משתמש:קודש לנשיא הדור/הוספה בערכי נגלה: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
שיע.ק העביר את הדף משתמש:קודש לנשיא הדור!/הוספה בערכי נגלה לשם משתמש:קודש לנשיא הדור/הוספה בערכי נגלה בלי להשאיר הפניה: העברה אוטומטית בעקבות שינוי שם המשתמש "קודש לנשיא הדור!" ל־"קודש לנשיא הדור"
מ (שיע.ק העביר את הדף משתמש:קודש לנשיא הדור!/הוספה בערכי נגלה לשם משתמש:קודש לנשיא הדור/הוספה בערכי נגלה בלי להשאיר הפניה: העברה אוטומטית בעקבות שינוי שם המשתמש "קודש לנשיא הדור!" ל־"קודש לנשיא הדור")
 
(6 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
==ערך ירושלמי#חלקים החסרים בירושלמי ==
==שינויים בערך [[תלמוד ירושלמי#חלקים החסרים בירושלמי]] ==
בספר "חומת ירושלים"{{הערה|מופיע בהקדמה לתלמוד ירושלמי מהדורת וילנא, ונכתב על ידי אחד המשכילים.}} נכתב בשם האחרונים שבשני התלמודים ישנם ענינים שלא הגיעו לידינו, ולדעתו הסיבה לזה היא מפני "ההריגות והשמדות של הפרסיים שעשו בישראל בסוף ימי האמוראים, וכל אלה הסיבות וההרפתקאות פגעו עוד יותר בירושלמי, לפי שעוד זמן רב מקודם פגעו בבני [[ארץ ישראל]] שמדות ורדיפות מהרומיים".
{{הועבר|תלמוד ירושלמי}} וראה דף שיחה
 
לפי זה לכאורה, אי אפשר להוכיח במקומות שחסר בירושלמי{{הערת שוליים|לדוגמא: ארבעת הפרקים האחרונים דמסכת שבת.}} שהירושלמי פליג על דברי הבבלי מזה שבירושלמי לא מובא סיפור הנ"ל שבבבלי, מכיון שבירושלמי חסרה כל הגמרא.
 
אך הרבי שלל זאת{{הערת שוליים|1=הרבי אף מעיר על ייחוס הדבר לאחרונים: "אבל לאו "מר בר רב אשי" חתום על זה".}}, מכיון שכאשר הולכים בשיטה זו - לומר על כל דבר הקשה שכנראה נתבאר ענין זה בירושלמי, אלא שחלק זה בירושלמי לא הגיע לידינו - הרי "כלו כל הקיצין" על כל הביאורים והשקו"ט של גדולי ישראל בנוגע לחילוקים והפלוגתות שבין תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי, כי גם כאשר מצינו פלוגתא מפורשת בין הבבלי לירושלמי, אפשר לומר שהירושלמי חזר בו, ובמקום אחר בירושלמי מבואר כדברי הבבלי, אלא שחלק זה בירושלמי לא הגיע לידינו.
 
ומאחר ש"לא יטוש ה' את עמו" - מובן, ולא יתכן לומר שאין אפשרות ללמוד ולפלפל בדברי הירושלמי. ובפרט כאשר גדולי ישראל שקלו וטרו בחילוקים ובפלוגתות שבין הבבלי לירושלמי.
 
לכן קבע הרבי, שדווקא כאשר מוצאים בספרי הראשונים מאמרים מירושלמי שאינם נמצאים בירושלמי שלפנינו - בהכרח לומר שמאמרים אלו נאבדו מהירושלמי ולא הגיעו לידינו (מצד סיבות הנ"ל). אבל כאשר אין הכרח לדבר, אין לומר כן.
 
{{הערות שוליים}}


==בערכים: [[תורה שבעל פה]] [[תורה שבכתב]] [[תלמוד]] [[פרד"ס]]==
==בערכים: [[תורה שבעל פה]] [[תורה שבכתב]] [[תלמוד]] [[פרד"ס]]==
[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/dafyomi.png משיחת ראה תשמ"ב]


וְחַיָּב לְשַׁלֵּשׁ זְמַן לְמִידָתוֹ: שְׁלִישׁ בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שְׁלִישׁ בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וּשְׁלִישׁ יָבִין וְיַשְׂכִּיל אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ, וְיוֹצִיא דָּבָר מִדָּבָר, וִידַמֶּה דָּבָר לְדָבָר, וְיָדִין בַּמִּדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן, עַד שֶׁיֵּדַע הֵיאַךְ הוּא עִקַּר הַמִּדּוֹת, וְהֵיאַךְ יוֹצִיא הָאָסוּר וְהַמֻּתָּר, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִדְּבָרִים שֶׁלָּמַד מִפִּי הַשְּׁמוּעָה; וְעִנְיָן זֶה הוּא הַנִּקְרָא ׳תַּלְמוּד'.
וְחַיָּב לְשַׁלֵּשׁ זְמַן לְמִידָתוֹ: שְׁלִישׁ בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שְׁלִישׁ בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וּשְׁלִישׁ יָבִין וְיַשְׂכִּיל אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ, וְיוֹצִיא דָּבָר מִדָּבָר, וִידַמֶּה דָּבָר לְדָבָר, וְיָדִין בַּמִּדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן, עַד שֶׁיֵּדַע הֵיאַךְ הוּא עִקַּר הַמִּדּוֹת, וְהֵיאַךְ יוֹצִיא הָאָסוּר וְהַמֻּתָּר, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִדְּבָרִים שֶׁלָּמַד מִפִּי הַשְּׁמוּעָה; וְעִנְיָן זֶה הוּא הַנִּקְרָא ׳תַּלְמוּד'.
שורה 71: שורה 62:


שו"ע אדה"ז הלכות ת"ת ב.
שו"ע אדה"ז הלכות ת"ת ב.
==ערך [[מסכת]]==
תיקוני זהר יד:
ומצדיקי הרבים בה יהון ככוכבים לעולם ועד, ככוכבים ודאי דלית לון חושבנא, דכל כוכבא וכוכבא אתקרי עלמא יחידא, ודא הוא ועלמות אין מספר, ואלין עלמות אל תקרי עלמות, אלא עולמות, ובגין דצדיקיא אינון ככוכבים, וכל חד אית ליה כוכב, בגין דא אוקמוהו קדמאין, כל צדיק וצדיק אית ליה עולם בפני עצמו, וכל מאן דזכה להלכה חד ירית עלמא חד, כל שכן מאן דזכה למסכתא חדא, או לתרין, או לשתין, דאתמר בהון ששים המה מלכות, דכל מסכתא מטרוניתא איהי בגרמה, זכאה איהו מאן דירית לה בהאי עלמא, וכו'.
שיר השירים רבה ו/כא (– "ששים המה מלכות אלו ששים  מסכתות  של  הלכות.
בשדי חמד )מערכת המ"ם סוף כלל קצ"ח
http://www.lubavitch.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5914&CategoryID=1288
19,314

עריכות