אורי קמישוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "עברית " ב־"עברית ") |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה:מחברים תורניים באמצעות HotCat) |
||
| (17 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''אורי קמישוב''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1950) הוא חסיד חב"ד תושב מעלה אדומים, העוסק בתרגום ספרי חסידות | [[קובץ:א קמישוב.jpg|ממוזער|הרב אורי קמישוב מציג את אחד מהספרים שתרגם לרוסית (תשפ"ג)]] | ||
הרב '''אורי קמישוב''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1950) הוא חסיד חב"ד תושב מעלה אדומים, העוסק בתרגום ספרי חסידות ל[[רוסית]] ב[[לחיים (בית הוצאה לאור)|הוצאת הספרים 'לחיים']], ובמסירות שיעורים ב[[בית הכנסת מארינה רושצ'ה]] ב[[מוסקבה]]. שימש בעבר כראש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[כ"ז כסלו]] [[תשי"א]] ב[[מוסקבה]] להוריו מיכאל וקלרה | נולד ב[[כ"ז כסלו]] [[תשי"א]] ב[[מוסקבה]] להוריו מיכאל וקלרה קיישוב, שלא נמנו על שומרי התורה והמצוות. | ||
ב[[רוסיה]] של אותן ימים, הפחד מהקשר עם יהודים שומרי תורה ומצוות גרם לכך שרבים מבני הנוער לא ידעו דבר על יהדותם. | ב[[רוסיה]] של אותן ימים, הפחד מהקשר עם יהודים שומרי תורה ומצוות גרם לכך שרבים מבני הנוער לא ידעו דבר על יהדותם. | ||
בעקבות שיעור אקראי ב[[עברית]] בו ערך המרצה לשומעים היכרות כללית עם היהדות, נמשך לשמירת תורה ומצוות, ובשנת[[תשל"ז]] הצטרף לקהילה החב"דית ב[[בית הכנסת מארינה רושצ'ה]], והפך לחסיד חב"ד, ובהמשך אף הצטרף בעצמו לשלוחי הרבי בברית המועצות ועסק בהפצת יהדות וחסידות. | בעקבות שיעור אקראי ב[[עברית]] בו ערך המרצה לשומעים היכרות כללית עם היהדות, נמשך לשמירת תורה ומצוות, ובשנת [[תשל"ז]] הצטרף לקהילה החב"דית ב[[בית הכנסת מארינה רושצ'ה]], והפך לחסיד חב"ד, ובהמשך אף הצטרף בעצמו לשלוחי הרבי בברית המועצות ועסק בהפצת יהדות וחסידות. | ||
עם הקמת ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]] על ידי הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]] רבה הראשי של רוסיה, התמנה לכהן | עם הקמת ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]] על ידי הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]] רבה הראשי של [[רוסיה]], התמנה לכהן כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]. | ||
בשנת [[תשנ"ג]] עלה לארץ והתיישב במעלה אדומים, ובשנת [[תשס"ז]] התבקש על ידי הרב [[ברוך גורין]] להצטרף לצוות [[לחיים (בית הוצאה לאור)|בית ההוצאה לאור 'לחיים']] ולעסוק בתרגום ספרי חסידות | בשנת [[תשנ"ג]] עלה לארץ והתיישב במעלה אדומים, ובשנת [[תשס"ז]] התבקש על ידי הרב [[ברוך גורין]] להצטרף לצוות [[לחיים (בית הוצאה לאור)|בית ההוצאה לאור 'לחיים']] ולעסוק בתרגום ספרי חסידות ל[[רוסית]]. | ||
בנוסף לעבודת הכתיבה והעריכה, משמש כמרצה ליהדות וחסידות לדוברי רוסית, ועורך נסיעות קבועות | בנוסף לעבודת הכתיבה והעריכה, משמש כמרצה ליהדות וחסידות לדוברי רוסית, ועורך נסיעות קבועות ל[[מוסקבה]] שם מוסר שיעורים לבני הקהילה. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12550&CategoryID=2079 איך אומרים חסידות ברוסית?]''', ב[[עלון שיחת השבוע]] פרשת בלק תשע"ו | *'''[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12550&CategoryID=2079 איך אומרים חסידות ברוסית?]''', ב[[עלון שיחת השבוע]] פרשת בלק תשע"ו | ||
*{{קישור שטורעם|82888|news|'אורי וישעי' ■ היהודי שמתרגם ומבאר את 'דרך מצוותיך'|שימי סגל, מוסקבה|י"ד | *{{קישור שטורעם|82888|news|'אורי וישעי' ■ היהודי שמתרגם ומבאר את 'דרך מצוותיך'|שימי סגל, מוסקבה|י"ד ב[[תשרי]] תשע"ו}} | ||
*'''[jewishmagazine.ru/articles/intervyu/ravvin-uri-kamyshev-rebe-prosil-teh-kto-znaet-bukvu-bet-govorit-s-temi-kto-znaet-bukvu-alef הרבי ביקש ממי שיודעים את האות בי"ת לדבר עם מי שיודע את האות אל"ף"]''', ראיון ל'ג'ואיש מגזין' (רוסית) | |||
{{מיון רגיל: | {{מיון רגיל:קיישוב, אורי}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]] | |||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:בעלי תשובה]] | [[קטגוריה:בעלי תשובה]] | ||
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]] | |||
[[קטגוריה:מחברים תורניים]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:14, 25 בפברואר 2024
הרב אורי קמישוב (יליד שנת תשי"א, 1950) הוא חסיד חב"ד תושב מעלה אדומים, העוסק בתרגום ספרי חסידות לרוסית בהוצאת הספרים 'לחיים', ובמסירות שיעורים בבית הכנסת מארינה רושצ'ה במוסקבה. שימש בעבר כראש ישיבת תומכי תמימים מוסקבה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ז כסלו תשי"א במוסקבה להוריו מיכאל וקלרה קיישוב, שלא נמנו על שומרי התורה והמצוות.
ברוסיה של אותן ימים, הפחד מהקשר עם יהודים שומרי תורה ומצוות גרם לכך שרבים מבני הנוער לא ידעו דבר על יהדותם.
בעקבות שיעור אקראי בעברית בו ערך המרצה לשומעים היכרות כללית עם היהדות, נמשך לשמירת תורה ומצוות, ובשנת תשל"ז הצטרף לקהילה החב"דית בבית הכנסת מארינה רושצ'ה, והפך לחסיד חב"ד, ובהמשך אף הצטרף בעצמו לשלוחי הרבי בברית המועצות ועסק בהפצת יהדות וחסידות.
עם הקמת ישיבת תומכי תמימים מוסקבה על ידי הרב שלמה דובער פנחס לאזאר רבה הראשי של רוסיה, התמנה לכהן כראש הישיבה.
בשנת תשנ"ג עלה לארץ והתיישב במעלה אדומים, ובשנת תשס"ז התבקש על ידי הרב ברוך גורין להצטרף לצוות בית ההוצאה לאור 'לחיים' ולעסוק בתרגום ספרי חסידות לרוסית.
בנוסף לעבודת הכתיבה והעריכה, משמש כמרצה ליהדות וחסידות לדוברי רוסית, ועורך נסיעות קבועות למוסקבה שם מוסר שיעורים לבני הקהילה.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- איך אומרים חסידות ברוסית?, בעלון שיחת השבוע פרשת בלק תשע"ו
- שימי סגל, מוסקבה, 'אורי וישעי' ■ היהודי שמתרגם ומבאר את 'דרך מצוותיך' - באתר שטורעם
- [jewishmagazine.ru/articles/intervyu/ravvin-uri-kamyshev-rebe-prosil-teh-kto-znaet-bukvu-bet-govorit-s-temi-kto-znaet-bukvu-alef הרבי ביקש ממי שיודעים את האות בי"ת לדבר עם מי שיודע את האות אל"ף"], ראיון ל'ג'ואיש מגזין' (רוסית)