דובער מיכלין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(תמונת שער ספרו)
(תמונה מיקום)
 
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:דובער מיכלין.jpg|ממוזער|הרב דובער מיכלין]]
[[קובץ:ספר דברי תורה - מיכלין.jpg|ממוזער|שער ספרו של הרב דובער מיכלין - דברי תורה]]
[[קובץ:ספר דברי תורה - מיכלין.jpg|ממוזער|שער ספרו של הרב דובער מיכלין - דברי תורה]]
הרב הגאון ר' '''דובער מיכלין''' ([[תר"ד]] - [[תרע"ח]]), היה רב ודיין חסידי שנסמך להוראה ע"י ר' [[הלל מפאריטש]].  
הרב הגאון ר' '''דובער מיכלין''' ([[תר"ד]] - [[תרע"ח]]), היה רב ודיין חסידי שנסמך להוראה ע"י ר' [[הלל מפאריטש]].  

גרסה אחרונה מ־00:14, 16 בינואר 2024

הרב דובער מיכלין
שער ספרו של הרב דובער מיכלין - דברי תורה

הרב הגאון ר' דובער מיכלין (תר"ד - תרע"ח), היה רב ודיין חסידי שנסמך להוראה ע"י ר' הלל מפאריטש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תר"ד בעיירה שצעדרין לאביו הרב משה לייב מיכלין ולאמו מרת רבקה. סבו ר׳ לייזר מיכלין היה מראשוני חסידי חב״ד שהתיישבו בעיירה שצעדרין עם הקמתה ע״י אדמו״ר הצמח צדק.

נסמך להוראה ע"י הגאון ר' הלל מפאריטש[1].

בשנת תרכ"ה התמנה לרב בעיר קזמירוב פלך מינסק. מאוחר יותר היה דיין ומורה צדק בק"ק בוברויסק.

לאחר מכן התבקש לכהן כאב"ד של קהילת קופטקביץ'.

חיבר ספר "דברי תורה" על התורה כסדר הפרשיות, ושו"ת על ד' חלקי השולחן ערוך.

השפעתו של ר׳ דובער הייתה עצומה, לא רק בקרב האוכלוסיה היהודית בקופטקביץ׳, אלא גם בקרב האוכלוסיה הלא יהודית שמסביב. הוא דיבר, קרא וכתב ברוסית ברמה גבוהה, ולעיתים קרובות התבקש לשמש כמגשר בפתרון מחלוקות רכושיות וכלכליות שונות.

נפטר בקיץ תרע״ח.

בערב פטירתו היה עסוק ביישוב סכסוך בין שני בעלי קרקע. בלילה חלה וחש את התקרבות פטירתו, אבל בעודו בהכרה, הכתיב את החלטתו בעניין השנוי במחלוקת.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנו ר' הלל מיכלין הי"ד.
  • בנו הרב לוי יצחק מיכלין (אביהם של ר' עמנואל מיכלין, שהקים יחד עם הרב יעקב לנדא את ישיבת "תפארת בחורים" במוסקבה; ור' גרשון - חתנו של הרב יעקב הורנשטיין בן דודו של ר' משה הורנשטיין חתן אדמו"ר המהר"ש).
  • בנו ר' אליעזר מיכלין.
  • בתו חסיה דבורה, אשת ר' ישעיהו (בן ר' שניאור זלמן) פרישר, מהעיירה פאריטש.
  • נכדו ר׳ יואל מיכלין, מבני ברק.

הערות שוליים

  1. "אהלי שם" מאת ר' שמואל נח גוטליב, עמוד 170