שינויים

[[תמונהקובץ:בית המקדשהר הבית מעוצב 2.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|350px250px|דגם 'מוזיאון ישראל' תמונה מעובדת של שטח הר הבית, ובית המקדש השני - על פי שיטת ה"תפארת ישראל" - וכן פרטים מתיאורי יוסף בן מתתיהו ומקורות רומייםבמסגרת פרסומי חברת [[שפע ימים]]]][[קובץ:הר הבית מעוצבוהכותל.jpgjpeg|250px|שמאל|ממוזער|250px|תמונה מעובדת של מקום הר הבית, שפרסם ו[[אבי טאובהכותל המערבי]] בברכת הרבי, במסגרת חברת יהלומיםכיום]]'''הר הבית''' (נקרא גם '''הר המוריה''') הוא הר קדוש בירושלים העתיקה, ונקרא "הר הבית" על שם ששם היה בעיר [[ירושלים]] שעליו עמדו [[בית המקדש|בתי המקדש]] [[בית המקדש הראשון|הראשון]] והשניו[[בית המקדש השני|השני]], ושם גם עתיד להיבנות [[בית המקדשהשלישי]] השלישי. הוא נקרא גם באופן ספציפי, מוגדר "הר המוריההבית"{{הערת שוליים|בסוף מתחם מוקף חומה על גבי ההר שבתוכו בית המקדש, שלו ישנם דינים מיוחדים, וקדושתו כ[[פרשת חיי שרהמחנה לויה]].}}

עוד קודם בניין בית המקדש אירעו במקום זה מספר מאורעות חשובים בתולדות האנושות והיהדות, והוא שימש להקרבת [[קרבנות]] מאז [[בריאת העולם]] - החל מ[[אדם הראשון]] שנברא במקום זה והקריב שם בנה אברהם אבינו את המזבח והעלה עליו את קרבן, ממשיך ב[[קין]] ו[[הבל]], ו[[נח]] שהקריבו קרבנות במקום. כמו כן שם נערכה [[עקידת יצחק בנו]]{{הערה|רמב"ם, ובמקום זה ממש היה המזבח לאחר זמןהלכות בית הבחירה פרק ב הלכה ב.}}.

שטח ==דיני הר הבית ומקורם==קדושת הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות חמורה יותר מקדושת ירושלים, ודינה כ[[מחנה לויה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=116b&format=pdf תלמוד בבלי זבחים קטז].}}. ומצד מצוות [[חיוב שילוח מן המחנה|שילוח מן המחנה]] חל איסור כניסה ל[[זבה|זבים ולזבות]] ל[[נדות]] ול[[אמהיולדות]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37949&st=&pgnum=74 משנה כלים פרק א משנה ח].}} לכל שטח הר הבית. על פי דרשת חז"ל בפסוק "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ"{{הערה|ספר במדבר ה, ב.}}. אולם הכניסה לטמאי-מת ולאינם יהודים מותרת עד החיל.

השטח הריק של הר הנכנס להר הבית היה רובו מדרוםחלה עליו [[מצוות מורא מקדש]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=41&perek=7&halocha=1&hilite= רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה א-ב.]}} ולכן אסור לו להכנס עם מנעליו ובמלבושים שאינם מכובדים או לירוק. כמו כן, אחר כך מהמזרחהכניסה להר מותרת רק לצורך מצווה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=54&format=pdf משנה ברכות דף נד, אחר כך מהצפון, ומהשטח הקטן ביותר היה מצד מערבא.]. התשמישים שהיו עושים בהר הבית, היו עושים בשטח הריק, וממילא מקום שהיה רוב מידתו שם היה תשמישו}}.

להר הבית סדר הליכה מיוחד היה [[שערי הר בהר הבית- כל הנכנסים דרך השערים היו ממשיכים ופונים לצד ימין.{{הערה|חמישה שערים]]"לבד מי שנכנס על שער שושן הבירה שאינו הולך על שער חולדה אלא על שער טדי" (פירוש המשניות לרמב"ם) ובפירוש הרא"ש (שם) כתב שהוא אם צריך למשהו בהר הבית (משמע שאם צריך להכנס לעזרה אינו צריך להקיף).}} חוץ מאבל ומנודה שהיו נכנסים ומקיפים לצד שמאל.בתוך הר אדם שהיה מקיף את הבית משמאל היה מקבל ברכות משאר העוברים, על פי הסיבה בגללה הוא מקיף כך: אם היה אבל היו מחיצות נוספותאומרים לו "השוכן בבית הזה ינחמך". היה מנודה, היו אומרים לו: "השוכן בבית הזה יתן בלבם ויקרבוך" לדעת [[הסורגרבי מאיר]], אך ל[[החילרבי יוסי]], [[העזרה]] וכוהיו אומרים לו "השוכן בבית הזה יתן בלבך ותשמע לדברי חבירך ויקרבוך"{{הערה|1=מדות פרק ב'משנה ב.}}.בסיבת הדבר כתב בפירוש הרא"ש שהוא נלמד מהפסוק "שלשה פונים מזרחה"{{הערה|מלאכים-א ז.}} שכל הליכה צריכה להיעשות משמאל לימין{{הערה|פירוש הרא"ש שם.}}. ויש שכותבים{{הערה|ראה פירוש רמב"ם לעם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה ג.}} שמהקשר ההלכות ברמב"ם משמע שהוא מצד דין מורא מקדש.

ישנם דינים שונים בקדושת ==מבנה ההר==הר הביתהיה שטח ריבועי גדול במעלה ההר בירושלים, עליהם חייבים לשמור מכח [[חיוב שילוח מן המחנה|מצוות התורה וסביבו הייתה חומה היא הנקראת "צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זבחומת הר הבית".]]שטחו היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה.

==שערי הר הבית==חמשה שערים באמצעו משוך לצד צפונית מערבית היו להר הבית. דרום: שני [[שערי חולדהעזרה|העזרות]] ([[עזרת נשים]], אשר שימשו כניסה ויציאה. מערב: [[שער קיפונוסעזרת ישראל]], שימש לכניסה ויציאה. צפון: ו[[שער טדיעזרת כהנים]], בשער זה לא השתמשו). מזרח: שער, עליו כך שבדרום היה מצויר שושן הבירהריבוי שטח פנוי יחסית לשאר הצדדים, כאשר נצטוו מפי המלך כשעלו מהגולה כדי שתהיה אימת המלך עליהם ולא ימרדו במלכותובמזרחו יותר במערב והצפון. ולכן עיקר השימוש והלשכות היו בצידו הדרומי{{הערה|משנה תמיד פרק ב משנה א. משם יצאו השורפים את הפרה להר הזיתים}}.בתוך ההר בקירוב לעזרות הייתה חומת [[הסורג]] שלפנים ממנה היה שטח ה[[חיל]] ובתוכם המדרגות שמהם הכניסה לשערי העזרה.

הכניסה לשערים היתה מצד ימין, חוץ מאבל ומנודה בקירוב לפתח הר הבית היה בית דין מלבד עוד שני בתי הדינים שהיו נכנסים מצד שמאל. כאשר היו רואים אדם שנכנס מצד שמאל, אם היה אומר שהוא אבל היו אומרים לו "השוכן בבית הזה ינחמך", ואם היה מנודה היו אומרים לו "השוכן בבית הזה יתן בלבם ויקרבוך" לדעת רבי מאיר, אך לרבי יוסי אין לומר לו כך כיון שאז משמע שנידוהו שלא כדין, אלא אומרים לו "השוכן בבית הזה יתן בלבך ותשמע לדברי חבירך ויקרבוך"בפתח העזרה וב[[לשכת הגזית]]{{הערה|1=מדות [[רמב"ם]] הלכות סנהדרין פ"ב מא ה"ב.ג}}.

היציאה מהר הר הבית החוצה היתה מצד שמאל של השעריםהיה מקורה{{הערה|[[רמב"ם]] הלכות בית הבחירה פרק ה' הלכה א'}}. אולם נראה מהפוסקים שהקרוי לא היה על גבי העזרות, וגם ההר עצמו לא כולו היה מקורה{{הערה|הערת הרבי, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8527.htm אגרות קודש כרך כב אגרת ח'תקכז]. ויש מפרשים שהקירוי היה רק "סטיו לפנים מסטיו" כלשון הרמבם, כלומר - רק 2 שורות עמודים סביב.}}.

===שעריו===[[קובץ:ציור שער הר הבית מערבי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ציור של שער צדדי בצידו המערבי-דרומי של הר הבית (קשת רובינסון) - מהוספת הורדוס למבני הבית.]]חמשה שערים היו בחומת הר הבית{{הערה|שם=משנה א ג|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37948&st=&pgnum=311&hilite= משנה מידות פרק א משנה ג].}}.*'''שערי חולדה''', הם שני שערים של הר הבית מצד דרום. יש אומרים כי "שמם חולדה" הוא ניתן להם על שם שניתן לשער, מכיון שמשמש לכניסה שהיו השערים המרכזיים להר הבית במקום ששם היה עיקר תשמישו{{הערה|1=הצד הדרומי של ההר היה "עיקר תשמישו" (תמיד פ"פרק ב מ"' משנה א.) או בגלל שעיקר העיר ירושלים הייתה מצידה הדרומי של הבית (תפארת ישראל מדות פרק אמשנה ג).}} של הר הבית - מצד דרום, ולכן קרוי "חולדה", כשם השרץ הנקראת חולדה כחולדה המתגוררת ושכונת בתוך ובעיקר הבתים. {{הבהרה}}{{מקור}} ויש אומרים{{הערה|1שם=רא"ש|רא"ש תמיד פ"א מ"ג.}}{{הערה|תוספות יום טוב מדות פרק א משנה ג.}} כי שם השער ניתן לו לפי שחולדה הנביאה היתה הייתה יושבת בין שני שערים אלו, מכיו ןשלא היתה מכיון שלא הייתה יכולה לשבת בביתה משום מחשש [[איסור יחוד]]{{הערה|1=מגילה יד א.}}*'''שער קיפונוס''', היה השער המערבי של הר הבית, ושימש לכניסה ויציאה של הר הבית. שער זה היה שער קטן. ולפי שה[[שכינה]] במערב, היה השער הזה ראש לכל השערים, "קפי" הוא ראש בשפה היוונית{{הערה|1שם=רא"ש תמיד פ}}. ויש אומרים שבלשון יון הוא "גן", וכונה כן על שם שמחוץ לשער זה היה גן ורדים{{הערה|תוספות יום טוב בשם שלטי גבורים מדות משנה א פרק ג.}}. או יש מפרשים שהוא מלשון מקיף-נס שמקום זה היה הקרוב ביותר לבית קודש הקדשים שבו היה עיקר גילוי שכינה ו[[מקום הארון אינו מן המידה]]{{הערה|מלאכת שלמה מדות פרק א מ"משנה ג.}}.*'''שער טדי''' הוא השער הצפוני של הר הבית, בו לא השתמשו. טדי הוא לשון גובה. שם מבנה השער ניתן לו מכיון שכל היה שונה מכל השערים שהיו בהר הבית שבמקדש, שכולם היה להם משקופות, חוץ משער זה שהיה בצורה אלכסונית של שתי אבנים המונחים זה על זה באלכסון. באופן כללי לא השתמשו בו{{הערה|שם=משנה א ג}}{{הערה|ראה בפרשני המשנה שהוא שימש למי שרצה לצאת בהצנע (מלאכת שלמה, תפארת ישראל).}} ולשיטת [[רבי אליעזר בן יעקב]] היו ה[[כהנים]] שנטמאו בקרי יוצאים משער זה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37948&st=&pgnum=318 מדות פרק א משנה ט].}} יש אומרים שטדי מלשון גובה, ולכן באמצע והוא על שם גובה השער היה חלק גבוה יותר, שלא ככל השערים שראשן היה שווהשנוצר מצורתו הייחודית. ישנו דיעה ישנה דעה אחרת כי "טדי" הוא לשון השתחוויההשתחוואה, ב' אבנים מוטות זה על זה נראים הם כמשתחוין כמשתחווים זו לזו{{הערה|1שם=רא"ש תמיד פ}}. יש מפרשים מלשון "צניעות" או מלשון "פיוט"ויש גורסים טרי{{הערה|ראה בכל זה תוספות יום טוב מדות פרק א משנה ג.}}.*'''שער שושן''', שער עליו היה מפוסל צורת העיר שושן הבירה{{הערה|שם=משנה א מג}}, כאשר נצטוו על ידי מלך פרס כשעלו מהגולה כדי שתהיה אימת המלך עליהם ולא ימרדו במלכות{{הערה|פירוש המשניות לרמב"ם - מדות פרק א משנה ג.}}. משם יצאו השורפים את [[פרה אדומה|הפרה]] להר הזיתים{{הערה|שם=משנה א ג}}.

== תוכן [כיום, ממצאים ארכיאולגים הראו כי היו שערים נוספים בעיקר בחומה המערבית, גם בספר [[יוסיפון]] ישנו תיעוד שונה במקצת מדברי חז"ל במשנה. ההסבר המקובל הוא כי חז"ל התייחסו למבנה הר הבית ובית המקדש ==המקורי המתפרס על שטח של 500 אמה על 500 אמה ולחומותיו היו אכן השערים כדברי חז"ל במשנה. השטח המתוחם כיום גדול יותר ושונה בשעריו, זאת בשל הרחבותיו ושנויו של המלך [[הורדוס]] ששינה ובנה מחדש את החומה המערבית והדרומית של הר הבית{{הערה|ראה לדוגמה: איבשיץ אלחנן, [http://www.daat.ac.il/he-il/history/tkufot/mikdash2/eibeshitz-homat.htm "חומת הר הבית בבניין הורדוס"], סיני, גיליון צ"ג, 1983, באתר דעת.}}.]

ה[[רמב"ם]]<ref>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7743 פ"ו מהל' בית הבחירה]</ref> מתאר את שטח ==בבית המקדש השלישי===בבית המקדש השלישי גודלו של הר הבית באופן זה:יהיה שלושת אלפי אמה על שלושת אלפי אמה. על פי הכתוב בנביאים, רוב שטחו יהיה ריק, כדי לבדל את בית המקדש משאר העיר.{{פסקה חסרה}}

כשאדם נכנס משער מזרחי של ==עניינו בחסידות==הר הביתשלמטה מכוון כנגד השלב החיצוני והאחרון ביותר בבית המקדש שלמעלה - [[מלכות דאצילות]], מהלך עד סוף החיל בשוה וזהו מטרת החומה להבדיל ולהגביל את ההשפעה ממנה{{הערה|[ישרhttp://www.chabadlibrary.org/books/maharyatz/maamarei/692/2/7/509.htm ספר המאמרים תרצ"ג עמוד תקס]. ועולה מן }}. ועניין השערים שבה הם הפתחים שמהם נמשכות ההשפעות לעולם{{הערה|ראה ספר המאמרים תקס"ו [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/566a/15/index.htm חלק א עמוד קד].}}. ולכן היה על פתחו בית דין בכדי לברר שההשפעה תגיע רק למקומה הראוי ולא ינקו החיצונים{{הערה|אור התורה דברים חלק א [החילhttp://www.chabadlibrary.org/books/zz/oht/otd1/1/20/60.htm עמוד ס]ו[http://www.chabadlibrary.org/books/zz/oht/otd1/2/3/100.htm עמוד ק] לעזרת הנשים בשתים עשרה מעלות, רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה.}}.

ומהלך כל עניינים נוספים שמוסברים בחסידות בנוגע לשייכותו של הר הבית למלכות הם שטחו (500 אמה, שרומז [[חמש מאות#ת"ק - בחינת ההעלם (ים) שבמלכות|לעניין ההעלם שבמלכות]], [[עזרת הנשיםפרוכת|שלוש עשרה הפרוכות שבו]] בשוה(שרומזות{{הערה|ד"ה והבדילה הפרוכת לכם שבתו"א פרשת לך לך. ועולה ממנה ל}} לשערי גן עדן), סנהדרין שבו (שרומזת גם [[עזרת ישראלסנהדרין (המערכת המשפטית)#בחסידות|לשורש היכל הזכות שבמלכות]] שהוא תחלת העזרה בחמש עשרה מעלות. רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה) ועוד.

ומהלך כל עזרת ישראל בשוה, ועולה ממנו לעזרת הכהנים במעלה גבוהה אמה, ועליה דוכן יש בו שלש מעלות רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה נמצאת ==העלייה להר בימינו==[[עזרת הכהניםקובץ:כתב הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כתב ידו של הרבי נגד העלייה להר]] גבוהה על של ישראל שתי אמות ומחצה.

ומהלך כל עזרת הכהנים והבקשר להעלאת רעיון העלייה לסדר היום הציבורי ובקשר לעלייה בפועל כתב הרבי בכתב יד קודשו: {{ציטוטון|פשוט אשר במצב הנוכחי בכל כיוצא בזה הנמשך עשיריות בשנים בכיון אחד, מימין (- אש דת למו) לשמאל - שהנני בכל התוקף נגד ההעל[א]ה על סדר היום [מזבח]את]שאלת היתר העליה על הר הבית כי תיכף ומיד להתחלת השקלא וטריא בזה יעלו לשם כמה וכמה ולמקומות שאיסורן ודאי רחמנא ליצלן ומספרם ילך ויגדל רחמנא ליצלן. ובין האולם ולמזבח בשוהוכל האזהרות בזה (באם תבואנה) ילבו את היצרים ויוסיפו מספר העולים הנ"ל. ועולה משם וכל מי שיעשה בזה ופשיטא העולה בפועל יותר מעלית זקני ירושלים (תרתי משמע יראה שלם) ידו במעל עליית כל הנ"ל. ופשוט}}.{{הערה|1=[[אולם]] בשתים עשרה מעלותhttp://old2.ih.chabad.info/index. רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה, והאולם וה[[היכל]php?url=article_he&id=45887 מענה הרבי בנושא] כולו בשוה}}.

נמצא גובה קרקע ההיכל על קרקע שער המזרח בהתוועדות מוצאי שבת [[פרשת ויצא]], [[ט' כסלו]], אור ל[[י' כסלו]] תשל"ח בעת שדיבר הרבי כנגד רצונם של הגורמים הנוגעים בדבר למסור את הר הבית שתים ועשרים אמות. וגובה שער הר הבית עשרים אמה. לפיכך העומד כנגד שער המזרח אינו רואה פתח ההיכל.==העליה להר בימינו==[[תמונה:כתב הזכיר הרבי.jpgשדבריו אלו הם על אף {{ציטוטון|leftשהכניסה להר הבית אסור בהחלט ובלי שום ספק}}{{הערה|thumb|250px|כתב ידו של הרבי נגד העלייה להר]][על פי האודיו מהשיחה - [תמונהhttps:מכתב//drive.jpg|left|thumb|250px|תגובת הרבי נגד החפירות בהר הבית]google.com/file/d/1mZRiRKE1BPNfYBJmh1q8nlR6Ib8GFgef/view?usp=sharing קונטרס דברי משיח ש"פ ויצא תשפ"ב](ע' 36)}}.

כשהתחיל הדיון בהיתר העליה למקומות מסויימים בהרבמכתב לרב יהודה מאיר גץ דורש הרבי לבטל את התוכניות לחפירות תחת הר הבית, הביע כשהוא מוסיף בכתב יד קודשו בסיום הקטע הראשון של המכתב: {{ציטוטון|כולל ועיקר - שבטלה התכנית לחפור מתחת לבית המקדש מחילות וכו' ואפילו לספקן}}. ובסיום מכתבו כתב הרבי את דעתו נגד העיסוק בשאלה זובכתיבת ידו: {{ציטוטון|לשמור על הקודש שלא יגעו בו ולא בספקו וספסק ספיקו, בטענה שזה יביא אנשים לעלות למקומות האסורים לכל הדעות<ref>כי "ממי שהזהיר על המקדש" אתה מתיירא}}{{הערה|על פי [httphttps://old2col.ihorg.chabad.infoil/files/uploads/original/2021/07/index60e421b23fd1f_1625563570.php?url=article_he&id=45887 מענה הרבי בנושאjpg צילום המכתב]</ref>}}.

כמו כן התריע עם זאת, הביע הרבי נגד החפירות הארכיאולוגיות בהר הבית. הרבי שיגר מסרים ברורים ותקיפים לכל הנוגעים בדבר ושלל בתכלית את רעיון החפירה תחת בית המקדש. במכתב זה דורש הרבי לבטל את התוכניות הללוצערו מאופן השמירה על ההר מפני כניסת יהודים, כשהוא מוסיף בכתיובלשונו: {{ציטוטון|יהודים "ק בסיום הקטע הראשון של המכתב: פראיים"כולל ועיקר מתעקשים שלא לאפשר כניסת יהודים לשם, עד באופן שמוציאים משם יהודים בעל כרחם וכו' וכו'}}. והתבטא כי בכך הם גרועים מהגויים - שבטלה התכנית לחפור מתחת לביהמהמודים בשייכות הר הבית לעם ישראל{{הערה|שיחת ט' כסלו מוצש"ק מחילות וכו' ואפילו לספקןויצא תשל"ט. ובסיום מכתבו כתב הרבי בכתיבת ידו: ועל דרך זה בשיחת מוצש"ק חיי"לשמור על הק' שלא ידעו בו ולא בספקו וסש תשל"ס, כי ט ש"ממי שהזהיר על המקדשמעמידים חיל לכתחילה לא לאפשר כניסת יהודים למקום מקדשנו" אתה מתיירא, ובהצלחה"ושבכך רואים עד כמה הוא החושך כפול ומכופל של הגלות}}.

עם זאתבשנים מאוחרות יותר, הביע התייחס הרבי ליהודים השוהים ומתפללים במקומות המותרים בהר הבית מבלי לשלול את צערו מאופן השמירה על ההר מפני כניסת יהודים, ובלשונו: מנהגם{{ציטוטוןהערה|יהודים ראה שיחת י"ב שבט תש"פראייםנ, בעת יחידות לאורחים (נדפס בהתוועדויות ח" מתעקשים שלא לאפשר כניסת יהודים לשםב ע' 243, להלן בתרגום מתוך סרט ההקלטה): "אלו הנמצאים בירושלים ונעמדים להתפלל, צריכים לכוון את פניהם למקום הר הקודש ובית המקדש, עד ומי שמתפלל - באופן שמוציאים משם יהודים בעל כרחם וכו' וכוהמותר, כמובן מאליו - בהר הבית עצמו, צריך גם הוא לפנות לאותו המקום בהר הבית שזהו מקום בית המקדש" (וראה שיחות ליל ב'דחה"ס תנש"א וש"פ נשא תנש"א – בלתי מוגה).}}. והתבטא כי בכך הם גרועים מהגויים - המודים בשייכות הר הבית לעם ישראל אך הדגיש שבכדי לעלות לשם יש לדעת בבירור את גבולות המקומות המותרים{{הערה|שיחת טגיליון "בית חיינו" גליון 99 ע' 21, תחת הכותרת "מענה לא' שכתב שעוסק בעניני בית המקדש וכו' כסלו מוצשובסיום כתב שלפני נסיעתו לכאן ביקר במקומות הקדושים ובהר הבית במקומות המותרים": "על פי תוה"ק ויצא תשל– הלימוד בהלכות בנין ביהמ"ט. ועל דרך זה בשיחת מוצשק – מעלה עליו הכתוב כאילו משתתף בבנינו, ואין בזה הגבלות, משא"ק חייכ בעלי' בהר הבית – צ"ש תשלל ברור מקום המותר לעלי', אזכיר עה"ט שצ להנ"מעמידים חיל לכתחילה לא לאפשר כניסת יהודים למקום מקדשנול", ושבכך רואים עד כמה הוא החושך כפול ומכופל של הגלות}}.

בשנים מאוחרות יותר, התייחס הרבי ליהודים השוהים ומתפללים במקומות המותרים בהר הבית מבלי לשלול את מנהגם{{הערה|ראה שיחת ליל ב' דחה"ס תנש"א: "השמחות שהיו עד עתה, כולל ובמיוחד – השמחה מהידיעה שהרבה יהודים יצאו מהמדינה ההיא (כנ"ל), וחלקם עלו לארצנו הקדושה, ואף לירושלים עיה"ק, וחוגגים שם עכשיו את במענה מחודש [[שמחת בית השואבהמנחם אב]] בסמיכות למקום המקדש במקומות שמותר (וצריך) להיכנס לשם, מעין ודוגמת [[שמחת בית השואבה]] לעתיד לבוא". וש"פ נשא תנש"א: "ובפשטות – שמצטרפים אל בני ישראל שנמצאים כבר בארץ הקודש ובירושלים עיה"ק וב"ציון" (פנימיות שבירושלים) ובהר הקודש (במקומות המותרים)". ([[התוועדות]] הב' – שיחות קודש ה'תנש"א ח"ג ע' 300)}}. אך הדגיש שבכדי לעלות לשם יש לדעת בבירור את גבולות המקומות המותרים{{הערה|גיליון "בית חיינו" גליון 99 ע' 21, תחת הכותרת "מענה לא' לאחד שכתב שהוא שעוסק בעניני [[בית המקדש]] וכו' ובסיום כתב מכתבו ציין שלפני נסיעתו לכאן ביקר במקומות הקדושים ובהר הבית במקומות המותרים", השיב הרבי: {{ציטוטון|"על פי תוה"ק תורתנו הקדושה – '''הלימוד ''' בהלכות בנין ביהמ"ק בית המקדש – מעלה עליו הכתוב כאילו משתתף בבנינו, ואין בזה הגבלות, משא"כ בעלי' מה שאין כן בעליה בהר הבית – צריך להיות '''ברור ''' מקום המותר לעלי'לעליה, אזכיר עה"צ על הציון להנ"ל}}. רבני חב"ד כמו גם רובם ככולם של הרבנים החרדים בני דורנו, פוסקים שאין לעלות כלל לשום חלק בהר הבית.{{בית המקדש}}.

 == מקורות קישורים חיצוניים== רמב* [https://col.org.il/news/92764 מה אמר הרבי לפעיל "נאמני הר הבית"?], [https://col.org.il/news/126451 תגובת הרבי על הבקשה שיורה לחסידים לעלות לארץ ולהר הבית] - קטעי וידאו של גרשון סלומון מ"נאמני הר הבית" עובר אצל הרבי במהלך 'חלוקת דולרים' בכ"א חשון תש"נ ובכ"ד מנחם אב תנש"ם פא {{חב"ג מהלד און ליין}}*הרב [[מאיר דוד דרוקמן]], [http://chabad.info/news/הרב-דרוקמן-אסור-לעלות-להר-הבית-ואסור-ל/ אסור לעלות להר הבית – ואסור לוותר על הר הבית], {{אינפו|}}.*הרב יעקב הורביץ, '' ביאת המקדש'[https://col.org. יבמות ז בil/news/120834 הר הבית - מדוע אסור לעלות אליו?]''' {{COL}} {{PDF}}*הרב מנדל בלאו, וראשונים שם'''[https://anash.org/watch-the-temple-mount-in-jewish-hands/ הרצאת וידאו: מדוע אסור לעלות להר הבית?]''' {{אנש}} (אנגלית)*ר' מנחם ישראל, '''[https://chabad.info/blogs/800626/ סערת העליה להר הבית • טור דעה]''' {{אינפו}}