בעלי אומנייות, אלא בטילין כל ימיהן, כגון הטיילין ויושבי קרנות, שכל ימיהן הן שובתים ממלאכה; ואם היה מותר להלך ולדבר ולטלטל כשאר הימים, נמצא שלא שבת שביתה הניכרת; לפיכך שביתה מדברים אלו, היא שביתה השווה בכל אדם. ומפני דברים אלו, נגעו באיסור הטלטול; ואסרו שלא יטלטל אלא כלים הצריך להם}} טעם נוסף שכותב הרמב"ם, הנוגע רק לאיסור טלטול כלי שמלאכתו לאיסור, הוא חשש שמא מתוך התעסקות בחפץ יבואו לכדי שימוש לשם מלאכה אסורה מדאורייתא.{{הערה|[[משנה תורה לרמב"ם]], הלכות שבת, פרק כ"ד, י"ב-י"ג.}} | |||
ה[[ראב"ד]] חולק על הסבר זה של הרמב"ם, וסבור שתקנת ה'מוקצה' נועדה למנוע מאנשים להיכשל באיסור [[מלאכת הוצאה מרשות לרשות]].{{הערה|השגות הראב"ד על משנה תורה לרמב"ם, הלכות שבת, פרק כ"ד, י"ג.}} | |||
==דיני מוקצה== | ==דיני מוקצה== | ||
* כלי שמשתמשים בו כדי לעשות מלאכה האסורה בשבת{{הערה|כגון מחט, נרות, פטיש, מחק, מכשיר כתיבה, אודם, חותמת, גפרורים, מהדק, מטריה, מנגל, בטריה, תפילין, פנס ומגהץ.}} מותר לטלטלו רק לצורך גוף הכלי כדי לעשות איתו משהו שמותר בשבת או לצורך המקום ששם מונח החפץ האסור. | {{מחפש מקורות|פסקה=כן}} | ||
* כלי{{הערה|רוב הדינים מובאים ב[[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] סימן ש"ח.}} שמשתמשים בו כדי לעשות מלאכה האסורה בשבת{{הערה|כגון מחט, נרות, פטיש, מחק, מכשיר כתיבה, אודם, חותמת, גפרורים, מהדק, מטריה, מנגל, בטריה, תפילין, פנס ומגהץ.}} מותר לטלטלו רק לצורך גוף הכלי כדי לעשות איתו משהו שמותר בשבת או לצורך המקום ששם מונח החפץ האסור. | |||
* דברים שמאוד יקרים לאדם, והוא חושש עליהם שיתקלקלו ויהרסו{{הערה|כגון פלאפון, כלי נגינה, מצלמה, ארנק עם כסף, חפצים בחנות שעומדים למכירה, תעודת זהות, שלט ומחשב.}} אסור לטלטלם, לא לצורך גופו ולא לצורך ממונו. | * דברים שמאוד יקרים לאדם, והוא חושש עליהם שיתקלקלו ויהרסו{{הערה|כגון פלאפון, כלי נגינה, מצלמה, ארנק עם כסף, חפצים בחנות שעומדים למכירה, תעודת זהות, שלט ומחשב.}} אסור לטלטלם, לא לצורך גופו ולא לצורך ממונו. | ||
* מאכלים ומשקים, וכן ספרים שמותר לקרות בהם בשבת – אינם מוקצה כלל ומותר לטלטלם בשבת גם שלא לצורך כלל{{הערה|בכלל זה גם תרופות שמיועדות לשימוש בשבת ואף אם אינו רגיל להשתמש בהן מותרים בשימוש לאדם הזקוק להן.}}. | * מאכלים ומשקים, וכן ספרים שמותר לקרות בהם בשבת – אינם מוקצה כלל ומותר לטלטלם בשבת גם שלא לצורך כלל{{הערה|בכלל זה גם תרופות שמיועדות לשימוש בשבת ואף אם אינו רגיל להשתמש בהן מותרים בשימוש לאדם הזקוק להן.}}. | ||
* כל דבר שאין עליו תורת כלי ואינו מאכל אדם ולא מאכל בהמה{{הערה|כגון אבנים, כספים, עצים, קנים, קורות, עפר, חול וקמח}}, וכן מאכלי אדם שאינם מבושלים ואין אפשרות לאוכלם חיים, כגון מיני קטניות, שאין ראויין לאוכלם חיים – הרי הם מוקצה גמור ואסור לטלטלם גם לצורך גופם{{הערה|כגון לקחת אבן לפצוע בה אגוזים או לסמוך בה כלי | * כל דבר שאין עליו תורת כלי ואינו מאכל אדם ולא מאכל בהמה{{הערה|כגון אבנים, כספים, עצים, קנים, קורות, עפר, חול וקמח}}, וכן מאכלי אדם שאינם מבושלים ואין אפשרות לאוכלם חיים, כגון מיני קטניות, שאין ראויין לאוכלם חיים – הרי הם מוקצה גמור ואסור לטלטלם גם לצורך גופם{{הערה|כגון לקחת אבן לפצוע בה אגוזים או לסמוך בה כלי וכיוצא בזה}} או לצורך מקומם{{הערה|כגון לפנותו מהשולחן, כדי שיוכל להניח עליו אוכל וכן מיני בשר קשה, שאין אפשרות לאוכלם חיים, או דגים שאינם מבושלים ולא מלוחים}}. | ||
* כלי שמלאכתו להיתר, כלומר, ששימושו הרגיל תמיד הוא דבר שמותר בשבת ואפילו אם עיקר פעולתו הוא דבר שאסור לעשותו בשבת, אבל מיוחד וקבוע גם לדבר המותר בשבת – מותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו, וגם לצורך הכלי עצמו. | * כלי שמלאכתו להיתר, כלומר, ששימושו הרגיל תמיד הוא דבר שמותר בשבת ואפילו אם עיקר פעולתו הוא דבר שאסור לעשותו בשבת, אבל מיוחד וקבוע גם לדבר המותר בשבת – מותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו, וגם לצורך הכלי עצמו. | ||
* אסרו חכמים לטלטל כלים שאינם עומדים לשימוש המותר בשבת ויש בזה חילוקי דינים. גם כלים שמיועדים לשימוש המותר בשבת יש בהם גדר מסויים של מוקצה, אבל מאכלים המותרים בשבת וכן ספרים המותרים בקריאה בשבת אינם מוקצה כלל. | * אסרו חכמים לטלטל כלים שאינם עומדים לשימוש המותר בשבת ויש בזה חילוקי דינים. גם כלים שמיועדים לשימוש המותר בשבת יש בהם גדר מסויים של מוקצה, אבל מאכלים המותרים בשבת וכן ספרים המותרים בקריאה בשבת אינם מוקצה כלל. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
בשנת [[תשל"ה]], פנה הרב ר' אברהם שאטלאנד מירושלים תבנה-ותכונן במכתב אל הרבי: "ילמדנו רבינו שליט"א דברי כ"ק אדמו"ר הזקן נבג"מ... שכתוב שם לעניין משחק הכדור בשבת: "ויש מתירים לטלטלו ולשחוק בו ברשות-הרבים", ומשמע דאפילו בשבת מותר לשחוק בו ברשות-הרבים... והנני כמעט בטוח שחסר כאן תיבת "ביום טוב", אולם יראתי מלהגיה טרם ששמעתיו מכ"ק רבינו שליט"א". על כך ענה לו הרבי בכ"ה טבת תשל"ה{{הערה|השאלה ומכתב הרבי – באגרות קודש כרך ל' עמ' פז}}:{{ש}}{{ציטוטון|1=שלום וברכה!{{ש}}במענה להערתו בשו"ע [בשולחן ערוך] אדה"ז [אדמו"ר הזקן] ס[ימן] ש"ח ס[עיף] פ"ג –{{ש}}ראה ס' [ספר] "מ"מ וציונים לשו"ע אדה"ז" – להרב אשכנזי שי' – שם ועצ"ע [ועדיין צריך עיון].{{ש}}בטח יודע משלשת השיעורים השוים לכל נפש בחומש תהלים ותניא ושומר עליהם, ועכ"פ [ועל כל פנים] יעשה כן מכאן ולהבא.{{ש}}הפ"נ שבמכ' [שבמכתבו] יקרא בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע}}. | בשנת [[תשל"ה]], פנה הרב ר' אברהם שאטלאנד מירושלים תבנה-ותכונן במכתב אל הרבי: "ילמדנו רבינו שליט"א דברי כ"ק אדמו"ר הזקן נבג"מ... שכתוב שם לעניין משחק הכדור בשבת: "ויש מתירים לטלטלו ולשחוק בו ברשות-הרבים", ומשמע דאפילו בשבת מותר לשחוק בו ברשות-הרבים... והנני כמעט בטוח שחסר כאן תיבת "ביום טוב", אולם יראתי מלהגיה טרם ששמעתיו מכ"ק רבינו שליט"א". על כך ענה לו הרבי בכ"ה טבת תשל"ה{{הערה|השאלה ומכתב הרבי – באגרות קודש כרך ל' עמ' פז}}:{{ש}}{{ציטוטון|1=שלום וברכה!{{ש}}במענה להערתו בשו"ע [בשולחן ערוך] אדה"ז [אדמו"ר הזקן] ס[ימן] ש"ח ס[עיף] פ"ג –{{ש}}ראה ס' [ספר] "מ"מ וציונים לשו"ע אדה"ז" – להרב אשכנזי שי' – שם ועצ"ע [ועדיין צריך עיון].{{ש}}בטח יודע משלשת השיעורים השוים לכל נפש בחומש תהלים ותניא ושומר עליהם, ועכ"פ [ועל כל פנים] יעשה כן מכאן ולהבא.{{ש}}הפ"נ שבמכ' [שבמכתבו] יקרא בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע}}. | ||
בשיחה התבטא הרבי: {{ציטוטון|ישנם כאלו שאינם יודעים מהו "פוטבאָל". ישנו דין בשולחן-ערוך ש"אסור לשחוק בכדור בשבת" עם שקלא-וטריא שלימה בכך. גם יהודים יראי-שמים יודעים את השקלא-וטריא שבדבר, ואף-על-פי-כן אומרים הם פרק | בשיחה התבטא הרבי: {{ציטוטון|ישנם כאלו שאינם יודעים מהו "פוטבאָל". ישנו דין בשולחן-ערוך ש"אסור לשחוק בכדור בשבת" עם שקלא-וטריא שלימה בכך. גם יהודים יראי-שמים יודעים את השקלא-וטריא שבדבר, ואף-על-פי-כן אומרים הם פרק תהלים במקום לעשות זאת...{{הערה|מוצאי-שבת פרשת שמיני תשל"ט, נדפס בשיחות קודש תשל"ט, כרך ב' עמ' 591-2, בלתי מוגה}}}}. | ||
כאשר שליח פנה לרבי בשאלה האם לארגן משחק בכדור בשבת כדי שילדים מבית לא דתי יגיעו לשיעור תורה, ענה הרבי: {{ציטוטון|פינג פונג בשבת לא שייך כלל}}{{הערה|במכתב לרב [[ | כאשר שליח פנה לרבי בשאלה האם לארגן משחק בכדור בשבת כדי שילדים מבית לא דתי יגיעו לשיעור תורה, ענה הרבי: {{ציטוטון|פינג פונג בשבת לא שייך כלל}}{{הערה|במכתב לרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]}}. | ||
===נוי סוכה=== | ===נוי סוכה=== | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
כשההדיר הרב אברהם אהרן פרייס את הספר בפירושו 'משנת אברהם', תמה: {{ציטוטון|וצריך עיון מה חילול שבת בזה הא אין כאן שום תולש מן דבר מחובר}}, והאריך הרב פרייס בביאורים שונים. אך הרבי באיגרתו מיום [[כ"ט תמוז]] [[תשט"ו]]{{הערה|אגרות קודש כרך יא עמ' רצה}} הסביר בפשטות: ש{{ציטוטון|החטא שבזה – יש לומר בפשיטות שהוא טלטול מוקצה ואכילתה וניתוק קשר...}}. | כשההדיר הרב אברהם אהרן פרייס את הספר בפירושו 'משנת אברהם', תמה: {{ציטוטון|וצריך עיון מה חילול שבת בזה הא אין כאן שום תולש מן דבר מחובר}}, והאריך הרב פרייס בביאורים שונים. אך הרבי באיגרתו מיום [[כ"ט תמוז]] [[תשט"ו]]{{הערה|אגרות קודש כרך יא עמ' רצה}} הסביר בפשטות: ש{{ציטוטון|החטא שבזה – יש לומר בפשיטות שהוא טלטול מוקצה ואכילתה וניתוק קשר...}}. | ||
הרבי מציין: {{ציטוטון|שוב ראיתי בהגהות לפרי מגדים שם משנת חסידים שמציין למג"א סתרל"ח, ופרי מגדים שם. וראה גם כן | הרבי מציין: {{ציטוטון|שוב ראיתי בהגהות לפרי מגדים שם משנת חסידים שמציין למג"א סתרל"ח, ופרי מגדים שם. וראה גם כן שולחן ערוך רבנו הזקן שם סי"ח.}}. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* ספר [[הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר]] | * ספר [[הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר]] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||